אם היו אומרים לי כזה דבר:
תיכנסי לסגר שבועיים. אל תצאי בכלל. לשום דבר!
גם לא לצורך מוצרי מזון ולא כלום.
הייתי מכבדת את זה. נשארת עם הילדים בבית,
מצטיידת מראש עם כמויות נאותות של מזון, ומקסימום לא אוכלת חביתה,
ואופה לחם בעצמי אפילו שכל בצק שמרים יוצא לי נוראי.
ויועת שאני עושה מאמץ, מתאפקת באיפוק מושלם לשבועיים.
מעסיקה איכשהו את הילדים, מרשה להם בתוך הבית דברים שבימים רגילים אני לא מרשה,
רק כי זו לא השגרה עכשיו, ועוברת את זה איכשהו.
אבל כאשר אף אחד לא אומר שמדובר בשבועיים שעושים סגר לכולם,
ואני לא יודעת אם כל העניין לא יהפוך לשגרה,
אין לי את הכוחות האלו לבלום לחלוטין למשך שבועיים.
ואז אני מנסה לעשות השתדלות מירבית, אבל לא יכולה להתאפק עד אין קץ.
לכן אני לא אוהבת שילדיי הולכים לשכנים, אבל הבוקר העלמתי עין על אחת הילדות.
ולא שמחה שמגיעים אלינו, אבל עכשיו חברה של הבת שלי אצלנו.
ויפה שיש כאלו שמצליחים למצוא משפחה אחת תואמת, ולשהות איתה.
לכל ילד אצלי יש חבר ממשפחה אחרת בבניין. והאחים שלו לא אטרקטיבים מספיק עבור אחרים.
אז מי שבשבילו להיות בבית כל הזמן עם הילדים שמעסיקים את עצמם לא קשה, סבבה.
למי שיש חצר גדולה- מעולה.
כל אחד מוצא את הפתרונות שלו.
(לי אישית לא ממש קשה לא לצאת מהבית גם לתקופה ארוכה.
אם יתקעו אותי עם ספרים, מחשב ואוכל נאות.
אבל יש ילדים שלא מסוגלים. אז מעסיקים אותם כמה שאפשר בתוך הבית,
אבל יש גבול לכמה שאפשר כשלא יודעים מראש כמה כוחות נפש להכין.
יכול להיות מצב שאמא של ילד א' שומרת עליו כל היום ומעסיקה אותו, משרת במריבות, מרגישה לפני קריסה,
ואז היא מתייאשת אחרי כל התיזוז בבוקר, ונותנת לילד לצאת החוצה לחבר.
ואמא של החבר שקם ב12 בצהרים כי הקצב שלו שלו יותר, רואה את אותו ילד ומכנה אותו בליבה:
מוזנח.
היא לא מודעת לכך שהוא ילד מושקע הרבה יותר מהבן שלה! וזה מה שנאמר: עד שתגיע למקומו.
לכן, אם היו מכריזים על סגר הרמטי לתקופה של שבועיים ואםילו שלושה,
בהם אין יוצא ואין בא. אכיפה ברחובות, אין עובדים חיוניים אלא באמת אך ורק עובדים חיוניים.
רכבים ברחובות- רק רכבי הצלה.
כמו שהיה בוואן, אז אנשים היו מכבדים, מתאפקים, מנסים לשמור על שפיות ולא להפר סגר.
ברגע שזה לא פה ולא שם, לא חכם לבוא לאנשים בתלונות, כאשר לא כל אחד מכיר את התנאים של השני.
את הרגלי חייו, את היכולת שלו ושל הילדים להישאר כל היום בין ארבעה כתלים.
יש לי כמה רעיונות לסגר הרמטי מוצלח:
1. להודיע שבוע מראש לצורך הצטיידות, ולדאוג שתהיה סחורה מספקת.
2. להודיע על סגר מוחלט! לחלוטין.
3. לתת אופציות: זה אומר שיעברו רכבים בכל יום ברחובות, עם מוזיקה ובובות מרקדות,
ובאחריות המשטרה יהיה מופע רחוב.
וכולם יצפו מהבתים ללא צורך לצאת.. וכאלו..
הנושאים החמים
