המשיח בדרך.. הסיפור עם בעל התניא

  • הוסף לסימניות
  • #1
לפני כמאתיים שנה קרא הרב בעל התניא בתורה בפרשת פקודי וכשהגיע לפסוק (שמות לח, כח) "ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים" נאנח ובכה. לאחר הקריאה שאל העולה לתורה את הרב מדוע בכה בפסוק זה, ענה לו שבפסוק זה מרומז שנת הגאולה, שתיבת האל"ף פירושה ה' אלפים ושבע מאות וחמשה ושבעים עולה שנת תשע"ה, ונאנח מחמת אורך הגלות. לאחר שסיפר לו מעשה זה הזהיר אותו לבל יגלה את הסוד, הלה שלא עמד בפיתוי סיפר על כך בחשאי לחבירו עד שהדבר נתפרסם, ומסופר שאותו אחד לא סיים את שנתו.
סיפור זה שמעתי היום מחבר ולהפתעתי מצאתי לו אימות בויקיפדיה עם קישור לספר מאמרי אדמו"ר הזקן על התורה והמועדים - בראשית שמות (ד"ה "ואת האלף").

עכשיו לתגובות...
ואם מישהו יוכל לעזור לי כאן זה בטח יקרב את המשיח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
צריך להיזהר מספורים כאלו.
ברמ"ק כבר כתוב שיותר משנת ת"ח לא יאחר...
ואחרי פרעות ת"ח ת"ט האנשים היו בטוחים שהנה הוא מגיע, ואז הגיע שבתי צבי :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י גלבוע;1394619:
צריך להיזהר מספורים כאלו.
ברמ"ק כבר כתוב שיותר משנת ת"ח לא יאחר...
ואחרי פרעות ת"ח ת"ט האנשים היו בטוחים שהנה הוא מגיע, ואז הגיע שבתי צבי :(

א. הסיפור ידוע ומפורסם, רק שבמשך כל השנים שעברו הקפידו לא לדבר עליו יותר מדי כדי לא לייאש את הציבור
ב. היו הרבה "קצים" שגילו גדולי ישראל לאורך הדורות, ובפרט ב-200 שנה האחרונות. כל "קץ" כזה שגילו צדיקים וגדולי עולם - הוא קץ אמיתי, כי הגאולה באה בשלבים, וכל קץ כזה הוא שלב נוסף. הדברים נמצאים בספרים וחשוב ללמוד כדי להבין את נושא תהליך הגאולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אם בעל התניא הקפיד מאוד שלא יגלו, מדוע אינך חושב שצריך להתחשב בדעתו/רצונו ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י יוחנן ק;1394693:
אם בעל התניא הקפיד מאוד שלא יגלו, מדוע אינך חושב שצריך להתחשב בדעתו/רצונו ?

לעניות דעתי - כי אנחנו כבר אכן אוחזים בתקופה שמוגדרת בחז"ל כ"ימות המשיח" מבחינה הלכתית. כבר אין מה להסתיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
שיהיה ברור שלא אמרתי שום דבר מיסטי -
אפשר לחשב בקלות ש"ערב שבת אחרי חצות היום" היה בסביבות שנת תש"נ
ומאז אפשר הלכתית "לקבל את השבת" (יום שכולו שבת)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בחז"ל ההגדרה ימות המשיח זה "בכל יום אצפה לו" ולא אחשבן /אבדוק בויקיפדיה.... מתי אמור להגיע ולפי זה אצפה לו...
חברה בבקשה 13 עיקרים של כל יהודי!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יש תחת ידי העתק ממכתב מהצדיק רבי שמעון מזעליחוב זי"ע עם חותמת דואר משנת תרצ"ט, שכתב שזמן הגאולה הנראה לו לעת עתה הוא שנת תח"ש ולפני זה יבוא הרבה צרות לבני פולין.
(האדמו"ר מסאטמר אמר שהקמת המדינה שהיה באותה השנה עיכב הגאולה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י אש הנגבי;1394716:
בחז"ל ההגדרה ימות המשיח זה "בכל יום אצפה לו" ולא אחשבן /אבדוק בויקיפדיה.... מתי אמור להגיע ולפי זה אצפה לו...
חברה בבקשה 13 עיקרים של כל יהודי!!!!
מילה בסלע!
סוף סוף מישהו כאן מדבר לעניין.
תפסיקו לגבב על כל מיני סטטוסים שרצים ברשת המתועבת, וביוטיוב ובפייסבוק המגועלים והמרוחקים מכל הקדוש והיקר לנו.
בכל יום אחכה לו. אכן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ולכן כעת כבר ניתן לפרסם את הסיפור הזה כדי לחזק את הלבבות בציפיה בכל יום בשנה זו לבוא הגאולה השלימה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
צריך לדעת, שהיו הרבה זמנים הראויים לגאולה, אבל מכיוון שעם ישראל לא היה ראוי - לא הייתה גאולה. הלוואי שאכן השנה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י משהק;1394721:
יש תחת ידי העתק ממכתב מהצדיק רבי שמעון מזעליחוב זי"ע עם חותמת דואר משנת תרצ"ט, שכתב שזמן הגאולה הנראה לו לעת עתה הוא שנת תח"ש ולפני זה יבוא הרבה צרות לבני פולין.
(האדמו"ר מסאטמר אמר שהקמת המדינה שהיה באותה השנה עיכב הגאולה)

מסופר על הרבי מחב"ד שביום הכרזת המדינה הסתובב סהרורי בביתו.
לשאלה "מדוע" ענה, כי בשמים יש (באותה עת) רחמים גדולים על עם ישראל, והגאולה אמורה (היתה) להגיע בקרוב, והקמת המדינה מנעה זאת.

והאדמו"ר רבי אליעזר זאב מקרעטשניף, היה צם תדיר בה' באייר (עוד הרבה טרם קום המדינה), ולשאלה על שום מה הגיב, כי זהו יום קשה ומר לעם ישראל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י Art Studio;1394732:
מסופר על הרבי מחב"ד שביום הכרזת המדינה הסתובב סהרורי בביתו.
לשאלה "מדוע" ענה, כי בשמים יש (באותה עת) רחמים גדולים על עם ישראל, והגאולה אמורה (היתה) להגיע בקרוב, והקמת המדינה מנעה זאת.
.

מקור?

יש סיפור אחר ידוע מאוד על זוג אחים בעלי בית דפוס ציונים, שהתעקשו להכניס ללוח שנה של חב"ד (באמריקה) את יום ה' באייר, והרבי קיבל אותם והסביר להם שיום זה עיכב את הגאולה בכמה עשרות שנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י anutk;1394723:
ולכן כעת כבר ניתן לפרסם את הסיפור הזה כדי לחזק את הלבבות בציפיה בכל יום בשנה זו לבוא הגאולה השלימה.
ומה בשנה הבאה ? להפסיק ???
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י יוחנן ק;1394742:
ומה בשנה הבאה ? להפסיק ???

איי איי איי
מחר הוא כבר בא, על מה השאלה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מחר זה ערב חג
אין בן דוד בא בערבי שבתות וחגים מפני הטורח
טוב גם על זה הוא יתרץ.......
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י אש הנגבי;1394716:
בחז"ל ההגדרה ימות המשיח זה "בכל יום אצפה לו" ולא אחשבן /אבדוק בויקיפדיה.... מתי אמור להגיע ולפי זה אצפה לו...
חברה בבקשה 13 עיקרים של כל יהודי!!!!

את החשבון ערך הרב שמעון וייצהנדלר,
ואישית שמעתי זאת מפיו בכנס בהשתתפות מאות אנשים.
הכל אצלו מבוסס על חכמת התורה, נא לא לחשוד בכשרים.
תרצה תוכל לפנות אליו ולשמוע את ההסבר המלא, מדוע כל רגע שאנו אוחזים בו מסוגל לגאולה.

אנחנו מקפידים לחכות לו באמת בכל יום. רק כשלומדים את המקורות ורואים שנבואות על ימות המשיח מתגשמות ב-70 שנה האחרונות בקצב מעורר השתאות - מבינים שזה לא "אחכה לו" תיאורטי, אלא ממש כעת, בעודנו כותבים - ההיסטוריה נכתבת.

וכן כתוב "זכו - אחישנה, לא זכו - בעיתה". אחישנה כבר לא יהיה, כי אנחנו כבר ממש קרובים לסוף האלף הששי. אז לפחות שה"בעיתה" יהיה בתנועה של אחישנה, ונזכה אכן עוד היום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י anutk;1394743:
איי איי איי
מחר הוא כבר בא, על מה השאלה?[/QUOTE
וזאת מנין לכם ?
אחכה לו בכל יום, אבל מנין האולטימטום ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אם כבר מדברים על המשיח...

מאמר מעניין שהעתקתי מאיפשהו די מזמן:

כתב אותו א.מן




באותו יום (בהיר היה, כך אומרים)- הפציע משיח בשערי ירושלים. על חמור הוא הגיע, ושופר גדול באמתחתו. ניצב הוא בשולי הכביש, ומכין את עצמו לבשר את גאולת עמנו.

היה פקק רציני בכניסה לעיר. הפגנה של בני עקיבא. מציץ בהם המשיח בהנאה. "ובכן," הרהר "אלו היהודים שיזכו לשמוע ראשונים את בשורת הגאולה!" ניגש הוא אל מפגין אחד סרוג כיפה שהניף שלט "ביבי מוכר את ירושלים", מושיט לו יד ללחיצה ואומר- "נעים מאד, משיח בן דוד!". "אהלן משיח" מזיע הסרוג "הנה, תפוס." ותוקע בידיו שלט "ירושלים בירת ישראל לנצח". "לא הבנת נכון.." מנסה המשיח, אך הסרוג כבר מגלגל צמיג אל הכביש. המשיח נאנח, עולה על חמורו, ונוסע לנסות במקום אחר.

הנה! שני חב"דניקים עומדים ליד התחנה המרכזית ומניחים תפילין לעוברים ולשבים. "שלום" אומר המשיח בנועם ויורד מהחמור "אני המשיח." החסידים מופתעים, מתלחשים ביניהם מספר שניות. "תראה," אומר לבסוף אחד מהם "אתה אמנם דומה לו קצת, אבל רואים מיד שזה לא אתה. תפילין כבר הנחת היום?" המשיח מהנהן בראשו ועוזב את המקום בתהייה.

הוא נעצר ליד הכניסה לשוק ברח' אגריפס. קבוצת קבצנים יושבת שם. "שלום" הוא אומר ומשלשל מטבעות למספר כוסות. "אני המשיח." "משיח?" מהמהם קבצן משופם "מה יעזור לי משיח..?" "כן," מצטרפת אליו חברתו, במבטא רוסי "מה, אתה לסדר לנו פנסיה, קיצבת נכות, ביטוח לאומי? אתה לא עוזרת לנו!"

המשיח נענע בראשו בצער, שם עוד כמה שקלים ופנה משם.



את בית הכנסת של בעלז ניתן היה לראות למרחוק. לשם הוא פנה. ושוב. "משיח?" מדד אותו בעיניו חסיד עבדקן- "בלי גרט'ל..?" החסיד הביט בו ברחמים ונכנס למקווה. המשיח נאנח, לגם ממושכות מבקבוקו והחליט לשים פעמיו לשכונת גאולה.



ליד בית המדרש של גור, הוא נעצר. הוא ניגש לחסיד שעמד להיכנס לבניין ועצר אותו "שלום, אני המשיח." החסיד הזעיף מבט. "שטויות, הרב'ה לא אמר שתבוא." כבר לא מופתע, ממשיך המשיח לכיוון כיכר השבת ומאה שערים.



ליד השטיבלך הוא תופס ירושלמי צעיר בזרועו "אני המשיח!"

הירושלמי סוקר את סמל המגן דוד שתפור על דש בגדו. "משיגינער!" הוא משתחרר מאחיזתו, "דאס איז א משיח?! טפו!"

המשיח עולה על החמור בכבדות וממשיך בלי לדעת לאן. הוא עוצר בצד הדרך, מתיישב על ספסל ומצית סיגריה. לידו עובר קשיש חביב. "נו מה, איש צעיר," שואל אותו הקשיש "למי אתה מחכה פה, למשיח...?"



"לא" עונה לו המשיח "אני מחכה לעם ישראל."
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה