הערה חשובה לכל מי שרוצה לעזור באמת ליולדת

[מלפפון]

יש לך סיפורים מאווד מעניינים, וכמובן מביעים.
רק תעשי לנו טובה קטנה, תכתבי יותר לאט שנבין מה את כותבת....

לא יכולה.
אני כותבת מאד מהר, וחושבת עוד יותר מהר

 

[efrat1]

צתצתצ

 

[מלפפון]

נכון, כי סיפרתי אותו בגלוי.
אבל לא קראת השבוע, אלא שבוע שעבר כנראה.
בכל זאת אמחק.
תמחקי את הציטוט שלי מהתגובה שלך.
אני פשוט לא זוכרת איפה היה מפורסם, ולא זוכרת מה סיפרתי ומה הפרטים הנוספים שיש שם.
(יודעת שזה לא השבוע, כי לא נתקלתי בזה).

 

[shak10]

אני לא חושבת ש @יחשבאף מאשימה, היא סה"כ מעוררת את המודעות שלנו וכאחת שחותה את זה לא מזמן אני מאוד מבינה אותה. אני גם הייתי זקוקה לעזרה אחרי הלידה האחרונה, הגדולה שלי היתה בת שנה ועשר חודשים, השניה בת אחד עשרה חודשים ותינוקת בת שלושה ימים. חזרתי הביתה מיד אחרי הלידה כדי לעזור לבעלי עם ה"גדולות", בשבוע הראשון הגיעה כל יום מישהי אחרת מהמשפחה, בשבוע השני הגיעו יום כן יום לא ואח"כ כבר שכחו שילדתי...
חפשנו עזרה בכל מקום, בקשתי בטיפת חלב מידע על ארגונים שעוזרים ליולדות, קבלתי רשימה ארוכה של ארגונים שכולם לא היו פעילים, התקשרתי לחברות לשאול אם הן יודעות על עזרה או משהו כזה והן לא מצאו, אחת מהן דברה עם אחותה שתגיע לעזור לי והבטיחה לי שהיא תגיע, חיכיתי, התקשרתי והיא לא הגיעה...
דוקא השכנות שלי הם נשים מבוגרות, אחת מהן בכלל לא עובדת אבל הן גם לא טרחו לעזור, (חוץ מהשכנה הנחמדה שידעה לפסוק לנו שאנחנו חייבים לחכות קצת עד לילד הבא... )
השכנה היחידה שעזרה לי היא זאת שילדה חודשיים וחצי לפני והיתה לוקחת לי את הגדולה מדי פעם לשחק עם הבן שלה וזה למרות שאני בקושי עזרתי לה אחרי שהיא ילדה כי לא יכולתי וב"ה המשפחה שלה עזרה לה.
אני חושבת שגם אם אין לך אפשרות לעזור כדאי שתגידי זאת, אל תשלי סתם אנשים שתעזרי להם ובסוף תאכזבי וגם אם את עצמך לא יכולה ואת מכירה מישהי שכן יכולה תתווכי ביניהן והכי חשוב לא לתת עצות חסרות טעם שרק מעלות ליולדת את העצבים...

 

[ששונית]

לדעתי הקטנה, נשים נמנעות מלעזור כי הן חושבות שצריך עזרה רצינית כזאת, ענקית, לשטוף לה את כל הבית כל שבוע, לקחת את כל הילדים כל יומיים, לבשל ארוחות מלאות, וביום יום השוטף זה באמת קשה עד בלתי אפשרי.
האמת היא שבמצב כזה של יולדת ודומיו, כל תרומה תתקבל בברכה.
רק לקחת את בן השנתיים לארוחת ערב ואמבטיה. לך זה לא כל כך קשה, כי בכל מקרה את מגישה ארוחת ערב לכמה שלך, ובשבילה זו הצלה אמיתית!
רק לקחת את הרך נולד לשעה בלילה אחרי שהילדים שלך ישנים.
רק להכניס סלט קצוץ. מרק. משו אחד.
אל תנסנה להיות סופרוומן או להצטייר ככאלה. תעזרו בכיף, מהלב, בלי חשבונות והתחשבנויות.

 

[כתומה]

רגע רגע, קראתי את הסיפור הזה השבוע איפשהו...

גם אני קראתי, אולי תזכירי לי??
זה מנקר לי בראש ולא עוזב....

 

[תקוה]

אם את גרה לידי. אז תכניסי לי את התאומות לצהרים ותלכי לנוח. אח.. אני אוהבת תינוקות- בכל גיל.
הלוואי וכן...

מבינה אותך- כי בידוק במקום זה אני הייתי.
הבטיחו הרים ולא קיימו את חציין. היה לי קשה לרגעים אבל קרה לי מקרה מעניין-
9 חודשים מאז שנולדו התאומים שלי כמעט בכל משפחה בבנין נולד ילד. וכל אילו שהבטיחו פשוט לא יכלו. הן רצו כל כך להשתתף עימי בכיף ובשמחה של התאומים. אבל הן היו בהתחלה והן בעצמן היו צריכות עזרה. - אז תביני אותן.

 

[פוזי]

יש בקריית הרצוג ארגון שעוזר ליולדות ושולח אוכל לשבת ומארגן עוזרת בית
אם רלוונטי אני יכולה לברר פרטים

בקריית הרצוג זה ארגון פנים מאירות שהאחראית עליו זאת הרבנית שווארץ היקרה

הוא מיועד רק לנשות הקריה.
כמו כן נשות הקריה היקרות נותנות מעצמן בערבי שבתות וחגים. מבשלות. מארגנות וכו'

ועוד דברים רבים והכל צדקה מנשות הקריה לנשות הקריה.
כך שלצערי לא נראה לי שהיא מקרית הרצוג ופנים מאירות יכול לעזור לה...

 

[דריבלית]

נו אז למה באמת אין 'מפעל החסד ליולדות' אבל בלי קשר לחסידות קהילה עדה
חלום חיי להקים כזה דבר, זה מצוה ענקית
מי מצטרפת?
אבל אני רוצה בלי מעטפת של הרגשה של חסד אלא של עזרה בכיף ובשמחה

 

[ngraphic]

אני מאוד מבינה את @יחשבאף ויכולה להזדהות כשכנה של יולדות

שכנה טובה שלי ילדה בתחילת הריון שלי כשהיה לי מגנט למיטה מעייפות טוטאלית ולא עזרתי לה בכככלוווםםם!!! כשהילדים וההריונות הקודמים ממש תמכנו ונעזרנו אחת בשניה.

ועוד שכנה שילדה בתקופה מאוד עמוסה בשבילי שאפילו להכין לה משהו היה מעבר ליכולת החשיבה שלי אבל מה, לפחות עזרתי לה בלהשאיר את הבנות אצלי לארוחת ערב ולשלוח אוכל לילדים האחרים שנמצאים בבית. זה משהו שלא דרש ממני משהו מיוחד ומאוד עזר לה

לפעמים אנחנו דורשות מעצמינו להיות מאוד לארג'יות ושואפות לאיזה פרויקט "ארוחת בוקר מפנקת" שלא מגיעים אליהם בתכל'ס. לכן אפילו משהו קטן יכול להיות משמעותי בשביל יולדת.

גיסתי ילדה בתקופת החגים ויש לה שכנה שכל פעם כשהכינה משהו, הכינה קצת יותר ושלחה לגיסתי. זה רעיון טוב לנשים עמוסות
בריאות ונחת

 

[תקוה]

נו אז למה באמת אין 'מפעל החסד ליולדות' אבל בלי קשר לחסידות קהילה עדה
חלום חיי להקים כזה דבר, זה מצוה ענקית
מי מצטרפת?
אבל אני רוצה בלי מעטפת של הרגשה של חסד אלא של עזרה בכיף ובשמחה

אם הייתי גרה לידיך הייתי המצטרפת הראשונה.

 

[ngraphic]

נו אז למה באמת אין 'מפעל החסד ליולדות' אבל בלי קשר לחסידות קהילה עדה
חלום חיי להקים כזה דבר, זה מצוה ענקית
מי מצטרפת?
אבל אני רוצה בלי מעטפת של הרגשה של חסד אלא של עזרה בכיף ובשמחה

זה היה החלום שלי להקים כזה דבר לעילוי נשמת השוויגער שלי ע"ה. בע"ה יום אחד זה יקום

 

[תרצה613]

אף פעם לא היו לי שאלות על נשים צעירות למה הן לא עוזרות אחרי לידה.
אבל בבניין שרובו נשים עקרות בית עם ילדים גדולים יותר - למה אי אפשר לעזור קצת יותר? אחרי לידה שיוועתי למישהו שיקח את הילדים לשעה/שעתיים, ושכנות לא חלמו להציע דבר כזה. גם אוכל לא שלחו. אותו דווקא קיבלתי מנשים צעירות שעובדות במשרה מלאה...
נשים שלא ילדו כבר 6 שנים ומעלה, שכחו שצריך עזרה? אי אפשר לבקש מבת העשרה לקחת את הילדים לגינה (בלי תשלום? אחרי שאני משלמת בייביסיטר טבין ותקילין כל הזמן?)

יש לי שכנה שילדה השבוע את הילד ה9 בערך (אני לא סופרת) זכרתי את הקושי שלי, ולקחתי 5 מילדיה אחה"צ כולל ארוחת ערב. למרות שחזרתי ב4 (לא ידעתי שלוקח כ"כ הרבה זמן להכין 8 טוסטים!)
מקווה שאצליח לעשות את זה שוב....

 

[עדנה]

כ"כ מבינה אותך ומזדהה.
יש לי רק דבר אחד ללמד זכות על כל המתעלמות למינהן: הן פשוט לא מבינות מה זה לגדל תאומות. רק מי שחוותה את זה מבינה את הקושי. מבחוץ הכל נראה כ"כ מתוק וורוד...
אני זוכרת את אפיזודה מהתקופה שהתאומים שלי היו בני חצי שנה:
התקופה היתה תשעת הימים. היו לי בבית תאומים בני חצי שנה, ושלוש בנות לפניהם שהגדולה בת 6. לא השגתי כבר קיטנות, ומעון - רק לשנה הבאה. בקיצור כולם בבית, ואני אמורה גם לעבוד.
בעלי ואני עשינו תורנות - יום אני יום הוא. לא היתה דקה אחת פנויה לנשום. ולצערי לא קבלתי שום הצעת עזרה מאף שכנה או ידידה. אחיותי גרות כולם בערים אחרות, כך שהייתי סחוטה ומותשת.
אחה"צ יצאתי עם כולם לגינה, השכנות משוחחות בינהן עד כמה משעמם להן. ואין להן מה לעשות כל היום. אחת סיכמה לכולן את המצב: א"א לבשל, א"א לכבס, בקיצור נשאר רק לפתור תשבצים...
בהיתי בהן בחוסר אמון וחשבתי לעצמי עד כמה אנשים לא מבינים את המצב...

 

[עדנה]

וסתם עצה לכל הרוצות לעזור: לדעתי בתאומים - העזרה הגדולה ביותר היא פשוט לקחת אחד מהם לשעה שעתיים. (לא לקחת את שניהם, כי מי שתעשה את זה - לא תעשה את זה שוב, וחבל.)
זה מקל מאד. עם אחד אפשר להסתדר יותר בקלות, אפשר לנוח או להספיק משהו כשהוא ישן.
עם שניים זה בלתי אפשרי.

 

[חלזונות]

נו אז למה באמת אין 'מפעל החסד ליולדות' אבל בלי קשר לחסידות קהילה עדה
חלום חיי להקים כזה דבר, זה מצוה ענקית
מי מצטרפת?
אבל אני רוצה בלי מעטפת של הרגשה של חסד אלא של עזרה בכיף ובשמחה

יש. עזר ליולדת.
אם בישראל או איך שקוראים לזה במודיעין עילית

 

[קפפוצצינו]

אולי זה ינחם אותך (ואולי ירגיע אותי)
ילדתי את השניה בערב פסח וחזרתי מבי"ח הביתה
ולא קבלתי שום עזרה לא עם הנקיון לפסח
ולא קניות (בגדים או מצרכים)
ולא...
(למעט שהגדולה היתה אצל הורי כשהייתי בבי"ח וארוחת צהרים אחת מחמותי שאפילו לא טעמתי)
ויש לי אחיות וגיסות רווקות
הגדילה חמותי שאמרה שהם יעזרו לנו מרחוק
גםעכשיו זה מרגיז אותי, מעניין למה??

 

[כוכב103]

כל עזרה היא עזרה
אפילו תשומת לב קטנה...
ואני מדברת גם אל עצמי בקול כי אני לא מגיעה לזה לרב.

רק כדי שתבינו כמה זה חשוב
לפני כמה שנים חזרתי הביתה עם אוצר חדש ביד
שכנה שגרה קומה מעלי והיא מטופלת בהרבה קטנטנים כך שאין לה יכולת לעזור ראתה שהגעתי
הביעה את איחוליה, ואחרי כמה דקות שלחה את הבת הגדולה שלה (בת 6) עם קערה ובה פודינג שוקולד חם.
אני קצת איסטניסטית ולא אוכלת מאוכל שאחרים בישלו, אבל הילדים שלי חגגו על זה, ולא שוכחים את הפודינג של משפחת ____ עד היום!!!
אני אמנם לא טעמתי אבל זה חימם לי את הלב ונתן כח!

 

[יחשבאף]

אני קוראת את ההודעות ושמחה לראות שהרוב מזדהות. ותודה לכל אלה שהציעו עזרה גם בפרטי.
המטרה שלי היתה נטו לעורר את הצורך הגדול של נשים רבות בקצת עזרה.
אני זוכרת את עצמי אחרי הלידה הקודמת עם עשר עוגות במקפיא (ילדתי שבועיים לפני פסח) ואפס עזרה אחרת ואז הבטחתי לעצמי להקדיש מחשבה בכל פעם מה באמת יכול לעזור ליולדת ולא רק לשלוח עוגה ולסמן לעצמי וי.
אם אני יוצאת לגינה עם הילדים לדפוק ולבקש לקחת את הקטנים שלה (ולא לחכות שהיא תבקש)
אם אני מתכוונת לגהץ לדפוק ולבקש את ערימת הגיהוץ שלה.
אם לשכנה יש שלוש אחיות שגרות באזור היא לא ממש צריכה אוכל מבושל בדרך כלל אבל יכול להיות שדברים אחרים כן ועם טיפת מחשבה אפשר לתת הרגשה כל כך טובה...
מה שבעיקר הפריע לי אילו המשפטים שאומרים לי שכביכול הן מסבירות לעצמן (ולי) למה אני בכלל לא צריכה עזרה וברור שאני מסתדרת...
אציין לשבח שכנה אחת: בחול המועד סוכות היתה שמחת בית השואבה גדולה בבית הכנסת שלנו ובעלי בלך לשם עם הבנים. הבת שלי ישבה בחלון שמעה את המוזיקה השתוקקה ללכת אבל ידעה שאין לה סיכוי כי אני לא יכולתי לצאת מהבית. פתאום דפקה אצלי השכנה מהדלת ליד ואמרה שהיא הולכת והיא צריכה עזרה עם הקטן שלה אז אולי הבת שלי יכולה לבוא איתה? המעשה הזה שלה חימם את לבי הרבה יותר מעשר עוגות במקפיא במיוחד שהיא עשתה את זה בצורה כאילו היא צריכה את העזרה של הבת שלי...

 

[nechamizak]

יחשבאף יקרה, הקושי שלך נוגע ללב. אני חושבת שלעזור ליולדת זה חסד עצום, אבל אני רוצה לומר לך משהו מנקודת המבט שלי.

יש לי משפחה חמה ומקסימה שגרה רחוק ממני. רחוק מאוד. אין לי שום אפשרות להיעזר בהם בשגרה באופן פיזי. יש לי אחות אחת שגרה קרוב אלי אבל גם לה יש קטנטנים בלע"ה והרבה עומס. היא כמובן, תתן לי עזרה בשמחה רבה, ובכל זאת אני מעדיפה למצות קודם אפשרויות עזרה אחרות כדי לא להכביד. אני לא מצפה מאף אחד לעזור לי כי אין לי כמעט ממי, ובטח לא משכנות וחברות (הנהדרות!) שלעולם אני לא יודעת האם הן יכולות לעזור כשאני זקוקה לעזרה.

אני מעדיפה לא לסמוך על אף אחד ולא לצפות כדי לא להגיע למצב שבניתי על פרץ התנדבותי של מישהי שלבסוף לא יכלה, ולמצוא את עצמי על סף קריסה. בד"כ לידה לא באה בהפתעה, ואם אין מצב חריג אפשר לנסות להיערך מראש. כדאי לשבת ולעשות רשימה במה ובמי אפשר להיעזר באופן מסודר וקבוע. אולי הבעל יכול לקחת על עצמו מטלות נוספות בבית? אולי לתקופה מסוימת להזמין מנקה לפחות פעם בשבוע או יותר? אולי להזמין קייטרינג פשוט וזול לתקופה או לפחות פעמיים בשבוע/ לשבת וכו'? אולי אפילו אחות לילה כדי לצבור שינה לכמה ימים? אולי בת שכנים חמודה שבתשלום קבוע גם אם סמלי תשמור על הילדים/ תקפל כביסה/ תשמור על אחד מהתינוקות לידך בית ועוד...

המלצה שלי: אם מצאת בת שכנים חמודה כזו, ועדיף אפילו כמה לגיבוי, תשמרי על הקשר אתן. הן משאב מאוד נצרך. תפנקי אותן. כשהן באות תדאגי אולי לחטיף שהן אוהבות, תקני להן מתנות גם סמליות מדי פעם, ותראי שאת חושבת עליהן וכמובן לצרף מילים חמות.

עם כל זה יש הפתעות ומצבי חירום, וכמובן, שהכל בידי שמיים, , לדעתי, מומלץ לעשות השתדלות להיערך לתקופות מאתגרות. מקסימום תופתעי לטובה.