דרוש מידע "הנחיית הורים" עם הגב' חדוה וסלי

מתמודדת בעצמי עם הפרעת קשב שמאוד מקשה על ההתנהלות היומיומית הפשוטה של בית.
ותכל'ס לא מצליחה להבין איך גישה (וסלי/שפר/אחר/ת) שמכניסה למסגרות והגדרות יכולה לסייע
ושוב,
איני שוללת את השיטות הנ"ל היות ואת וסלי לא מכירה ולשפר התייחסתי בתגובתי הקודמת,
אבל
לחנך ילדים על פי שיטות, לא יכול עבוד עד הסוף, וגם אם כן, אז ממקום לא נכון ולא מחובר ושלם עד הסוף.
לצורך הדוגמא אם בשיטת "נשק-נגב-נשק שוב" היו אומרים לנו שצריך לפחות 5-6 פעמים ביום לנשק את הילד, האם זה היה עובד ונותן לילד תחושה אמיתית שהוא אהוב ??? זה מלאכותי....

שיטות שמכניסות ילדים למסגרות והגדרות שהורים יכולים לקחת כמה צעדים מחרידים קדימה, שגויות מיסודן.
ילד הוא פיקדון. מתת חינם מאיתו יתברך. אתה לא אמור להתאים אותו (את קשייו ולקויותיו אם קיימים) לשטאנץ שלך כהורה. "חנוך לנער על פי דרכו" לא אני אמרתי, וטרם זכיתי לשזוף בכתובים את הפסוק "חנוך לנער על פי גישת XXX".
תמצאו לי שיטה אחת שמלמדת אמהות לא לנתח את הילד את המניעים/מטרות/רצונות שלו
אלא שמלמדת את האמא - מזה להיות אמא/אבא (ואגב לשניהם תפקידים שונים לחלוטין בהורות עפ"י דרך התורה)
????
שיטה אחת שמלמדת מזה ולא איך (כי כאן כבר נכנסים לתחבולות של הילד)

אני מתה לשמוע על שיטה כזו .....
כתבת שלחנך לפי שיטות לא יכול לעבוד עד הסוף
ובסוף- שאת כן רוצה לשמוע על שיטה..
אז תבדקי את חדוה. יכול להיות שתאהבי
כי אם היא הייתה קוראת מה שכתבת כאן היא היתה מסכימה עם כל מילה.
 
כתבת שלחנך לפי שיטות לא יכול לעבוד עד הסוף
ובסוף- שאת כן רוצה לשמוע על שיטה..
אז תבדקי את חדוה. יכול להיות שתאהבי
כי אם היא הייתה קוראת מה שכתבת כאן היא היתה מסכימה עם כל מילה.

המשאלה שלי של "לשמוע על שיטה" נכתבה בציניות. ;)
ראי תגובתי הבאה
לא מאמינה ב"שיטות" לגבי חינוך ילדים.
מאמינה בעבודת המידות.
זה בטוח מהתורה.....
 
המילה האחרונה ודאי לא צריכה להיות של הילד.
הבעיה בשפר לפי התרשמותי, שהפכו את זה שהמטרה צריכה להיות ההורה. הנוחות שלו, הטעויות שלו - הכל טוב. ושהילד ישתלב בבקשה.
אני סבורה, שמי שמקבל פיקדון משמים - ילדים לגדל ולחנך אותם - המטרה והמרכז הוא הילד והגידול המתאים לו.
לא סותר כלל לכיבוד הורים או להררכיה שאמורה להיות.
חדווה וסלי זו לא גישת שפר!!!!!!!!!!!
בכמה פרטים זה דומה אבל ממש לא בעקרונות.
בגדול חדוה לקחה משפר רק!!את העקביות בחינוך
ובשונה משפר-לפי מה שטוב לילד ושירגיש טוב עם זה
הילד אמור להתאים את עצמו להורה ולא להיפך זה כיבוד הורים: אני רוצה משהו והורי לא ואני מכופף דעתי בפניהם.
זה לא אומר שמותר להורים לרדות בילד ושהוא יכבד אותנו.
אין הכוונה לרמיסת האני של הילד.
ההורה צריך להתאים את עצמו לנתונים של הילד אבל לא לשגיונותיו.
מצד שני להורה אסור בשום אופן לנצל את כוחו ולהתאים את הילד לדמיונותיו/רצונותיו.
 
אז תבדקי את חדוה. יכול להיות שתאהבי
כי אם היא הייתה קוראת מה שכתבת כאן היא היתה מסכימה עם כל מילה.

אולי היא תאהב
אולי היא תסכים
ושוב, מה שאני כותבת, עם כל הכבוד לי, קצת סותר את כל מה שכותבים על שיטה שלה. מה שכתבתי מתחבר לדעותיי האישיות וניסיוני האישי הן כאשת טיפול שמתעסקת עם המון ילדים מורכבים, והן כאמא בעצמי לכך וכך צאצאים. ודעתי האישית ברורה כאן לעיל - לא מתחברת לקטע של "שיטות" בחינוך, הן עלולות לחבל יותר מאשר לתקן
או לעשות פעולות חיוביות של תיקון, אולם ממקום לא בריא ולא נכון עד הסוף.
 
עוקבת אחרי האשכול ונהנית מאד מהחידוד - מציינת שאני התחלתי גישת שפר ( מנחה אחרת לא חדוה) וממש ממש היה לי קשה לקבל את הדברים, הייתי חוזרת הביתה עצבנית אחרי שלדעתי נאמרו בשעור ע"י המנחה דברים הגובלים בהפקרות ממש ( לדוגמא שאם ניתן לילד בן 3 את האחריות למזוג מים רותחים ונאמין בו שלא יכבה - הוא יצליח, כנ"ל לעבור את הכביש וכו') וכל השעור נסב על סיפורי אמהות על קשיי הילדים, והצורה שבה המנחה מלמדת להתעלם מבכי/נסיון לתשומת לה מהילד וכו' ממש קרע אותי, הרגשתי שזה ממש לנתק אותנו ממה שה' נתן לכל אמא בטבעי החמלה וההכלה של הילד ( כמובן שלא בכל מצב, ויש מקרים שחייבים וכו', מדברת על השיטה כדרך חיים) אחרי כמה שיעורים פשוט הפסקתי, הרגשתי שהנזק ממש עולה על התועלת
 
"חנוך לנער על פי דרכו" לא אני אמרתי,
ודאי זה הבסיס. אך זה לא כל-כך פשוט. איך נדע מה דרכו? לא תמיד זה בא אוטומטי.
בואי לא נדבר על שיטות. אלא על הבנה נוספת, למידה נוספת, רכישת כלים נוספים. כמו בכל דבר אחר בחיים.
 
אולי היא תאהב
אולי היא תסכים
ושוב, מה שאני כותבת, עם כל הכבוד לי, קצת סותר את כל מה שכותבים על שיטה שלה. מה שכתבתי מתחבר לדעותיי האישיות וניסיוני האישי הן כאשת טיפול שמתעסקת עם המון ילדים מורכבים, והן כאמא בעצמי לכך וכך צאצאים. ודעתי האישית ברורה כאן לעיל - לא מתחברת לקטע של "שיטות" בחינוך, הן עלולות לחבל יותר מאשר לתקן
או לעשות פעולות חיוביות של תיקון, אולם ממקום לא בריא ולא נכון עד הסוף.
את לא חושבת שה' סומך עליך?
את לא חושבת שצריך עקביות בחינוך/טיפול?
את לא מסכימה עם זה שההורים מובילים והילד מובל ולא להיפך?
בחדר הטיפול לא פגשת סגידה הרסנית לילד ותוצאות של חוסר גבולות?
זו הגישה שלה היא ממש לא סותרת מה שכתבת.
כאמא וכמטפלת יש לך משנה סדורה אני מקווה נכון? עזבי את ההגדרה "שיטה" זה יותר גישה, השקפה לא מתכונים שיטתיים.
וחדוה בהחלט מפנה הלאה לאנשי טיפול כשהכלים הבסיסיים של הקורס לא מספיקים להורים. ובבעיות מורכבות שמצריכות יותר אנשי מקצוע ספציפיים.
לפעמים אומרת קודם לטפל להרגיע את המצב ואז לבוא לקבל הכוונה לטווח ארוך.
 
ודאי זה הבסיס. אך זה לא כל-כך פשוט. איך נדע מה דרכו? לא תמיד זה בא אוטומטי.
בואי לא נדבר על שיטות. אלא על הבנה נוספת, למידה נוספת, רכישת כלים נוספים. כמו בכל דבר אחר בחיים.
זה לא בא אוטומטית ברוב המקרים. וזה בסדר. אבל ה"שיטה" איזו שתהיה לא תביא את זה גם.....את המקום של מזה הורה
ומהו התפקיד שהקב"ה נתן לך כולל האינטואיציות הטבעיות הנכונות.
"שיטות" מוחקות את האינטואיציות לעיתים.....כי הן מעניקות משוואות להסתמך עליהן וממילא האינטואיציה מתייתרת.

למידה נוספת ? למה לא ? בכיף !
העצמה הורית ? מי לא רוצה העצמה ?
כל עוד זה לא הופך בידי הורה כוחני לחרב פיפיות נגד הילד
 
עוקבת אחרי האשכול ונהנית מאד מהחידוד - מציינת שאני התחלתי גישת שפר ( מנחה אחרת לא חדוה) וממש ממש היה לי קשה לקבל את הדברים, הייתי חוזרת הביתה עצבנית אחרי שלדעתי נאמרו בשעור ע"י המנחה דברים הגובלים בהפקרות ממש ( לדוגמא שאם ניתן לילד בן 3 את האחריות למזוג מים רותחים ונאמין בו שלא יכבה - הוא יצליח, כנ"ל לעבור את הכביש וכו') וכל השעור נסב על סיפורי אמהות על קשיי הילדים, והצורה שבה המנחה מלמדת להתעלם מבכי/נסיון לתשומת לה מהילד וכו' ממש קרע אותי, הרגשתי שזה ממש לנתק אותנו ממה שה' נתן לכל אמא בטבעי החמלה וההכלה של הילד ( כמובן שלא בכל מצב, ויש מקרים שחייבים וכו', מדברת על השיטה כדרך חיים) אחרי כמה שיעורים פשוט הפסקתי, הרגשתי שהנזק ממש עולה על התועלת
ב"ה! שהפעלת שיקול דעת וחשיבה בקורתית זה נכון לגבי כל שמיעת דעות בפרט בחינוך שזה קריטי.
 
מתמודדת בעצמי עם הפרעת קשב שמאוד מקשה על ההתנהלות היומיומית הפשוטה של בית. - ממליצה לך על יעל זלץ.
ותכל'ס לא מצליחה להבין איך גישה (וסלי/שפר/אחר/ת) שמכניסה למסגרות והגדרות יכולה לסייע
ושוב,
איני שוללת את השיטות הנ"ל היות ואת וסלי לא מכירה ולשפר התייחסתי בתגובתי הקודמת,
אבל
לחנך ילדים על פי שיטות, לא יכול עבוד עד הסוף, וגם אם כן, אז ממקום לא נכון ולא מחובר ושלם עד הסוף.
לצורך הדוגמא אם בשיטת "נשק-נגב-נשק שוב" היו אומרים לנו שצריך לפחות 5-6 פעמים ביום לנשק את הילד, האם זה היה עובד ונותן לילד תחושה אמיתית שהוא אהוב ??? זה מלאכותי....

שיטות שמכניסות ילדים למסגרות והגדרות שהורים יכולים לקחת כמה צעדים מחרידים קדימה, שגויות מיסודן.
ילד הוא פיקדון. מתת חינם מאיתו יתברך. אתה לא אמור להתאים אותו (את קשייו ולקויותיו אם קיימים) לשטאנץ שלך כהורה. "חנוך לנער על פי דרכו" לא אני אמרתי, וטרם זכיתי לשזוף בכתובים את הפסוק "חנוך לנער על פי גישת XXX".
תמצאו לי שיטה אחת שמלמדת אמהות לא לנתח את הילד את המניעים/מטרות/רצונות שלו
אלא שמלמדת את האמא - מזה להיות אמא/אבא (ואגב לשניהם תפקידים שונים לחלוטין בהורות עפ"י דרך התורה)
????
שיטה אחת שמלמדת מזה ולא איך (כי כאן כבר נכנסים לתחבולות של הילד)

אני מתה לשמוע על שיטה כזו .....
מזה - תלכי לרב יעקובזון, וכדומה
 
כולל האינטואיציות הטבעיות הנכונות.
אני מתייחסת באמביוולנטיות כלפי אינטואיציה.
מצד אחד, היא הקול הפנימי שמתאים לי, שמרגיש את הנכון עבורי או עבור הסובבים. אינטואיציה משכללת גם דברים שלא מונחים כעת לפניי במודע, אך הם חשובים ושייכים, אולי אפילו קריטיים.
מצד שני, כל כך הרבה השפעות יש על האינטואיציה כביכול. הרגלים, שכנועים, חוסר ידע, ידע לא נכון. ובעיקר מידות טובות או רעות, ואופי שהוא יכול להיות הפוך מילדיי.
צריך לזה מודעות מאוד גבוהה, וגם זה לא מספיק.
 
אני מתייחסת באמביוולנטיות כלפי אינטואיציה.
מצד אחד, היא הקול הפנימי שמתאים לי, שמרגיש את הנכון עבורי או עבור הסובבים. אינטואיציה משכללת גם דברים שלא מונחים כעת לפניי במודע, אך הם חשובים ושייכים, אולי אפילו קריטיים.
מצד שני, כל כך הרבה השפעות יש על האינטואיציה כביכול. הרגלים, שכנועים, חוסר ידע, ידע לא נכון. ובעיקר מידות טובות או רעות, ואופי שהוא יכול להיות הפוך מילדיי.
צריך לזה מודעות מאוד גבוהה, וגם זה לא מספיק.
נכון
אבל חבל שלא משתמשים באינטואיציה נקיה מספיק
 
אני מתייחסת באמביוולנטיות כלפי אינטואיציה.
מצד אחד, היא הקול הפנימי שמתאים לי, שמרגיש את הנכון עבורי או עבור הסובבים. אינטואיציה משכללת גם דברים שלא מונחים כעת לפניי במודע, אך הם חשובים ושייכים, אולי אפילו קריטיים.
מצד שני, כל כך הרבה השפעות יש על האינטואיציה כביכול. הרגלים, שכנועים, חוסר ידע, ידע לא נכון. ובעיקר מידות טובות או רעות, ואופי שהוא יכול להיות הפוך מילדיי.
צריך לזה מודעות מאוד גבוהה, וגם זה לא מספיק.
נכון
אבל חבל שלא משתמשים באינטואיציה נקיה מספיק
השאלה אם "מחיקת" האינטואיציה באמצעות שיטה היא הפתרון.
זאת אומרת, מי שלוקחת שיטות בתור העשרה, זה מעולה כי זה נכנס לה למערכת השיקולים שמשפיעה על האינטואיציה.
מי שלוקחת שיטה ומיישמת אותה אחד לאחד, אני לא בטוחה שזה עדיף על פני אינטואיציה לא טהורה.
 
אם מישהו יש לו הפרעה של גניבה או בעיית קש"ר שמתבטאת בהתפרצות ויגיב למישהו באלימות. האם כשיציג זאת כ"לא מסוגל" יש לי בעית קש"ר. זה יעזור?
זה עשוי לעזור. ההמלצות לדרכי טיפול/הגשת כתב אישום, עשויות להיות שונות.
כמובן תלוי בסוג העבירה.
בעבירות קשות, זו הסיבה שכל עו"ד מתחיל מבקש להכריז על הלקוח שלו, כלא שולט על מעשיו, היה במצב נפשי פסיכוטי וכו...
 
את לא חושבת שה' סומך עליך?
את לא חושבת שצריך עקביות בחינוך/טיפול?
את לא מסכימה עם זה שההורים מובילים והילד מובל ולא להיפך?
בחדר הטיפול לא פגשת סגידה הרסנית לילד ותוצאות של חוסר גבולות?
זו הגישה שלה היא ממש לא סותרת מה שכתבת.
כאמא וכמטפלת יש לך משנה סדורה אני מקווה נכון? עזבי את ההגדרה "שיטה" זה יותר גישה, השקפה לא מתכונים שיטתיים.
וחדוה בהחלט מפנה הלאה לאנשי טיפול כשהכלים הבסיסיים של הקורס לא מספיקים להורים. ובבעיות מורכבות שמצריכות יותר אנשי מקצוע ספציפיים.
לפעמים אומרת קודם לטפל להרגיע את המצב ואז לבוא לקבל הכוונה לטווח ארוך.
ברור שה' סומך עלי אם הוא נותן לי את הילד או המטופל.
בוודאי שצריך עקביות בחינוך או בטיפול. איך מה שכתבתי סותר את זה ??

חנוך לנער על פי דרכו הכוונה היא שנדאג לטובתו (בטחונו באהבה שלנו, יראת השמים שלו, מסגלותו האישית ועצמאותו וכו') באמצעות זה שנסתכל על הצרכים שלו ולא שלנו.
ברור שאני פוגשת ילדים שהם מרכז העולם וזה הרסני ביותר. ואני גם מראה להורים כיצד אני לפחות מתנהלת איתם. וב"ה יש סיעתא דשמיא ותוצאות.
אבל אתן לך דוגמא שתחמיש יותר טוב:
אם יש לי ילד בטיפול שמתחמק ממטלות מאתגרות, בתחילה משתף פעולה ולקראת הסוף "מאבד את זה"
אני אסייע לו לתקן את זה בהתאם ליכולותיו. אני לא אוותר עליו.
אבל אני בשום אופן לא אפעל כי כך זה נוח לי וכי זה משרת את צרכיי ומטרותיי כמטפלת.
אני אגיד לו "אני רואה שקשה לך כבר לשבת, אבל אנחנו עוד לא סיימנו. בוא נעשה עוד תור אחד לי ועוד אחד לך"
כאן נתתי לו את המתת ש"לא ויתרתי לו או עליו" ובעיקר את היכולת לתרגל ויסות עצמי גם כשלא מוצאים חן בעיניו דברים.
 
מזה - תלכי לרב יעקובזון, וכדומה
שומעת את הרצאותיו של הרב יעקובזון. יבורך עליהן !!
הוא לא נותן שיטה.
הוא מכה היטב (מבחינה חיובית) בהורה ובציפיות שלו מהילד שיהיה הילד המושלם,
הוא מכה בביקורת הקטלנית של הורים הן החיצונית שנאמרת בקול מול הילד והן הפנימית שגורמת לנו לתייג אותו בתיוגים מתיוגים שונים. גישת שפר נשמעת אחלה עד שהיא מתייגת ילדים תחת כותרות. גם אני עפתי עליה בתחילה עד שנרתעתי...
 
שומעת את הרצאותיו של הרב יעקובזון. יבורך עליהן !!
הוא לא נותן שיטה.
הוא מכה היטב (מבחינה חיובית) בהורה ובציפיות שלו מהילד שיהיה הילד המושלם,
הוא מכה בביקורת הקטלנית של הורים הן החיצונית שנאמרת בקול מול הילד והן הפנימית שגורמת לנו לתייג אותו בתיוגים מתיוגים שונים. גישת שפר נשמעת אחלה עד שהיא מתייגת ילדים תחת כותרות. גם אני עפתי עליה בתחילה עד שנרתעתי...
כל מילה. ובעקבותיו היה פרט מסויים שהורדתי פרופיל מגישת חדוה, לא הפסקתי אלא הייתי קשובה לעוד נתונים וב"ה עזר ממש.
בכל מקרה לא כדאי להינעל על משהו מסויים
כי מה שטוב לילד שלי בגיל 5 לא בטוח שגם בגיל 15 (בד"כ ממש לא..)
ומה שמתאים לילד אחד לא מתאים לילד אחר.
ומה שהיה טוב לי כאמא בשלב מסויים של החיים
לא בטוח שמתאים לנתונים אחרי שנים וכן הלאה.
תודה לכל מי שהעשירה אותי כאן.
 
חדוה גם הזכירה באחד הדיונים את אחד ההבדלים בין קשר הורי לזוגי:
בהקשבה זוגית הקשר הולך ומתהדק החיבור מעמיק
עם ילדים-הולכת ומתגבשת נפרדות עצמאות ויכולת של הילד להתפתח לאני המיוחד שלו.
אם לא נפריע לו...
בתחילת הפוסט חשוב לי להדגשי שאני לא מכירה את הגישה של הגב' וסלי, אלא מגיבה ביחס לנאמר באשכול הזה...

אני פחות מתחברת להבדל בקשר.
אותה הדרך בה תקשרנו עם הורינו, סביר להניח שנתקשר עם בן הזוג.
זוגיות טובה לא נמדדת רק בחיבור עמוק, אלא גם ביכולת לנפרדות. להיות בקשר עמוק, יחד עם לא להבלע בתוך הקשר..
גם ילד מפתח עצמאות אך לא החשבון החיבור להורה. ההיפך, רק כאשר יש בסיס בטוח, והילד בטוח בנוכחות של ההורה שלו, בכך שהוא רואה אותו, אז הילד מתפנה ומעיז להתרחק, לחקור, ולפתח עצמאות. בהיותו בטוח שההורה שלו יחכה לו שם.

אני לא חושבת שיש חולק על כך שילד ער לנקודות רגישות אצל ההורה שלו. כך גם ילדים ערניים לתקופות קשות שעוברות על ההורים, ומגיבים בהתאם (חלקם בריצוי, חלקם בנסיון להשיג דברים וכו וכו).
השאלה איך מתייחסים לכך. לי באופן אישי קשה עם גישות ברורות וחד משמעיות בגידול ילדים בפרט גישות שיש בהן רק חלקים התנהגותיים, או בעיקר חלקים כאלה..

יש הבדל בין התייחסות לצורך, לבין לספק אותו (כנ"ל גם בטיפול). התייחסות לצורך של הילד, אינה מערערת סמכות הורית. אני מתחברת יותר ל" אני רואה שאתה רוצה את הסוכריה"- הראתי לילד שאני רואה אותו. אך אז אגיב "אך כאמא אני לא מרשה לך את זה כרגע".
התעלמות היא קשה.
ילד צריך אותנו כהורים, גם כאשר הוא לא נחמד, סתם מנדנד. באותה מידה שאנו רוצים שבן הזוג שלנו יקשיב לא רק כאשר אנו מביאים רגשות נעימים, אלא גם כאשר אנו עצבניים, רוטנים ולא נחמדים.
שוב, זה לא אומר שניענה לכל בקשה. אלא לראות את הילד, גם כאשר הוא מתקשר "לא נכון"..ומשן ללמד אותו על הצרכים שלו, הרגשות שלו, וגם הרגשות והמחשבות של האחר- "אני לא מרשה, לי קשה לשמוע את זה וכו".

יכול להיות שהילד שם לב שאצלי הבכיות יעזרו יותר מאשר אצל בעלי..וזה צריך שינוי. אבל כמו שכבר נאמר באשכול. צריך לעשות את זה לאט לאט. כי כך הילד למד לתקשר...
 
אלא שמלמדת את האמא - מזה להיות אמא/אבא (ואגב לשניהם תפקידים שונים לחלוטין בהורות עפ"י דרך התורה)
לדעתי - לא צריך ללמד. רק לגלות את הטבע שה' טבע בכולנו.
סביבי יש נשים יותר רגישות, יותר שכליות, יותר סמכותיות ופחות.
כולן אוהבות את הילדים שלהן נורא.
חושבת שהרבה בלבולים הטביעו הנחיות ההורים שנפוצות כל כך. הם מטשטשים את הקול האמיתי והלב של אמא - שבבסיס יודע מה נכון וטוב לילד שלה, ולה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה