הספר תלויה-

[hila]

אז מה הענין לכתוב אותם חיים כ"כ...
זה נכון שהספר בכללי כתוב מעולה!
את גם שם קראתי בחופשת לידה...הקטע על הפג עם הכיפה ממש עשה לי רע

 

[נמנמת]

אני יקפוץ על הטרמפ... למי יש את הספרים הללו בביתר?

 

[גלגלים]

יש לי את "גם שם" ואת "לא מתה אנכי"

אשמח להחליף עם "תלויה"

אני בבני ברק

 

[תקוה]

אז מה הענין לכתוב אותם חיים כ"כ...
זה נכון שהספר בכללי כתוב מעולה!
את גם שם קראתי בחופשת לידה...הקטע על הפג עם הכיפה ממש עשה לי רע

כי יש כאלו שמחפשות את הקטעים הללו.
ויש כאלו שעברו רח"ל מקרים מצערים וכשהן קוראות את זה ככה הנפש שלהן מקבלת רטייה של הבנה כלשהי. וריפוי מסויים בא להם.

 

[mig]

מה שמציק לי בתלויה וחבריו זה שיש הגזמה ברגש, ועלילה הזויה (לבוא לאמא ולהיות אצלה בבית בלי שתדע שזו הבת שלה עם ילדיה, נו באמת?!)
וכן מאיפה היא יודעת לתאר את הטיפולים הרגשיים האלה כל כך לעומק ולפרטי פרטים?! זה דמיון או שלמדה ויש לה ידע??
כי לי זה נראה הזוי כל התאורים האלה...

ולא, אני מאד אוהבת ספרים בסגנון, וקראתי את שלושתם בנשימה עצורה... בעיקר את תלויה.

לא אהבתי את זה שהוא מציג את המטפל הנרקסיסט.

 

[תקוה]

הספר תלויה לדעתי לא חיובי (כן, כן)
1. הוא מציג את המטפל הנרקסיסט. - וזה גרוע מאד מבחינה טיפולית.
2. גם אם ההורים אכן איומים, וע"פ ההלכה מותר לעשות הכל בשביל לשמור על הנפש - אפשר להשאיר מכתב או לשלוח אות חיים ע"י רב/ אדם שסומכים עליו. - מכיוון שהספר נחשב כחיובי הוא עלול לעודד התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם ההלכה שדורשת מהאדם גם במקרים שזה קשה.
3. כמה שהגיוני ונכון לברוח על מנת לשמור על שלמות הבית - זה לא הגיוני והזוי לנתק כך קשרים עם הורים חיים לאורך שנים - וגם צורת חידוש הקשר לא הגיונית בעליל.

המסר החיובי היחיד שלו - הוא אהבה - לתת ולהשפיע ולחזור ולתת ופשוט ולאהוב ולהראות את זה גם, בלי לסמוך על זה שזה מורגש/מובן מאליו.

חבל, כי לו הספר היה נכתב בשורת ההגיון הוא יכל להשפיע הרבה טוב.

אולי את לא יודעת אבל יש מצבים גרועים יותר ממה שהספר מציין,
יתכן ולא נתקלת בהם אבל קיימים לצערינו.

ואם את רוצה המשך של ההסברים את יכולה לפנות אלי באישי

 

[mig]

..

 

[תקוה]

יתכן מאד,
אבל בספר ההתנהגות של ההורים והתגובה - לחלוטין לא פרופורציוניים.

(הבעיה שלי היתה גם עם הגישה הטיפולית)

ההתנהגות של ההורים?
נשמע לי שאת חיה על מי מנוחות, את וחברותייך אבל יש כאלו ש.. תצילנה האוזניים...

והגישה הטיפולית- על טעם ועל ריח.
אני מאוד התחברתי וזה היה דוקא גם מאוד מעשי את יכולה לשבת עם עצמך ולעשות חלק מהדברים...

 

[mig]

..

 

[shuli43]

ממה שכתבת למעלה, אני אהבתי במיוחד את:
שתיקה או שתיים / הדרן / בית עם גג אדום / מחלק התמונים
שוב, כל אחד מהם בכיוון אחר לגמרי, אבל מצוינים.
ואם את מחפשת בסגנון של תלויה, אני מניחה ששתיקה או שתיים יהיה הכי קרוב...

השארת את כל הספרים בספריה וחזרת להתייעץ? מקווה שלא לקחו לך אותם בינתיים

אם את מירושלים, את מוזמנת לקחת מאצלנו...

תודה! אוהבת כל סגנון שכתוב טוב....
כן, השארתי בספריה אבל מסיבה טכנית לגמרי

 

[shuli43]

מחלק התמונים זו הפסגה ברשימה זו, למי שאוהב אלגוריה. אביר, כביר, נדיר. לקרוא ולבכות (בסוף- מהתרגשות).
שרים הדחלילים ספר מוצלח ביותר.
הדרן סוג של משהו אחר: תקופה מעניינת, אזור מעניין -דרום אפריקה, אפרטהייד וקשר בין צעירים לבנים ושחורים.

השאר ספרי ילדים אמנם אבל מוצלחים למדי.
את שתיקה או שניים אני לא מכירה.

יופי נוי, הבהרת לי התמונה... תודה !

והאם מחלק התמונים המהולל הינו בסגנון מחנה הקיץ של אדון הוא?

 

[shuli43]

לא אהבתי את זה שהוא מציג את המטפל הנרקסיסט.

כלומר? אפשר הבהרה?
ומה הבעיה בגישה הטיפולית?

 

[נוי]

יופי נוי, הבהרת לי התמונה... תודה !

והאם מחלק התמונים המהולל הינו בסגנון מחנה הקיץ של אדון הוא?

כן. אותו סגנון מופלא, אבל הרבה יותר מוצלח. במחנה הקיץ חטפתי סחרחורת מרוב פרטי פרטים.

 

[chavi9]

כן. אותו סגנון מופלא, אבל הרבה יותר מוצלח. במחנה הקיץ חטפתי סחרחורת מרוב פרטי פרטים.

מצטרפת להמלצה על מחלק התמונים.
אם את מכירה, זה בעצם 'לוחמי התמורות' בגרסה קלה יותר.

 

[יונה יונה]

מחלק התמונים התפרסם בהמשכים בילדים של משפחה?
-אם כן אני זוכרת את עצמי מחכה כל שבוע לפרק הבא.

ו... חייבים לקרוא את לוחמי התמורות- אסור להישאר בגרסה הקלה.

 

[ברכי פוזנר]

לוחמי התמורות זה ספר אדיר!!!

 

[shuli43]

מחנה הקיץ אכן מופלא, אך דוקא הסוף שלו עשה לי רע משום מה.

יעל רועי אומנותית בכל קנה מידה...

 

[shuli43]

לוחמי התמורות זה ספר אדיר!!!

נשמע כבד מידי ?

 

[מדיה-לי]

רלוונטי?

תפסו כמה באישי...
אבל אחריהם בשמחה...

 

[ברכי פוזנר]

נשמע כבד מידי ?

לא ממש לא
זה אליגוריה עמוקה וזה טטטטטטוב לנשמה!!!