דרוש מידע "הנחיית הורים" עם הגב' חדוה וסלי

גם אצל ילדים נכים, לפעמים אפשר למתוח את גבולות היכולת. השאלה כמה מאמצים צריך בשביל זה, והאם הם שווים. האם הליכה מקרטעת של כמה צעדים בודדים, שווה כדי לשלם עליה מאות אלפי דולרים במצטבר + שנים ארוכות שבהם להורים אין חיים חוץ מההשקעה בילד, או שעדיף שהוא ילך עם הליכון/קביים, וישקיע את זמנו (וכספם של הוריו) במיליון דברים אחרים שהוא יכול לעשות בקלות ויעזרו לו בחיים הרבה יותר.

ולגבי האימוני התנהגות וריפוי בעיסוק, הנה הגענו לנקודת הויכוח. הוא לא מיותר בכלל:
האם בשיטות הנחית ההורים המדוברות, מנחים את ההורה לגשת קודם כל לאבחון - אחר כך לטיפול - אחר כך לריפוי בעיסוק/ניתוח התנהגות וכולי, ורק אז להתחיל עם הדרישות והמטרתיות?!

או שההנחיה היא ש"כל ילד מסוגל לסדר את חדרו, ואם לא ילך בנחרצות, ילך בעוד יותר נחרצות"?
לדעתי פשוט כל מנחה שלמדה את השיטה לוקחת את זה למקום קצת שונה. אחת יותר קיצונית ואחרת פחות. ולכן יש לפעמים ויכוחים בין אלו שלמדו את השיטה.
אני למדתי לפני כ-10 שנים ולא זוכרת שדיברו בכלל על ילדי קש"ר אם לעשות איבחון או לא..
אני למדתי את השיטה ועשיתי אבחון והלכתי לכל מיני- ריפוי בעיסוק, ספורט טיפולי, שחיה טיפולית. תקשורת חברתית. וכל מה שיכול לעזור לילד שלי!!
אני לא רואה קשר לשיטה של שפר.
השיטה מבוססת (כמו שאני הבנתי אותה) יותר לעבודה של האמא עם עצמה ופחות על הילד. (כמובן שהעבודה של האמא משפיעה על הילד)
 
ברור, אל תקחי את זה לקיצוניות השניה...
רק שנראה לי שרבים האמוציונאליים בעניין זה על פני החולקים נטו. עייני באשכול המתארך...
דווקא קראתי פה תגובות חכמות ומנומקות להפליא מפי מתנגדים.
אני עצמי לא מכירה מספיק את השיטה כדי לחוות עליה דעה ולכן לא עשיתי זאת.
רק התיוג הזה פשוט לא ענייני.
 
ברור, אל תקחי את זה לקיצוניות השניה...
רק שנראה לי שרבים האמוציונאליים בעניין זה על פני החולקים נטו. עייני באשכול המתארך...
לא הבנתי.
נניח שאני ילדה שאמא שלה הלכה להנחיית הורים בשיטה הזאת ויישמה אותו עלי באדיקות (אני לא).
ועד היום אני מרגישה את ההשלכות של זה.
האם זה גורם להתנגדות שלי להיות לא רלוונטית? אולי להיפך?
 
גם אצל ילדים נכים, לפעמים אפשר למתוח את גבולות היכולת. השאלה כמה מאמצים צריך בשביל זה, והאם הם שווים. האם הליכה מקרטעת של כמה צעדים בודדים, שווה כדי לשלם עליה מאות אלפי דולרים במצטבר + שנים ארוכות שבהם להורים אין חיים חוץ מההשקעה בילד, או שעדיף שהוא ילך עם הליכון/קביים, וישקיע את זמנו (וכספם של הוריו) במיליון דברים אחרים שהוא יכול לעשות בקלות ויעזרו לו בחיים הרבה יותר.

ולגבי האימוני התנהגות וריפוי בעיסוק, הנה הגענו לנקודת הויכוח. הוא לא מיותר בכלל:
האם בשיטות הנחית ההורים המדוברות, מנחים את ההורה לגשת קודם כל לאבחון - אחר כך לטיפול - אחר כך לריפוי בעיסוק/ניתוח התנהגות וכולי, ורק אז להתחיל עם הדרישות והמטרתיות?!

או שההנחיה היא ש"כל ילד מסוגל לסדר את חדרו, ואם לא ילך בנחרצות, ילך בעוד יותר נחרצות"?
הגישה של חדוה בשונה מגישות מטרתיות אחרות שמה יותר דגש על תכלס איך הילד מרגיש עם ההתנהלות איתו ואיך ההורה מרגיש עם העבודה החינוכית. בודאי שקודם כל לקבל חו"ד מקצועית/רפואית/טיפולית
אלא בחיי היומיום ברמה המעשית עם אמא שהיא לא רופאה איך להתנהל ב-מ-ק-ביל לטיפול רפואי/רב"ע וכד'
 
אפשר לתמצת לי בשני משפטים את שיטת וסלי?
קשה לתמצת בשני משפטים קורס בן 12 מפגשים.
באופן אישי למדתי לפני 8-9 שנים אצל יהודית סלומון הבת של שרמן באותה גישה של וואסלי.
היה נהדר ונהניתי מאד, זה גם היה יעיל.
הביקורת שלי התגבשה במהלך השנים,
ועם התבגרות ההורות...

באופן אישי אם זה לא מחיר בשמים אני בעד שילכו וישמעו ויגבשו דעה עצמית בעניין.

בהחלט לא כולם מסכימים
אך בכנות: האם ההתנגדות באה מקושי לעשות סויטש בהפרדה מחוויות הילדות שלי
או מקושי אוביקטיבי/חוסר הסכמה ניטרלי, בלי אמוציות.

ההתנגדות היא פשוט התנגדות.
באופן אישי אין לי שום קושי להטיל סמכות, לומר לא, ולהציב גבולות.
לא עם השיטה ולא בלעדיה.

זה פשוט לא העניין.
הנקודה היא הרבה קודם בנקודת המוצא של ההורות.
 
לא הבנתי.
נניח שאני ילדה שאמא שלה הלכה להנחיית הורים בשיטה הזאת ויישמה אותו עלי באדיקות (אני לא).
ועד היום אני מרגישה את ההשלכות של זה.
האם זה גורם להתנגדות שלי להיות לא רלוונטית? אולי להיפך?
מה פתאום? ההתנגדויות רלבנטיות בהחלט וגם אני עצמי לא לקחתי את חדוה במאה אחוז כי לא התאים לי/לנו.
רק ציינתי שבגלל שהגישה דורשת הרבה עקביות סבלנות בטחון הורי ולעיתים נוגדת את איך שגדלנו אנו
מי שלא מסוגל לזה פעמים רבות מתנגד לשיטה לא כי היא לא טובה וייתכן שהיתה יכולה לעזור
אלא כי היא דורשת הרבה כוחות נפש ונוגדת את הלך הרוח בעולם שהמילה האחרונה היא של...הילד.
בקבוצה שלי אחת אמרה: אין לי כח לדברים האלה. בחלק של ההעצמה נהניתי בחלק של העקביות-זה לא בשבילי.
וגם זה בסדר. כל אחד וכוחותיו שלו
הגישה לא מתאימה שמי שלא בא להתאמץ למי שרוצה פתרונות קסם מהיום להיום, ז ה הכל.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
מה פתאום? ההתנגדויות רלבנטיות בהחלט וגם אני עצמי לא לקחתי את חדוה במאה אחוז כי לא התאים לי/לנו.
רק ציינתי שבגלל שהגישה דורשת הרבה עקביות סבלנות בטחון הורי ולעיתים נוגדת את איך שגדלנו אנו
מי שלא מסוגל לזה פעמים רבות מתנגד לשיטה לא כי היא לא טובה וייתכן שהיתה יכולה לעזור
אלא כי היא דורשת הרבה כוחות נפש ונוגדת את הלך הרוח בעולם שהמילה האחרונה היא של...הילד.
בקבוצה שלי אחת אמרה: אין לי כח לדברים האלה. בחלק של ההעצמה נהניתי בחלק של העקביות-זה לא בשבילי.
וגם זה בסדר. כל אחד וכוחותיו שלו
לא ראיתי כאן אפילו תגובה אחת שמצדדת בהלך הרוח שהמילה האחרונה היא של הילד.
התגובות החולקות חולקות על כך שהשיטה אמורה לעבוד תמיד ועל כל אחד.
 
הנושאים שעלו כאן, הם נושאים חשובים כלליים בחיי כל אדם:
האם יש לכל אדם בחירה חופשית בכל זמן ועת בכל דבר ודבר?
איך קובעים האם יכולים או לא יכולים?
אדם שיכול לעשות משהו רק עם מאמץ עליון, האם זה אומר שהוא יכול לעשות זאת בשגרה באופן קבוע?
האם שווה להשקיע כוחות על בדבר שחלשים בו ולהגיע לתוצאה בינונית, או להשקיע את האנרגיות דווקא במה שחזקים בו?
האם כשמשקיעים במשהו - שאלת המחיר נשקלת די הצורך?
עד כמה להיאבק ועד כמה לוותר?
 
חשוב לי להדגיש כמה דברים שנכתבו כאן משובשים נורא.
א. גישת שפר והשיטה של וסלי הם שני דברים שונים, המבנה דומה אך יש הבדל עמוק ותהומי ביניהם, מי שלא התנסה לא יבין ואין כאן המקום לזה.
ב. הגישה של וסלי עיקרה טיפול בהורה ולא בילד, הילד מקבל את התוצאה, כלומר הילד מקבל הורה רגוע ובטוח בעצמו, שמעניק מתוך מחשבה, ומצמיח את הילדים לרמה אחרת.
ג. כל הדיבורים כאן על חום ואהבה וכו', הכל קשקוש אחד גדול, אין קשר בין שיטת וסלי לבין פחות חום ואהבה, זה פשוט לא נכון, וכל מי שלמד את השיטה באופן אישי ומבין אותה לעומק יסכים עם זה.
ד. אדרבה, אחרי השיטה של וסלי ההענקה לילדים היא הרבה יותר איכותית ועמוקה, ממקום של הורה חזק ולא ממקום של נסחף, והתוצאה היא שהילד מגיב הרבה יותר לחום ואהבה, כי זה הרבה יותר אמיתי, ומרגיש את ההגנה והגב שכל הורה רוצה וצריך לתת לילדים.
היטבת להגדיר.
מי שבקשה הגדרה- זו תמצית הדברים.
 
"אוטיסט שלא הצליח " ????
כן. גם אני מכירה ויודעת על טמפל גרנדין
ובתור אשת טיפול שעובדת עם ילדים על הרצף האוטיסטי, בא לי להקיא, (כן להקיא, וסליחה על הבוטות)
על האמירה המזעזעת הזו
ועל הפרשנויות מרחיקות הלכת שנגזרות ממנה בשרשור הזה.
מחריד.
אלי לי מילה אחרת.

ולגבי שיטת שפר. שמעתי וגם מכירה מקרוב.
יופי של שיטה והכוונה להורים חלשים שמתקשים להשליט משמעת ומתקשים להיות בטוחים בעצמם.
ומנגד
אותה שיטה שיכולה להיות אכזרית, לא פחות, עבור ילדים להורים שהם קצת יותר כוחניים ממילא. השיטה רק נותנת להם יותר כוח מול הילד וגם הגדרות על הכוונות הנסתרות של הילד מאחורי כל בכי/מעשה/בקשה/מחאה. זה בדיוק הדבר האחרון שהורים כאלה צריכים. הם מן הסתם צריכים לשמוע שילד הוא פיקדון מהקב"ה והם רק עושים השתדלות.
 
לא ראיתי כאן אפילו תגובה אחת שמצדדת בהלך הרוח שהמילה האחרונה היא של הילד.
התגובות החולקות חולקות על כך שהשיטה אמורה לעבוד תמיד ועל כל אחד.
נכון, לא כאן אבל בעולם כן
אנחנו חיים בתקופה שזה המוטו
מי רואה בכלל את ההורים ואת הזקנים-אין על מה לדבר
וזה מחלחל כמו עוד דברים
לכן שמעתי התנגדויות לשיטה של חדוה בסגנון של: איפה ההכלה? איפה העצמאות? איפה היחודיות של הילד וכד'
מי שמכיר את השיטה לעומק מבין שכל הצדדים מרויחים
ילד שמקבל בלב שלם מאמא רק מרויח.
 
נכון, לא כאן אבל בעולם כן
אנחנו חיים בתקופה שזה המוטו
מי רואה בכלל את ההורים ואת הזקנים-אין על מה לדבר
וזה מחלחל כמו עוד דברים
לכן שמעתי התנגדויות לשיטה של חדוה בסגנון של: איפה ההכלה? איפה העצמאות? איפה היחודיות של הילד וכד'
מי שמכיר את השיטה לעומק מבין שכל הצדדים מרויחים
ילד שמקבל בלב שלם מאמא רק מרויח.
חשבתי שהדיון אמור לתת מענה לשאלות שנשאלות כאן.
אין טעם לענות על דעות "מהעולם".
 
כלומר, וסלי זו העצמה הורית?
הבסיס זה חיזוק המסכות ההורית שכ"כ מתפוררת בדורנו
העקרונות שאני אמא כי ה' סומך עלי ואני מסוגלת להראות את הדרך, להוביל.
כאמא עלי למלא תפקידי באמונה להעניק הרבה אהבה הקשבה פניות צרכים שונים קבלת מגבלות
וכן- אני יכולה וצריכה לומר לפעמים לא/להתעלם מהרגזות/לא להסכים (לא מהילד!!)זה גבולות הכרחיים
הילד שלי ילד וה' יתן לו כח לעמוד במה שצריך (לשמוע לא, להתמודד עם לידת אח/מעבר/קושי...)
זה מסע שמתחיל בהעצמה הורית-דלק לחינוך הילדים שדורש מאיתנו המון
אחרי ההטענה מגיעה הדרכה מעשית, דיונים
חדוה שומעת בנעימות וענייניות התנגדויות.
מהקבוצה שלי אחת נשרה בהדרכתה, זה פשוט לא התאים.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
חשבתי שהדיון אמור לתת מענה לשאלות שנשאלות כאן.
אין טעם לענות על דעות "מהעולם".
ייתכן וגם פה יש התנגדות כזו כי היא רווחת.
 
מתמודדת בעצמי עם הפרעת קשב שמאוד מקשה על ההתנהלות היומיומית הפשוטה של בית.
ותכל'ס לא מצליחה להבין איך גישה (וסלי/שפר/אחר/ת) שמכניסה למסגרות והגדרות יכולה לסייע
ושוב,
איני שוללת את השיטות הנ"ל היות ואת וסלי לא מכירה ולשפר התייחסתי בתגובתי הקודמת,
אבל
לחנך ילדים על פי שיטות, לא יכול עבוד עד הסוף, וגם אם כן, אז ממקום לא נכון ולא מחובר ושלם עד הסוף.
לצורך הדוגמא אם בשיטת "נשק-נגב-נשק שוב" היו אומרים לנו שצריך לפחות 5-6 פעמים ביום לנשק את הילד, האם זה היה עובד ונותן לילד תחושה אמיתית שהוא אהוב ??? זה מלאכותי....

שיטות שמכניסות ילדים למסגרות והגדרות שהורים יכולים לקחת כמה צעדים מחרידים קדימה, שגויות מיסודן.
ילד הוא פיקדון. מתת חינם מאיתו יתברך. אתה לא אמור להתאים אותו (את קשייו ולקויותיו אם קיימים) לשטאנץ שלך כהורה. "חנוך לנער על פי דרכו" לא אני אמרתי, וטרם זכיתי לשזוף בכתובים את הפסוק "חנוך לנער על פי גישת XXX".
תמצאו לי שיטה אחת שמלמדת אמהות לא לנתח את הילד את המניעים/מטרות/רצונות שלו
אלא שמלמדת את האמא - מזה להיות אמא/אבא (ואגב לשניהם תפקידים שונים לחלוטין בהורות עפ"י דרך התורה)
????
שיטה אחת שמלמדת מזה ולא איך (כי כאן כבר נכנסים לתחבולות של הילד)

אני מתה לשמוע על שיטה כזו .....
 
שהמילה האחרונה היא של...הילד.
המילה האחרונה ודאי לא צריכה להיות של הילד.
הבעיה בשפר לפי התרשמותי, שהפכו את זה שהמטרה צריכה להיות ההורה. הנוחות שלו, הטעויות שלו - הכל טוב. ושהילד ישתלב בבקשה.
אני סבורה, שמי שמקבל פיקדון משמים - ילדים לגדל ולחנך אותם - המטרה והמרכז הוא הילד והגידול המתאים לו.
לא סותר כלל לכיבוד הורים או להררכיה שאמורה להיות.
 
הבעיה בשפר לפי התרשמותי, שהפכו את זה שהמטרה צריכה להיות ההורה. הנוחות שלו, הטעויות שלו - הכל טוב. ושהילד ישתלב בבקשה.
אני סבורה, שמי שמקבל פיקדון משמים - ילדים לגדל ולחנך אותם - המטרה והמרכז הוא הילד והגידול המתאים לו.
לא סותר כלל לכיבוד הורים או להררכיה שאמורה להיות.

אכן. כל מילה !
מחנכים ילד לכיבוד הורים כדי שיהיה יהודי טוב !
לא כדי שהוא יכבד אותי.

חינוך ילדים זו עבודת המידות של ההורה
לא הקורס המקוצר של ההורה בלתקן את המידות המגונות של הילד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה