הערה בנוגע לשני נושאים המסעירים את הפורום לאחרונה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
בעקבות האשכול שהתפתח כאן בימים האחרונים, בעניין חיים עם בן זוג בעל הפרעת אישיות, ובעקבות האשכולות הצצים ועולים מידי תקופה בעניין מוגנות ילדים, הרגשתי צורך להעיר הערה חשובה, שאולי תוכל לסייע לחלק מן האנשים, בעז"ה.

חשוב לי לציין כי אני פסיכולוגית בהתמחות קלינית חרדית, ומדובר בנושאים יקרים מאד לליבי, אשר חקרתי אותם רבות הן במסגרת עבודתי והן במסגרת סדנאות והרצאות שאני מעבירה בנושא לאמהות ולאנשי צוות במוסדות.

שני הנושאים הנ"ל נראים שונים זה מזה, אך במהותם יש להם הרבה מן המשותף. בשניהם יש קרבן ויש תוקף, בשניהם פעמים רבות התוקף הוא מישהו שקרוב מאד לקרבן ואמור להגן עליו ובשניהם פעמים רבות הפגיעה מתרחשת באופן סמוי ומתוחכם כ"כ, שלא ניתן להאמין כי היא מתחוללת. (שניהם גם מתחוללים בכל שכבות החברה והציבור, בלי יוצא מן הכלל ובלי תעודות ביטוח לאף אחד). החינוך למוגנות, שהפך ב"ה נפוץ כ"כ לאחרונה, הוא הרבה יותר מאשר הוראות קונקרטיות לילדים בענין התנהלות במכולת או בהמתנה בכביש, ולכן הוא גם איננו מסתיים כאשר הילד או הילדה מגיעים לגיל שבו "הם גדולים מספיק כדי להבין לבד".

הקושי העיקרי בחינוך למוגנות הוא שקשה לשרטט קוים לדמותו של האיש הרע, וקשה גם לשרטט קוים לדמותו של הפיתוי אשר גורר את הפגיעה. מדובר לרוב בתהליך ארוך, הדרגתי, מטשטש חושים, בו הקוים האדומים נחצים לאט לאט, בכל פעם קצת יותר, וקשה להניח את האצבע על הנקודה המסויימת בה הפגיעה הופכת להיות פגיעה. זו גם הסיבה לכך שפגיעה, בהגדרתה הרחבה, איננה מתרחשת רק בגילאים צעירים, ויכולה, לצערנו, להתרחש גם בגיל מבוגר ובתוך מערכת נישואין.

כחברה אשר מחנכת את ילדיה לערך הציות וההתמסרות, ובהמשך מניחה את ההתמסרות כאבן פינה לזוגיות נכונה ו"שלום בית", חשוב כי נחנך את ילדינו להבחין בין "התמסרות" לבין "כניעה". לא ניתן להגדיר את המעשה האסור או המעשה הנכון, כי לעיתים אותו מעשה ממש עשוי להיות פעם פוגעני ופעם נכון, תלוי בנקודה הפנימית ממנה שני הצדדים מגיעים לבצע אותו.
אם הילד שלי נותן לחבר ששכח אוכל לאכול מן הסנדביץ' שלו הרי שזו התמסרות וחסד, אך מה אם החבר סוחט את הנתינה הזו, ולא באופן חד פעמי?
ואם אישה אחרי לידה מתאמצת מאד לקום כדי להכין ארוחה לבעלה - זו יכולה להיות התמסרות מקסימה אבל יכול לנבוע גם מפחד או מטרור או מתחושת חובה לא מוצדקת.
כמו בכל הדברים הנתונים ללב - אין מדובר בשחור ובלבן, יש סקאלה ארוכה מאד והדרגתית מאד, והנקודה בה הגבול נחצה חמקמקה וקשה לאיתור.

לדעתי, הדבר העיקרי שאנחנו יכולים לעשות כהורים הוא לאמן את הילדים שלנו להיות מודעים למעשים שלהם, ולמוטיבציות המניעות אותם, ולהשלכות של המעשים, החל מהרבי בחיידר שמבקש ממך ללוות אותו למחסן הציוד כדי לקחת בריסטולים; ולא כלה אף פעם, אבל בהחלט גם תקף כבן זוג שמתבקש, או נדרש, לעשות דברים בניגוד לרצונו. (וכן, מכיון שמרבית הסובלות מהפרעת אישיות גבולית הן נשים, המונופול שניתן לנשים על אומללות בחיי נישואין איננו מוצדק). המגן החזק ביותר שאנחנו יכולים לתת לילדינו מפני פגיעה, מכל סוג ובכל גיל ובכל שלב בחיים, הוא הורים תומכים אשר עומדים מאחוריהם ונכונים להגן עליהם.

כמובן שלא ניתן להקיף את הנושא בשורות ספורות בפורום, אך היה חשוב לי להאיר את תפקידנו כהורים, ואולי גם לעיתים את חלקנו במערכת פוגענית, במידה כזו או אחרת. בכל מקרה חשוב מאד לא לקחת הנחיות לחיים לא מפורום אינטרנטי, לא מספרות מכל סוג שהוא ולא משיח שכנות על ספסל בגינה. בכל חשש הכרחי לפנות לאיש מקצוע מוסמך כדי לבדוק את הענין, להפיג את החשש במקרה הטוב, או לטפל בבעיה במקרה הבעייתי.

בתפילה שלא תצא תקלה.
שנה טובה ומבורכת.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #3
כתבת מדהים ואני מודה לך על כך. אכן יש מרחק עצום בין תוכן לבין תהליך.
תחילתו של הקרחון, חלקו הגלוי הוא התוכן
וזו ההזדמנות להזמין אתכם להוריד את המדריך למוגנות מהאתר http://www.eti-kriatkivun.co.il/
ואכן, דגש חשוב יש לתת דווקא על החלקים הסמויים: הרגשות, המניעים, הצרכים, הרצונות האישיים והסיבות להתנהלות
כמו גם דרכים לתקשורת. וזה כמובן חשוב- לא פחות, ומורכב הרבה יותר.
יישר כל לכל אחד על החלק והזוית שהוא נותן.
ובעיקר שנה נפלאה, של צמיחה, שמחה, בחירה ואבחנה, שליטה ותקשורת.
בהצלחה לכולנו!
http://www.eti-kriatkivun.co.il/
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
שבל וקריאת כיוון, תודה על דבריכן המחכימים.
אשמח אם תפרטנה איך (אם בכלל) ניתן לזהות חשד לנוכחות של הפרע אישיות אצל מועמדים לשידוכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
זה כל כך מפחיד!

למה רק לאחרונה זה צץ כל כך הרבה, כשהיינו ילדים ומתבגרים זה גם קרה רק שלא שמענו?

יש קשר לעולם הטכנולוגי המפותח והאיום שאנו חיים בו היום? סתם ירידת הדורות וחולשת הנפש? או שאולי מן היום שהתחלנו להתעדכן בסיפורים מעין אלו זה קיבל לגיטמציה (לפחות תת הכרתית) וזה מה שגורם לריבוי המקרים, מעין "פחד פחדתי ויאתני, ואשר יגורתי בא לי"?

מהיום שהחלו לדבר בגלוי על מחנכים רבנים בישיבה שפגעו בילדים נערים, החלו סיפורים רבים לצוף מעל פני השטח,למה?
כי באו כמה אתרים "אמיצים" שהחליטו לחשוף את הלכלוך האמיתי שתחת השטיח?
או אולי כל מיני בחורים או הורים שואפי נקמה, (בד"כ לא מסלתה ושמנה של ציבורנו המקסים), מצאו דרך נקמה נפלאה ללא שום אפשרות למואשם להתחמק ממנה, (הילד אומר, לך תוכיח שהוא משקר) הרי החוק תמיד יעמוד לצידו של הנפגע לכאורה, בפרט אם הפוגע בעל חזות חרדית תורנית, (וכנ''ל בעניין חיי הנישואין דרך חדשה להאשים את הצד השני ולצאת נקי, ולא דיברתי על מקרה שכולם רואים שישנה הפרעה !)

ואנחנו במו ידנו גרמנו לתופעה הזו לצמוח!

אולי כמובן,

אלו רק הרהורים בקול, אשמח לחוות דעת המומחים והעוסקים בתחום!

 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בכל הספרות המתפתחת אצלנו סביב הפרעות אישיות גבוליות- הגבר הוא הסובל בהם. כולל שתלטנות ומניפולציות על חשבון האשה.
לפי הנטען (גם כאן) רוב הסובלים מההפרעה הן דווקא... נשים.
במה זה מתבטא?
כלומר- האם אצל נשים הךןקות בהפרעה זה מתבטא בצורה שונה לחלוטין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
התופעה היתה מאז ומעולם. ההצפה נועדה לתת כלים, חוסן, איתותים להורים שמשהו קורה לילדם וכוח.
הגישה אמורה להיות על מניעה עדיפה לטיפול. ואם חלילה, קרה מקרה, חובה לטפל.
לגבי שאלת התסמינים המקדימים, לצערי הרב, בהפרעות אישיות הקושי הוא בזיהוי. מה שברור שכאשר יש חשד או תחושה עמומה של משהו לא תקין להישמע לאינטואיציה, לקחת פסק זמן לברור, להתייעצות ולבדוק איך להתקדם.
בשידוכים, הברור המקדים הוא חובת ההשתדלות והתפילה מתאימה לכל התחומים [אין חידושים....]
לקבלת המדריך באישור משמרת הקודש והחינוך
http://www.eti-kriatkivun.co.il/
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
בסוגריים, ואם אינכם רואים קשר דלגו,

יותר מידי פעמים הרגשתי עיוותים קטנים בחינוך שעלולים להביא למצבים שתוארו, שבהם אין יכולת להבחין בין ציות והתמסרות לבין היחשפות לפגיעה.
במוסדות הלימוד (אני מדברת כרגע על בנות. בנים אני לא יודעת) מדגישים הרבה "לפום צערא אגרא", צריך להתגבר, לעשות דברים שקשים לנו (בהקשר של צניעות ובהקשרים נוספים), לעשות מה שצריך ולא מה שרוצים, מסירות נפש ועוד. שלא לדבר על להמליך את הבעל (ולזכות להיות מלכה) וכל זה.
ללא ספק דברים נכונים אך השאלה איפה, כמה, איך ומתי.
לא ראיתי מספיק שמחנכים לכך שהעקרון המנחה של היהדות חותר שיהיה לנו טוב. וזו המטרה.
האמונה הבסיסית שאמור להיות לי טוב. ואח"כ כל ההסברים:
עלינו להתגבר על התאוות כדי שיהיה לנשמה שלנו טוב. ללמוד להכיר, מהם תאוות? ומהם רצונות פנימיים שלנו- שהם אנחנו? וכו'.
או דוגמא נוספת: השבוע ראיתי סטיקר על רכב, שאני בטוחה שהגיע מכוונה טובה, אך גרם לי התנגדות חריפה:
"צנועה בעולם הזה-
זוהרת בעולם הבא"
זה יכול להיות נכון, אם זה לא היה משדר כזו ניגודיות, סוג של: תסבלי-תקריבי-תמחקי את עצמך בעולם הזה, כדי לקבל שכר בעולם הבא. (נשמע כמו, תסלחו לי, מה שמבטיחים למתאבדים המוסלמים).
ויש עוד דוגמאות.
אין לי טענה על מה שמלמדים, הכל נכון, אך הדברים עדינים, והילדים קולטים דברים בשחור לבן. ויש גם את הענין של התדירות, כפי שהרב יעקבזון מסביר, שילדים קולטים כדבר עיקרי את מה שהם שומעים יותר פעמים. כלומר הכמות גוברת על האיכות.

בקיצור חבל להאריך, אבל אני חושבת שלא נעשה די כדי לדייק את המסרים האלה בחינוך. מובן שלנו ההורים יש את כל המרחב להעניק השקפה נכונה וחובתנו לעשות זאת. רק שלפעמים חסר לנו קצת מודעות לאיך שהילדים מבינים את הדברים שהם לומדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י מנגנת;n5091460:
בסוגריים, ואם אינכם רואים קשר דלגו,

יותר מידי פעמים הרגשתי עיוותים קטנים בחינוך שעלולים להביא למצבים שתוארו, שבהם אין יכולת להבחין בין ציות והתמסרות לבין היחשפות לפגיעה.
במוסדות הלימוד (אני מדברת כרגע על בנות. בנים אני לא יודעת) מדגישים הרבה "לפום צערא אגרא", צריך להתגבר, לעשות דברים שקשים לנו (בהקשר של צניעות ובהקשרים נוספים), לעשות מה שצריך ולא מה שרוצים, מסירות נפש ועוד. שלא לדבר על להמליך את הבעל (ולזכות להיות מלכה) וכל זה.
ללא ספק דברים נכונים אך השאלה איפה, כמה, איך ומתי.
לא ראיתי מספיק שמחנכים לכך שהעקרון המנחה של היהדות חותר שיהיה לנו טוב. וזו המטרה.
האמונה הבסיסית שאמור להיות לי טוב. ואח"כ כל ההסברים:
עלינו להתגבר על התאוות כדי שיהיה לנשמה שלנו טוב. ללמוד להכיר, מהם תאוות? ומהם רצונות פנימיים שלנו- שהם אנחנו? וכו'.
או דוגמא נוספת: השבוע ראיתי סטיקר על רכב, שאני בטוחה שהגיע מכוונה טובה, אך גרם לי התנגדות חריפה:
"צנועה בעולם הזה-
זוהרת בעולם הבא"
זה יכול להיות נכון, אם זה לא היה משדר כזו ניגודיות, סוג של: תסבלי-תקריבי-תמחקי את עצמך בעולם הזה, כדי לקבל שכר בעולם הבא. (נשמע כמו, תסלחו לי, מה שמבטיחים למתאבדים המוסלמים).
ויש עוד דוגמאות.
אין לי טענה על מה שמלמדים, הכל נכון, אך הדברים עדינים, והילדים קולטים דברים בשחור לבן. ויש גם את הענין של התדירות, כפי שהרב יעקבזון מסביר, שילדים קולטים כדבר עיקרי את מה שהם שומעים יותר פעמים. כלומר הכמות גוברת על האיכות.

בקיצור חבל להאריך, אבל אני חושבת שלא נעשה די כדי לדייק את המסרים האלה בחינוך. מובן שלנו ההורים יש את כל המרחב להעניק השקפה נכונה וחובתנו לעשות זאת. רק שלפעמים חסר לנו קצת מודעות לאיך שהילדים מבינים את הדברים שהם לומדים.

מסכימה מאד.
אין שום מסר אמיתי של 'כמה טוב לנו וכמה ה' רוצה שיהיה לנו טוב' , מציגים רק כאילו, טוב של צו"לים , בעולם הבט יהיה לנו טוב וכאלה. או שהאמירות של אשריינו לא כנות מפני שהמורות רק מדקלמות, והזיוף כל כך קל לזיהוי.
במיוחד שהריאקציה מהמורה גורמת ממש לא לרצות את מה שהיא קוראת לו טוב ואשרינו.

זה מסר שכשהוא אמיתי, הוא מועבר גם ללא מילים.
אך לרב במוסדותינו הוא דקלום בעלמא, כמו הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ואני מצטרפת לארבע ושאלתי גם בפורום השני
איך אפשר לזהות בשידוכים??
התשובה של הבירורים היסודיים לפני הפגישות להבנתי לא מספקת-משום שכלפי חוץ הטיפוס נראה זוהר ומדהים ,טוב לב ורך רק בבית פנימה הוא מפלצת...
כנ"ל בפגישות, עדיין לא יצאה המפלצת....כי המועמד עדיין לא קרוב ביותר.
אז איך אפשר??
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י אניתי;n5091675:
ואני מצטרפת לארבע ושאלתי גם בפורום השני
איך אפשר לזהות בשידוכים??
התשובה של הבירורים היסודיים לפני הפגישות להבנתי לא מספקת-משום שכלפי חוץ הטיפוס נראה זוהר ומדהים ,טוב לב ורך רק בבית פנימה הוא מפלצת...
כנ"ל בפגישות, עדיין לא יצאה המפלצת....כי המועמד עדיין לא קרוב ביותר.
אז איך אפשר??

בגדול:

1. הרבה פעמים מדובר במשפחה עם הפרעה. אם תתשאלי אנשים הקרובים למשפחה וקרובים מספיק אליך ומבינים במה המדובר - הרי שיש לך סיכוי שאולי יגידו לך. בהרבה מקרים מדובר במשפחות מכובדות והבריות לא רוצים לנתץ את האידליה. לצערינו אפילו שכנים לא תמיד מזהים.

2. מבחינתי סימן מובהק: בעל הפרעה מזלזל באנשים שלדעתו הם נחותים, למשל כושים ומלצרים. כן, מלצרים. ואפשר לבחון אותו בתחום הזה. צריך לדעת איך.

3. חרדת נטישה. היחס שלו / שלה לנטישות אמיתיות או מדומות שהיו בעבר, ואפילו חשש נטישה מדומה או אמיתית לקשר שהולך ומתהווה. ובנוסף, הוא תמיד יאשים את השני בנטישה שהיתה (המופרע אף פעם אבל אף פעם לא אשם בשום דבר).

4. הגזמה ברצון להטיב למועמד / מועמדת עד כדי חובר נוחות.

5. לבעל / בעלת הפרעה יש את הכישרון לזהות בן זוג בעל תכונות אופי המתאימות לקורבן.

6. ההפרעה לא מגיעה מהאויר. פירוט במאמרים מקצועיים.

7. תפילות תפילות תפילות, ואמונה. אני לא חושבת שצריך להגזים ולבדוק, אם בכלל. מדובר במיעוט שבמיעוט. רק השתדלות כל אחד לפי הוראות רבותיו.

בכל הקשור להפרעות, ולא משנה אם אדהאן קוראת להם אחרת: לכו ליעוץ מקצועי, לספרות מקצועית, ומקצועית בלבד.

ובהמשך לנאמר לעיל, למה כשבית חם יצאו בקמפיין שלהם נגד הסתרת בעיות נפשיות לא יצאו נגדם באש ובגופרית? למה אנשים צריכים לסבול ורק בגלל שהם לא מכירים מושג זה ולכן הם לא מבינים מה קורה איתם???



האשכול הנוכחי לא קשור לספר המדובר, וככזה הייתי רוצה שיתייחסו לדברי.

 
  • הוסף לסימניות
  • #13
בא יבוא, תודה גם לך.


נכתב ע"י בא יבוא;n5091837:
6. ההפרעה לא מגיעה מהאויר. פירוט במאמרים מקצועיים.

איך אני מגיעה למאמרים כאלו? אולי את יכולה לספר מהיכן מגיעה ההפרעה, קצת על קצה המזלג?
חשוב לי ללמוד את הנושא כדי להשתדל להעניק לילדי ולבני משפחתי קרקע חמימה שתצמיח, בס"ד, בריאות נפשית.

 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י ארבע;n5091887:
בא יבוא, תודה גם לך.




איך אני מגיעה למאמרים כאלו? אולי את יכולה לספר מהיכן מגיעה ההפרעה, קצת על קצה המזלג?
חשוב לי ללמוד את הנושא כדי להשתדל להעניק לילדי ולבני משפחתי קרקע חמימה שתצמיח, בס"ד, בריאות נפשית.

את יכולה, (וסביר להניח שאת גם עושה את זה) להעניק קרקע חמימה שתצמיח בריאות נפשית, בלי להכיר את כל סוגי ההפרעות ומחלות הנפש.
בדיוק כמו שאפשר לגדל ילד בריא בלי להיות רופאה.
היום מרוב ספרות "טיפולית", ואשכולות "מוגנות" אנחנו שוכחים שהתפקיד הבסיסי של אמא הוא להיות הקרקע החמימה והמגדלת.
אז כן, אמא צריכה גם "לטפל" בנפש הילד ולהגן עליו, אבל בעיקר לספק את צרכיו הגופנים והנפשים באהבה, לחנך אותו לתורה ויראת שמים, ולהתפלל עליו שבעז"ה יגדל בבריאות נפשית טובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י בא יבוא;n5091837:
בגדול:

1. הרבה פעמים מדובר במשפחה עם הפרעה. אם תתשאלי אנשים הקרובים למשפחה וקרובים מספיק אליך ומבינים במה המדובר - הרי שיש לך סיכוי שאולי יגידו לך. בהרבה מקרים מדובר במשפחות מכובדות והבריות לא רוצים לנתץ את האידליה. לצערינו אפילו שכנים לא תמיד מזהים.

2. מבחינתי סימן מובהק: בעל הפרעה מזלזל באנשים שלדעתו הם נחותים, למשל כושים ומלצרים. כן, מלצרים. ואפשר לבחון אותו בתחום הזה. צריך לדעת איך.

3. חרדת נטישה. היחס שלו / שלה לנטישות אמיתיות או מדומות שהיו בעבר, ואפילו חשש נטישה מדומה או אמיתית לקשר שהולך ומתהווה. ובנוסף, הוא תמיד יאשים את השני בנטישה שהיתה (המופרע אף פעם אבל אף פעם לא אשם בשום דבר).

4. הגזמה ברצון להטיב למועמד / מועמדת עד כדי חובר נוחות.

5. לבעל / בעלת הפרעה יש את הכישרון לזהות בן זוג בעל תכונות אופי המתאימות לקורבן.

6. ההפרעה לא מגיעה מהאויר. פירוט במאמרים מקצועיים.

7. תפילות תפילות תפילות, ואמונה. אני לא חושבת שצריך להגזים ולבדוק, אם בכלל. מדובר במיעוט שבמיעוט. רק השתדלות כל אחד לפי הוראות רבותיו.

בכל הקשור להפרעות, ולא משנה אם אדהאן קוראת להם אחרת: לכו ליעוץ מקצועי, לספרות מקצועית, ומקצועית בלבד.

ובהמשך לנאמר לעיל, למה כשבית חם יצאו בקמפיין שלהם נגד הסתרת בעיות נפשיות לא יצאו נגדם באש ובגופרית? למה אנשים צריכים לסבול ורק בגלל שהם לא מכירים מושג זה ולכן הם לא מבינים מה קורה איתם???



האשכול הנוכחי לא קשור לספר המדובר, וככזה הייתי רוצה שיתייחסו לדברי.

1. הרבה פעמים מבחוץ אי אפשר לדעת שום דבר, ההתנהגות לגמרי נורמטיבית.
איך אפשר לזהות מבחוץ עם האמא מפעילה את כל המשפחה בעזרת מניפולציות?
מי שלא מכיר מתקשה לזהות.
(אם תשמעי דו שיח כזה תביני שיש בעיה ללא ידיעה והכרות נוספים?
דוגמא אמיתית, הרקע: אמא מורה, האבא אברך משכמו ומעלה. נראים נורמלי לחלוטין בהתנהלות החיצונית. יום שישי בצהריים במכולת.
בת: "אמא בקשה שתקנה רק ממתק שגם אני וגם יוצמח אוהבים, ולא משהו שרק הוא או רק אני"
אבא: "אני מחליט")

2. ממש לא נכון, הרבה פעמים הם עדינים, מתחשבים ורגישים לזולת מאד. עוד יותר אפילו מאשר לקרובים להם...

3. לא תמיד אפשר לזהות את זה. מה שכן הרבה פעמים אין להם ידידים קרובים לאורך זמן. לא מצליחים לשמור על קשרים יציבים.
כשמגיעים לדבר על בחור/ה צעיר/ה, לא תמיד יש באמת אומדן.
זה נכון שבעל ההפרעה אף פעם לא אשם בשום דבר ומתקשה לקחת אחריות.

4. לא בהכרח.

5. זה לא בא מתוך מודעות, ושוב לא בהכרח.

6. היא מגיעה משילוב של תורשה וסביבה, כשלסביבה יש חלק משמעותי יותר. זאת אומרת בד"כ יהיו אב/ אם בעייתיים או אח/ות (ולפעמים דודים)
אבל מה שחשוב זה אם הילד גדל בסביבה בריאה או לא.

7. אכן.

שבל כל הכבוד על ההודעה הבהירה. וההדגשה, שזה לא המעשים, אלא המניעים...

באשכול המקביל מדברים הרבה על אלימות מילולית, פיזית, רגשית.
בשעה שלפעמים בעלי ההפרעה הם אנשים עדינים, נחמדים וטובים. (יראי שמים ורוצים להיטיב)
אבל יש להם בעיה. הם לא מסוגלים לראות, להכיר, להבחין בצרכי הזולת. תפיסת המציאות שלהם במידת מה מעוותת.
צרכי השני/ האחר/ בן/בת הזוג. מחוקים, לא קיימים.

וזה עצמו מביא לטירוף. זה לא משהו שאפשר תמיד לשים לב אליו או להניח את האצבע. אלו שנים ארוכות עם תחושה חמקמקה של משהו לא נורמלי כאן, אני הלא נורמלי/ת?. ופונים לייעוץ ובד"כ הייעוץ יתמקד בבן אדם בריא... עד ש... יקרה משהו שיצליח לפוצץ את הבועה או לעולם לא.

יש חודשים ארוכים שדי נורמטיבים. ונראה שהכל בסדר והכל דמיונות. אבל אז מגיע מצב של סטרס - לחץ כלכלי, בעיה רפואית וכד', או שינוי משמעותי כמו: תקופה של חגים, הריון ולידה, שינוי מקום או עבודה. מה שמביא להתפרצות של גל טירוף. (שוב זה לא חייב להיות אלימות ממשית).

מה שקורה הרבה פעמים במהלך השנים, המרחק בין הגלים מצטמצם, כל גל נעשה יותר קשה מקודמיו וכשנכנסים אנשים נוספים למערכת (נשואים, למשל) בכלל האש יכולה לטפס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י מנגנת;n5091460:
בסוגריים, ואם אינכם רואים קשר דלגו,


או דוגמא נוספת: השבוע ראיתי סטיקר על רכב, שאני בטוחה שהגיע מכוונה טובה, אך גרם לי התנגדות חריפה:
"צנועה בעולם הזה-
זוהרת בעולם הבא"

זה יכול להיות נכון, אם זה לא היה משדר כזו ניגודיות, סוג של: תסבלי-תקריבי-תמחקי את עצמך בעולם הזה, כדי לקבל שכר בעולם הבא. (נשמע כמו, תסלחו לי, מה שמבטיחים למתאבדים המוסלמים).

לא מצאתי בסטיקר הזה משהו פגום, זה חסרון להיות צנועה? סובלים מזה? א"א להתלבש יפה ולהיראות טוב וצנוע? זאת הקרבה עד כדי 'התאבדות'?
קשה? נכון. דורש התאמצות? נכון. אבל עד כדי הרגשה כזו? הגזמה ממש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י יהודית34;n5092120:
לא מצאתי בסטיקר הזה משהו פגום, זה חסרון להיות צנועה? סובלים מזה? א"א להתלבש יפה ולהיראות טוב וצנוע? זאת הקרבה עד כדי 'התאבדות'?
קשה? נכון. דורש התאמצות? נכון. אבל עד כדי הרגשה כזו? הגזמה ממש.

אמרת בעצמך את הבעיה בסטיקר.
אפשר להתלבש צנוע ולהראות יפה זו בדיוק הנקודה!
הסטיקר הזה כאילו בא להגיד "בעולם הזה את צנועה ואת נראית רע אבל זה לא משנה כי בעולם הבא תהיי זוהרת"

וזה ממש לא נכון, וממש לא משקף צניעות אמיתית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י יהודית34;n5092120:
לא מצאתי בסטיקר הזה משהו פגום, זה חסרון להיות צנועה? סובלים מזה? א"א להתלבש יפה ולהיראות טוב וצנוע? זאת הקרבה עד כדי 'התאבדות'?
קשה? נכון. דורש התאמצות? נכון. אבל עד כדי הרגשה כזו? הגזמה ממש.

הכוונה הייתה שהתורה היא תורת חיים,
וכל המצוות מכוונות לדבר אחד, שיהיה לנו טוב
כמובן - טוב רוחני

הצניעות לדוג אמורה לעשות לך טוב, לשמור עליך מכובדת
וכשאת מתגברת על קושי את אמורה להרגיש שמחה
ומי שמרגישה חנוקה, מחוקה
ועושה זאת רק כי היא מפחדת מגהינום, או שהיא תקבל את התשלום על ההקרבה בעוה"ב
אז הדרך שלה לא נכונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י אניתי;n5091675:
ואני מצטרפת לארבע ושאלתי גם בפורום השני
איך אפשר לזהות בשידוכים??
התשובה של הבירורים היסודיים לפני הפגישות להבנתי לא מספקת-משום שכלפי חוץ הטיפוס נראה זוהר ומדהים ,טוב לב ורך רק בבית פנימה הוא מפלצת...
כנ"ל בפגישות, עדיין לא יצאה המפלצת....כי המועמד עדיין לא קרוב ביותר.
אז איך אפשר??

חוות דעת גרפולוגית אולי?
אני יודעת שיש רבים מאד שמתנגדים לגרפולוגיה בשידוכים, ושמעתי טענות שונות ומשונות נגד. אבל!!! חידוד פשוט של מטרת חוות הדעת הגרפולוגית משנה את התמונה לחלוטין:
אפשר ללכת לגרפולוג כדי לבדוק התאמה. על מטרה כזו יכולים להתנהל דיונים ענפים וסבוכים, זכותכם לחשוב שאתם מאמינים שגרפולוגיה מועילה כאן או להיות משוכנעים בתוקף שלגמרי לא. הכל לגיטימי וגם לא כל כך קריטי. (באופן אישי אני חושבת שלמטרת בדיקת התאמה גרפולוגיה יכולה לעזור אבל ממש לא לקבוע גורלות, כדאי להתייחס אליה כאל עוד אדם שבררתם אצלו, אולי אפילו כאל אדם אמין... מעבר לזה גם זוג שגרפולוגית הראו התאמה גבוהה לא חסינים מכלום, גירושים תמיד יכולים לקרות מאלף סיבות שבעולם וזו לא תעודת ביטוח)

אבל אפשר לפנות לגרפולוג כדי לבדוק תקינות נפש! לא מצאתי מונח יותר מקובל... גרפולוגיה יכולה ברוב מוחלט של המקרים לזהות בעיות נפשיות מסוגים שונים. כך שאולי וכנראה יצוצו אתגרים אצל הזוג, גם אם הם ממממש מתאימים, אבל לפחות נדע שמדובר בקשיים נורמלים, שיש פה פרטנר לעבודה, שיש עם מי לדבר.
אני כותבת את הדברים מנסיון כואב על בשרי, של נישואין שהסתיימו אחרי חודש ומשהו... זה דבר שיכלנו לדעת בבדיקה גרפולוגית שטחית.(ולא, זה לא היה הפרעת אישיות, רק משהו דומה...)
ב"ה מעז יצא מתוק ואני לא מהרהרת לרגע על העבר, אבל מסקנות לעתיד זה טפשי שלא להסיק.
אחרי הגירושים אז גם התחלתי להתעסק בנושא, וחשוב לי לומר שזה מדע! לא כשרון. אז לכו לגרפולוג מקצוען (לא אליי...) זה שווה!
ותהיו בריאים.
רק אושר וטוב בכל בתי ישראל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י Open Mind;n5092562:
חוות דעת גרפולוגית אולי?
אני יודעת שיש רבים מאד שמתנגדים לגרפולוגיה בשידוכים, ושמעתי טענות שונות ומשונות נגד. אבל!!! חידוד פשוט של מטרת חוות הדעת הגרפולוגית משנה את התמונה לחלוטין:
אפשר ללכת לגרפולוג כדי לבדוק התאמה. על מטרה כזו יכולים להתנהל דיונים ענפים וסבוכים, זכותכם לחשוב שאתם מאמינים שגרפולוגיה מועילה כאן או להיות משוכנעים בתוקף שלגמרי לא. הכל לגיטימי וגם לא כל כך קריטי. (באופן אישי אני חושבת שלמטרת בדיקת התאמה גרפולוגיה יכולה לעזור אבל ממש לא לקבוע גורלות, כדאי להתייחס אליה כאל עוד אדם שבררתם אצלו, אולי אפילו כאל אדם אמין... מעבר לזה גם זוג שגרפולוגית הראו התאמה גבוהה לא חסינים מכלום, גירושים תמיד יכולים לקרות מאלף סיבות שבעולם וזו לא תעודת ביטוח)

אבל אפשר לפנות לגרפולוג כדי לבדוק תקינות נפש! לא מצאתי מונח יותר מקובל... גרפולוגיה יכולה ברוב מוחלט של המקרים לזהות בעיות נפשיות מסוגים שונים. כך שאולי וכנראה יצוצו אתגרים אצל הזוג, גם אם הם ממממש מתאימים, אבל לפחות נדע שמדובר בקשיים נורמלים, שיש פה פרטנר לעבודה, שיש עם מי לדבר.
אני כותבת את הדברים מנסיון כואב על בשרי, של נישואין שהסתיימו אחרי חודש ומשהו... זה דבר שיכלנו לדעת בבדיקה גרפולוגית שטחית.(ולא, זה לא היה הפרעת אישיות, רק משהו דומה...)
ב"ה מעז יצא מתוק ואני לא מהרהרת לרגע על העבר, אבל מסקנות לעתיד זה טפשי שלא להסיק.
אחרי הגירושים אז גם התחלתי להתעסק בנושא, וחשוב לי לומר שזה מדע! לא כשרון. אז לכו לגרפולוג מקצוען (לא אליי...) זה שווה!
ותהיו בריאים.
רק אושר וטוב בכל בתי ישראל.

זה נשמע לי אמין לחלוטין.
השאלה אם אני כותבת טקסט לגרפולוגית ואני ממש עייפה או עצבנית בגלל משהו נורמלי.
אז גם מקטלגים אותי עם הפרעה? :)
זאת אומרת- לא יכול להיות שיהיו סטיות לא נכונות בניתוח?

בכל אופן, עדיין נשמע לי אופציה טובה להעלות על דברים שאפילו החברה הקרובה ביותר לאדם, לא יודעת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה