התייעצות האממ... סליחה, הבית שלכם מסודר או מבולגן?

את עושה מזה כזה תהליך---
זה לא לוקח יותר מדקה!
חחח גם אני חושבת
אבל בעלי טוען שזה מטרד בשבילו (והוא יחסית גבר מסודר)
אני מחפשת פתרונות בשבילו...

(בינתיים ייעדתי לו מקום מיוחד ונסתר מאחורי הספה שיניח שם את הנעליים, לפחות שלא יהיה קוץ בעין)
 
כמה שאלות שמטרידות אותי בתחום הסדר:
1 - מה עושים עם נעליים? באמת הולכות כל פעם עד למגירה הנעליים > מתכופפות > פותחות > מכניסות? (וכן להפך)
2 - מה עושים עם מגבות אחרי הרחצה? לתלות באמבטיה זה פחות מבחינתי, כי זה רטוב ומתקשה להתייבש.
3 - מה עושים עם כל הבגדים של אחרי לבישה טרום כביסה?
4 - מה עושים עם הכלים והלכלוך שמצטבר בכיור במהלך היום? מנקות ישר אחרי השימוש או בסוף היום?
5 - שאלה אישית - האם אתן מקפלות כל בוקר את השמיכה....? (וגם הבעל שלכן?)
1 - כן. 2 דק', אולי תשימי באיזה מדף אם יותר נח לך לא להתכופף
2 - תנסי לראות איפה יש לך מקום לשים אותן מאוררות יותר
3 - שמים בסל כביסה ממוין:giggle:
4 - כל כלי שנכנס לכיור את מעבירה שטיפה קלה כך לא נדבק הלכלוך, וכשבאה לשטוף בערב הרבה יותר קל ונעים.
5 - כן וכן כולל להעמיד 2 כריות יפות לנוי :giggle:.
אלו דברים שלוקחים מהר וחוסכים המון זמן אחרי זה בלסדר את הבלגן
כשיש בלגן אז כבר לא אכפת ותוקעים עוד ועוד עד שמסדרים, אבל כשמסודר, יותר נחמד להשקיע כמה דק' בכל דבר כדי לשמר.
בהצלחה!
 
תכלס יש גם את העניין של הגישה
בבית שאני גדלתי בו ניסינו להסתיר את הבאלגן...
לא היה מצב להביא חברה לבית שהוא לא פיקס. לכן הייתי מסדרת יום לפני ומזהירה את כולם לשמור על הסדר
אבל אצל בעלי חברים וחברות מגיעים חופשי לתוך הבאלגן וזה פשוט לא מפריע להם
 
(בינתיים ייעדתי לו מקום מיוחד ונסתר מאחורי הספה שיניח שם את הנעליים, לפחות שלא יהיה קוץ בעין)
גם אצלנו יש את הבעיה הזו, ומקום של הנעלים שלי לדוג' לא נמצא בתוך החדר אלא בחדר ארונות, וזה סתם היה טרטור -להכנס לחדר בתנופה ולהעיף הנעלים- להרים אותם- לצאת- ללכת לחדר ארונות- להכנס- לפתוח מגירה- לסגור- לחזור לחדר
אז נוצר מצב של שטיח נעלים בחדר שיינה או בחדר ארונות

במה עשיתי? לקחתי חוטי מקרמה, והכנתי סלסלה. היא יושבת בקצה של החדר, ולתוכנ נזרקים אחר כבוד כל הנעלים השימושיות (לא מגפיים בחורף ולא נעל עקב בצבע כסף שמתאימה בדיוק לשתי בגדים, וגם לא הנעלים הרזרביות)


ובכללי, לא בדקתי אם כתבו את זה כבר, הרעיון הוא שהסדר לא כ"כ חשוב (לי) כדי לשנות את כל ההרגלים והרגילות ולכן צריך למצא פתרונות שלא ירגישו לנו "מציקים" ו"כפייתים"
ולא חייב לסדר את המיטה בבוקר, וכדי שהשולחן ירגיש מסודר אפשר גם להעביר את כל החפצים שעליו לקצה אחד,
וכמו שכבר אמרו כאן, אם יש 'תחושה' של סדר ותחושה חלקה בעין, הרבה יותר קל לקום על הרגלים ולעשות את הפינישים האלו כדי שיהיה מסודר באמת

ואל תשכחי, במיוחד אם את זוצית, לסדר זה הרבה אנדרנלין, זה גם נחמד אחרי הכל
 
להקנות לילדים הרגלי נקיון וסדר זה נכס לחיים! חוץ מזה שיהיה להם יותר קל אחרי החתונה זה מרגיל לסדר בראש, הקפדה על זמנים, תרבותיות וכו'
כמובן בלי לחץ וכעס אם ילד לא נהג כמו שהרגלנו אותו
זו נקודת התסכול שלי בחיים....
אני לא מצליחה להקנות להם את זה בצורה נורמלית....:eek::eek:
תמיד בסוף אני צועקת.....
 
ואל תשכחי, במיוחד אם את זוצית, לסדר זה הרבה אנדרנלין, זה גם נחמד אחרי הכל
אני מאוד אוהבת לסדר!
לסדר ארונות, למיין הר של מסמכים ולארגן חדרים.

המעצבן שלי זה לא הסדר התשתיתי
אלא היומיומי: הכלים, הכביסות, הזבל שמצטבר במטבח, הדברים שצריכים לעשות 'תוך כדי'
 
המעצבן שלי זה לא הסדר התשתיתי
אלא היומיומי: הכלים, הכביסות, הזבל שמצטבר במטבח, הדברים שצריכים לעשות 'תוך כדי'
אה ואו,
באמת מעצבן, לא חושבת שיש פתרון חוץ מבאמת לסדר

ולצמצם תזוזות ופעולות בבית, ולזרוק את כל הסירים כדי שלא יהיה צריך לשטוף אותם ולאסור על כניסת פיצ'פקעס לסלון
 
האשכול הזה עשה לי בלגן בראש:eek:
שיהיה סדר בבבית צריך שיהיה סדר קודם כל בראש!
 
הי, כמה דברים פרקטיים (אולי--)
לגבי סוגיית הנעליים- יש מתקן בכניסה לדירה פשוט וזול מאיקאה. חולצים בכניסה ונכנסים (לפעמים הם מביאים איתם כל מיני 'הפתעות' בסוליה של הנעל, למה אני צריכה שהם יכנסו עם זה? ולא, הרצפה שלי לא יותר נקייה משלך)

הקניית סדר לילדים- קראתי ומאז משתדלת ליישם: בשיטה הזו הילד יבין שהוא לא יכול לעבור ל'שלב הבא' מבלי להחזיר חפצים, למשל, הוא לא החזיר משחק למרות שבקשנו/ הזכרנו לו- ואנחנו מתיישבים לאכול א. ערב, ברגע שהוא ניגש לכסא לומר לו: 'רגע, אני רואה שעדיין לא אספת את המשחק. מייד אחרי שתחזיר אותו למקום תוכל לשבת אתנו לאכול' . כן, זה עובד, אבל צריך שזה יהיה לנו מספיק חשוב כדי שנהיה עקביים עם זה וזה לא 'יתנדף' לנו אחרי תקופה.

כל דבר שקשור לסדר מתחיל בסדר בראש.
השאלה מה את אומרת לעצמך?
-זה המון עבודה לסדר כל היום, לא רוצה.
-רק אני מסדרת וכולם מבלגנים
-כמה שאני אסדר זה לא יעזור, תמיד יתבלגן שוב
-אמא שלי הלחיצה אותי, אני רוצה בית רגוע
-סדר גורם למתח
-אני אחזיר למקום אחר כך
-מה הבעיה שהדברים זרוקים.
-אני עובדת מספיק קשה גם ככה.
או שאת אומרת:
-האחריות על הסדר בבית היא שלי


חשוב לזכור שלסדר ולדאוג לבית זה התפקיד של האישה, וזה תיקון גדול,
כשאישה דואגת לבית היא מקיימת מצווה, ומחזיקה את הבית.
מכירה סיפור על אישה שהגיעה לרב צדיק מאוד וביקשה ברכה והוא אמר לה ברוח קדשו,
לכי קודם ותסדרי את הבית ואז תחזרי ואני אברך אותך. (לא כותבת שם כי לא שמעתי ממקור ראשון)

האמת שלא אמרתי לעצמי בראש-אבל זה מה שהיה בהתחלה- נהנתי לשבת על הספה ולדעת שיש דברים לא במקום ואין מי שיעיר לי באופן אין סופי על מה שצריך ועל מה שעדיין לא הוחזר...
אלה לא היו קולות בראש אלא התת מודע שלי שידר לי שזה פשוט יהיה נחמד לעשות ככה....
עד שהבנתי שזה לא תקין ומשתדלת היום לעשות את יעיל יותר.

אגב מבינה שזה התיקון שלי אבל לא חושבת שאנשים נוספים בבית צריכים להשתדל ממש בכל כוחם שאני אבוא על תיקוני.
כמה שאלות שמטרידות אותי בתחום הסדר:
1 - מה עושים עם נעליים? באמת הולכות כל פעם עד למגירה הנעליים > מתכופפות > פותחות > מכניסות? (וכן להפך)
2 - מה עושים עם מגבות אחרי הרחצה? לתלות באמבטיה זה פחות מבחינתי, כי זה רטוב ומתקשה להתייבש.
3 - מה עושים עם כל הבגדים של אחרי לבישה טרום כביסה?
4 - מה עושים עם הכלים והלכלוך שמצטבר בכיור במהלך היום? מנקות ישר אחרי השימוש או בסוף היום?
5 - שאלה אישית - האם אתן מקפלות כל בוקר את השמיכה....? (וגם הבעל שלכן?)
1. כנ"ל, הנעליים בחוץ. מלמדת את הילדים להצמיד נעל אחת לשנייה ולהניח באופן מסודר (כן אין להם בעיה גם לזרוק את זה לכל עבר גם במסדרון של הקומה)
2. מגבת צריכה להתאוורר... אמבטיה פחות מומלץ. שימי איפה שאת תולה כביסה.
3. כנ"ל, לתלות (לא יותר מדי זמן כי ככה זה מצטבר) (טוב אני לא עושה את זה תמיד...)
4. אני לא אמות למען הכלים, סורי. בעצם בלי סורי. לפעמים הם יאלצו לחכות כשאני מותשת. לא, אני לא מתנצלת. זה לגמרי הגיוני בעיניי.
5. משתדלת מאד, אחרת זה יוצר מראה בלגניסט (במיוחד בחורף כשהשמיכה היא בעצם הר אררט)
ובלי סוגריים - לא הוא לא מקפל. :(
 
כמה שאלות שמטרידות אותי בתחום הסדר:
1 - מה עושים עם נעליים? באמת הולכות כל פעם עד למגירה הנעליים > מתכופפות > פותחות > מכניסות? (וכן להפך)
2 - מה עושים עם מגבות אחרי הרחצה? לתלות באמבטיה זה פחות מבחינתי, כי זה רטוב ומתקשה להתייבש.
3 - מה עושים עם כל הבגדים של אחרי לבישה טרום כביסה?
4 - מה עושים עם הכלים והלכלוך שמצטבר בכיור במהלך היום? מנקות ישר אחרי השימוש או בסוף היום?
5 - שאלה אישית - האם אתן מקפלות כל בוקר את השמיכה....? (וגם הבעל שלכן?
1. לילדים יש לי קופסא חמודה בחדר ושם שמים את הנעליים את שלי ושל בעלי המקום זה בבפינה מסוימת בחדר
(ומה שלא בשימוש יומיומי כמובן במגירה)
2. פורסת על המוט של הוילון מתייבש מעולה
3. על המתלה בדלת האמבטיה ובאמת לפעמים זה מעצבן...
4 .שוטפת פעם ביומיים, (בד"כ) לא עומדת בלשטוף כל לילה כשעייני נעצמות ובטח לא אחרי כל שימוש
5. כן ברור, מסדר את כל מראה החדר, וברור שגם את של בעלי!! (כי זה באמת לא מעניין אותו "במילא בלילה זה זז שוב לא?!:) " כדבריו )
 
אצלי יש בלגן וזה עוזר לחסוך זמן.
משחקים על השולחן בסלון, - למה ללכת עד החדר?
נעלים ברצפה בחדר ארונות- שיתאוררו.
טיטולים בשידה בחדר- שיהיה קרוב למיטת החלפה.( באמת צריכה לקנות סלסלה)
מיטות- למי יש זמן לסדר?
פעם בשבוע מנקה ומסדרת יסודי מאוד.
כל יום טיטוא וניגוב
כלים ושיש תמיד מאורגנים
העיקר זה ניקיון
אבל לא להפתיע בביקור!;)
 
קראתי כאן הרבה שנשים כתבו על הענין של לחנך את הילדים לסדר, להחזיר כל דבר למקום.
השאלה שלי היא: איך עושים זאת?
אני יכולה להגיד 100 פעמים לשים במקום וזה לא עוזר.
אם יש משהו על הרצפה אף אחד לא רואה את זה.... אם אני לא ארים זה יכול להשאר על הרצפה גם יומיים ויתר....
אני חוזרת מהעבודה אחרי הילדים, וכשאני חוזרת הילקוט, המטריה, השקיות, וכו על הרצפה....
איך אפשר להרגיל את הילדים באמת לבית מסודר, להחזיר כל דבר שמשתמשים למקום, בלי שאצטרך להגיד להם את זה שוב ושוב... (מדברת גם על ילדים גדולים יחסית).
ממליצה מאד על סדרת "איך לדבר שהילדים יקשיבו"
כמה טיפים פרקטיים משם:
1.הומור
2.לנקוב בשם של החפץ בלי להוסיף מילה, לדוג' גיננדל, הילקוט!
3. לכתוב פתק לילדים, מה הציפיןת שלך בתחום....
יש שם עוד, לא זוכרת כבר
 
בלת"ק
כל הכללים של להחזיר למקום מיד וכדומה טובים ויפים-
עד שאת עם תינוק רעב וצורח על הידיים, ילד באמבטיה שצריך להשגיח עליו וילד שאוכל ארוחת ערב במטבח.
ואז גם אם את מסודרת נורא ומלאת רצון טוב אין לך אפשרות להתחיל לסדר את האמבטיה מיד בסיום הרחצה כי את צריכה לרוץ להאכיל את התינוק, ואין לך אפשרות טכנית להתחיל להחזיר את המטרנה למקום כי התינוק הצורח לא צריך לחכות עוד, ואין לך אפשרות כנ"ל לסדר את השולחן אחרי הילדון האוכל ולהרים מהרצפה את העגבניה שנפלה לו כי את עם תינוק על הידיים.
(לא מדברת על ילדון בן 10 אלא בן 3 נגיד)
ואז, כן, גם האישה הכי מסודרת עם מקום לכל דבר והרגלים מצוינים וחינוך טוב- מגלה את עצמה בשמונה בערב, מרוטה בבית הפוך.

אותו דבר אישה שחוזרת מקניות לכזו סיטואציה, לא תוכל לפרק מיד את השקיות וכן הלאה כיד הדמיון.
 
התשובה האמיתית היא:
שעובדים בזה. ברמה כזו או רמה אחרת.
אין קיצורי דרך.
עכשיו תחליטו מה חשוב לכם ועד כמה.
וככה הבית שלכם יראה.

ולכל אלו שטוענים לילדות מאושרת בבתי מרקחת - אני מאמינה לכם.
אבל עד שלא תנסו בית שאפשר להביא אוצרות, לבנות לפרק להרכיב, לסחוב מזרונים ולבנות אוהלים.
ולהוציא את כל מגירת המשחקים יחד. (מגנטים, קפלות, פלימוביל, קליקס, מכוניות, ואם יש משהו נוסף קשור גם הוא)
לא תבינו מה חסרתם.
 
נערך לאחרונה ב:
ממליצה מאד על סדרת "איך לדבר שהילדים יקשיבו"
כמה טיפים פרקטיים משם:
1.הומור
2.לנקוב בשם של החפץ בלי להוסיף מילה, לדוג' גיננדל, הילקוט!
3. לכתוב פתק לילדים, מה הציפיןת שלך בתחום....
יש שם עוד, לא זוכרת כבר
יואו זה ספר מהמם
ממליצה בחום
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה