מספר נקודות:
בבקשה...
שאלות בנושא "ספאם" (דואר זבל) והטרדות
"חוק הספאם" - לקראת כניסת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח – 2008 ("התיקון ") לתוקף
ראשית דבר:
תחילה יובהר כי משרד התקשורת אינו נותן ייעוץ משפטי פרטני בעניין חוקים שבתחום פעילותו; אשר על כן, אין לראות בהערות הכלליות כמפורט להלן, משום ייעוץ משפטי פרטני. כמו כן, אין באמור להלן כדי לחייב את משרד התקשורת או ליצור זכויות או חובות שאינן מעוגנות בדין. ההוראות המחייבות לעניין הנושאים המוזכרים להלן, הן ההוראות הכלולות בחקיקה כנוסחה מעת לעת. בכל מקום שבו קיימת סתירה בין האמור להלן לבין הדין, יחולו הוראות הדין.
מהו האיסור הקבוע בתיקון ?
לפי התיקון, אשר מוסיף את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, כנוסחו לאחר כניסתו לתוקף של התיקון ("החוק"), לא ישלח מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש בכתב מהנמען.
לפי הוראות סעיף 30א האמור, יראו גם הסכמה שניתנה באמצעות שיחה מוקלטת או הודעה אלקטרונית, כהסכמה בכתב.
מתוך החוק:
(ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד–פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
מהי התכלית של התיקון?
התיקון בא לתת פתרון לתופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות תקשורת (לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, הודעות SMS ופקסימיליה) המכונה "SPAM", אשר הפכה בשנים האחרונות למטרד ציבורי כלל-עולמי והיקפה מצוי במגמת עליה חדה.
תופעת ה- SPAM "" מעוררת בעיות במישורים שונים, ובהן – בעיות של אבטחת מידע, חדירה למחשבים בלא היתר והפצת וירוסים, פגיעה בפרטיותו של המשתמש ברשת והטרדתו, פגיעה בהתפתחותו של המסחר האלקטרוני ופגיעה בעסקים בשל אבדן זמן והשקעת משאבים. תופעה זו מעמיסה עלויות מיותרות על הציבור, ובכלל כך על מפעילי תקשורת (בעלי התשתיות, ספקי אינטרנט וכו') עסקים, משתמשי אינטרנט פרטיים ורשויות העוסקות באכיפה.
מיהו מפרסם?
"מפרסם" מוגדר, בסעיף 30א(א) לחוק, כמי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר. מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה, אינו מפרסם לפי התיקון.
מהו דבר פרסומת?
"דבר פרסומת" מוגדר בסעיף 30א(א) לחוק, כמסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.
מהם הסייגים הקבועים בתיקון?
לאיסור הקבוע בסעיף 30א(ב) לחוק, נקבעו שני סייגים:
הסייג הראשון הוא פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף 30א(ב) לחוק, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו;
הסייג השני, קבוע בסעיף 30א(ג) לחוק ונוצר בהתקיים כל התנאים הבאים במצטבר:
הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות;
המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים לעיל.
מהם הסנקציות הקבועות בתיקון בגין הפרה של הוראות סעיף 30א לחוק?
עבירה פלילית – הפרת האיסור שבסעיף 30א(ב) או (ג) לחוק מהווה עבירה פלילית שדינה קנס של עד 202,000 ₪. הפרת הוראות סעיף 30א(ה) לחוק מהווה עבירה פלילית שדינה קנס של עד 67,300 ₪.
עוולה אזרחית ותובענה ייצוגית – מסלול תביעה אזרחי, אשר צפוי כי יהיה הכלי המרכזי והיעיל להתמודדות עם התופעה, וזאת הן בדרך של הגדרת האיסור כעוולה אזרחית, שלגביה יחולו הוראות פקודת הנזיקין והן בדרך של מתן אפשרות להגשת תובענה ייצוגית בשל הפרתו.
פיצויים לדוגמה - אם נשלח דבר פרסומת ביודעין, בניגוד להוראות התיקון, רשאי בית המשפט לפסוק בשל ההפרה האמורה פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 1,000 ₪ בגין כל הודעה ששלח המפרסם לנמען .
האם הוראות התיקון חלות על נמענים ברשימת תפוצה שנוצרה לפני כניסת התיקון לתוקף?
ככל שברשותו של אדם רשימת תפוצה העומדת בתנאים הרלוונטיים הקבועים בסעיף 30א לחוק, גם אם מדובר ברשימת תפוצה שנוצרה תוך קיום התנאים האמורים טרם כניסתו לתוקף של התיקון, משרד התקשורת סבור כי אין צורך בפנייה נוספת לנמענים הכלולים ברשימה האמורה לשם קבלת הסכמתם המפורשת לקבלת דברי פרסומת בדרכים הקבועות בסעיף 30א(ב) לחוק.
מהם הפרטים שיש לציין בהודעה שנשלחת לפי הוראות התיקון?
סעיף 30א(ה) לחוק קובע כי מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות החוק יציין בו את הפרטים הבאים באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
א. היותו דבר פרסומת; על המילה "פרסומת" להופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
ב. שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
ג. זכותו של הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב לקבלת דברי פרסומת, ודרך אפשרית למשלוח הודעה סירוב שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב.
מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר מחוייב לציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
מה ניתן לעשות עם הודעות טלפוניות/דוא"ל/פקס מטעם חברות המעוניינות לפרסם מוצרים?
בתאריך 1/12/2008 נכנס לתוקף תיקון מס' 40 לסעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושידורים)
התשמ"ב-1982 ולפיו חל איסור על משלוח הודעות פרסומת באמצעות מסרון, דואר אלקטרוני,
פקסימיליה ומערכת חיוג אוטומטית ללא קבלת הסכמה מראש של הנמען. במידה ומפרסם שלח
דבר פרסומת ביודעין, בניגוד לחוק, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים, ללא הוכחת
נזק, בסכום של עד 1000 ₪ בגין כל הודעה ששלח המפרסם לנמען.
באפשרותך לתבוע את החברה שהפרה את ההוראה האמורה.
כעת....
יש לבדוק את הפרטים הבאים:
הסייג הראשון הוא פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף 30א(ב) לחוק, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו
א. כשמחליפים מספר, האם זה מוגדר פנייה חד פעמית חדשה.
ב. אם נותנים אופציה להסרה מרשימת התפוצה, האם אי הוראת הסרה מהווה אישור לקבלת צינטוקים. - בהקשר לכך:
המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן
וכן יש לבדוק גם, אם זה מוגדר כדבר פרסומת. ואין בידי כעת העת להרחיב...
הנושאים החמים
