התייעצות הילדים שלכם קמים לכבודכם?

  • הוסף לסימניות
  • #61
אני מחנכת לקום לפני בעלי
אני גם קמה בעצמי כשהוא נכנס הביתה - קימה קלה מהספה
זה בא אוטומטית אחרי שמתרגלים
האם קמים לפניי? בדיוק לאחרונה שמתי לב שהגדולים (13-17) קמים מעט.
זה אף פעם לא היה בדיבור או בחינוך.
ואם מדברים על קשר -
בעלי הוא הדמות הקשובה עם הסבלנות האינסופית
אתו הם מדברים הרבה יותר ממני
כך שלא ברור מי המציא שהנהגות כבוד סותרות אהבה.

בתור מורה כשלימדתי את ההלכות הללו כדי ללמד
ראיתי שאצל עדות המזרח זה עוד הרבה יותר חמור
ולא בטוח שמחילה של הורים עוזרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אנחנו קמים להורים, והילדים שלנו קמים לנו,
לא מדברים, פשוט עושים.
זאת הלכה.
כמו שצריך ליטול ידיים ,כמו שצריך לברך לפני האוכל.
חלילה לנו לנסות ל"חנך" את ההלכה,
ויראת כבוד זה מצוין, והולך לגמרי עם אהבה הדדית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
ממש ממש לא

הקשר צריך להיות חם ואוהב, ולא מורא, וזה לא סותר את הכבוד, ככה נכון לחנך בדור 2025, וזה לכתחילה לגמרי.
[אני דיי בהלם מהשאלה]
אולי אני המשוגע היחיד, אבל אני לא מצליח להבין איך דין פשוט שאין עליו שום עוררין,
ולפי מיטב ידיעתי הוא גם כן חיוב לא מדרבנן אלא מדאורייתא,
ולכן איך שייך מה אני רוצה ומה אני לא רוצה, והאם מתחשק לי שיקומו לכבודי או שיחבקו אותי וכו',
איך אפשר לקחת דין תורה ולומר עליו שממש ממש לא צריך לקיים אותו, האם זה גורם לחינוך טוב לילדים,
או שעדיף שייתנו לי חיבוק אבל יידעו שלא צריך לקיים כל מה שכתוב.

הדין הזה הוא ברור ללא שום ספק, אין אף אחד שחולק על זה למיטב ידיעתי ולכן לא מצליח להבין איך אפשר ללומר שלא צריך לקיים אותו, ואיך זה בכלל נתון לדיון ולסברות של אנשים האם לקיים או שלא כדאי ולא צריך,
אם ילד קשה לו נורא נורא לקום בבוקר וזה גורם לו לעצבים ולחוסר רוגע ולחוסר שלווה למה שמחר בבוקר לא יחליט שלא צריך לקרוא קריאת שמע כי ב2025 לא צריך כל דבר,

סליחה מראש למי שנפגע פשוט לא מבין איך דברים שהם עיקרי היהדות וברורים ללא שום חולק נתונים לדיון וכל אחד עושה מה שחושב ומה שנראה לו.


לא לשכוח שזה אחד מעשרת הדברות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
בלת"ק
זה בסדר לחשוב את זה אבל לא בטוח שזו ההלכה.
שהרי להוי ידוע לכולנו שההלכה לא יכולה להשתנות לפי זמני נוחות, דורות, עונות השנה וזרימה בין דורית..

אצלנו בכ"א הילדים ולרוב גם הגיסים/גיסות קמים שאבא שלי ואמא שלי נכנסים לבית.

מה שזכור לי כרגע שההלכה עומדת וגם נצבת בדור זה 2025 שיש חובה לקום אך די פעם ביום ויסכמו את זה ביחד ההורים והילדים. וכן הבחורים
בישיבות.
במקרה שלך תעיין בתגובות קודמות....

הכול עומד בגדרי ההלכה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אולי אני המשוגע היחיד, אבל אני לא מצליח להבין איך דין פשוט שאין עליו שום עוררין,
ולפי מיטב ידיעתי הוא גם כן חיוב לא מדרבנן אלא מדאורייתא,
ולכן איך שייך מה אני רוצה ומה אני לא רוצה, והאם מתחשק לי שיקומו לכבודי או שיחבקו אותי וכו',
איך אפשר לקחת דין תורה ולומר עליו שממש ממש לא צריך לקיים אותו, האם זה גורם לחינוך טוב לילדים,
או שעדיף שייתנו לי חיבוק אבל יידעו שלא צריך לקיים כל מה שכתוב.

הדין הזה הוא ברור ללא שום ספק, אין אף אחד שחולק על זה למיטב ידיעתי ולכן לא מצליח להבין איך אפשר ללומר שלא צריך לקיים אותו, ואיך זה בכלל נתון לדיון ולסברות של אנשים האם לקיים או שלא כדאי ולא צריך,
אם ילד קשה לו נורא נורא לקום בבוקר וזה גורם לו לעצבים ולחוסר רוגע ולחוסר שלווה למה שמחר בבוקר לא יחליט שלא צריך לקרוא קריאת שמע כי ב2025 לא צריך כל דבר,

סליחה מראש למי שנפגע פשוט לא מבין איך דברים שהם עיקרי היהדות וברורים ללא שום חולק נתונים לדיון וכל אחד עושה מה שחושב ומה שנראה לו.


לא לשכוח שזה אחד מעשרת הדברות.
פתחת ספרי הלכה לפני התגובה הזו?

תבדוק בספרים על עניין מחילה וכו'...
 
  • תודה
Reactions: liv
  • הוסף לסימניות
  • #66
אשכול מעניין.
אני עצמי קמה לכבוד הוריי כשנכנסים לבית או לחדר פעם ראשונה (ולא כל פעם כשיוצאים או נכנסים)
והוריי לא חינכו לזה, התחלתי לנהוג כך בעצמי בעקבות אחד האחים שלי כשהייתי בערך בת 18.

לילדים הגדולים שלי (הגדולה בת 14)-
דיברנו על זה פעם אחת ומאז אני מזכירה מידי פעם לקום לבעלי,
(לי אני לא רוצה שיקומו אבל אם כשיגדלו הם יתחילו לעשות את זה אני לא אומר כלום.)
בד"כ הם משתדלים לקום כשבעלי נכנס לרגע אחד ובלי טקסים.
ואני ממש לא רואה שזה סותר קשר טוב של אהבה וחיבור ופתיחות רגשית!
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
פתחת ספרי הלכה לפני התגובה הזו?

תבדוק בספרים על עניין מחילה וכו'...
צריך למחול בשביל שתהיה מחילה,
כל מי שרשם שלא צריך לקום וכו' לא רשם שאביו מחל ולא רשם שששאל את אביו,
אי אפשר לומר שיש מחילה אם לא שמע כך מפורש מאביו,

לא ככה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
במקרה שלך תעיין בתגובות קודמות....

הכול עומד בגדרי ההלכה....
עברתי על תגובות קודמות ואכן ראיתי שכן "עמא דבר" כלומר שבאמת הרבה נוהגים כן. ובצדק רב.
כי זו ההלכה וזאת התור לא תהא מוחלפת.
אין צורך לעשות מזה סיפור וענינים. כמו שמחנכים את הילדים בשאר מצוות התורה כך גם בזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
וכמובן שגם אם אביו מחל אסור לשכוח שבאופן זה גם מפסידים את המצווה, וכידוע שכדאי לרדוף אחרי מצות כיבוד אב שהפליגו חכמים בגודל שכרה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר בה "למען יאריכן ימיך" וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
צריך למחול בשביל שתהיה מחילה,
כל מי שרשם שלא צריך לקום וכו' לא רשם שאביו מחל ולא רשם שששאל את אביו,
אי אפשר לומר שיש מחילה אם לא שמע כך מפורש מאביו,

לא ככה?
השאלה היא האם כדאי שההורים ימחלו או לא,
ברור שאם אחד מההורים לא מוחל חייבים לקום לכבודו,
ולגוף הדברים לא נראה לי שצריך מחילה בפה, מספיק גם בלב.
ולילד יש אומדנה דמוכח שהוא מחל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
השאלה היא האם כדאי שההורים ימחלו או לא,
ברור שאם אחד מההורים לא מוחל חייבים לקום לכבודו,
ולגוף הדברים לא נראה לי שצריך מחילה בפה, מספיק גם בלב.
ולילד יש אומדנה דמוכח שהוא מחל.
ולילד יש אומדנה דמוכח שהוא מחל???????
יש הלכה ודין תורה לעשות משהו מסויים, אבל בגלל שזה לא מספיק נראה לי אז אני בטוח שאבא מחל?
לי זה נשמע היפך התורה וההלכה, אבל כבר כתבתי שכנראה אני המשוגע היחיד והמוזר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
- מענין לענין באותו ענין -
יש הלכה חשובה (כן נוהגים אצל הספרדים) לנשק ידי אביו ובעיקר אמו בליל שבת קודש.
אצלכם מקפידים בזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
ולילד יש אומדנה דמוכח שהוא מחל???????
יש הלכה ודין תורה לעשות משהו מסויים, אבל בגלל שזה לא מספיק נראה לי אז אני בטוח שאבא מחל?
לי זה נשמע היפך התורה וההלכה, אבל כבר כתבתי שכנראה אני המשוגע היחיד והמוזר.
זה כבר תלוי באיזה סוג אבא וחינוך קיימים אצלך....
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
- מענין לענין באותו ענין -
יש הלכה חשובה (כן נוהגים אצל הספרדים) לנשק ידי אביו ובעיקר אמו בליל שבת קודש.
אצלכם מקפידים בזה?
הלכה או מנהג, או שכוונתך שמנהג זו הלכה? [לא הכרתי את זה]
 
  • תודה
Reactions: 456
  • הוסף לסימניות
  • #75
זה כבר תלוי באיזה סוג אבא וחינוך קיימים אצלך....
מהסוג של היהודים שקיימים מזה אלפי שנים,
ובהחלט וחד משמעי לא מהסוג של אלו שחושבים
שככל שעוברים השנים חלק מההלכות בטלות א יותר נכון מבטלים את מה שמתחשק להם,
יש הלכה ותורה ומה שכתוב בה לא משנה בכלל איזו משפחה ואיזו חינוך ואיזה אבא,
ואם מישהו חושב שהוא סוג אבא שאצלו בבית הילדים לא אמורים לקיים מעצמם את ההלכות ללא שיודעים (לא שחושבים) בוודאות של 1,000,000% שהוא מחל אז אני בהחלט לא מהסוג הזה.


לילה טוב לכולם, שנזכה להיות יהודים טובים וללמוד וללמד לשמור ולעשות
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
- מענין לענין באותו ענין -
יש הלכה חשובה (כן נוהגים אצל הספרדים) לנשק ידי אביו ובעיקר אמו בליל שבת קודש.
אצלכם מקפידים בזה?
אשמח לשמוע מקור להלכה זו.
כי ידוע על פי קבלה שיש עניין גדול בזה וכך נהג האריז"ל,
אבל אשמח לשמוע אם יש הלכה כזו איפה מקורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
באשכולות האלה תמיד מעניין אותי מי מהמגיבים הוא הורה בעצמו. ובאיזה גילאים ילדיו.
אחרת, כמאמר האומר,
"לפני שנולדו לי הילדים, היו לי 4 שיטות שונות לחינוך ילדים.
היום יש לי ארבעה ילדים ולא שיטה אחת".
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
הלכה או מנהג, או שכוונתך שמנהג זו הלכה? [לא הכרתי את זה]
אשמח לשמוע מקור להלכה זו.
כי ידוע על פי קבלה שיש עניין גדול בזה וכך נהג האריז"ל,
אבל אשמח לשמוע אם יש הלכה כזו איפה מקורה.
בשער הכוונות (ע, ע"ג) כתב שיש בנישוק ידי אמו בליל שבת דוקא סודות עמוקים. וכן בפע"ח ובחמ"י ובספר דבר בעתו (ח"א דף פז ע"ב). וכ"כ בילקו"י סי' רסב, יב
ובשמן ששון וכן כתב החיד"א (מורה באצבע ד, קמב) שינשק ידי שניהם והוסיף שכשינשק ידי אמו יכוון שיש בזה סוד.

ועוד טעם למנהג קדום בתפוצות ישראל לנשק ידי ההורים בליל שבת ולהתברך מהם והטעם כתב היעב"ץ בסידורו (מוסף השבת אות ז) שאחר קידוש הוא שעת רצון שהתפילה תתקבל, והשפע חל. וכ"כ עוד הרבה פוסקים מכמה טעמים נוספים.

ואם כבר הגענו עד כאן..
אוסיף שיש סגולה מהמקובל האלקי ראש המקובלים בדור שעבר הגה"ק סלמן מוצפי זיע"א שבליל שבת כשיש צורך מיוחד כגון חתן וכלה, יולדת, או חלילה חולה שיניחו עשרה את ידיהם על ראש המתברך (ואף אם יש מהם נשים וקטנים העיקר שיהיו 100 אצבעות מונחות על ראשו) בסוד מאה ברכות, וסיים שם ובעינינו ראינו נפלאות.
(שיבת ציון רח, רמ)
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
ילד חייב לקום לפני הוריו מדין מורא אב ואם.
(אמנם אב שמחל כבודו מחול)
האם אתם מחנכים לכך?
איך?
ואם לא, מדוע?
מה זה משנה מה קורה אצל האחרים?
כל אחד יעשה מה שטוב ונכון לו-
ולא מה שמתאים לשכן שלו
הייתה לנו פעם מורה שעשתה על זה שטיפות מח (שצריך לקום) וכל הילדות אמרו שאבא שלהם אמר שזה יוצא ריחוק והוא לא מסכים להם לקום
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

עד איפה נגיע בשביל "כבוד"?
כמה אנחנו משלמים על "מה יגידו"?

מאמר מטלטל שפורסם ע"י הרב אהרן זלץ ב-Rהון (
כאן).
על אחד הנושאים הכואבים בדורנו,
ממליץ מאוד לקרוא עד הסוף.

"משכנתי את המיטות שלהם"
הטלפון צלצל. בצד השני היה אברך יקר, בן 45, יהודי שכל חייו הם תורה וצניעות. הוא לא התקשר לבקש כסף, הוא התקשר לבקש מוצא מהסבך.
"אני כבר בן 45," הוא אמר לי, "הפרנסה מעולם לא הייתה ברווח, אני אברך ואשתי גננת ויש לנו שמונה ילדים בבית, אבל תמיד הסתדרנו איכשהו ו"אפילו היה לנו קצת חובות". והנה בתי, יהודית שלי, הגיעה לפרקה – ילדה מושלמת, כלילת המעלה.
עד כאן הכל היה מושלם. עד שהגיע הטלפון ששינה את כל התמונה…

השיחה ששינתה הכל

הוא סיפר לי איך הכל התהפך בגלל שיחת טלפון אחת מהמורה של הבת. היא הציעה את אחיה, 'בחור משכמו ומעלה', אבל מיד עברה לטון העסקי והקר: "ב-500 אלף ש"ח זה פשוט 'לא ילך'". היא אפילו נתנה לה 'טיפ' ידידותי, כזה ששורף את הנשמה: "בשביל בת איכותית כמו יהודית שלך, יהיה קשה למצוא חתן בסכומים כאלה. אתם רק תתעכבו, וחבל. בסוף תבינו שתצטרכו להוסיף".
"אשתי ניתקה את השיחה" הוא סיפר לי בטלפון. "והיא התייעצה איתי מה עושים? אין לנו כסף, מאיפה נביא את זה?".
הלכתי להתייעץ, ואמרו לי שאין ברירה, חייבים ליישר קו עם מה שנותנים בשוק.
אז נתתי.
חתמתי על 550,000 ש"ח. כסף שאין לי ולא יהיה לי.
פשוט משכנתי את הבית. משכנתי את המבצר של שמונת הילדים שלי. זהו, אני מכונה מותשת… עסוק בלנסות להביא כספים שלא יזרקו אותנו לרחוב…"

חשבון נפש מול דף הגמרא

הוא חיפש אצלי "השקעת חלומות", פתרון קסם שיניב לו בנס 550,000 ש"ח משום מקום.
לא היה לי איך לעזור לו. ניתקתי את השיחה והרגשתי שהחדר מסתחרר סביבי.
אדם שיוצא לגלות בתוך הבית שלו. הוא עוזב את הכולל. הוא עוזב את אהבת חייו, את התורה, כדי ללמוד עריכה תורנית או לבדוק תפילין בלילות. הוא יעבוד לילות כימים, יבקש נדבות, יתרוצץ בין גמחי"ם רק כדי לשלם על כבוד.
כבוד שאין לו כיסוי.

המתמטיקה של הטירוף

היד שלי רועדת כשאני כותב את “המתמטיקה” הזאת:
אם ההכנסות שלך הן 10,000 בחודש,
כדי שתצליח להגיע לסכום המפלצתי הזה תצטרך לעבוד ארבע וחצי שנים רצופות מבלי להוציא שקל אחד על לחם ועל חשמל. ארבע וחצי שנים של צום מוחלט.
אם לבת הראשונה נתת 550 אלף ממשכון הבית, מה תיתן לבת השנייה? את הכליות שלך? לילד השמיני תיתן קופסת קרטון מתחת לגשר?
זו לא מצווה, זו התאבדות מרצון.

על חשבון מי הכבוד הזה?

ידידי היקר, הלב שלי בוער מכאב עליך!
נכנעת לטירוף וקנית שקט של רגע בשידוכים תמורת גיהנום של חיים שלמים.
ידידי, איך התחייבת על מה שאין לך? איך נתת למורה אחת להרוס לך את הבית ב"טיפ" אחד? באיזו סמכות נתת לבת אחת לבנות בית על חורבותיהם של שבעה אחים אחרים? מי אישר תעלול מסוכן כזה, בשביל קצת כבוד מדומה, בשביל "מה יאמרו"?
הותרת לילדיך ולרעייתך להתמודד עם אב טרוד שמתקמצן על עגבנייה בארוחת ערב.
והבת שלך ה"כלה המאושרת" איך היא תישן בלילה כשחיי הנישואין שלה נבנו על הגב השפוף של אביה ועל חשבון המטרנה של אחיה הקטן?
תגיד, מה עשית?
אתה אמיתי שלקחת כזאת התחייבות על עצמך?
חתמת על שטר של חצי מיליון ש"ח כאילו אתה גביר העיירה, כשבמציאות אתה אברך שמגרד את החודש. איפה האחריות שלך? מי ייעץ לך עצות אכזריות כל כך, שגרמו לך למכור את חייך וחיי משפחתך?

היו אמיצים!

הורים יקרים, תנו לילדים שלכם כל מה שיש לכם, תנו אהבה ללא גבול והקשיבו לרצונותיהם ללא תנאי, תנו חינוך ליראת שמים, תנו עצות טובות, תנו את הזמן שלכם, תנו את כל הכסף שיש לכם.
אל תתנו את מה שאין לכם!!!
זאת היא מלכודת דבש המושתתת על טיפשות צרופה.
צאו מהסחרור הטיפשי הזה!
תסתכלו לילדים שלכם בעיניים ותגידו מילה אחת פשוטה, אמיתית: אין לי!
בתי היקרה, לא נפסול שידוכים כי ההורים מתגוררים בעיר מרוחקת ולא כי הם גרושים. אין לנו את הכסף "לקנות" לך חתן מישיבה מובחרת. אין, פשוט אין.
רק כנות חסרת פשרות, תציל אתכם מהטירוף הזה. תהיו כנים מול עצמכם, מול השדכנים ומול הצד השני. הגדירו סכום ריאלי, שפוי, כזה שמאפשר לכם להמשיך לחייך אל הילדים האחרים בבית, והצהירו עליו בגאווה. זו לא קמצנות – זו אחריות משפחתית!
זכרו: הבית שבתכם בונה חייב לעמוד על יסודות של אמת ושלווה, לא על חורבות הבית שבו גדלה. היכולת לומר 'זה מה שיש לנו ועם זה נבנה בית' היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לזוג צעיר שמתחיל את חייו.
אתה לא עני. אתה אחראי. אתה אמיץ. אתה אבא אמיתי!

עד כאן מאמר הזהב.

ועכשיו אני שואל:
האם לא הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה?
אם להתחייב סכומי עתק תחת הכיסוי של "השתדלות" ו- "בטחון בקב"ה" שיהיה בסדר - זה בסדר,
למה להתחייב סכומים ריאליים מתוך בטחון בקב"ה,
שהקב"ה הוא זה שמזווג זיווגים והשידוך הנכון והאמיתי יגיע בכל מצב - למה זה פחות בסדר?

אני כמובן לא מדבר על מקרים מאוד ספציפיים שיש הנחייה אישית וברורה מרב גדול לנהוג אחרת,
שאז יש סייעתא דשמייא מיוחדת, בפרט אם זה מגיע ממקום טהור שלא לשם "כבוד" וד"ל,
אני מדבר על הלך הרוח הכללי.
לאן הגענו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה