ערב חג השבועות התשפ"ד
רבותי,חברי הפורום היקרים.כדרכינו אפתח במילי דאורייתא.חג השבועות קרב ובא.והנה בתורה הקדושה לא נכתב במפורש באיזה תאריך חל חג זה.
וכך נאמר בספר במדבר (כ"ח.כ"ו) "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיי בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ".הרי שהכתוב תלה מועד זה
"בשבעתיכם" דהיינו בתום מנין ימי ספירת העומר = 49 יום שהתחיל מניינם "ממחרת השבת".
אנו מורגלים, שתאריך חג שבועות לעולם חל ביום ו' בסיון.(ויום טוב שני של גלויות ביום ז' בסיון) זאת לאחר "סדר לוח השנה העברי" שמיוחס "להלל נשיאה" (אמוראי ארץ ישראל).
(הרמב"ן בחיבורו "ספר הזכות" כותב: "מימי הלל בנו של רבי יהודה נשיאה, שנת תר"ע לשטרות, בטלה סמכות הסנהדרין בארץ ישראל,ובטלו ממנה מומחים,והוא שתיקן סדר העיבור ומנה שנים וקידש חדשים לדורות")
חלק מהכללים בסדר זה הוא -שלעולם חודש ניסן הוא מלא (30 יום) וחודש אייר חסר (29 יום).
אך לא כך היו פני הדברים בעבר שקידשו את החודש על פי הראיה (עדים).וכך אמרו רבותינו בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה (דף ו ע"ב) "כדתני רב שמעיה עצרת(חג השבועות בלשון חכמים.והגאון רבי ראובן מרגליות בספרו "נפש חיה" אורח חיים סימן תצ"ד ביאר זאת על פי המובא לקמן שמשה הוסיף יום אחד מדעתו.וא"כ משה "עצר" ועיכב את קבלת התורה ביום אחד.והוא פירוש יקר ונפלא) פעמים ה' פעמים ששה פעמים שבעה הא כיצד? שניהן מלאין חמשה, שניהן חסרין שבעה, אחד מלא ואחד חסר ששה..."
אנו אומרים בתפילות חג השבועות
"זמן מתן תורתינו".ובאמת,בתלמוד בבלי מסכת שבת (דף פ"ו ע"ב) נחלקו חכמים ורבי יוסי על המועד והזמן בו ניתנה התורה לישראל בשנה זו שלאחר יציאת מצריים. "תנו רבנן בששי בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל רבי יוסי אומר בשבעה בו".
ושם בסוגיא זו (דף פ"ז ע"א)הביאה הגמרא בביאור שיטת רבי יוסי- שמשה רבינו "הוסיף יום אחד מדעתו, מאי דריש? היום ומחר, היום כמחר מה למחר לילו עמו אף היום לילו עמו, ולילה דהאידנא נפקא ליה, ש"מ תרי יומי לבר מהאידנא"
והנה סוגיא זו נתבארה באריכות רבה ובשקלא וטריא בתלמוד,עם ראיות וחשבונות רבים.ובביאור הסוגיא כדרכה של תורה, ישנם פירושים בדברי רבותינו הראשונים לכאן ולכאן.
אך על פי פשט הסוגיה (וכך ביארו כמה מהראשונים) במסקנת הגמרא- לדעת חכמים נתינת התורה חלה ביום חמישים מיציאת מצריים.ולדעת רבי יוסי נתינת התורה חלה ביום חמישים ואחד.
כמו כן, היוצא מפשטות מסקנת הסוגיא הוא: שבאותה שנה לדברי הכל -ניסן היה מלא ואייר חסר.
וכל עיקר שורש החשבון הוא האם יציאת מצריים (ט"ו בניסן) חל ביום שישי (דעת חכמים) או ביום חמישי (דעת רבי יוסי).
ועל ענין אחד אין מחלוקת כלל והוא- שנתינת התורה היתה ביום שבת קודש.
ואיך כל הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות?אתם בטח שואלים את עצמכם…
ובכן להבדיל בין קודש לחול ואלפי הבדלות…אני רוצה כאן להציג/להכיר לכם פונקצייה נפלאה ורבת עוצמה(שהזכרתי אותה בעבר ברמיזה מספר פעמים בפורום זה) ששמה
offset.
בהמשך,ולאחר שנגלה מספר מניפולציות שניתן לבצע בעזרת פונקצייה זו תבינו היטב איך הפונקצייה קשורה לחשבונות הנ"ל ולמחלוקת רבנן ורבי יוסי.
בואו נתחיל…
אז ראשית תפקידה/מטרתה של פונקצייה זו היא- להחזיר הפניה לטווח "המוסט" (מספר מוגדר של שורות ועמודות) מתא או טווח תאים מסוים. ההפניה המוחזרת יכולה להיות
תא יחיד או טווח תאים.
להקל על ההבנה,הרבה פעמים ממשילים את פעולת הפונקצייה כמו "מסלול הליכה" -ארוך/קצר ככל שיהיה (אבל לא כזה מפותל כמו מסלול "שביל ישראל"...).
וכמו כל מסלול,גם בפונקצייה זו יש נקודת פתיחה ונקודת סיום,ובתווך- אופציה של התקדמות קדימה או אחורה,ולאחר מכן אופצייה לפניית ימין או שמאל.וזהו…הגענו ליעד!
בואו נכיר את 5 הארגומנטים של הפונקצייה:
ארגומנט 1- reference הפנייה,דהיינו מאיזה תא או טווח אנו מתחילים את "היציאה למסלול".בדרך כלל מומלץ לבצע קיבוע לתא/טווח.
ארגומנט 2-rows כאן יש לציין את מספר השורה(או הפנייה לתא שמציין זאת).וזה הוראה למספר הצעדים שיש לפסוע כאן.
כאשר השורה של תא ההתחלה נחשב כשורה 0.והצעדים הם באופן אנכי - מעלה או מטה.כאשר הצעד הוא כלפי למעלה מציינים זאת בסימן מינוס.וכאשר הצעד הוא כלפי מטה מציינים זאת במספר חיובי.
ארגומנט 3-cols כאן יש לציין את מספר העמודה (או הפנייה לתא שמציין זאת).וכנ"ל מדובר בהוראה למספר הצעדים שיש לפסוע כאן אל היעד.
כאשר העמודה שבה תא ההתחלה נחשבת כ-0,והצעדים הם ימינה או שמאלה.
בגיליון מימין לשמאל יש לציין מספר חיובי לכל צעד שמאלה ,ומספר שלילי לכל צעד ימינה.
כל 3 הארגומנטים הנ"ל הם שדה חובה.
2 הארגומנטים דלהלן הינם אופציונליים בלבד (כאשר הם מושמטים הברירת מחדל הוא כמו תא ההתחלה- "תא ההפנייה")
ארגומנט 4- height דהיינו גובה.כאן יש לציין כמה שורות אנו מבקשים "לאסוף" כאשר הגענו ליעד.
ארגומנט 5 -width דהיינו רוחב. כאן יש לציין כמה עמודות אנו מבקשים "לאסוף" כאשר הגענו לייעד.
נקודה חשובה שיש לציין כאן והיא- בשני הארגומנטים האחרונים האופציונלים ישנו הבדל בין הישום באקסל לגוגל שיטס.
באקסל ניתן לציין סימן
מינוס או פלוס דהיינו מספר חיובי או שלילי.אך בגוגל שיטס האלגוריתם שונה וניתן להזין מספר
חיובי בלבד בסימן פלוס.
דוגמאות לשימוש בפונקצייה? ישנן…וכפי שהכינותי מראש בגיליון המצורף כאן.
בצילום מסך הבא קיימת טבלת הכנסות,הוצאות ויתרה די פשוטה,ואנו מבקשים לדעת את ס"ך ההוצאות בחודש 3/2024.
בשתי הטבלאות מימין ומשמאל,תא "היציאה למסלול" נצבע לזיהוי והיכר
בתכלת.
חשוב להזכיר,כי כל מה שנכתב בתאים שנצבעו בורוד הוא מותאם אישית לצורת הגיליון הנוכחי (מימין לשמאל), ומותאם אישית לתאים שנבחרו בארגומנט הראשון להיות "נקודת ההתחלה".
אין שום קשר ושייכות בין הנ"ל לבין מספר השורה/העמודה "האמיתיים" באקסל/בשיטס!
בשיטה א אנו "יורדים" שתי שורות מתא ההתחלה.ואז פונים וצועדים "שמאלה" צעד אחד.וכך מגיעים ליעד.
בשיטה ב אנו "עולים" (בסימון מינוס) 3 צעדים מתא ההתחלה.ואז פונים וצועדים "ימינה" צעד
אחד.ומגיעים לאותו יעד בדיוק.
התוצאה (המסומנת במילוי צהוב) זהה בשתי השיטות- 2000 ש"ח.
וכאן זועקת מאליה שאלה רבתי…(אני בטוח שכל אחד מכם כעת שואל את עצמו)
מה ראו על ככה הוגי וגאוני מייקרוסופט /גוגל בפונקצייה זו?לשם מה אנו צריכים לסבך את עצמנו בדרכים ומסעות שונים ומשונים כדי להגיע ליעד מסוים.כאשר ניתן לעשות זאת בדרך פשוטה שמכיר כל אקסליסט מתחיל?
בדוגמא הנ"ל היה ניתן לכתוב D6= או J6= והתוצאה היתה מיידית 2000 ש"ח.כך שלכאורא אין שום יתרון ומשמעות לפונקצייה זו בחיינו…
שאלה גדולה…ומה התשובה לכך?
התשובה לכך היא: שאכן,לחישוב שהודגם לעיל אין שום צורך בפונקצייה זו…אבל בסיטואציות חישוביות שונות יש לפונקצייה זו צורך ויתרון.ושם מגלים את היופי והגאונות של פונקציית offset.
הפעם אבאר ואתמקד ביתרון אחד ומרכזי בלבד(ויש עוד כמה שיבוארו בל"נ במאמרים הבאים) ששמו -
"דינמיות".
תראו…אם אחזור לצילום מסך הנ"ל אם היינו מעוניינים בהחזר שיהיה דינמי בגיליון וכל פעם "ישלוף" מידע מתא/טווח אחר,זה לא היה ניתן בעזרת הפנייה לתא ספציפי.
אבל בואו תראו עכשיו עוד צילום מסך מתוך הגיליון המצורף.
בתא S3 אנו מבקשים החזר של טבלת הכנסות והוצאות של 3 חודשים האחרונים.
כאן כבר מדובר על תהליך דינמי כי כאשר נוסיף עוד שורות (חודשים) נוספות, אנו נרצה שגם התווך של "מסלול ההליכה" יהא מוארך ומותאם.
מי שאחראית ומופקדת על משימה זו היא פונקציית counta (הסופרת טקסט מספרי וגם טקסט רגיל) שנמצאת בארגומנט השני בפונקצייה.
פונקצייה זו "אומרת/נוקבת" לפונקציית offset בארגומנט השני שבה- כמה שורות צריך לצעוד (למעלה או למטה).פשוט נפלא וגאוני!
נקודה חשובה:בגיליון זה ערכתי את הפונקצייה שתהא מתאימה הן באקסל והן בשיטס.
לעיל (בהסבר אודות 2 ארגומנטים אחרונים של פונקציית offset) ציינתי שבשיטס ישנה הגבלה בארגומנטים אלו להחזרים בסימון מינוס.
זאת הסיבה "שהליקוט" של ההכנסות והוצאות שב3 החודשים האחרונים-בוצע בסימון
חיובי.כלומר מלמעלה למטה ומימין לשמאל.
באקסל ניתן להגיע לתא יעד שמאלי ותחתון.ואז לבצע "ליקוט" בסימונים של מספר
שלילי.כלומר מלמטה למעלה ומשמאל לימין.
נתקדם בעוד נדבך…אם נרצה לחשב את ס"ך ההכנסות או ההוצאות של 3 החודשים האחרונים.צריך פשוט "לעטוף" את כל הטוב הנ"ל בפונקציית sum וכפי שערכתי כאן בתא S8.
ואם נרצה לחשב ממוצע של 3 החודשים האחרונים (הכנסות/הוצאות/יתרה),אז פשוט נעטוף את כל הנ"ל בפונקציית average וכפי שערכתי בתא S11.והוא הדין לחישוב מינימום ומקסימום (בעזרת פונקציות min/max).
"תן לחכם ויחכם עוד…"
אם אסכם זאת,למדנו כאן על יתרון אחד של פונקציית offset ששמו דינמיות.
פונקצייה זו אכן גאונית ,מתוחכמת ועוצמתית…
וכל ההסבר הנ"ל אודות פעולתה ויתרונה של פונקציית offset הוא רק הקדמה לביאור ולהמחשה של הסוגיא התלמודית-שבה פתחתי בראשית דבריי…
תראו בצילום מסך מתוך הגיליון המצורף:
בשורות 6-59 פרוסים הימים שבין יציאת מצרים למתן תורה באותה שנה שבה יצאו ישראל ממצרים.
וכמו שציינתי לעיל.בסוגיא בש"ס ישנה "שקלא וטריא" וגם במסקנת הש"ס ישנם פירושים ברבותינו ראשונים לכאן ולכאן,
הפריסה שהמחשתי כאן בגיליון האקסל מבוארת כפי פשוטה של סוגיא ולפי דעת מקצת מהראשונים.
מה שניתן להבחין כאן.הוא שחודש ניסן היה מלא וחודש אייר חסר.ומחלוקת רבנן ורבי יוסי הוא ביום (בשבוע) שבו יצאו ישראל ממצריים,כאשר לדעת רבנן- זה חל ביום שישי ולדעת רבי יוסי- זה חל ביום חמישי.
את מספר הימים שעברו מיציאת מצריים עד לנתינת התורה,סיכמתי בעזרת שתי פונקציות -
counta (ולא count הואיל וטווח עמודה B מכיל טקסט שאינו מספרי) או
rows.
ניתן להבחין כי לדעת רבנן - התורה ניתנה ביום ה50,
ולדעת רבי יוסי- התורה ניתנה ביום ה51.
וכאן אנו מגיעים לעיקרו של מאמר זה.("לדובדבן שבקצפת"...)
בסוגיא התלמודית שם (מסכת שבת דף פ"ו ע"ב) נאמר "שלכולי עלמא (זאת אומרת בין לרבנן ובין לרבי יוסי) בשבת -ניתנה תורה לישראל"
ואם באנו להמחיש את הדברים בגיליון אקסל עם פריסת הימים,אז תראו: למי שמביט בכל הגיליון "בסקירה אחת" ודאי שניתן להבחין ולראות בשורה 59 שהיום שמופיע שם הוא יום שבת.
אך אם נרצה בכל אופן שהאקסל יחזיר לנו תוצאה זו.יש להשתמש בפונקציית offset שמשולבת בתוכה פונקציית counta.וכפי שערכתי בשורה 67,הן לרבנן והן לרבי יוסי.
תראו מבפנים את החשבון.ואני בטוח, שלאחר כל ההסברים הנ"ל באריכות רבה,פשוט תהנו מכך…זה כל כך יפה ומדויק להפליא!!!
לסיום.אחתום בקושייתו הידועה והנפלאה של בעל "המגן אברהם" (סימן תצ"ד סק"א) -לדידן שלעולם חג השבועות חל בתאריך ו' בסיון,איך אנו אומרים בתפילה "זמן מתן תורתינו" הרי נפסקה הלכה(בשו"ע יורה דעה סימן קצ"ו) כרבי יוסי שבשביעי לסיון ניתנה תורה,כיון שמשה רבינו "הוסיף יום אחד מדעתו".וא"כ ביום ו' בסיון עדיין לא ניתנה התורה?עיי"ש מה שתירץ בזה.
רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל "סניגורן של ישראל" ביאר זאת בספרו
"קדושת לוי" (במדבר-דרוש לשבועות),ומפאת יקרת וחביבות לשונו -אעתיקו ככתבו: "והנה מחשבת הבורא ודיבורו כביכול וקדשתם היום ומחר, שהיה בששה בסיון, עשה רושם לדורות, לכן אחר שאנו מקיימים המצוות התלוים בעצרת, הארת נתינת התורה לדורות בששה בסיון, שגם באותו זמן היה הארה גדולה ומחשבתו ודיבורו של הקדוש ברוך הוא.
הגם שבמעשה היה בז' בסיון, אמנם מחשבתו ודבור של מקום שהיה בששה בסיון שהוא חי וקיים עשה רושם לדורות, שלדורות נתגלה שמחת התורה בששה בסיון זמן מחשבתו ודיבורו של הקדוש ברוך הוא, ועל כן אנו אומרים בששה בסיון 'זמן מתן תורתינו', שלדורות מקבלים הארת נתינת התורה בששה בסיון שהיתה אז במחשבתו ודבורו כביכול ליתן תורה וכבר היו הכל מוכנים וכמו שאמרנו.
אפס בז' בסיון שהיה במעשה מתן תורה על ידי משה רבינו עליו השלום, גם כן נתגלה הארה ושמחה לדורות, לכן יום טבוח של עצרת לבית שמאי ונדרים ונדבות לכולי עלמא לאחר עצרת, ויותר קדוש אסרו חג של עצרת מכל אסרו חג של שאר המועדות, וכפי מה שכתבנו לעיל" עד כאן.
"וּבָאוּ כֻלָּם, בִּבְרִית יַחַד, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד…"
חג מתן תורה שמח לכולם!
הנושאים החמים
