דרוש מידע "הנחיית הורים" עם הגב' חדוה וסלי

  • הוסף לסימניות
  • #81
אני מסכימה שילד עם קשיי קש"ר קשה לו להתרכז אבל יכול להתרכז במה שמעניין אותו. מה שבאתי לומר זה שיש הבדל בין חרש שאין לו פיזית את האפשרות לבין ילד עם קשיי קש"ר שמסוגל אמנם עם מאמץ גדול מאד! אני לא אגיד לבן שלי בן 15 לא להתפלל כי קשה לו להתרכז תפילה שלמה או שהוא לא צריך לחכות בין בשר לחלב כי קשה לו לדחות סיפוקים. להבדיל מחרש שאי אפשר "להכריח" אותו לשמוע שופר.

מי דיבר על בשר וחלב?!

וייתכן בהחלט שילד בן 15, שנמצא ללא השפעת ריטלין מסיבה כלשהי (ודבר ראשון אמורים להקפיד שהוא ייקח ובזמן), גם רב מורה הוראה יפסוק לו להתפלל תפילה חלקית, אם אינו יכול להתפלל תפילה מלאה בכוונה, ותפילה חלקית הוא יכול.
(זה בוודאי עדיף מאשר להכריח אותו להתפלל תפילה מלאה, ולגרום לו לשנוא את התפילה וגרוע מכך. לא לחינם ילדי קש"ר הם בסיכון לנשירה.)

וה'יכול להתרכז במה שמעניין אותו', נקרא בשפה המקצועית היפר פוקוס.
ושוב, זה חלק מהבעיה. זה מיקוד יתר של המוח. ילדי קש"ר, כשהם שקועים במשהו, הם שקועים יותר מילד רגיל, כי המוח שלהם מקבל גירוי מיידי מה'משהו' המעניין, ומתקשה להפסיק את המעגל. (הם עלולים להתמכר יותר בקלות למסכים ולצפיה, למשל).

זה חלק מהבעיה. זה לא הוכחה לאי קיומה.

ילד עם קש"ר אמיתי, לא מסוגל לסדר חדר הפוך באמת, בעקבות הוראה כללית של אמא ('לך תסדר את החדר').
אם הוא מסוגל לבדו לתכנן, לבצע ולסיים רצף כזה של עשרות משימות בשלמות, הוא לא קש"ר.
אלא אם הוא אחרי שנים של טיפול ומודעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
ישה יהודית בתיבול שפר
קוראים לזה הגישה המטרתית.
הגישה המטרתית קשורה לשיטת אדלר - אחת מהשיטות הפסיכולוגיות בעולם. אדלר היה פסיכולוג. גישת שפר בנויה על אדלר, והיא שיטה ככל השיטות. ההצגה של גישת שפר כאילו היא מהתורה, וכאילו היא לא בעצמה שיטה - היא בעיני הטעיה.
אין לי כל ידע על גב' חדוה וסלי! אני כותבת על שפר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #83
אם השיטה לא מכירה במשהוא כ"כ בסיסי וקיים בודאות איך אפשר לקחת מממנה משהוא??
השיטה נשענת על התפיסה ההתנהגותית, לפיה אפשר להפחית בוודאות סימפטומים של קשב וריכוז, בעזרת טיפול התנהגותי. לא מתווכחת עם הרציונל, כלים התנהגותיים באמת עובדים בנושא של קשב וריכוז.

העניין הוא אחר: השיטה לוקחת כלים מאד חזקים של טיפול התנהגותי ונותנת אותם בידי אנשים ללא נסיון טיפולי, ומאידך, היא לא מביאה כלים מהעולם הדינאמי שעושים בהם שימוש גם בטיפול התנהגותי: אין שום תיווך, ההתנהגות החדשה של האם נופלת על הילד בלי שום הכנה והסבר. בשיטות ההתנהגותיות נותנים מענה גם למצוקה, כמו תרגילי הרפיה, נשימות ומערך של מטפל קשוב ופנוי, בשיטת שפר נותנים בידי ההורים בלבד, רק את הכלים לעיצוב התנהגות מחודש, בלי שום ריכוך.

זה עובד משום שזה מוכרח לעבוד, עיצוב התנהגות הוא עיצוב התנהגות. כשאמא נהיית חרשת היא נהיית חרשת, זו שיטה עוצמתי
כשיש דמות הורה רך, זה הרבה פעמים יעיל, ואפילו מחזק את סמכותו בעיני הילד. אבל אם מגיע הורה נוקשה, ולוקח שיטה נוקשה, התוצאה עלולה להיות מסוכנת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
[/QUOTE]
השיטה בהחלט מעצימהאת ההורים, ומחזירה לו את הכח והמקום שהוא צריך, מנסיון אישי שלי!
הנחיית הורים צריכה להיבחן גם מה היא עושה לילד. זו בעיקר המטרה, לגדל ולחנך את הילדים בצורה טובה להם.
ודאי שהורה רגוע ועם כוח - זה חלק מהעניין. אך לא זו המטרה העיקרית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
בלת"ק
יש אופנה ללכת להדרכת הורים.
אני חושבת שהורה שאוהב את הילד שלו, ומביע לו אהבה ואמון ביכולות שלו - מצליח גם בחינוך.
נראה לי מגוחך לשבת ולנתח התנהגות של ילד, מטרות ומניעים כשהוא באמצע הפגנה...
ההתייחסות הפשוטה האוהבת, והגבולות הברורים עובדים טוב יותר.

אגב, להרבה מאוד ילדים חסר גבולות באופן קיצוני. וזה בא מחוסר בטחון של ההורים בעצמם.
אני תמיד נדהמת לראות אמהות רצות אחרי ילדים בני שנתיים - שלוש שמסתכנים או מחוללים נזקים, ולא מסוגלות לפתוח את הפה, ולהגיד לילד בצורה החלטית "אסור לרוץ לכביש" "אוי ואבוי אם תיגע בשקע חשמל" "אסור לגעת בבקבוק זכוכית".
ואני לא מתכוונת לילדים היפראקטיביים או משהו.
ילד מגיל שנה מבין כמעט הכל. וחייב לקבל גבולות. זו לא רעיון שלי, אלא הרש"ר הירש כותב את זה. שבסיס החינוך הוא עד גיל שנתיים!!

ואם דווקא מתעקשים על שיטה - העקרונות של עיצוב התנהגות בשיטת aba עובדים נהדר על כל ילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
אגב, להרבה מאוד ילדים חסר גבולות באופן קיצוני. וזה בא מחוסר בטחון של ההורים בעצמם.
וזה חלק ממה שהשיטה של חדוה וסלי עוזרת, היא נותנת העצמה וחוזק להורים,
לא כולם נולדים חזקים ובעלי בטחון עצמי, וגם לא כל ההורים רכשו בטחון עצמי לפני שנהיו הורים
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
שיפוטיות כוללנית ומחרידה ואני יודעת מי גרנדין הנ"ל.
יש ילדים על הרצף בתפקוד נמוך שנותרים כאלו למרות מאמצים אדירים של ההורים.
ובכלל, האם יש הגדרה חד משמעית בקונצנזוס למה היא הצלחה?
לא מצליחה להבין איך בכלל יכולים לדבר מבלי שהיינו שם.
להזכירך, היא היתה שם.
ההצלחה היא לא חד משמעית היא אינדבידואלית
כל ילד יש לו פרמטרים אחרים להצלחה
מניסיון אוהב עם ילד שלי עם קש"ר וגם עם ילד שלי עם נכות פיזית אחרת
את שניהם ניתן לעקוף, לשניהם ניתן לעזור
@משמשה צדקה כשפירשנה אותי
חייבים לדעת את היכולות ואת הגבולות האורגניים של כל ילד,
אבל לוותר לילד כי הוא חרש, או נכה, ולוותר לילד כי הוא ADHD בדברים שהוא כן יכול לעשות -
זה עוול בלתי יכופר. וזו דעתי האישית.
אני כופרת בגישה הצדקנית שאומרת "הוא לא יכול".
אם הוא לא יכול, נלמד אותו איך בכלים שלו הוא כן יכול.
לא יכול לסדר חדר טיפ טופ?
נראה לו שלב שלב איך מסדרים
וגם אם זה לא יהיה טיפ טופ - זה עדיין חדר מסודר.
חבל לוותר מראש
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
אתמול היא יצאה באיחור אבל אפילו לא חלמה לבקש פתק -אחרי כמה פעמים של בכיות על איחורים שלא הסכמתי לתת לה פתק וזה לא היה לי קל)
רק רוצה לציין שפתק על איחור וחיסור הוא חלק חשוב בביטחון ילדנו, כך יש למערכת החינוכית יכולת לעקוב אחר היעדרות הילדים מבית הספר.
לכן יש חשיבות עצומה לפתק האישור.

אולי כדאי לסכם עם המורה טלפונית על פתק "מאחרת בידיעתי" לעומת פתק "מאחרת שלא באשמתה"... לגבי היחס לאיחור.

ילד עם קש"ר אמיתי, לא מסוגל לסדר חדר הפוך באמת, בעקבות הוראה כללית של אמא ('לך תסדר את החדר').
אם הוא מסוגל לבדו לתכנן, לבצע ולסיים רצף כזה של עשרות משימות בשלמות, הוא לא קש"ר.
אלא אם הוא אחרי שנים של טיפול ומודעות.

גם זה לא הוכחה להמצאות אי הימצאות ADHD. יכול להיות ילד קש"ר שעקב חוסר יכולת וויסות יסדר עד הפיפס האחרון בפרפקציונסטיות ויבכה מתסכול אם משהו יזיז או יבלגן את מה שסידר. או כשמשהו לא מסתדר במהלך הסדר.

וזאת הבעיה שזאת הפרעה חמקמקה מאד שמשתנה מאד מאחד לשני.
יכולים להיות כמה חברה כאלו בבית ואצל כל אחד ההפרעה תבוא לידי ביטוי באופן שונה לחלוטין.

באמירה אישית, הנחיית הורים לא אמורה לסגל להורים התנהגויות ספציפיות או תגובות צרות. חבל לי מאד שבנות לא לומדות בסמינר על כך, ואין הנחיות הורים לנשים צעירות שלא עוסקות ב"איך נגיב נכון להתנהגות ילדנו כשהיא מעצבנת אותנו..."

אלא יותר פסיכולוגיה לגיל הרך במובן הרחב: על ההתפתחות הפיזית של הילד, ובמקביל ההתפתחות הרגשית, הצרכים הרגשיים של הילד, המשמעות של גבולות להתפתחות הילד, המשמעות של מרחב, על משמעות הגירויים השונים להתפתחותו. מהי דמות אם, מהי דמות אב. על סימביוזה ונפרדות. התניות, תשומת לב להתנהגויות חריגות שיכולות להדליק אור אדום. ועוד. ועוד.
ידע בסיסי מאד שידע והבנה שלו בשלבים הראשונים של ההורות יכולים לסייע בבניית דרך אשית בהורות, בביטחון, ללא התקבעות על גישות ספצפיות או תבניות צרות של מבט הורי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #89
וזה חלק ממה שהשיטה של חדוה וסלי עוזרת, היא נותנת העצמה וחוזק להורים,
לא כולם נולדים חזקים ובעלי בטחון עצמי, וגם לא כל ההורים רכשו בטחון עצמי לפני שנהיו הורים
בטחון בהיררכיה המשפחתית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
אני כופרת בגישה הצדקנית שאומרת "הוא לא יכול".
אם הוא לא יכול, נלמד אותו איך בכלים שלו הוא כן יכול.
לא יכול לסדר חדר טיפ טופ?
נראה לו שלב שלב איך מסדרים

אף אחד לא דיבר על לוותר לילד על מה שהוא כן יכול. הדיון היה מה הוא יכול ומה לא.

וגם את מסכימה שהוא לא יכול לסדר חדר טיפ טופ. גם אם אבא, אמא ומשה רבינו יבואו ויצוו עליו לעשות את זה.

לכן, ועל כך כולם מסכימים, צריך למצוא את הדרכים שבהן הילד כן יוכל ללמוד לסדר, לפחות חלקית. או להחליט על מה מוותרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
אני כופרת בגישה הצדקנית שאומרת "הוא לא יכול".
אם הוא לא יכול, נלמד אותו איך בכלים שלו הוא כן יכול.
לא יכול לסדר חדר טיפ טופ?
נראה לו שלב שלב איך מסדרים
וגם אם זה לא יהיה טיפ טופ - זה עדיין חדר מסודר.
חבל לוותר מראש

אבל אולי הוא יכול לעזור בשטיפה?
אולי הוא מצוין בסידורי חוץ?
אולי הוא מוצלח במיוחד באפיה ובבישול? (ובלכלוך המטבח:))

אם המטרה היא לחנך אותו לסדר, ולנשיאה בעול
במקום לתת לו לסדר את החדר, לקרוא לו לעזור לי, לעבודה משותפת.
ואז לתת משימות קצרות טווח אך בעלות יעילות מוגברת?
(תאסוף את כל הנעליים למגירה, תאסוף את כל הניירות וכו'?)

אני יכולה לומר לך על ילד ADHD שהטלת משימות כמו סדר את החדר - מעולם לא עבדו עליו, אבל כיום כשהתבגר והוא עדיין מתקשה לסדר בעצמו, הוא מנהל עבודה מצוין! ומסדר יחד עם אחיו את החדר כשהוא זה שאומר לכל אחד מה לעשות... ברוח נעימה ובהצלחה מרובה.

מי אמר שיש רק דרך אחת, או אפשרות צרה לרכישת מיומנויות ולהצלחה בחיים?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #94
הגישה המטרתית קשורה לשיטת אדלר - אחת מהשיטות הפסיכולוגיות בעולם. אדלר היה פסיכולוג גוי. גישת שפר בנויה על אדלר, והיא שיטה ככל השיטות. ההצגה של גישת שפר כאילו היא מהתורה, וכאילו היא לא בעצמה שיטה - היא בעיני הטעיה.
אין לי כל ידע על גב' חדוה וסלי! אני כותבת על שפר.
הגישה של חדווה מאד יהודית
נשענת על כל המקורות האיתנים שלנו
בין השאר הרב הירש הרב וולבה ועוד.
התכוונתי שהתיבול מס' פרטים דומים לגישת שפר.
גישת שפר אכן התפתחה מהאדלריסטים היא מאד חזקה ולא מתאימה לכל הורה ולכל ילד
ויש בה בעיתיות רבה לענ"ד ואפילו סתירה לערכים מסויימים ביהדותנו.
נדגיש שוב גישת חדווה וסלי איננה גישת שפר, מזה יש יותר מידי...

חדווה יחודית ומשלבת גם כמה שיטות
שזה בעיני יכול להתאים ליותר הורים
וגם פחות נעול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
לדוגמא אם ילד מנדנד ומנדנד לקנות לו ממתק ולדעתי זה יקר/לא בריא וכו': אני אוהבת אותו מאד אך מחליטה לא להקשיב לנדנודים כי אני בוחרת כרגע לעמוד על החלטתי מסיבות שונות. אבל!!!!כן אמשיך לחשוב מה חסר לילד, מה הוא באמת צריך, איזה חסר המשחק הזה בא למלא וכיצד נוכל לעזור לו למלא זאת בצורה טובה יותר לדעתי.
בגישת וסלי אין התעלמות מהילד או צרכיו.
אני יכולה לעמוד על החלטתי, אך להמשיך לתקשר אתו, לתת לו הבנה לרצון שלו בממתק, גם אם לא קונים עכשיו. אפילו לומר לו שוב ושוב שאנחנו לא קונים את זה עכשיו. רק לא להתעלם. להמשיך לתקשר.
כי ילד לא מבחין בשום אופן אם מתעלמים מהבקשה שלו או מתעלמים ממנו!
אם בכל אותם פעמים שילד מתבכיין על משהו שלא נראה לי, אני מנתקת מגע, גם אם אחשוב בלב על הצרכים שלו - זה לא יעזור. מבחינתו - אמא כל פעם נעלמת לו!
כלל גדול בחינוך הוא להבחין איך הדברים נחווים על ידי הילד, ולא מה אני בתור הורה התכוונתי או הרגשתי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #96
אף אחד לא דיבר על לוותר לילד על מה שהוא כן יכול. הדיון היה מה הוא יכול ומה לא.

וגם את מסכימה שהוא לא יכול לסדר חדר טיפ טופ. גם אם אבא, אמא ומשה רבינו יבואו ויצוו עליו לעשות את זה.

לכן, ועל כך כולם מסכימים, צריך למצוא את הדרכים שבהן הילד כן יוכל ללמוד לסדר, לפחות חלקית. או להחליט על מה מוותרים.
הדיון היה להזכירך אם הוא יכול או לא יכול לשמוע בקול אמא
אני אישית לא חושבת ששום ילד יכול לסדר חדר טיפ טופ
והבן קש"ר המהמם שלי, בן 10, מסדר את חדרו היום (רק לכבוד שבת... מעבר לזה לא דורשת) יותר יפה ויותר טיפ טופ מאחותו הגדולה. כולל החלפת מצעים.
אני באמת לא מתיימרת להכיר את כל הקשת של לקויות הקש"ר, אני יודעת שהבן שלי נחשב מאוד מאותגר ומאוד היפראקטיבי, אבל אני יכולה להגיד מכאן לכל ההורים שאסור בשום אופן להתייאש ולוותר.
לא היא לא.
היא לא היתה הורה לילד על הרצף על כל מה שזה דורש.
גם הורים לילד על הרצף הם הורים לילד אחד על הרצף, או שניים או שלושה, אז כל אמירה היא כוללנית?
מה זה הייתה שם?...
היא הייתה ונותרה אוטיסטית. וזה משפט שלגמרי מוכיח לקות חברתית.
לקות חברתית אבל משפט נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
השיטה נשענת על התפיסה ההתנהגותית, לפיה אפשר להפחית בוודאות סימפטומים של קשב וריכוז, בעזרת טיפול התנהגותי. לא מתווכחת עם הרציונל, כלים התנהגותיים באמת עובדים בנושא של קשב וריכוז.

העניין הוא אחר: השיטה לוקחת כלים מאד חזקים של טיפול התנהגותי ונותנת אותם בידי אנשים ללא נסיון טיפולי, ומאידך, היא לא מביאה כלים מהעולם הדינאמי שעושים בהם שימוש גם בטיפול התנהגותי: אין שום תיווך, ההתנהגות החדשה של האם נופלת על הילד בלי שום הכנה והסבר. בשיטות ההתנהגותיות נותנים מענה גם למצוקה, כמו תרגילי הרפיה, נשימות ומערך של מטפל קשוב ופנוי, בשיטת שפר נותנים בידי ההורים בלבד, רק את הכלים לעיצוב התנהגות מחודש, בלי שום ריכוך.

זה עובד משום שזה מוכרח לעבוד, עיצוב התנהגות הוא עיצוב התנהגות. כשאמא נהיית חרשת היא נהיית חרשת, זו שיטה עוצמתי
כשיש דמות הורה רך, זה הרבה פעמים יעיל, ואפילו מחזק את סמכותו בעיני הילד. אבל אם מגיע הורה נוקשה, ולוקח שיטה נוקשה, התוצאה עלולה להיות מסוכנת.
נושא האשכול הוא חדוה וסלי ולא שפר, יש כאן ערבוב
אם כי הדיון בהחלט מעשיר ומביא צדדים נוספים
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
אני יכולה לעמוד על החלטתי, אך להמשיך לתקשר אתו, לתת לו הבנה לרצון שלו בממתק, אפילו לומר לו שוב ושוב שאנחנו לא קונים את זה עכשיו. רק לא להתעלם. להמשיך לתקשר.
כי ילד לא מבחין בשום אופן אם מתעלמים מהבקשה שלו או מתעלמים ממנו!
אם בכל אותם פעמים שילד מתבכיין על משהו שלא נראה לי, אני מנתקת מגע, גם אם אחשוב בלב על הצרכים שלו - זה לא יעזור. מבחינתו - אמא כל פעם נעלמת לו!
כלל גדול בחינוך הוא להבחין איך הדברים נחווים על ידי הילד, ולא מה אני בתור הורה התכוונתי או הרגשתי.
מרחבית, הרחבת את דברי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
גם הורים לילד על הרצף הם הורים לילד אחד על הרצף, או שניים או שלושה, אז כל אמירה היא כוללנית?
???
כתבת "להזכירך היא היתה שם". ציינתי בפשטות שהיא-טמפל- לא היתה שם.
שם=מקומם הלא פשוט של הורים לילדים על הרצף.
 
מי אמר שיש רק דרך אחת, או אפשרות צרה לרכישת מיומנויות ולהצלחה בחיים?
אם כולן כאן אימהות לקש"ר, אז כולן כאן יודעות כמה דרכים יש לרכישת מיומנויות בחיים
אין סוף
יש דברים אלמנטריים שילד צריך לדעת כדי להתקיים.
ביניהם - לשמוע בקול מבוגרים,
לנקות את הלכלוך שלו,
להיות מחוייב לחוקים (לא אמרתי של מי ולא אמרתי כמה)

ואת זה - אין ילד שלא יכול, ובלי זה מיומנויות כמו לעשות ספונג'ה ולבשל הן בעיניי רק בונוס.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה