מידע שימושי הלוואות בין שכנים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
הבת שלי מספרת לי שחברה שלה מבקשת ממנה כל יום עפרון בכיתה כי אין לה
היא גם לא טורחת להביא כי יש ממי ללוות....
אמרתי לה תתני לה, והסברתי לה שזה לא קמצנות
אבל - תגידי לה שמחר תביא מהבית!
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
הבת שלי מספרת לי שחברה שלה מבקשת ממנה כל יום עפרון בכיתה כי אין לה
היא גם לא טורחת להביא כי יש ממי ללוות....
אמרתי לה תתני לה, והסברתי לה שזה לא קמצנות
אבל - תגידי לה שמחר תביא מהבית!
ואולי אין לה בבית ואין לה אפשרות להביא יכול להיות שהמצב הכלכלי שלהם קשה.
לבת שלי היה סיפור דומה לצורך פרויקט שעשו בכיתה ביקשו מכל בת להביא מהבית וחברה שלה התחמקה מזה כל פעם היה לה תירוץ אחר פעם שחכה פעם לא הספיקה לקחת וכו' עד שאמרתי לבת שלי שתשאל אותה בשקט אם היא צריכה שתתן לה במתנה והיא כל כך שמחה שהיא אמרה לה שאין לה אפשרות לבקש מההורים שלה וזה ממש הציל אותה מבחינת הכיתה
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אצל אמא שלי
אחד השכנים לווים המון לפעמים מחזירים לרוב לא,
בערב ראש השנה האחרון שלחו ילדה בין כולם להגיד שמבקשים סליחה אם שכחו להחזיר משהו:(
את האמת רחמנות באמת נראה כמו קושי בהתנהלות
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
וואלה, רק אני לא זוכרת מה השכנים לווים ממני?
זוכרת רק אם מדובר על בקבוק שמן אחרון וכו'...
בכלל האשכול הזה, זרה לי קצת מלח על הפצעים, יען לוויתי משכנה לפני מספ' ימים חבילה של מוצר מסויים ולא מצאתי כמותו. גם לא באריזה גדולה יותר. וכך כשעה אחרי פתיחת האשכול המאשים, דפק ראש המשפחה ללוות מאיתנו את המוצר שלוינו מהם.
הפדיחה בערה לי בעצמות...
לא נעים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
יש לי שכנה שלווה ממני, כשאני צריכה משהו, אני אלווה ממנה דווקא, ואם מדובר במוצר שהגיוני לעשות בו סחר חליפין, אני מציעה לה, ובד"כ היא זורמת עם זה יפה מאד
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
נקודה למחשבה
הרב אלימלך בידרמן סיפר בשיעור על שכנו של רבי ניסים קרליץ שתבע ממנו שש מאות שקלים בעקבות נזק למערכת הביוב שנוצר מסיד ששפכו פועליו של רבי ניסים לביוב.
רבי ניסים שילם מייד בלי להתווכח.
לאחר שראה שמתלחשים בחדר על חוסר האחריות של הפועל, פנה להסביר:
א. סיד לא עושה סתימה במערכות אינסטלציה, הוא נעשה מדולל ומסיס במים.
ב. מערכות הניקוז שלו ושל השכן מפוצלות לחלוטין, ולא ייתכן שתיגרם לו סתימה בבית בגללו.
ג. בכלל לא סיידו אצלו בבית...
אלא, הסביר רבי ניסים, שווה לשלם הרב יותר משש מאות שקלים עבור שלום ושלווה עם השכנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
לך
לשכנה שבאמצע עוגה ואין לה מי לשלוח למכולת ולא הגיוני לה לצאת עם הקטנים
זה נצרך והגיוני.
אין לי שום בעיה ללוות חבילה שוקולד, אבל תחזירו בבקשה!
יש לי שכנים שלווים בלי להחזיר,
פעם זה היה בחול המועד 2 חבילות שוקולד, המכולת סגורה, וחשבתי שכנראה היא באמצע אפיה ונתתי לה, תכלס הם לא החזירו, - שאני רואה מתכון עם 2 חבילות שוקולד, אני בעצמי עושה חשבון אם זה שווה או לא, שוקולד עולה היום 6-7 ש"ח לחבילה, ואני לא מכינה כל יום עוגה עם 2 חבילות שוקולד, וכן זה מאוד כואב לי שהיא לא מחזירה.
אח"כ קרה שהיא לקחה ממני בשעות הלילה קופסא של מוקסיפן למבוגרים, זה קרוב ל 20 ש"ח - משום מה היא גם אז חשבה שזה בחינם ולא החזירה,
אחרי כמה שבועות הם דפקו בערב שבת ללוות בקבוק שמן, יש לי המון במלאי, אני לא יכולה להגיד לא בערב שבת לשכנים, אבל אני עושה מאמץ להשיג שמן במחיר זול, מזמינה בעצמתינו, הולכת לאסוף ולסחוב אותם, זה לא נכנס לי לבית לבד ובחינם, למה הם חושבים שאין צורך להחזיר? אין לי מושג!
אני מנסה למחול ולסלוח, אמרתי לעצמי לפני שנתתי את זה - אני נותנת את זה לצדקה, ובכל זאת זה מפריע לי מאוד, לא יודעת למה....
מה שכן, הם באים המון ללוות גם באמצע היום בזמן שהמכולת פתוחה, אז אני לא נותנת להם.

בקשה קטנה ממכם שכנים יקרים
בבקשה תנו לי ללוות לכם בשמחה ובכיף, כי אני באמת אוהבת לעזור גם כשהמכולת פתוחה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אני מנסה למחול ולסלוח, אמרתי לעצמי לפני שנתתי את זה - אני נותנת את זה לצדקה, ובכל זאת זה מפריע לי מאוד, לא יודעת למה....
כנראה בגלל שהם מבקשים הלוואה ולא מחזירים....
אם היו מבקשים מלכתחילה שיהיה תרומה/צדקה... היה פחות מפריע!
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
גם לי יש שכנה שלווה בלי סוף, למה?
יש מכולת מול הבית- אבל מחירים מוגזמים
אני נוסעת לעיר הסמוכה לאושר עד ועושה קניה חודשית
היא יודעת שיש לי מלאי, מלווה ולא טורחת להחזיר
יוצא שאני נתקעת וצריכה בעצמי לקנות במכולת היקרה
כשראיתי שהתסכול עולה על גדותיו- אני מלווה רק מה שאני יכולה לתת כמתנה
אם לא-מוצאת תירוץ אחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
  • הוסף לסימניות
  • #51
אין לי שום בעיה ללוות חבילה שוקולד, אבל תחזירו בבקשה!
יש לי שכנים שלווים בלי להחזיר,
פעם זה היה בחול המועד 2 חבילות שוקולד, המכולת סגורה, וחשבתי שכנראה היא באמצע אפיה ונתתי לה, תכלס הם לא החזירו, - שאני רואה מתכון עם 2 חבילות שוקולד, אני בעצמי עושה חשבון אם זה שווה או לא, שוקולד עולה היום 6-7 ש"ח לחבילה, ואני לא מכינה כל יום עוגה עם 2 חבילות שוקולד, וכן זה מאוד כואב לי שהיא לא מחזירה.
אח"כ קרה שהיא לקחה ממני בשעות הלילה קופסא של מוקסיפן למבוגרים, זה קרוב ל 20 ש"ח - משום מה היא גם אז חשבה שזה בחינם ולא החזירה,
אחרי כמה שבועות הם דפקו בערב שבת ללוות בקבוק שמן, יש לי המון במלאי, אני לא יכולה להגיד לא בערב שבת לשכנים, אבל אני עושה מאמץ להשיג שמן במחיר זול, מזמינה בעצמתינו, הולכת לאסוף ולסחוב אותם, זה לא נכנס לי לבית לבד ובחינם, למה הם חושבים שאין צורך להחזיר? אין לי מושג!
אני מנסה למחול ולסלוח, אמרתי לעצמי לפני שנתתי את זה - אני נותנת את זה לצדקה, ובכל זאת זה מפריע לי מאוד, לא יודעת למה....
מה שכן, הם באים המון ללוות גם באמצע היום בזמן שהמכולת פתוחה, אז אני לא נותנת להם.

בקשה קטנה ממכם שכנים יקרים
בבקשה תנו לי ללוות לכם בשמחה ובכיף, כי אני באמת אוהבת לעזור גם כשהמכולת פתוחה :)
ניסית לומר להם מפורשות כשהם מגיעים ללוות- בבקשה תחזירו עד מחר/יום איקס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אני אוהבת לתת צדקה לנצרכים,
יש להם ברוך ה', וזה לא ממש מרגיש לי צדקה.
סתם נקודה למחשבה

הצדקה זה לא הכסף אלא הצורך
המטרה זה לא להם אלא לכם

בדר"כ קל לאנשים לתת לנצרכים מאשר למצבים כאלו, וכאן עבודת המידות הקשה יותר.
שנזכה כולנו, הלוואי וזה היה קל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
בלת"ק
כל פעם שהאלו שלא מחזירים אני רושמת לי
ואז לא נעים לומר להם אבל עושה אתזה
ודברים שחשובים לי לא מלווה להם...
הם קלטו אתזה שהפסיקו לקנות איתם ביצים כשמזמינים כמה שכנים
ועוד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
שכנים שכל הזמן שולחים את הילדים שלהם
לא להלוות לא נעים
יש אנשים שהפכו את ההלוואות לדרך חיים, אני לא מדברת אם מישהו נתקע פעם בשבוע שבועיים,
אני מדברת על משהו קבוע כמו פעמיים ביום, זה לא נעים למי שמבקשים ממנו, וזה טרחה.
גם שאתה באמצע משהו וצריך באותו רגע לענות להם, וגם ההתנהלות הזאת שכאילו הם לא יכולים להסתדר בלי המוצר,
אם חסר משהו אפשר להסתדר בלעדיו אלא אם כן אתה בדיוק באמצע להכין איזה עוגה וזה יגזול לך המון זמן, או שקמת בבוקר ובדיוק נגמר החלב לקפה.
אבל מי שקבוע מלווה זה הופך להיות לא נעים.
הבעיה שהאנשים האלו שמלווים כל הזמן מנצלים את טוב ליבם של אלו שמלווים, ואלו שמלווים מרגישים חוסר נעימות ולא אומרים.
אם אתה כזה נדיב וגם לא מפריע לך שכל רגע דופקים בדלת וגם כשלא מחזירים אתה לא שם לב - אז יש כאלה אנשים סופר נדיבים, אבל אם אתה לא כזה ובסוף אתה מרגיש שמישהו מנסה לקחת משהו ממך שאתה לא רוצה לתת, אז פשוט תגיד אני לא יכול, כמה פעמים עד שהם יבינו שאתה לא השכן הנחמד שנותן הכל.
עדיף לדעתי לא לתת מאשר לתת ולהתעצבן.
ואם בכל זאת אתה מאוד רוצה לתת ולא אכפת לך שדופקים כל רגע ולא מחזירים, אז תעשה עם עצמך עבודה, שזה בחירה שלך שאתה רוצה להיות נדיב דווקא במה שמבקשים ממך ואתה מראש מוותר על סכום כסף מסוים, וגם על התכנון שלך, ויש לך אפשרות לקנות אקסטרה, ולקחת את זה בקלילות, ואז תתעלה על עצמך ותהפוך לאדם קצת יותר נדיב מהרגיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אין לי שום בעיה ללוות חבילה שוקולד, אבל תחזירו בבקשה!
יש לי שכנים שלווים בלי להחזיר,
פעם זה היה בחול המועד 2 חבילות שוקולד, המכולת סגורה, וחשבתי שכנראה היא באמצע אפיה ונתתי לה, תכלס הם לא החזירו, - שאני רואה מתכון עם 2 חבילות שוקולד, אני בעצמי עושה חשבון אם זה שווה או לא, שוקולד עולה היום 6-7 ש"ח לחבילה, ואני לא מכינה כל יום עוגה עם 2 חבילות שוקולד, וכן זה מאוד כואב לי שהיא לא מחזירה.
אח"כ קרה שהיא לקחה ממני בשעות הלילה קופסא של מוקסיפן למבוגרים, זה קרוב ל 20 ש"ח - משום מה היא גם אז חשבה שזה בחינם ולא החזירה,
אחרי כמה שבועות הם דפקו בערב שבת ללוות בקבוק שמן, יש לי המון במלאי, אני לא יכולה להגיד לא בערב שבת לשכנים, אבל אני עושה מאמץ להשיג שמן במחיר זול, מזמינה בעצמתינו, הולכת לאסוף ולסחוב אותם, זה לא נכנס לי לבית לבד ובחינם, למה הם חושבים שאין צורך להחזיר? אין לי מושג!
אני מנסה למחול ולסלוח, אמרתי לעצמי לפני שנתתי את זה - אני נותנת את זה לצדקה, ובכל זאת זה מפריע לי מאוד, לא יודעת למה....
מה שכן, הם באים המון ללוות גם באמצע היום בזמן שהמכולת פתוחה, אז אני לא נותנת להם.

בקשה קטנה ממכם שכנים יקרים
בבקשה תנו לי ללוות לכם בשמחה ובכיף, כי אני באמת אוהבת לעזור גם כשהמכולת פתוחה :)
למה כ"כ קשה לומר, הי את זוכרת מהשוקולד והמוקסיפן?
יש אנשים ששוכחים, הם באמת מתכוונים להחזיר אבל זה לא בראש שלהם.
אני ממליצה לך לנסות לתזכר אותה פעם/פעמיים ולראות איך זורמת עם זה
אחרי פעמיים שתגידי לה, לעניות דעתי היא תבין שכל דבר שלווה צריכה גם להחזיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
ואולי אין לה בבית ואין לה אפשרות להביא יכול להיות שהמצב הכלכלי שלהם קשה.
לבת שלי היה סיפור דומה לצורך פרויקט שעשו בכיתה ביקשו מכל בת להביא מהבית וחברה שלה התחמקה מזה כל פעם היה לה תירוץ אחר פעם שחכה פעם לא הספיקה לקחת וכו' עד שאמרתי לבת שלי שתשאל אותה בשקט אם היא צריכה שתתן לה במתנה והיא כל כך שמחה שהיא אמרה לה שאין לה אפשרות לבקש מההורים שלה וזה ממש הציל אותה מבחינת ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
ואולי אין לה בבית ואין לה אפשרות להביא יכול להיות שהמצב הכלכלי שלהם קשה.
לבת שלי היה סיפור דומה לצורך פרויקט שעשו בכיתה ביקשו מכל בת להביא מהבית וחברה שלה התחמקה מזה כל פעם היה לה תירוץ אחר פעם שחכה פעם לא הספיקה לקחת וכו' עד שאמרתי לבת שלי שתשאל אותה בשקט אם היא צריכה שתתן לה במתנה והיא כל כך שמחה שהיא אמרה לה שאין לה אפשרות לבקש מההורים שלה וזה ממש הציל אותה מבחינת הכיתה
ידעתי שתגיע התשובה הזאת.. עפרון עולה מקסימום 2 ש"ח. (ילדה בכיתה א)
זה לא כסף- זה התארגנות!
אם יש ממי ללוות למה לטרוח להביא מהבית?!
ואלו לדעתי השכנים של פותחת האשכול!
אפשר לומר בצורה עדינה אבל חד משמעית- בבקשה להחזיר עד מחר!
או, קודם תחזירו את זה וזה ואז אוכל להלוות לכם את זה וזה....

.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
ידעתי שתגיע התשובה הזאת.. עפרון עולה מקסימום 2 ש"ח. (ילדה בכיתה א)
אני הייתי פשוט מביאה עיפרון לילדה ואומרת לה שתביא לחברה למתנה
ומעניין שהמורה לא שמה לב שכ"כ הרבה פעמים אין לילדה עיפרון... (בכיתות הנמוכות גם אם לוקחים מהחברה המורה אמורה לשים לב)
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
יש הלכה גבי תנאים בוורט שלא לשכנע את הצד השני שיגיע למצב שהוא נותן בכח, שזה נחשב כסף שלא ביושר.
ואולי גם כאן המוצרים שאותו אדם לוקח אינם ביושר. (אני יודע שהם לא מבינים את זה) אז עדיף לומר להם.

ומצד שני, לאלו הנדיבים שלא נעים להם לומר - לא - קחו בחשבון יש לכם קלף חזק ביד.
אתם רוצים לצאת לאכול ואין לכם מי שישמור על הילדים תנצלו את השכנים שכל הזמן לוקחים לכם דברים.
תבקשו גם אתם דברים גדולים יותר... לא יהיה נעים להם לומר.... "לא" :ROFLMAO:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה