דרוש מידע "הנחיית הורים" עם הגב' חדוה וסלי

מתמודדת בעצמי עם הפרעת קשב שמאוד מקשה על ההתנהלות היומיומית הפשוטה של בית.
ותכל'ס לא מצליחה להבין איך גישה (וסלי/שפר/אחר/ת) שמכניסה למסגרות והגדרות יכולה לסייע
ושוב,
איני שוללת את השיטות הנ"ל היות ואת וסלי לא מכירה ולשפר התייחסתי בתגובתי הקודמת,
אבל
לחנך ילדים על פי שיטות, לא יכול עבוד עד הסוף, וגם אם כן, אז ממקום לא נכון ולא מחובר ושלם עד הסוף.
לצורך הדוגמא אם בשיטת "נשק-נגב-נשק שוב" היו אומרים לנו שצריך לפחות 5-6 פעמים ביום לנשק את הילד, האם זה היה עובד ונותן לילד תחושה אמיתית שהוא אהוב ??? זה מלאכותי....

שיטות שמכניסות ילדים למסגרות והגדרות שהורים יכולים לקחת כמה צעדים מחרידים קדימה, שגויות מיסודן.
ילד הוא פיקדון. מתת חינם מאיתו יתברך. אתה לא אמור להתאים אותו (את קשייו ולקויותיו אם קיימים) לשטאנץ שלך כהורה. "חנוך לנער על פי דרכו" לא אני אמרתי, וטרם זכיתי לשזוף בכתובים את הפסוק "חנוך לנער על פי גישת XXX".
תמצאו לי שיטה אחת שמלמדת אמהות לא לנתח את הילד את המניעים/מטרות/רצונות שלו
אלא שמלמדת את האמא - מזה להיות אמא/אבא (ואגב לשניהם תפקידים שונים לחלוטין בהורות עפ"י דרך התורה)
????
שיטה אחת שמלמדת מזה ולא איך (כי כאן כבר נכנסים לתחבולות של הילד)

אני מתה לשמוע על שיטה כזו .....
כתבת שלחנך לפי שיטות לא יכול לעבוד עד הסוף
ובסוף- שאת כן רוצה לשמוע על שיטה..
אז תבדקי את חדוה. יכול להיות שתאהבי
כי אם היא הייתה קוראת מה שכתבת כאן היא היתה מסכימה עם כל מילה.
 
כתבת שלחנך לפי שיטות לא יכול לעבוד עד הסוף
ובסוף- שאת כן רוצה לשמוע על שיטה..
אז תבדקי את חדוה. יכול להיות שתאהבי
כי אם היא הייתה קוראת מה שכתבת כאן היא היתה מסכימה עם כל מילה.

המשאלה שלי של "לשמוע על שיטה" נכתבה בציניות. ;)
ראי תגובתי הבאה
לא מאמינה ב"שיטות" לגבי חינוך ילדים.
מאמינה בעבודת המידות.
זה בטוח מהתורה.....
 
המילה האחרונה ודאי לא צריכה להיות של הילד.
הבעיה בשפר לפי התרשמותי, שהפכו את זה שהמטרה צריכה להיות ההורה. הנוחות שלו, הטעויות שלו - הכל טוב. ושהילד ישתלב בבקשה.
אני סבורה, שמי שמקבל פיקדון משמים - ילדים לגדל ולחנך אותם - המטרה והמרכז הוא הילד והגידול המתאים לו.
לא סותר כלל לכיבוד הורים או להררכיה שאמורה להיות.
חדווה וסלי זו לא גישת שפר!!!!!!!!!!!
בכמה פרטים זה דומה אבל ממש לא בעקרונות.
בגדול חדוה לקחה משפר רק!!את העקביות בחינוך
ובשונה משפר-לפי מה שטוב לילד ושירגיש טוב עם זה
הילד אמור להתאים את עצמו להורה ולא להיפך זה כיבוד הורים: אני רוצה משהו והורי לא ואני מכופף דעתי בפניהם.
זה לא אומר שמותר להורים לרדות בילד ושהוא יכבד אותנו.
אין הכוונה לרמיסת האני של הילד.
ההורה צריך להתאים את עצמו לנתונים של הילד אבל לא לשגיונותיו.
מצד שני להורה אסור בשום אופן לנצל את כוחו ולהתאים את הילד לדמיונותיו/רצונותיו.
 
אז תבדקי את חדוה. יכול להיות שתאהבי
כי אם היא הייתה קוראת מה שכתבת כאן היא היתה מסכימה עם כל מילה.

אולי היא תאהב
אולי היא תסכים
ושוב, מה שאני כותבת, עם כל הכבוד לי, קצת סותר את כל מה שכותבים על שיטה שלה. מה שכתבתי מתחבר לדעותיי האישיות וניסיוני האישי הן כאשת טיפול שמתעסקת עם המון ילדים מורכבים, והן כאמא בעצמי לכך וכך צאצאים. ודעתי האישית ברורה כאן לעיל - לא מתחברת לקטע של "שיטות" בחינוך, הן עלולות לחבל יותר מאשר לתקן
או לעשות פעולות חיוביות של תיקון, אולם ממקום לא בריא ולא נכון עד הסוף.
 
עוקבת אחרי האשכול ונהנית מאד מהחידוד - מציינת שאני התחלתי גישת שפר ( מנחה אחרת לא חדוה) וממש ממש היה לי קשה לקבל את הדברים, הייתי חוזרת הביתה עצבנית אחרי שלדעתי נאמרו בשעור ע"י המנחה דברים הגובלים בהפקרות ממש ( לדוגמא שאם ניתן לילד בן 3 את האחריות למזוג מים רותחים ונאמין בו שלא יכבה - הוא יצליח, כנ"ל לעבור את הכביש וכו') וכל השעור נסב על סיפורי אמהות על קשיי הילדים, והצורה שבה המנחה מלמדת להתעלם מבכי/נסיון לתשומת לה מהילד וכו' ממש קרע אותי, הרגשתי שזה ממש לנתק אותנו ממה שה' נתן לכל אמא בטבעי החמלה וההכלה של הילד ( כמובן שלא בכל מצב, ויש מקרים שחייבים וכו', מדברת על השיטה כדרך חיים) אחרי כמה שיעורים פשוט הפסקתי, הרגשתי שהנזק ממש עולה על התועלת
 
"חנוך לנער על פי דרכו" לא אני אמרתי,
ודאי זה הבסיס. אך זה לא כל-כך פשוט. איך נדע מה דרכו? לא תמיד זה בא אוטומטי.
בואי לא נדבר על שיטות. אלא על הבנה נוספת, למידה נוספת, רכישת כלים נוספים. כמו בכל דבר אחר בחיים.
 
אולי היא תאהב
אולי היא תסכים
ושוב, מה שאני כותבת, עם כל הכבוד לי, קצת סותר את כל מה שכותבים על שיטה שלה. מה שכתבתי מתחבר לדעותיי האישיות וניסיוני האישי הן כאשת טיפול שמתעסקת עם המון ילדים מורכבים, והן כאמא בעצמי לכך וכך צאצאים. ודעתי האישית ברורה כאן לעיל - לא מתחברת לקטע של "שיטות" בחינוך, הן עלולות לחבל יותר מאשר לתקן
או לעשות פעולות חיוביות של תיקון, אולם ממקום לא בריא ולא נכון עד הסוף.
את לא חושבת שה' סומך עליך?
את לא חושבת שצריך עקביות בחינוך/טיפול?
את לא מסכימה עם זה שההורים מובילים והילד מובל ולא להיפך?
בחדר הטיפול לא פגשת סגידה הרסנית לילד ותוצאות של חוסר גבולות?
זו הגישה שלה היא ממש לא סותרת מה שכתבת.
כאמא וכמטפלת יש לך משנה סדורה אני מקווה נכון? עזבי את ההגדרה "שיטה" זה יותר גישה, השקפה לא מתכונים שיטתיים.
וחדוה בהחלט מפנה הלאה לאנשי טיפול כשהכלים הבסיסיים של הקורס לא מספיקים להורים. ובבעיות מורכבות שמצריכות יותר אנשי מקצוע ספציפיים.
לפעמים אומרת קודם לטפל להרגיע את המצב ואז לבוא לקבל הכוונה לטווח ארוך.
 
ודאי זה הבסיס. אך זה לא כל-כך פשוט. איך נדע מה דרכו? לא תמיד זה בא אוטומטי.
בואי לא נדבר על שיטות. אלא על הבנה נוספת, למידה נוספת, רכישת כלים נוספים. כמו בכל דבר אחר בחיים.
זה לא בא אוטומטית ברוב המקרים. וזה בסדר. אבל ה"שיטה" איזו שתהיה לא תביא את זה גם.....את המקום של מזה הורה
ומהו התפקיד שהקב"ה נתן לך כולל האינטואיציות הטבעיות הנכונות.
"שיטות" מוחקות את האינטואיציות לעיתים.....כי הן מעניקות משוואות להסתמך עליהן וממילא האינטואיציה מתייתרת.

למידה נוספת ? למה לא ? בכיף !
העצמה הורית ? מי לא רוצה העצמה ?
כל עוד זה לא הופך בידי הורה כוחני לחרב פיפיות נגד הילד
 
עוקבת אחרי האשכול ונהנית מאד מהחידוד - מציינת שאני התחלתי גישת שפר ( מנחה אחרת לא חדוה) וממש ממש היה לי קשה לקבל את הדברים, הייתי חוזרת הביתה עצבנית אחרי שלדעתי נאמרו בשעור ע"י המנחה דברים הגובלים בהפקרות ממש ( לדוגמא שאם ניתן לילד בן 3 את האחריות למזוג מים רותחים ונאמין בו שלא יכבה - הוא יצליח, כנ"ל לעבור את הכביש וכו') וכל השעור נסב על סיפורי אמהות על קשיי הילדים, והצורה שבה המנחה מלמדת להתעלם מבכי/נסיון לתשומת לה מהילד וכו' ממש קרע אותי, הרגשתי שזה ממש לנתק אותנו ממה שה' נתן לכל אמא בטבעי החמלה וההכלה של הילד ( כמובן שלא בכל מצב, ויש מקרים שחייבים וכו', מדברת על השיטה כדרך חיים) אחרי כמה שיעורים פשוט הפסקתי, הרגשתי שהנזק ממש עולה על התועלת
ב"ה! שהפעלת שיקול דעת וחשיבה בקורתית זה נכון לגבי כל שמיעת דעות בפרט בחינוך שזה קריטי.
 
מתמודדת בעצמי עם הפרעת קשב שמאוד מקשה על ההתנהלות היומיומית הפשוטה של בית. - ממליצה לך על יעל זלץ.
ותכל'ס לא מצליחה להבין איך גישה (וסלי/שפר/אחר/ת) שמכניסה למסגרות והגדרות יכולה לסייע
ושוב,
איני שוללת את השיטות הנ"ל היות ואת וסלי לא מכירה ולשפר התייחסתי בתגובתי הקודמת,
אבל
לחנך ילדים על פי שיטות, לא יכול עבוד עד הסוף, וגם אם כן, אז ממקום לא נכון ולא מחובר ושלם עד הסוף.
לצורך הדוגמא אם בשיטת "נשק-נגב-נשק שוב" היו אומרים לנו שצריך לפחות 5-6 פעמים ביום לנשק את הילד, האם זה היה עובד ונותן לילד תחושה אמיתית שהוא אהוב ??? זה מלאכותי....

שיטות שמכניסות ילדים למסגרות והגדרות שהורים יכולים לקחת כמה צעדים מחרידים קדימה, שגויות מיסודן.
ילד הוא פיקדון. מתת חינם מאיתו יתברך. אתה לא אמור להתאים אותו (את קשייו ולקויותיו אם קיימים) לשטאנץ שלך כהורה. "חנוך לנער על פי דרכו" לא אני אמרתי, וטרם זכיתי לשזוף בכתובים את הפסוק "חנוך לנער על פי גישת XXX".
תמצאו לי שיטה אחת שמלמדת אמהות לא לנתח את הילד את המניעים/מטרות/רצונות שלו
אלא שמלמדת את האמא - מזה להיות אמא/אבא (ואגב לשניהם תפקידים שונים לחלוטין בהורות עפ"י דרך התורה)
????
שיטה אחת שמלמדת מזה ולא איך (כי כאן כבר נכנסים לתחבולות של הילד)

אני מתה לשמוע על שיטה כזו .....
מזה - תלכי לרב יעקובזון, וכדומה
 
כולל האינטואיציות הטבעיות הנכונות.
אני מתייחסת באמביוולנטיות כלפי אינטואיציה.
מצד אחד, היא הקול הפנימי שמתאים לי, שמרגיש את הנכון עבורי או עבור הסובבים. אינטואיציה משכללת גם דברים שלא מונחים כעת לפניי במודע, אך הם חשובים ושייכים, אולי אפילו קריטיים.
מצד שני, כל כך הרבה השפעות יש על האינטואיציה כביכול. הרגלים, שכנועים, חוסר ידע, ידע לא נכון. ובעיקר מידות טובות או רעות, ואופי שהוא יכול להיות הפוך מילדיי.
צריך לזה מודעות מאוד גבוהה, וגם זה לא מספיק.
 
אני מתייחסת באמביוולנטיות כלפי אינטואיציה.
מצד אחד, היא הקול הפנימי שמתאים לי, שמרגיש את הנכון עבורי או עבור הסובבים. אינטואיציה משכללת גם דברים שלא מונחים כעת לפניי במודע, אך הם חשובים ושייכים, אולי אפילו קריטיים.
מצד שני, כל כך הרבה השפעות יש על האינטואיציה כביכול. הרגלים, שכנועים, חוסר ידע, ידע לא נכון. ובעיקר מידות טובות או רעות, ואופי שהוא יכול להיות הפוך מילדיי.
צריך לזה מודעות מאוד גבוהה, וגם זה לא מספיק.
נכון
אבל חבל שלא משתמשים באינטואיציה נקיה מספיק
 
אני מתייחסת באמביוולנטיות כלפי אינטואיציה.
מצד אחד, היא הקול הפנימי שמתאים לי, שמרגיש את הנכון עבורי או עבור הסובבים. אינטואיציה משכללת גם דברים שלא מונחים כעת לפניי במודע, אך הם חשובים ושייכים, אולי אפילו קריטיים.
מצד שני, כל כך הרבה השפעות יש על האינטואיציה כביכול. הרגלים, שכנועים, חוסר ידע, ידע לא נכון. ובעיקר מידות טובות או רעות, ואופי שהוא יכול להיות הפוך מילדיי.
צריך לזה מודעות מאוד גבוהה, וגם זה לא מספיק.
נכון
אבל חבל שלא משתמשים באינטואיציה נקיה מספיק
השאלה אם "מחיקת" האינטואיציה באמצעות שיטה היא הפתרון.
זאת אומרת, מי שלוקחת שיטות בתור העשרה, זה מעולה כי זה נכנס לה למערכת השיקולים שמשפיעה על האינטואיציה.
מי שלוקחת שיטה ומיישמת אותה אחד לאחד, אני לא בטוחה שזה עדיף על פני אינטואיציה לא טהורה.
 
אם מישהו יש לו הפרעה של גניבה או בעיית קש"ר שמתבטאת בהתפרצות ויגיב למישהו באלימות. האם כשיציג זאת כ"לא מסוגל" יש לי בעית קש"ר. זה יעזור?
זה עשוי לעזור. ההמלצות לדרכי טיפול/הגשת כתב אישום, עשויות להיות שונות.
כמובן תלוי בסוג העבירה.
בעבירות קשות, זו הסיבה שכל עו"ד מתחיל מבקש להכריז על הלקוח שלו, כלא שולט על מעשיו, היה במצב נפשי פסיכוטי וכו...
 
את לא חושבת שה' סומך עליך?
את לא חושבת שצריך עקביות בחינוך/טיפול?
את לא מסכימה עם זה שההורים מובילים והילד מובל ולא להיפך?
בחדר הטיפול לא פגשת סגידה הרסנית לילד ותוצאות של חוסר גבולות?
זו הגישה שלה היא ממש לא סותרת מה שכתבת.
כאמא וכמטפלת יש לך משנה סדורה אני מקווה נכון? עזבי את ההגדרה "שיטה" זה יותר גישה, השקפה לא מתכונים שיטתיים.
וחדוה בהחלט מפנה הלאה לאנשי טיפול כשהכלים הבסיסיים של הקורס לא מספיקים להורים. ובבעיות מורכבות שמצריכות יותר אנשי מקצוע ספציפיים.
לפעמים אומרת קודם לטפל להרגיע את המצב ואז לבוא לקבל הכוונה לטווח ארוך.
ברור שה' סומך עלי אם הוא נותן לי את הילד או המטופל.
בוודאי שצריך עקביות בחינוך או בטיפול. איך מה שכתבתי סותר את זה ??

חנוך לנער על פי דרכו הכוונה היא שנדאג לטובתו (בטחונו באהבה שלנו, יראת השמים שלו, מסגלותו האישית ועצמאותו וכו') באמצעות זה שנסתכל על הצרכים שלו ולא שלנו.
ברור שאני פוגשת ילדים שהם מרכז העולם וזה הרסני ביותר. ואני גם מראה להורים כיצד אני לפחות מתנהלת איתם. וב"ה יש סיעתא דשמיא ותוצאות.
אבל אתן לך דוגמא שתחמיש יותר טוב:
אם יש לי ילד בטיפול שמתחמק ממטלות מאתגרות, בתחילה משתף פעולה ולקראת הסוף "מאבד את זה"
אני אסייע לו לתקן את זה בהתאם ליכולותיו. אני לא אוותר עליו.
אבל אני בשום אופן לא אפעל כי כך זה נוח לי וכי זה משרת את צרכיי ומטרותיי כמטפלת.
אני אגיד לו "אני רואה שקשה לך כבר לשבת, אבל אנחנו עוד לא סיימנו. בוא נעשה עוד תור אחד לי ועוד אחד לך"
כאן נתתי לו את המתת ש"לא ויתרתי לו או עליו" ובעיקר את היכולת לתרגל ויסות עצמי גם כשלא מוצאים חן בעיניו דברים.
 
מזה - תלכי לרב יעקובזון, וכדומה
שומעת את הרצאותיו של הרב יעקובזון. יבורך עליהן !!
הוא לא נותן שיטה.
הוא מכה היטב (מבחינה חיובית) בהורה ובציפיות שלו מהילד שיהיה הילד המושלם,
הוא מכה בביקורת הקטלנית של הורים הן החיצונית שנאמרת בקול מול הילד והן הפנימית שגורמת לנו לתייג אותו בתיוגים מתיוגים שונים. גישת שפר נשמעת אחלה עד שהיא מתייגת ילדים תחת כותרות. גם אני עפתי עליה בתחילה עד שנרתעתי...
 
שומעת את הרצאותיו של הרב יעקובזון. יבורך עליהן !!
הוא לא נותן שיטה.
הוא מכה היטב (מבחינה חיובית) בהורה ובציפיות שלו מהילד שיהיה הילד המושלם,
הוא מכה בביקורת הקטלנית של הורים הן החיצונית שנאמרת בקול מול הילד והן הפנימית שגורמת לנו לתייג אותו בתיוגים מתיוגים שונים. גישת שפר נשמעת אחלה עד שהיא מתייגת ילדים תחת כותרות. גם אני עפתי עליה בתחילה עד שנרתעתי...
כל מילה. ובעקבותיו היה פרט מסויים שהורדתי פרופיל מגישת חדוה, לא הפסקתי אלא הייתי קשובה לעוד נתונים וב"ה עזר ממש.
בכל מקרה לא כדאי להינעל על משהו מסויים
כי מה שטוב לילד שלי בגיל 5 לא בטוח שגם בגיל 15 (בד"כ ממש לא..)
ומה שמתאים לילד אחד לא מתאים לילד אחר.
ומה שהיה טוב לי כאמא בשלב מסויים של החיים
לא בטוח שמתאים לנתונים אחרי שנים וכן הלאה.
תודה לכל מי שהעשירה אותי כאן.
 
חדוה גם הזכירה באחד הדיונים את אחד ההבדלים בין קשר הורי לזוגי:
בהקשבה זוגית הקשר הולך ומתהדק החיבור מעמיק
עם ילדים-הולכת ומתגבשת נפרדות עצמאות ויכולת של הילד להתפתח לאני המיוחד שלו.
אם לא נפריע לו...
בתחילת הפוסט חשוב לי להדגשי שאני לא מכירה את הגישה של הגב' וסלי, אלא מגיבה ביחס לנאמר באשכול הזה...

אני פחות מתחברת להבדל בקשר.
אותה הדרך בה תקשרנו עם הורינו, סביר להניח שנתקשר עם בן הזוג.
זוגיות טובה לא נמדדת רק בחיבור עמוק, אלא גם ביכולת לנפרדות. להיות בקשר עמוק, יחד עם לא להבלע בתוך הקשר..
גם ילד מפתח עצמאות אך לא החשבון החיבור להורה. ההיפך, רק כאשר יש בסיס בטוח, והילד בטוח בנוכחות של ההורה שלו, בכך שהוא רואה אותו, אז הילד מתפנה ומעיז להתרחק, לחקור, ולפתח עצמאות. בהיותו בטוח שההורה שלו יחכה לו שם.

אני לא חושבת שיש חולק על כך שילד ער לנקודות רגישות אצל ההורה שלו. כך גם ילדים ערניים לתקופות קשות שעוברות על ההורים, ומגיבים בהתאם (חלקם בריצוי, חלקם בנסיון להשיג דברים וכו וכו).
השאלה איך מתייחסים לכך. לי באופן אישי קשה עם גישות ברורות וחד משמעיות בגידול ילדים בפרט גישות שיש בהן רק חלקים התנהגותיים, או בעיקר חלקים כאלה..

יש הבדל בין התייחסות לצורך, לבין לספק אותו (כנ"ל גם בטיפול). התייחסות לצורך של הילד, אינה מערערת סמכות הורית. אני מתחברת יותר ל" אני רואה שאתה רוצה את הסוכריה"- הראתי לילד שאני רואה אותו. אך אז אגיב "אך כאמא אני לא מרשה לך את זה כרגע".
התעלמות היא קשה.
ילד צריך אותנו כהורים, גם כאשר הוא לא נחמד, סתם מנדנד. באותה מידה שאנו רוצים שבן הזוג שלנו יקשיב לא רק כאשר אנו מביאים רגשות נעימים, אלא גם כאשר אנו עצבניים, רוטנים ולא נחמדים.
שוב, זה לא אומר שניענה לכל בקשה. אלא לראות את הילד, גם כאשר הוא מתקשר "לא נכון"..ומשן ללמד אותו על הצרכים שלו, הרגשות שלו, וגם הרגשות והמחשבות של האחר- "אני לא מרשה, לי קשה לשמוע את זה וכו".

יכול להיות שהילד שם לב שאצלי הבכיות יעזרו יותר מאשר אצל בעלי..וזה צריך שינוי. אבל כמו שכבר נאמר באשכול. צריך לעשות את זה לאט לאט. כי כך הילד למד לתקשר...
 
אלא שמלמדת את האמא - מזה להיות אמא/אבא (ואגב לשניהם תפקידים שונים לחלוטין בהורות עפ"י דרך התורה)
לדעתי - לא צריך ללמד. רק לגלות את הטבע שה' טבע בכולנו.
סביבי יש נשים יותר רגישות, יותר שכליות, יותר סמכותיות ופחות.
כולן אוהבות את הילדים שלהן נורא.
חושבת שהרבה בלבולים הטביעו הנחיות ההורים שנפוצות כל כך. הם מטשטשים את הקול האמיתי והלב של אמא - שבבסיס יודע מה נכון וטוב לילד שלה, ולה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה