התייעצות האממ... סליחה, הבית שלכם מסודר או מבולגן?

[cyp]

עבדה בסבבה במשרה חלקית.
לא זוכרת את זה כסבל זה די היה מובן מאליו.
חוקיות וכללים ברורים. ( בעלי טוען שהיינו מידי חננות).
מה שאמא ביקשה נעשה... ובכלל בלי עצבים.
היה לי ברור שאני חוזרת היום מה סמינר נגיד לגיהוץ, מחר לניקיון ..היה תורנות יום אני הולכת למכולת יום אחותי והפוך ומי שלא הלכה התורנות שלה היה לעשות כלים של הכיור החלבי( הילדות די צעירות)
אני זוכרת עד היום איך קירצפתי את האמבטיה בימי רביעי עד שהשארתי בלי אויר....
אני מתה על זה עד היום
הסיפוק הכי גדול שלי זה כשהבית נקי ומסודר.... וכשיש בלאגן אני תמיד צוחקת אם אמא שלי היתה פה עכשיו מה היא היתה אומרת.
הלחץ הכי גדול היה ערב פסח. היינו מתחילים בחנוכה ומסיימים בדקה שאחרי הדקה.
אבל זה היה ניקיון שאין כמוהו היום .. (קירצפתי את הריצפה עם מברשת ריצפה אבל בלי המקל) כי היא הרגישה שככה יותר יוצא נקי שהיינו שמים ברצפה מים רותחים עם אבקת כביסה
זה ליגה אחרת שלא תבינו ... הכמויות מים שהיו נשפכים אצלינו זה אמאל'ה ואבאלה ...
כל הגינה למטה היתה בריכה של מים בערב פסח
נוסטלגיה

על זה אפשר לומר חולת נקיון.... לא כגנאי אלא באמת זו קיצוניות מסויימת,
ומעניין שאת לא מסתכלת על זה כקושי. מעניין אם חלק מהאחים כן סבלו מזה?
תשמעי את הפודקאסט של אפרת ברזל על נקיון כפייתי זה מרתק...
בשבילך זו נוסטלגיה לאחרת זו היתה טראומה כי היא היתה מקנאה נגיד במשפחה שהתחילה לנקות אחרי פורים, סיימה צ'יק צ'ק ויצאה לטייל לפני פסח...

 

[cyp]

ישנה גם תופעה של ריאקציה למה שהורגלת....
גם אני באה מבית מפוקסס ותפקוד מושלם בחריצות ובתיקתוקים...
אבל מ'זה אין לי כח לתפקד כך בבית שלי...., תנו לי לחלום קצת ולנוח, לשבת על הספה ולהתמרח...
וכנראה צריך גם לעבוד על מידת העצלות.
אבל מה, כמו שמישהי כתבה כאן, לפחות יש לי מושגים ואני יודעת איך אמור להיות ואיך אמורים לחיות.... [סוג של נחמה שלא ממש עוזרת ]
מה יהיה עם הילדים? ה' יעזור.
וברצינות, אם אני מנתחת את זה, אני חושבת שזה קשור גם לאופי יסודי ופרפקציוניסטי שמרגיש לפעמים שאם אין כח לעשות עד הסוף אז יאלה, לא נעשה בכלל וזה גורר מציאות לא נכונה.
חייבת לציין, שאחד הדברים שהושרשו בי ולא נעלמו זה סגנון הניקיון לפסח, עם זה אני הולכת עד הסוף...
ואסיים בנימה אופטימית, שהכי חשוב לקבל את עצמינו ולהשלים עם מי שאנחנו, משום מה זה ממלא באנרגיה חיובית ומאפשר להשתפר ולהתקדם גם בתחומים פחות מוצלחים שלנו. שווה.

איך אני מזדהה,
גם אני די פרפקציוניסטית ובגלל זה זה או כלום או הכל...
אבל בשנים האחרונות עובדת על זה ממש, וסכימה לקבל שגם חלק זה בסדר ועדיף על כלום,
כנ"ל פסח הייתי הולכת עד הסוף, היום הרבה פחות, ולא מחפפת דברים עוברת על הכל! אבל הרבה יותר רגוע ופורפוציונלי...

 

[החיים טובים]

כמה טיפים :
1) כשאת עומדת לפני שאת מתיישבת שמה 5 דברים במקום.
2)לשים טיימר של 5 דקות בבוקר לסדר+5 דקות בצהריים עם הילדים.
3)לפני שהולכים לישון לבדוק שהמטבח מוכן גם לשינה ובבוקר יהיה לי כיף להיכנס לשם.



לחלק את המשימות נקיון לתתי חלוקות ולכתוב על המקרר, למחוק כל פעם שמסיימים.

לתת לעצמך מוטיבציה , וכח, לצ'פר על כל מה שאת עושה לביתך!
צל"ש לכל נשות החיל על הרצון להתקדם ולעשות יותר בעבודת ה',

בהצלחה!

 

[Anunimus]

אותי מעניין עוד משהו:
כל מי שמתארת בית מסודר כמו בית מרקחת, עובדת במשרה מ-ל-א-ה (חוץ מהיותה עקרת בית)??
9 שעות ביום?(ולפחות רוב הימים לא עובדת מהבית)
משפחות ברוכות?

ועוד משהו אשה מפרנסת יחידה? (כי מה לעשות גם לחץ כלכלי משפיע)
אני מגיע מבית מתוקתק(כמתואר למעלה חלונות ודלתות כל שבוע שלא לדבר על דברים בסיסיים יותר), אבל אמא שלי לא עבדה מעולם משרה מלאה ...
וגם לא נתנה לנו "לטרוח" יותר מידי והיתה מסדרת הכל בעצמה...
ואני מאד אוהבת שמסודר, ונקי, אבל לרוב זה פחות מצליח....

א-ב-ל נא להשוות תפוחים בתפוחים! לא יתכן שאשה שעובדת 4 שעות ביום במרחק הליכה מהבית, תשווה את עצמה לאשה שעובדת 9 שעות ביום במרחק נסיעה...

אשה שעובדת ככ הרבה זמן מחוץ לבית,ועוד נמצאת עם הילדים אחהצ(ש.ב. מבחנים, משחקים עם הקטנים ,ועוד) לפני ואחרי לידה וכד'..
היא צריכה להיות ממש קוסמת כדי לתחזק בית מתוקתק ברמה הזו....

כי זה שואב כוחות ברמה אחרת,
ולכן וכדי לעודד את כל אלו שלא מצליחות (אבל כן רוצות!!) אני חושבת שמינימום זהגילוי נאות על עקרת הבית, מה היא "עוד " עושה בחיים ....

מאמינה שרוב ההודעות שהוציאו כאן את העיניים, לרבות מנשות החיל שמצליחות לחזיק מעמד ולתמרן עם בית ילדים עבודה (גם אם הבית לא עובד צחצוח יסודי כל כולל םפפאנלים משקופים וחלונות)
לא עומדות בכל שאר המשימות, ואם כן, והן מצליחות לשמור על שפיות שלהן ושל בני ביתם, הם עושות משהו על טבעי...

את ממש צודקת.
זה לא אנושי להצליח במאה אחוז בכל הדברים.
ברור שמי שנמצאת במצב כמו שאת מתארת לא יכולה להגיע לבית מתוקתק כמו של השכנה שנמצאת בבית כל היום עם ילד וחצי.
וכדאי גם שהיא תבין את זה ולא תלקה את עצמה כל הזמן "למה הבית שלי לא מסודר?".

אבל גם הרבה עובד פה הצד של ההרגלים שטבועים בנו.
למשל - ניקח שתי נשים בחופשת לידה. יש אחת שהבית שלה יהיה מתוקתק ומאורגן ויש אחת שהבית יישאר הפוך.
כמובן שיש עוד המון פרמטרים ו"חופשת לידה" היא לא באמת חופשה, אבל לצורך העניין.
למה זה קורה? פשוט כי אצל אחת זה משהו שהוא חלק ממנה ואצל השניה - זה לא הטבע שלה או לא בראש סדר העדיפויות. זה בסדר גמור, יכול להיות שחשובים לה כרגע דברים אחרים כמו לנוח וכן הלאה. אבל רק רוצה לומר שיכולות להיות גם שתי נשים באותו המצב "בדיוק" (זה אף פעם לא בדיוק) ועדיין תראי הבדל בקטע הזה שנובעים מהרגלים שונים.

יש לי חברה שעוד לפני שהגיעו הילדים הבית שלה היה מבולגן ואני מכירה מישהי שיש לה יותר מעשרה ועובדת משרה מלאה ועדיין הבית יחסית מסודר.

אבל אני ממש איתך בזה.
אני ממש לא חושבת שצריך להשתעבד לבית. בית מסודר זה לא ערך מקודש.
זה טוב ונחמד, והרבה יותר נעים לחיות כך וזה גם חשוב להיות בן אדם מסודר ומאורגן גם אם הבית לא תמיד מסודר ומאורגן. אבל אין עניין לאבד את השפיות בשביל זה.
כל אחת צריכה להכיר את הכוחות שלה ולדעת איפה היא יכולה לעשות עוד קצת ואיפה לא.
אז הבית לא תמיד יהיה מסודר, אז מה? העיקר שיש לילדים ארוחות חמות, בגדים נקיים ללבוש, שהם נהנים במרחב הביתי ולא סובלים מהסדר/מהבלגן, שהם מקבלים חום ואהבה וזמן איכות עם ההורים וכן הלאה.
הרבה ממי שתיארה פה שהיא מסודרת זה כי היא לא יכולה אחרת.
אני יכולה לומר על עצמי שאני בהתחלה (ואולי קצת עדיין..) הייתי משתגעת שדברים לא במקום. אבל החיים מלמדים אותנו לזרום ולשחרר, ואני חושבת שמי שלא עושה את זה קצת מפספסת. כי באמת אי אפשר כל היום לעבוד בלסדר.. זה לא נגמר!
אבל מה שכן אפשר לעשות זה באמת להקנות הרגלים לבני הבית (גם לבעל חח) וכך הבית לא נראה כל הזמן כמו מהפכה. נכון, הוא לא יהיה בית מרקחת כמו הבית של השכנה שכל היום מצחצחת את התקרה אבל יהיה לנו נעים.
וגם לימדתי את הילד שלי להיות מסודר ולשים את הבגדים בסל כביסה? לימדתי אותו לא לחלוץ את הנעליים באמצע הסלון? לימדתי אותו לאסוף אחריו כשהוא מסיים לשחק? מצוין, אשתו תודה לי אח"כ
ומעבר להכל - זה מתנות בשבילו. ההתנהלות שלו בחיים תהיה מאורגנת ומחושבת יותר, יהיה לו ערך לדברים וכן הלאה.

אבל שוב אומרת - הכל במידת האפשר בלי לחץ ושגעונות מיותרים.
באמת היום יש לנשים חיים הרבה יותר לחוצים ממה שהיו פעם לסבתות ולאמהות שלנו.

 

[מביאה את המשיח]

אותי מעניין עוד משהו:
כל מי שמתארת בית מסודר כמו בית מרקחת, עובדת במשרה מ-ל-א-ה (חוץ מהיותה עקרת בית)??
9 שעות ביום?(ולפחות רוב הימים לא עובדת מהבית)
משפחות ברוכות?

ועוד משהו אשה מפרנסת יחידה? (כי מה לעשות גם לחץ כלכלי משפיע)
אני מגיע מבית מתוקתק(כמתואר למעלה חלונות ודלתות כל שבוע שלא לדבר על דברים בסיסיים יותר), אבל אמא שלי לא עבדה מעולם משרה מלאה ...
וגם לא נתנה לנו "לטרוח" יותר מידי והיתה מסדרת הכל בעצמה...
ואני מאד אוהבת שמסודר, ונקי, אבל לרוב זה פחות מצליח....

א-ב-ל נא להשוות תפוחים בתפוחים! לא יתכן שאשה שעובדת 4 שעות ביום במרחק הליכה מהבית, תשווה את עצמה לאשה שעובדת 9 שעות ביום במרחק נסיעה...

אשה שעובדת ככ הרבה זמן מחוץ לבית,ועוד נמצאת עם הילדים אחהצ(ש.ב. מבחנים, משחקים עם הקטנים ,ועוד) לפני ואחרי לידה וכד'..
היא צריכה להיות ממש קוסמת כדי לתחזק בית מתוקתק ברמה הזו....

כי זה שואב כוחות ברמה אחרת,
ולכן וכדי לעודד את כל אלו שלא מצליחות (אבל כן רוצות!!) אני חושבת שמינימום זהגילוי נאות על עקרת הבית, מה היא "עוד " עושה בחיים ....

מאמינה שרוב ההודעות שהוציאו כאן את העיניים, לרבות מנשות החיל שמצליחות לחזיק מעמד ולתמרן עם בית ילדים עבודה (גם אם הבית לא עובד צחצוח יסודי כל כולל םפפאנלים משקופים וחלונות)
לא עומדות בכל שאר המשימות, ואם כן, והן מצליחות לשמור על שפיות שלהן ושל בני ביתם, הם עושות משהו על טבעי...

נכון מסכימה ממש
אין כזה דבר כל אלו שכתבו פה שהבית מבריק וזה לא על חשבון כלום והאמא עובדת משרה מלאה.
זה חייב להיות על משהו
לדוג אם מבשלים פחות יש פחות לכלוך ובלגן. מבחינתי אוכל בריא זה נכס לחיים לא פחות מהרגלי סדר זה תשתית של ויטמנים והרגלי אכילה נכונה. לא מכניסה שניצל סויה וכאלו
כל אחד וסידרי העדיפויות שלו

כנ''ל משחקים אתם בכלל לא הבנתם על מה דיברתי... לשחרר באמת !!! אם אמרת לילד מה מתאים ומה לא חסמת לו את הדמיון.... זה בסדר גמור לדרוש לאסוף מיד אבל זאת העדפה.
(אם הילדים רוצים לעשות חנות אז אחד מוכר וופלים שזה קפלה והשני מוכר כרטיסים שזה מגנטים והשלישי צינורות וכו וכו כן זה בלגן אבל אין על הכיף הזה)
אגב אני גם לא תמיד מרשה רק אומרת שיש פה הפסד בשחרור לילדים קחו בחשבון
כמובן שמלכתחילה לא צריך יותר מידי משחקים מול העניים אבל מה שיש- שלהם.
וכנ''ל על אופי מתוכנן מראש לא לכל ילד זה מתאים ואם הכנת לו לשבת בגד מיום ראשון וביום שישי הוא רוצה משהו אחר?
לכל דבר תכונת אופי מעלה וחיסרון...

 

[פוינט]

בהמון תחומים זה ככה,
מצוי לראות "דורות עוקפים" נוהגים אותו דבר-
אם אמא שלך היתה מאוד שומרת לדוגמא על תקנון, את תהיי יותר משחררת ומאפשרת, ואז הבת שלך כן מסתבר תחוש צורך להדק...

הפיתרון לזה, הוא להיות מחובר
לבצע את הדברים מתוך רצון, שמחה והבנה רוחנית
כשהורה עושה דברים ממקום טוב, לא מתוך עצבים/נרווים/לחץ
הילדים לא מחפשים לברוח, הפוך! הם מחפשים להיות גם.
בדור שלנו צריך גם ללוות את הדברים במילים "למען תספרו לדור אחרון"
להסביר למה אנחנו בוחרים לנהוג כך בבית או בכל תחום אחר,
וזה מחייב אותנו להגיע להסבר פנימי למה אנחנו מתנהלים כך או אחרת.

ולפותחת האשכול @בואו נעצב את זה ביחד, מאחלת לך ומתפללת עבורך בע"ה לעבור לבית מרווח משלך,
שתוכלי לרוות נחת מהיכולות של הסדר שלך!
צריך לפתוח אשכול נפרד של - סדר ביחידה, זו משימה שונה ומאתגרת
ראיתי פעם שביפן יש סוג מסויים של אומנות
לשמור על סדר ביחידות דיור קטנות שכוללות מטבח, שלחן עבודה וחדר שינה באותו ריבוע.
כך שמגיע לך צל"ש על מה שאת מצליחה ועל הרצון הטוב שלך לסדר

 

[חנישפ]

קראתי כאן הרבה שנשים כתבו על הענין של לחנך את הילדים לסדר, להחזיר כל דבר למקום.
השאלה שלי היא: איך עושים זאת?
אני יכולה להגיד 100 פעמים לשים במקום וזה לא עוזר.
אם יש משהו על הרצפה אף אחד לא רואה את זה.... אם אני לא ארים זה יכול להשאר על הרצפה גם יומיים ויתר....
אני חוזרת מהעבודה אחרי הילדים, וכשאני חוזרת הילקוט, המטריה, השקיות, וכו על הרצפה....
איך אפשר להרגיל את הילדים באמת לבית מסודר, להחזיר כל דבר שמשתמשים למקום, בלי שאצטרך להגיד להם את זה שוב ושוב... (מדברת גם על ילדים גדולים יחסית).

 

[שוקולד תות 143]

אני הכי מתחברת לזה
שלא טוב לדחות !!!!!!
אם משאירים עוד משהו ועוד משהו על השולחן או על השיש וכו
קשה להשתלט נקודה!
(לא שאני עומדת בזה כן?! לפחות להיות במודעות )

לי יש שאלה כזאת:
איה מקומן של שקיות שאני צריכה להחזיר/להחליף (דברים שקניתי או הלוויתי וצריכה להחזיר)
שמחכים לישועה עד שאני יגיע לחנות או אפילו להחזיר מחוץ לעיר
ו"להחביא" אני לא רוצה כי אני לי יזכור מזה...
אז עומדות לי שקיות על הרצפה בפינת החדר מבוישות
או תלויות (כל עוד המתלה מאפשר... )
נ.ב זה יותר קורה לי עכשיו לפני פורים שיש עומס קניות הלוואות החזרות וכו
אבל גם במהלך השנה פה ושם..
תודה לעוזרות

 

[חנה ש.]

כל דבר שקשור לסדר מתחיל בסדר בראש.
השאלה מה את אומרת לעצמך?
-זה המון עבודה לסדר כל היום, לא רוצה.
-רק אני מסדרת וכולם מבלגנים
-כמה שאני אסדר זה לא יעזור, תמיד יתבלגן שוב
-אמא שלי הלחיצה אותי, אני רוצה בית רגוע
-סדר גורם למתח
-אני אחזיר למקום אחר כך
-מה הבעיה שהדברים זרוקים.
-אני עובדת מספיק קשה גם ככה.
או שאת אומרת:
-האחריות על הסדר בבית היא שלי
-פותחים ארון - סוגרים, אז מה עם עוד רגע יפתחו שוב.
-לא אוכלים לפני שמחזירים את מה שהוצאנו בשביל להכין את האוכל, למקום.
-זה לא בעיה להחזיר דברים למקום, אני יכולה לעשות את זה.
-עדיף לסדר מיד מאשר להגיע לבית הפוך שלא מוצאים בו כלום.
-לכל אחד תהיה משימה, כדי שאדע שאני מקבלת עזרה.
-יש מקום קבוע לכל דבר.
-גם אם אסדר שלוש פעמים ביום ובין לבין, לא יקרה כלום,
אם לא אסדר המצב יהיה קטסטרופה.
במקום שאנחנו עושים הנחות לעצמנו, שם המקום למצוא איך אנחנו
מתאמצים בנושא.
החכמה היא מצד אחד לסדר ומצד שני לא להיות אובססיבים לסדר,
יש דרך שנקראת לחפף, למצוא היכן אפשר לחפף ולא יקרה כלום,
למשל ערימת כביסה שמחכה, כלים שיידחו למחר, אבל מצד שני לא
להגזים, שהכלים יהיו רק בתוך הכיור, ולשטוף בממוצע כל יום.

חשוב לזכור שלסדר ולדאוג לבית זה התפקיד של האישה, וזה תיקון גדול,
כשאישה דואגת לבית היא מקיימת מצווה, ומחזיקה את הבית.
מכירה סיפור על אישה שהגיעה לרב צדיק מאוד וביקשה ברכה והוא אמר לה ברוח קדשו,
לכי קודם ותסדרי את הבית ואז תחזרי ואני אברך אותך. (לא כותבת שם כי לא שמעתי ממקור ראשון)

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

איה מקומן של שקיות שאני צריכה להחזיר/להחליף (דברים שקניתי או הלוויתי וצריכה להחזיר)

שאלה טובה, אצל ההורים שלי היה מדף מיוחד למטרה הזו
לי אין מקום אז פשוט קניתי מתלה לאחת הדלתות הנסתרות בבית, שם אני תולה את השקיות.

 

[ששונית]

מישהי העלתה את זה פה פעם

(אפרופו ראקציה מהתנהלות ההורים)

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

כמה שאלות שמטרידות אותי בתחום הסדר:
1 - מה עושים עם נעליים? באמת הולכות כל פעם עד למגירה הנעליים > מתכופפות > פותחות > מכניסות? (וכן להפך)
2 - מה עושים עם מגבות אחרי הרחצה? לתלות באמבטיה זה פחות מבחינתי, כי זה רטוב ומתקשה להתייבש.
3 - מה עושים עם כל הבגדים של אחרי לבישה טרום כביסה?
4 - מה עושים עם הכלים והלכלוך שמצטבר בכיור במהלך היום? מנקות ישר אחרי השימוש או בסוף היום?
5 - שאלה אישית - האם אתן מקפלות כל בוקר את השמיכה....? (וגם הבעל שלכן?)

 

[אסתר פ]

כמה שאלות שמטרידות אותי בתחום הסדר:
1 - מה עושים עם נעליים? באמת הולכות כל פעם עד למגירה הנעליים > מתכופפות > פותחות > מכניסות? (וכן להפך)
2 - מה עושים עם מגבות אחרי הרחצה? לתלות באמבטיה זה פחות מבחינתי, כי זה רטוב ומתקשה להתייבש.
3 - מה עושים עם כל הבגדים של אחרי לבישה טרום כביסה?
4 - מה עושים עם הכלים והלכלוך שמצטבר בכיור במהלך היום? מנקות ישר אחרי השימוש או בסוף היום?
5 - שאלה אישית - האם אתן מקפלות כל בוקר את השמיכה....? (וגם הבעל שלכן?)

1- כן
2- תולה באמבטיה, לא הבנתי את הבעיה, למה איפה את מניחה?
3- תולים על מתלים בגב הדלת
4- מנקה ישר אחרי השימוש, יותר נעים
5- מסדרת מיטות, מאוררת את החדר בבוקר. יותר נעים לחזור לבית מסודר, וזה לוקח פחות מדקה

 

[אסתר פ]

מישהי העלתה את זה פה פעם

(אפרופו ראקציה מהתנהלות ההורים)
צפה בקובץ המצורף 1601383

בול כוונתייי

 

[האמת והשלום]

ראיתי בחיי שני "בתי מרקחת" כאלו
וזה בהחלט היה על חשבון הילדים.
יש טיפים ויש פתרונות למזער את הבלגן, אבל בית מסודר 24/7 זה לגמרי על חשבון הילדים
עדיף לילד בית פחות מסודר ופחות מלחיץ מבית מצוחצח ומלחיץ

גם אני ראיתי עם כל הזמן עומדים על הסדר בהגזמה גם הרבה פעמים זה לא משיג את המטרה.
והרבה פעמים ואת זה ראיתי מקרובת משפחה, שאמא שלה אובססיבית לסדר, הילדה התחתנה והיום הבית שלה מבולגן בטירוף כשהילדים גדלים ומתחתנים הבית שלהם מוזנח לגמרי כי ניהיה להם אובססיביות לא בריאה לסדר.

 

[:)Rachel]

כמה שאלות שמטרידות אותי בתחום הסדר:
1 - מה עושים עם נעליים? באמת הולכות כל פעם עד למגירה הנעליים > מתכופפות > פותחות > מכניסות? (וכן להפך)
2 - מה עושים עם מגבות אחרי הרחצה? לתלות באמבטיה זה פחות מבחינתי, כי זה רטוב ומתקשה להתייבש.
3 - מה עושים עם כל הבגדים של אחרי לבישה טרום כביסה?
4 - מה עושים עם הכלים והלכלוך שמצטבר בכיור במהלך היום? מנקות ישר אחרי השימוש או בסוף היום?
5 - שאלה אישית - האם אתן מקפלות כל בוקר את השמיכה....? (וגם הבעל שלכן?)

1.את הנעליים בערב מכניסה למגירה חזרה מקסימום משאירה זוג אחד בחוץ
2. מגבות תולה באמבטיה כל מגבת על כמה ווים במצב פפתוח וככה הם מתייבשות
3. מה שנקי לארון מה שמלוכלך לכביסה
4. משתדלת לשטוף מיד אחרי השימוש ואם לא הספקתי אז בערב לא משאירה כלים למחר
5. אני ממש משתדלת לפעמים גם לבעלי ( ולפעמים הוא מקפל לעצמו בד"כ לא)

 

[יעל.ב.]

קראתי כאן הרבה שנשים כתבו על הענין של לחנך את הילדים לסדר, להחזיר כל דבר למקום.
השאלה שלי היא: איך עושים זאת?
אני יכולה להגיד 100 פעמים לשים במקום וזה לא עוזר.
אם יש משהו על הרצפה אף אחד לא רואה את זה.... אם אני לא ארים זה יכול להשאר על הרצפה גם יומיים ויתר....
אני חוזרת מהעבודה אחרי הילדים, וכשאני חוזרת הילקוט, המטריה, השקיות, וכו על הרצפה....
איך אפשר להרגיל את הילדים באמת לבית מסודר, להחזיר כל דבר שמשתמשים למקום, בלי שאצטרך להגיד להם את זה שוב ושוב... (מדברת גם על ילדים גדולים יחסית).

גם אני סובלת מהדבר הזה
גם כי אני באמת צריכה את העזרה,
וגם כי מעצבן שרק אני מסדרת וכולם לא רואים את זה ...

אז קבלי עצות של משהי שבאמצע התהליך (ולא תמיד מצליחה):

א. להתחיל בהדרגה. התחלתי עם זה שאני לא רוצה לראות בגדים בכל מקום בבית, לכן, אחרי שלא הלך בטובות, התחלנו עם ... קנס .... (לא לבלוע אותי !), מי שמוצאים בגד שלו שלא במקום צריך לשלם לנו חצי שקל ....
תצחקי, אבל זה עובד אפילו עם ילד בן 3, שיש לו בארנק כמה אגורות, אנחנו אומרים לו : הלוואי שXX ישכח לשים את הפיגמה במקום, והוא יצטרך לתת לנו כסף.... והוא רץ לשים במקום (וזה תזכורת גם לגדולים, כי אני שונאת לנג'ז)

ב. לפעמים אני מרגישה שאני רוצה לצעוק עליהם, ואז אני אומרת לעצמי, בואי תכנסי לבית כאילו שאת מתנדבת. באה לשעה לתרום לאישה מהממת שהבית שלה בלגן והילדים שלה לא עוזרים לה. בתור מתנדבת אני צריכה לעבוד שם רק שעה, וכמובן אני לא צועקת על הילדים ואפילו אומרת לעצמי מילים טובות על בעלת הבית המהממת, וכמה דברים היא עושה ולכן לא מספיקה לסדר

ג. כשאני חושבת שהמטרה שלי לחנך, אני אומרת בצורה מונוטונית - XX תשימ/י את הYYY במקום, ולא להתרגש מזה שהוא / היא מתעצבנ/ת כי יש לי מטרה לחנך ....

 

[אסתר פ]

מה עושים עם נעליים? באמת הולכות כל פעם עד למגירה הנעליים > מתכופפות > פותחות > מכניסות? (וכן להפך)

את עושה מזה כזה תהליך---
זה לא לוקח יותר מדקה!
זה גם חלק מאוד משמעותי בענין הסדר- לחשבן כמה זמן תכלס זה לוקח- ותופתעי לראות שזה כלום זמן-
לי לדוגמא היה קשה עם גיהוץ בהתחלה, זה היה ה'הר' שלי.
וכשהסתכלתי פעם אחת וגיליתי שכולה לוקח לי חצי שעה, נהיה לי יותר קל...
או לראות שהחלפת מצעים- כולה 10-15 דקות, זה מוריד את הנפח מהמשימה...

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

תולה באמבטיה, לא הבנתי את הבעיה, למה איפה את מניחה?

זה לא מספיק מתייבש עד הלילה שאחרי, ועושה ריח לא נעים

 

[אסתר פ]

זה לא מספיק מתייבש עד הלילה שאחרי, ועושה ריח לא נעים

מוזר