דרוש מידע "הנחיית הורים" עם הגב' חדוה וסלי

בתחילת הפוסט חשוב לי להדגשי שאני לא מכירה את הגישה של הגב' וסלי, אלא מגיבה ביחס לנאמר באשכול הזה...

אני פחות מתחברת להבדל בקשר.
אותה הדרך בה תקשרנו עם הורינו, סביר להניח שנתקשר עם בן הזוג.
זוגיות טובה לא נמדדת רק בחיבור עמוק, אלא גם ביכולת לנפרדות. להיות בקשר עמוק, יחד עם לא להבלע בתוך הקשר..
גם ילד מפתח עצמאות אך לא החשבון החיבור להורה. ההיפך, רק כאשר יש בסיס בטוח, והילד בטוח בנוכחות של ההורה שלו, בכך שהוא רואה אותו, אז הילד מתפנה ומעיז להתרחק, לחקור, ולפתח עצמאות. בהיותו בטוח שההורה שלו יחכה לו שם.

אני לא חושבת שיש חולק על כך שילד ער לנקודות רגישות אצל ההורה שלו. כך גם ילדים ערניים לתקופות קשות שעוברות על ההורים, ומגיבים בהתאם (חלקם בריצוי, חלקם בנסיון להשיג דברים וכו וכו).
השאלה איך מתייחסים לכך. לי באופן אישי קשה עם גישות ברורות וחד משמעיות בגידול ילדים בפרט גישות שיש בהן רק חלקים התנהגותיים, או בעיקר חלקים כאלה..

יש הבדל בין התייחסות לצורך, לבין לספק אותו (כנ"ל גם בטיפול). התייחסות לצורך של הילד, אינה מערערת סמכות הורית. אני מתחברת יותר ל" אני רואה שאתה רוצה את הסוכריה"- הראתי לילד שאני רואה אותו. אך אז אגיב "אך כאמא אני לא מרשה לך את זה כרגע".
התעלמות היא קשה.
ילד צריך אותנו כהורים, גם כאשר הוא לא נחמד, סתם מנדנד. באותה מידה שאנו רוצים שבן הזוג שלנו יקשיב לא רק כאשר אנו מביאים רגשות נעימים, אלא גם כאשר אנו עצבניים, רוטנים ולא נחמדים.
שוב, זה לא אומר שניענה לכל בקשה. אלא לראות את הילד, גם כאשר הוא מתקשר "לא נכון"..ומשן ללמד אותו על הצרכים שלו, הרגשות שלו, וגם הרגשות והמחשבות של האחר- "אני לא מרשה, לי קשה לשמוע את זה וכו".

יכול להיות שהילד שם לב שאצלי הבכיות יעזרו יותר מאשר אצל בעלי..וזה צריך שינוי. אבל כמו שכבר נאמר באשכול. צריך לעשות את זה לאט לאט. כי כך הילד למד לתקשר...
נכון לגמרי.
וחשוב לזכור שהילד הוא איש קטן בדיוק כמונו.
כמו שלנו נעים שמעריכים ומכירים בכאב ובקושי. כמו שלנו חשוב שיהיו קשובים, כמו שאנחנו רוצים לפעמים גם משו מתוק או יקר.
לא הייתי רוצה שמישהו קרוב אלי יראה אותי בוכה או עצבנית וינקוט בגישה מטרתית. על אף גילי המתקדם והאינטליגנציה שלי.
 
לדעתי - לא צריך ללמד. רק לגלות את הטבע שה' טבע בכולנו.
סביבי יש נשים יותר רגישות, יותר שכליות, יותר סמכותיות ופחות.
כולן אוהבות את הילדים שלהן נורא.
חושבת שהרבה בלבולים הטביעו הנחיות ההורים שנפוצות כל כך. הם מטשטשים את הקול האמיתי והלב של אמא - שבבסיס יודע מה נכון וטוב לילד שלה, ולה.
הנחיות ההורים המאוזנות והחיוביות לא מטשטשות.
הליכה בעיניים עצומות בלי הבחנה היא זו שמטשטשת.
ההנחיות מציעות.
מה את לוקחת זו הבחירה והאחריות שלך.
הנחיות אבסולוטיות שמוחקות רגשות והופכות לאילוף מוחקות גם את האינטואיציה
ולכן כדאי להזהר כמו זו שכתבה לעיל שהתעשתה וברחה משפר.
 
נכון לגמרי.
וחשוב לזכור שהילד הוא איש קטן בדיוק כמונו.
כמו שלנו נעים שמעריכים ומכירים בכאב ובקושי. כמו שלנו חשוב שיהיו קשובים, כמו שאנחנו רוצים לפעמים גם משו מתוק או יקר.
לא הייתי רוצה שמישהו קרוב אלי יראה אותי בוכה או עצבנית וינקוט בגישה מטרתית. על אף גילי המתקדם והאינטליגנציה שלי.
תלוי אם זה חד פעמי או הפרעה מתמשכת בתפקוד.
גם ההורה המכיל הקשוב ביותר יש גבול ליכולותיו ואז מה עושים?
 
מירי עוס, כתבת שאותה הדרך בה תקשרנו עם הורינו, סביר להניח שנתקשר עם בן הזוג.
תלוי מאד ולפעמים ממש לא.
אם זה היה כך היו הולכים ללמוד לפני החתונה אצל החם/חמות...
 
אם זה היה כך היו הולכים ללמוד לפני החתונה אצל החם/חמות...
אם זו היתה המטרה היינו הולכים ללמוד אצלם.
אבל זו לא המטרה אלא מציאות טבעית - אדם לא משנה פתאום באמצע החיים את צורת התקשורת שלו בגלל שהתחתן.
 
הנחיות ההורים המאוזנות והחיוביות לא מטשטשות.
הליכה בעיניים עצומות בלי הבחנה היא זו שמטשטשת.
ההנחיות מציעות.
מה את לוקחת זו הבחירה והאחריות שלך.
הנחיות אבסולוטיות שמוחקות רגשות והופכות לאילוף מוחקות גם את האינטואיציה
ולכן כדאי להזהר כמו זו שכתבה לעיל שהתעשתה וברחה משפר.
לדעתי הליכה בעיניים עצומות אינה נכונה לא רק בהנחיות הורים למיניהן, אלא באופן כללי בחיים.
אף פעם אסור לאבד שיקול דעת אישי-גם ליד דמויות כאלה ואחרות, מוערצות ומוערכות.
בנ"א תמיד צריך להיות קשוב וער לדעותיו ונטיותיו האישיות, לרגשותיו ולמחשבותיו.
אף פעם לא למחוק את מה שהוא חושב ומרגיש, בגלל שמישהו אחר חכם אמר משהו אחר.
זה נכון לגבי שיטות חינוך, שיטות העצמה כאלה ואחרות, מרצות, רבניות, נשות מקצוע כאלה ואחרות, ועוד.
כן לשמוע, כן לקבל, כן להתייעץ, כן לקחת ולהתרם מפה ומשם-בודאי,
אבל לא להיות "טוטאליים"-בבסיסו והתחלתו של כל דבר, תהיה אתה האותנטי, עם יכולותיך, מחשבותיך, רגשותיך, יכולותיך.
 
קופצת על האשכול-
הבת שלי בת 3+ לא מוכנה לאסוף משחקים בקביעות ובוכה "שקשה לה"
כשיש חברות או אצל אחרים מסדרת בזריזות, לא היה מפריע לי כ"כ אבל נהיה לה דפוס שכל דבר קשה לה, אפילו אחרי אמבטיה מתלוננת שקשה לה לעמוד שאסרק אותה.
מה נכון לעשות?
מה הדפוס הזה?
האם זה פינוק? לעזור לה לאסוף? להתעקש?
בנוסף כל לילה מגיעה לישון איתנו..
אשמח לעצות מניסיון וידע.
דבר ראשון, תדעי שהקשיים שילדים מייצרים סביב דברים שאין להם כח לעשות, קוראים במשפחות הטובות ביותר:)..זו חוויה מוכרת...

אפשר לנסות להבין מאיפה מגיע הקושי, ולמה היא מגיבה כך..

ואפשר גם לנסות את מה שכתבתי בפוסט אחר. "אני רואה שקשה לך לאסוף, ואין לך כח לזה. אבל אני כאמא חשוב לי שתעשי את זה עכשיו". כך את מתייחסת אליה, לקושי שלה. אבל לא מוותרת על המקום שלך. על הדרך הילד לומד להתבונן ולהבין שגם לאחר יש עולם פנימי, עם מחשבות, צרכים ורגשות.

עוד משהו, הרבה פעמים שילוב של "משחקיות" בקשר עם הילד היא מועילה ומקדמת. וכלל לא פסולה. "בואי נראה מי מצליחה לאסוף הכי הרבה חלקים".."עכשיו את מגנט ואוספת אלייך את כל החלקים במהירות" ועוד כהנה וכהנה...
שוב, בעייני הימנעות מויכוחים עם הילד לא מעידה על חוסר בסמכות/גבולות..
מקווה שעניתי על משהו..ונכתב מספיק ברור..
 
מירי עוס, כתבת שאותה הדרך בה תקשרנו עם הורינו, סביר להניח שנתקשר עם בן הזוג.
תלוי מאד ולפעמים ממש לא.
אם זה היה כך היו הולכים ללמוד לפני החתונה אצל החם/חמות...
ראשית כתבתי סביר להניח..לא בצורה מוחלטת..:)
כך קורה לרוב, כאשר יש חוסר במודעות לכך, עבודה סביב זה..
אפשר לשנות, בוודאי, אך זה מצריך עבודה..וקודם לכן מודעות והבנה של זה..
 
אם זו היתה המטרה היינו הולכים ללמוד אצלם.
אבל זו לא המטרה אלא מציאות טבעית - אדם לא משנה פתאום באמצע החיים את צורת התקשורת שלו בגלל שהתחתן.
ילד שהתרגל להתמסכן כדי לקבל אצל הוריו
אם בן הזוג יבין את צרכיו ויעניק אותם-לא יזדקק לעשות זאת בביתו.
יש אנשים שאחרי החתונה רואים אצלם שינוי מקצה לקצה כי לא צריכים יותר מנגנוני הגנה מסויימים / מניפולציות שהתרגלו אליהם
או מסיבות נוספות
מסכימה עם העובדה שיש הרבה בעיות זוגיות שנובעות מדפוסים של פעם עם ההורים.
 
לד שהתרגל להתמסכן כדי לקבל אצל הוריו
אם בן הזוג יבין את צרכיו ויעניק אותם-לא יזדקק לעשות זאת בביתו.
לא התכוונתי לתפוס אותך בפינה..באמת..;)
אבל מתוך דברייך נשמע שילד מתמסכן, מאחר שהוריו לא מבינים את צרכיו..או לא מעניקים אותם.
לא חושבת שזה מה שתומכי הגישה נסיו לומר פה לאורך האשכול..

במקרה של ילד כזה התעלמות לא תעזור. צריך לראות את הילד וצרכיו, שיוכל לוותר על ההתמסכנות, שמבחינתו עוזרת לו לשרוד, להשיג קשר..
עדיין חושבת שהנחת המוצא של ילד כזה, גם כבוגר, תהייה שלא מבינים אותו/רואים אותו.
בן הזוג יצטרך לעבוד כדי לשכנע (לא בדיבורים, אלא בחוויה) את בן הזוג השני שזה לא כך., והוא עשוי להצליח.
זה היופי בעייני בנפש האדם. לרוב, אפשר לתקן...בתוך חוויה מיטיבה אחרת.

כוונתי היתה לומר שבאוטומט אנו נפעיל את אותם דפוסי התקשרות גם בזוגיות, ולכן הפרדה בין סוגי קשרים, בעייני לא נכונה..
זה שנפעיל אוטומט, לא אומר שהלך עלינו, אפשר לשנות. אבל שוב, כמו שכתבתי, זה מצריך מודעות ועבודה.
 
יש לו מצוות שהוא חייב לקיים,
וב"ה שהוא מתחיל להיות חייב בהם רק בגיל 13 (או 12)
ואם אנחנו רוצים אכן לחנך אותו למצוות.
ולא לחנך אותו כרובוט טכני,
אנחנו חייבים להבין באיך באמת נכון לחנך אותו למצוות בדרכו שלו.

"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה."
ולא חנך לנער על פי דרכה של האם.
בדיוק לכן אני חושבת שאין ענין ללכת להנחית הורים בשיטה מסוימת אלא כל ילד צריך לגשת אליו אחרת.
אם שתי ילדים שלך יעשו אותו מעשה תגיבי לשתיהם אותו דבר?
אני לא.
לאחד אני יגיב בצורה מסוימת ולשני בצורה שמתאימה לו עם המון תפילה שלא אעשה טעויות.
כשפניתי פעם ראשונה להתיעץ עם מישהי מקצועית על אחד הילדים בעלי שאל אותה באיזה שיטה היא עובדת וכשענתה שאין לה שיטה מסוימת שהיא הולכת רק לפיה אלא למדה המון שיטות ולכל מקרה מתאימה את השיטה שיכולה לעזור.
ואכן זה מה שדיבר אלינו ונעזרנו בה.
ומה שאני כתבתי בנושא האהבה אני חושבת ולא רק חושבת אלא רואה בשטח שהאהבה ללא תנאי מחזיקה את הילדים אצלינו וגם אם חלילה מישהו קצת מתרחק ובודק כמו שכתבו פה בסוף זה מה שיחזיר אותו במיליון אחוז.
וזה לא אני אומרת זה אנשי חינוך ורבנים גדולים אומרים.
 
בלת"ק חלקי
בתור אחת שהיתה בקורס של וסלי, לא מבינה איך הגעתן לדיון הזה?
הדיון מרתק. כל הנושר של קש"ר וכו', אבל -
זכור לי שכל פעם שמישהי העלתה בקורס בעיה עם אחד הילדים שלה (ילד גדול שמפספס במשך היום, ילדה עם בעיות אכילה ועוד ועוד...) תמיד וסלי קודם כל שאלה: האם בדקו את זה רפואית? האם שללו היתכנות של בעיה כלשהי?
ברור שדרישות מהילדים צריכות להיות הגיוניות ותואמות את היכולות של הילד.
כל מי שחושב אחרת - או שלא היה בקורס. או שגרוע יותר - היה בקורס ופספס את העיקר.
 
בלת"ק חלקי
בתור אחת שהיתה בקורס של וסלי, לא מבינה איך הגעתן לדיון הזה?
הדיון מרתק. כל הנושר של קש"ר וכו', אבל -
זכור לי שכל פעם שמישהי העלתה בקורס בעיה עם אחד הילדים שלה (ילד גדול שמפספס במשך היום, ילדה עם בעיות אכילה ועוד ועוד...) תמיד וסלי קודם כל שאלה: האם בדקו את זה רפואית? האם שללו היתכנות של בעיה כלשהי?
ברור שדרישות מהילדים צריכות להיות הגיוניות ותואמות את היכולות של הילד.
כל מי שחושב אחרת - או שלא היה בקורס. או שגרוע יותר - היה בקורס ופספס את העיקר.
זה מה שאני מנסה להסביר כאן לכל אורחי האשכול המרתק.
גישת וסלי מטפלת בהורה ולא בילד, נקודה !!
אחרי שיהיה ברור לנו שההורים עושים עבודתם נאמנה, אם עדיין נשארה בעיה אצל הילד צריך לטפל, ואם זה קש"ר גם לזה יש טיפול בלי קשר לוסלי, אך העובדה היא, ושוב עובדה ברורה שכל מי שהיה בקורס והבין את עומק השיטה יחתום עליה, שרוב הבעיות נעלמות ברגע שההורים לומדים איך לגשת לילד !!.
וחבל שאלפי הורים מלעיטים את ילדיהם בתרופות ובטיפולים מכאן ועד הירח בזמן שהבעיה היא בכלל בהם ולא בילד !!!
אני לא מכליל, אך זה רוב המקרים.
 
אלא יותר פסיכולוגיה לגיל הרך במובן הרחב: על ההתפתחות הפיזית של הילד, ובמקביל ההתפתחות הרגשית, הצרכים הרגשיים של הילד, המשמעות של גבולות להתפתחות הילד, המשמעות של מרחב, על משמעות הגירויים השונים להתפתחותו. מהי דמות אם, מהי דמות אב. על סימביוזה ונפרדות. התניות, תשומת לב להתנהגויות חריגות שיכולות להדליק אור אדום. ועוד. ועוד.
ידע בסיסי מאד שידע והבנה שלו בשלבים הראשונים של ההורות יכולים לסייע בבניית דרך אשית בהורות, בביטחון, ללא התקבעות על גישות ספצפיות או תבניות צרות של מבט הורי.
איפה אפשר ללמוד את כל זה?
 
איפה אפשר ללמוד את כל זה?
לא יודעת מאיזה עיר את..
אבל במרכז לגיל הרך של עיריית ב"ב, יש מידי פעם קורסים קצרים בנידון. מאמינה שיתכן וגם בעיריות אחרות יש דברים כאלה.
כדאי לעקוב.
בנוסף, יש פה ושם גם קבוצות פרטיות ללמידה כזו..
 
בלת"ק חלקי
בתור אחת שהיתה בקורס של וסלי, לא מבינה איך הגעתן לדיון הזה?
הדיון מרתק. כל הנושר של קש"ר וכו', אבל -
זכור לי שכל פעם שמישהי העלתה בקורס בעיה עם אחד הילדים שלה (ילד גדול שמפספס במשך היום, ילדה עם בעיות אכילה ועוד ועוד...) תמיד וסלי קודם כל שאלה: האם בדקו את זה רפואית? האם שללו היתכנות של בעיה כלשהי?
ברור שדרישות מהילדים צריכות להיות הגיוניות ותואמות את היכולות של הילד.
כל מי שחושב אחרת - או שלא היה בקורס. או שגרוע יותר - היה בקורס ופספס את העיקר.
או סופסוף מישהי שבאמת היתה בקורס... תודה
 
לא יודעת מאיזה עיר את..
אבל במרכז לגיל הרך של עיריית ב"ב, יש מידי פעם קורסים קצרים בנידון. מאמינה שיתכן וגם בעיריות אחרות יש דברים כאלה.
כדאי לעקוב.
בנוסף, יש פה ושם גם קבוצות פרטיות ללמידה כזו..
בסמינר החדש ובעוד בירושלים יש קורסים שלה
 
זה מה שאני מנסה להסביר כאן לכל אורחי האשכול המרתק.
גישת וסלי מטפלת בהורה ולא בילד, נקודה !!
אחרי שיהיה ברור לנו שההורים עושים עבודתם נאמנה, אם עדיין נשארה בעיה אצל הילד צריך לטפל, ואם זה קש"ר גם לזה יש טיפול בלי קשר לוסלי, אך העובדה היא, ושוב עובדה ברורה שכל מי שהיה בקורס והבין את עומק השיטה יחתום עליה, שרוב הבעיות נעלמות ברגע שההורים לומדים איך לגשת לילד !!.
וחבל שאלפי הורים מלעיטים את ילדיהם בתרופות ובטיפולים מכאן ועד הירח בזמן שהבעיה היא בכלל בהם ולא בילד !!!
אני לא מכליל, אך זה רוב המקרים.
מטפלת בהורה ומכוונת במלואה שהילד ירגיש טוב ויתקדם.
הגישה של וסלי כן יכולה להתאים לכמה ילדים מאותה משפחה כי
היא לא מרשם של תרופה אחידה לכולם אלא מנסה להבין מה הילד זקוק וזה נכון לכל אחד
הגישה מבהירה שישנם כמה טיפוסי אישיות אצל ילדים
וחדוה ממחישה איך אותה בעיה תפתר בדרך שונה בהתאמה לכל ילד.
כי כל ילד מדבר אליו משהו שונה והוא מתחבר להורים בדרכו שלו לפי אופיו.
ואגב משתתפות סיפרו שהחיבור שלהן להורים שלהן ולקב"ה השתנה לטובה!
 
מטפלת בהורה ומכוונת במלואה שהילד ירגיש טוב ויתקדם.
ברור, זו שאיפת כל הורה !!!
מי שלמד את השיטה בקורס יסודי ומשקיע עד היסוד רואה תוצאה בהתנהגות הילדים תוך חודש, זה מדהים ממש !!!
ואני לא למדתי אישית, אבל אישתי למדה ועבדנו יחד עבודה מאומצת של שנה פלוס.
התוצאה שווה מיליונים.
זר לא יבין מהו חום ואהבה אמיתי המוענק לילד מתוך בחירה עמוקה ומתוך הענקה בנויה ויציבה !!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה