דרוש מידע "הנחיית הורים" עם הגב' חדוה וסלי

מקומם הלא פשוט של הורים לילדים על הרצף.
מזדהה מאוד
ניסיתי להגיד לך שכל אחד שאומר אמירות אנחנו יכולים להגיד שהוא לא היה ממש שם
כי אף אחד לא יכול להכיר את כל האנשים שעל הרצף, לא הורה לילד אוטיסט ולא חוקר אוטיזם.
כל אחד מדבר אך ורק מהמחקר שלו, מהניסיון שלו ומהמקום שלו
 
הדיון היה להזכירך אם הוא יכול או לא יכול לשמוע בקול אמא
אני אישית לא חושבת ששום ילד יכול לסדר חדר טיפ טופ
והבן קש"ר המהמם שלי, בן 10, מסדר את חדרו היום (רק לכבוד שבת... מעבר לזה לא דורשת) יותר יפה ויותר טיפ טופ מאחותו הגדולה. כולל החלפת מצעים.
אני באמת לא מתיימרת להכיר את כל הקשת של לקויות הקש"ר, אני יודעת שהבן שלי נחשב מאוד מאותגר ומאוד היפראקטיבי, אבל אני יכולה להגיד מכאן לכל ההורים שאסור בשום אופן להתייאש ולוותר.
זה פחות קשור ל"קשת" של לקויות קש"ר.
אותה הפרעה בדיוק באותה דרגה בדיוק!!! יכולה להתבטא אצל כל ילד בתחומים אחרים לגמרי.
ולכן זה שהילד שלך מסדר את חדרו זה יפה מאוד, אבל לא אומר כלום לגבי היכולות של ילדים אחרים שנמצאים במצבו.
 
הדיון היה להזכירך אם הוא יכול או לא יכול לשמוע בקול אמא

אם האמא מבקשת ממנו דברים שהוא לא מסוגל להם, אז הוא לא יכול.

והבן קש"ר המהמם שלי, בן 10, מסדר את חדרו היום (רק לכבוד שבת... מעבר לזה לא דורשת) יותר יפה ויותר טיפ טופ מאחותו הגדולה. כולל החלפת מצעים.
אני באמת לא מתיימרת להכיר את כל הקשת של לקויות הקש"ר, אני יודעת שהבן שלי נחשב מאוד מאותגר ומאוד היפראקטיבי, אבל אני יכולה להגיד מכאן לכל ההורים שאסור בשום אופן להתייאש ולוותר.

גם אם הילד הספציפי מסוגל לסדר חדר, קש"רים אחרים לא מסוגלים.
זה תלוי גם במרכיבי ההפרעה - 'היפראקטיביות' מול 'תפקודים ניהוליים' ו'מיומנויות ארגון'.
יכול להיות שילד אחד הוא היפראקטיבי מאוד, אבל תפקודים ניהוליים אצלו חזקים יותר. וילד אחר - אינו היפראקטיבי בכלל (ADD בלי H), אבל 0 במיומנויות ארגוניות וניהוליות.
 
אף אחד לא דיבר על לוותר לילד על מה שהוא כן יכול. הדיון היה מה הוא יכול ומה לא.

וגם את מסכימה שהוא לא יכול לסדר חדר טיפ טופ. גם אם אבא, אמא ומשה רבינו יבואו ויצוו עליו לעשות את זה.

לכן, ועל כך כולם מסכימים, צריך למצוא את הדרכים שבהן הילד כן יוכל ללמוד לסדר, לפחות חלקית. או להחליט על מה מוותרים.

כמו ש@y&m כתבה יש כל מיני קשיים. יש לי ילד שבאמת קשה לו לסדר חדר אבל ילד אחר שפרפקציוניסט ברמות וכל הזמן מסדר את החפצים, שונא כל יציאה מסדר היום וצריך שהכל ידפוק וזה גם קיצוני. כך שלהגיד שאם ילד מסוגל לסדר חדר אין לו קש"ר זה ממש לא נכון.
מי דיבר על בשר וחלב?!

וייתכן בהחלט שילד בן 15, שנמצא ללא השפעת ריטלין מסיבה כלשהי (ודבר ראשון אמורים להקפיד שהוא ייקח ובזמן), גם רב מורה הוראה יפסוק לו להתפלל תפילה חלקית, אם אינו יכול להתפלל תפילה מלאה בכוונה, ותפילה חלקית הוא יכול.
(זה בוודאי עדיף מאשר להכריח אותו להתפלל תפילה מלאה, ולגרום לו לשנוא את התפילה וגרוע מכך. לא לחינם ילדי קש"ר הם בסיכון לנשירה.)

וה'יכול להתרכז במה שמעניין אותו', נקרא בשפה המקצועית היפר פוקוס.
ושוב, זה חלק מהבעיה. זה מיקוד יתר של המוח. ילדי קש"ר, כשהם שקועים במשהו, הם שקועים יותר מילד רגיל, כי המוח שלהם מקבל גירוי מיידי מה'משהו' המעניין, ומתקשה להפסיק את המעגל. (הם עלולים להתמכר יותר בקלות למסכים ולצפיה, למשל).

זה חלק מהבעיה. זה לא הוכחה לאי קיומה.

ילד עם קש"ר אמיתי, לא מסוגל לסדר חדר הפוך באמת, בעקבות הוראה כללית של אמא ('לך תסדר את החדר').
אם הוא מסוגל לבדו לתכנן, לבצע ולסיים רצף כזה של עשרות משימות בשלמות, הוא לא קש"ר.
אלא אם הוא אחרי שנים של טיפול ומודעות.
יש לי ילד ממש מפוזר הוא גם מטופל בריטלין. אני באמת לא חושבת שהוא מסוגל לסדר את החדר פיקס. אבל כל יום הבגדים שלו על הרצפה, וכל יום אני אומרת לו מחדש, מוציאה אותו מהמשחק או קוראת לו מחבר כדי שישים את הבגדים במקום. יום אחד אני מאמינה שפשוט ימאס לו וישים מיד את הבגדים.
אם ילדה לא מסוגלת לא להתפרץ בשיעור ולהתחצף למורה אז תתני לה לעשות את זה?
אף אחד לא דיבר על להכריח ילד להתפלל תפילה שלמה זה פשוט ברור מאליו, אם הוא יצא האמצע להתאוורר אני לא אעיר לו על כך.
רגע, מה שונה בשר וחלב מתפילה שלמה?
 
מזדהה מאוד
ניסיתי להגיד לך שכל אחד שאומר אמירות אנחנו יכולים להגיד שהוא לא היה ממש שם
כי אף אחד לא יכול להכיר את כל האנשים שעל הרצף, לא הורה לילד אוטיסט ולא חוקר אוטיזם.
כל אחד מדבר אך ורק מהמחקר שלו, מהניסיון שלו ומהמקום שלו
ולכן נאמר במקורותינו: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".
אני אכן גורסת שאין לנו זכות לצאת בקביעות גורפות על תחומים שאנחנו לא מונחים בהם בטח כשכל מקרה לגופו.
מותר וצריך למחות נגד אמירות שיפוטיות כאלו ולא משנה אם לאומרת קראו טמפל או כל שם אחר.
אמירה מכלילה על מקרים פרטיים רבים, ודאי מפי מי שלא חווה בעצמו, תמיד תהיה שגויה.
 
האם לילד חירש יש בחירה אם לשמוע או לא?
לא, ולכן יש דרכים לעקוף את החירשות הזאת, כמו להדגיש תנועות שפתיים, להתקין מכשירי שמיעה. ועוד.
בשום שלב אין תפיסה של הילד בוחר לא לשמוע כי המטרה שלו היא...
יש הבנה בסיסית שיש כאן גורם מפריע.

יש דברים שלגביהם ילד ADHD חירש.

יש בשיטה המטרתית דברים טובים שאפשר לאמץ, אך אם יש משהו שאסור לאמץ, זה את הטוטליות הטהרנית תחת גלימת "הבחירה החופשית".
גם בלקויות קשות יש מרחב בחירה מסויים לילד לא בעניין ביצוע דברים !אלא-
האם לנצל את מצבו.
יש לי קרובה נכה עם סי פי עמוק ברמתה המנטלית היא 10 שנים פחות מגילה האמיתי
ועושים איתה עבודה התנהגותית! כי לפעמים מתפנקת ולא משתפת פעולה כשרוצים לעזור לה להתלבש וכד'
האם זו אטימות מצד ההורים? ממש לא, להיפך- מראה על אכפתיות.
 
מעניין אם מבחינת החוק "לא מסוגל" תופס.
אם מישהו יש לו הפרעה של גניבה או בעיית קש"ר שמתבטאת בהתפרצות ויגיב למישהו באלימות. האם כשיציג זאת כ"לא מסוגל" יש לי בעית קש"ר. זה יעזור?
 
כל יום הבגדים שלו על הרצפה, וכל יום אני אומרת לו מחדש, מוציאה אותו מהמשחק או קוראת לו מחבר כדי שישים את הבגדים במקום. יום אחד אני מאמינה שפשוט ימאס לו וישים מיד את הבגדים.

תעדכני אותנו כשזה יקרה :D

אם ילדה לא מסוגלת לא להתפרץ בשיעור ולהתחצף למורה אז תתני לה לעשות את זה?
אף אחד לא דיבר על להכריח ילד להתפלל תפילה שלמה זה פשוט ברור מאליו, אם הוא יצא האמצע להתאוורר אני לא אעיר לו על כך.
רגע, מה שונה בשר וחלב מתפילה שלמה?

אני מסרבת להכנס לדיון הדתי כי הוא לא הנושא כאן.
בגדול - אם יש ילד שהקושי שלו מתנגש בחובה הלכתית, זה דבר שדורש בירור מעמיק מול רב שמכיר את התחום.
 
אם מישהו יש לו הפרעה של גניבה או בעיית קש"ר שמתבטאת בהתפרצות ויגיב למישהו באלימות. האם כשיציג זאת כ"לא מסוגל" יש לי בעית קש"ר. זה יעזור?
לידיעתך, המשטרה לא עוצרת מי שיש לו קלפטומניה, לוקחים למעצר קל, משחררים ממנו מה שלקח, ומשחררים הביתה.
הנה דוגמא להפרעה נפשית בלתי נשלטת שאפילו הרשויות מכירות בה.
 
ולכן נאמר במקורותינו: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".
אני אכן גורסת שאין לנו זכות לצאת בקביעות גורפות על תחומים שאנחנו לא מונחים בהם בטח כשכל מקרה לגופו.
מותר וצריך למחות נגד אמירות שיפוטיות כאלו ולא משנה אם לאומרת קראו טמפל או כל שם אחר.
אמירה מכלילה על מקרים פרטיים רבים, ודאי מפי מי שלא חווה בעצמו, תמיד תהיה שגויה.
האמירה הספיציפית הזו הצילה לי ולבן שלי את החיים
ואני מאמינה שטמפל אמרה אותה בדיוק בשביל המטרה הזו
מאמא כועסת וקצרה ולא מאפשרת
הבנתי שלבן שלי יש יכולות מדהימות ושאסור לי לוותר עליו
מציוויים ופקודות וגערות
הפכנו להיות אמא ובן שמשוגעים אחד על השני.
חבל שאת מתגוננת בפני האמירה הנכונה הזו בטענה שהיא שיפוטית
 
קופצת על האשכול-
הבת שלי בת 3+ לא מוכנה לאסוף משחקים בקביעות ובוכה "שקשה לה"
כשיש חברות או אצל אחרים מסדרת בזריזות, לא היה מפריע לי כ"כ אבל נהיה לה דפוס שכל דבר קשה לה, אפילו אחרי אמבטיה מתלוננת שקשה לה לעמוד שאסרק אותה.
מה נכון לעשות?
מה הדפוס הזה?
האם זה פינוק? לעזור לה לאסוף? להתעקש?
בנוסף כל לילה מגיעה לישון איתנו..
אשמח לעצות מניסיון וידע.
קשה רגשית? פיזית? מוטורית?
היא בגיל שזה יכול להגיע מהרבה דברים
תבדקי ברזל
האם ישנה מספיק שעות
האם תפקודים מוטוריים נוספים גם קשה לה? איך היא בגן? (בין הסגרים..)
וגם תשאלי את עצמך כהורה:
כשהיא בוכה שקשה לה, שהיא לא יכולה לישון בלעדייך-איך את מרגישה עם זה?
נשטפת ברחמים? מוותרת? "נשאבת"
או נשארת עניינית
יש הרבה סיבות למה ילד מגיע לישון עם ההורים
ויש הרבה סיבות למה הורים מסכימים לזה...
 
חבל שאת מתגוננת בפני האמירה הנכונה הזו בטענה שהיא שיפוטית
מתגוננת? על מה יש לי להתגונן וממי? אני לא מעזה לשפוט הורים כאלו בגלל שאני לא במקום שלהם ולא בנסיון שלהם.

האמירה הספיציפית הזו הצילה לי ולבן שלי את החיים
ואני מאמינה שטמפל אמרה אותה בדיוק בשביל המטרה הזו
מאמא כועסת וקצרה ולא מאפשרת
הבנתי שלבן שלי יש יכולות מדהימות ושאסור לי לוותר עליו
מציוויים ופקודות וגערות
לא כולם מתחזקים מאותן אמירות. את זה את כן יכולה להבין?
וגם הורה לילד על הרצף לא יכול להחליט שהדרך שלו היא הנכונה עבור כל ההורים לילדים אלו.
כל מקרה לגופו.
 
לידיעתך, המשטרה לא עוצרת מי שיש לו קלפטומניה, לוקחים למעצר קל, משחררים ממנו מה שלקח, ומשחררים הביתה.
הנה דוגמא להפרעה נפשית בלתי נשלטת שאפילו הרשויות מכירות בה.
דווקא היום, בעיקר בתחום המוגנות שהוא לא שחור לבן
מקלים מאד אם מישהו מצליח להוכיח שלא שלט בעצמו.
 
לא כולם מתחזקים מאותם אמירות. את זה את כן יכולה להבין?
זה אם כבר משפט קצת שיפוטי
והבחירה של כל אחד אם להתחזק או לא להתחזק מאמירות כאלו ואחרות
אני אישית לא חושבת שהורים לילדים עם PDD ייחלשו מהאמירה הזו.
והמתקפה שלך על טמפל ומה שאמרה מרגישה חזק כמו מגננה.
 
אני פשוט לא מבינה איך אפשר להגיד או להרגיש שילד שהוא "לא מסוגל" ולחשוב שבכך אנחנו עוזרים לו.
אם מישהו אינו נכה ממש. למרות שכבר שמענו מקרים שרופאים אמרו לבן אדם שהוא לא יוכל להתגבר על נכותו אבל בכח הרצון הצליח מעל ומעבר.
אם אני מאמינה ביכולות של הילד שלי ושהוא יכול להגיע גבוה מאד אני חושבת שהוא באמת יגיע הרבה יותר מאשר ילד לאמא שחושבת שהוא "לא יכול".
אוי ואבוי אם אני אוותר לבת שלי כי יש לה בעיה ב"תפקודים ניהוליים" איך היא תנהל בית בעז"ה? מהר מאד זה יגיע לרווחה... לא חסר כאלו בתים.
 
זה אם כבר משפט קצת שיפוטי
והבחירה של כל אחד אם להתחזק או לא להתחזק מאמירות כאלו ואחרות
אני אישית לא חושבת שהורים לילדים עם PDD ייחלשו מהאמירה הזו.
והמתקפה שלך על טמפל ומה שאמרה מרגישה חזק כמו מגננה.
כנראה שיש לנו מילון עברי -עברי שונה.
 
יש דברים אלמנטריים שילד צריך לדעת כדי להתקיים.
ביניהם - לשמוע בקול מבוגרים,
לנקות את הלכלוך שלו,
להיות מחוייב לחוקים (לא אמרתי של מי ולא אמרתי כמה)

קודם כל הבה נפריד בין להתקיים - שורדנות.
לבין להתרגל להתנהגות אנושית - השתלבות בחברה.
להתחנך למצוות - יהדות. (ומטרה עליונה)

לשום קיום די בידע על טיפול עצמי, התגוננות, ושמירה מסכנות.

לשמוע בקול מבוגרים - יכול להתחלק לחלקים חשובים מאד ולחלקים לא חשובים בכלל.
לנקות את הלכלוך שלו - זה כדאי שהוא ילמד אבל הרבה פחות חיוני למשל מדברים אחרים.
להיות מחוייב לחוקים - זה כמו שפירטת בעצמך כוללני, אלא יותר מדויק לומר יכולת עמידה בגבולות מסוימים.

האשכול כאן לא עוסק בילדי קש"ר עצות וטיפים לגידולם וחינוכם. (אולי כדאי לפתוח כזה אשכול)
אלא הנחיית הורים בגישה המטרתית ע"י גב' וואסלי.
לכן, חבל להרחיב בנושא. ודי בכך שאמהות יקרות יכירו בכך שיש גורמים שלא פעם מקשים על הילדים שלנו, והכרה שלנו כהורים בגורמים לא מונעת בחירה חופשית של הילד, אלא מאפשרת לנו להגיע לחינוך בדרך המדויקת של הילד "על פי דרכו" כך שבע"ה החינוך יהיה כזה שישא פירות לנצח.
גם אם הוא לא ישמע בקולנו מיד, והתיק שלו יהיה זרוק על הרצפה מפעם לפעם.
 
אני פשוט לא מבינה איך אפשר להגיד או להרגיש שילד שהוא "לא מסוגל" ולחשוב שבכך אנחנו עוזרים לו.
אם מישהו אינו נכה ממש. למרות שכבר שמענו מקרים שרופאים אמרו לבן אדם שהוא לא יוכל להתגבר על נכותו אבל בכח הרצון הצליח מעל ומעבר.
אם אני מאמינה ביכולות של הילד שלי ושהוא יכול להגיע גבוה מאד אני חושבת שהוא באמת יגיע הרבה יותר מאשר ילד לאמא שחושבת שהוא "לא יכול".
אוי ואבוי אם אני אוותר לבת שלי כי יש לה בעיה ב"תפקודים ניהוליים" איך היא תנהל בית בעז"ה? מהר מאד זה יגיע לרווחה... לא חסר כאלו בתים.
את לא תוותרי לה, את פשוט תתני לה את הכלים שמתאימים לה להתמודד עם הקושי שלה.
להתעלם ממנו זה לא פתרון.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה