עזרה הפרעת קשב וריכוז+ ניקיון מוגזם התחתנו!! איזה ייאוש

מצב
הנושא נעול.
למה אנחנו יכולים להבין גברים שלא מסוגלים ולא יכולים להבין נשים שלא מסוגלות?
תראי כמה נשים מפסיקות לעבוד, זה לא דבר נדיר, נכון? וזה משו שהוא מתקבל אפילו בהערכת מה... אה היא מגדלת את הילדים.

לעומת זאת לא תראי גבר שיכול לאמר- אני מפסיק להתעסק עם הבית ומתפנה טוטלית לעבודה. זה לא מקובל, זה לא משו שנשמע טוב, ובטח שלא מוערך...

המסקנה?
לא יודעת. כל אחד ומסקנותיו...
שלי אישית- שיש לנשים בסוף יותר פריבילגיות מצד החברה והמקובלות, להתקשות, להיחלש, להיעזר.
הרבה יותר מאשר לגברים.
 
אני תמיד שואלת את השאלה הזאת, ולאף אחד אין תשובה,
ופה השאלה רק מתחדדת.
מה קורה עם אישה מכריזה שהיא לא מסוגלת? גם לזה יש הבנה?
תקראי את האשכול שוב ותגידי לי כמה הבנה יש לאישה שמכריזה על עצמה שהיא לא מסוגלת (כרגע לפחות)
ספוילר: פחות מ50%.
למה זה ככה?
למה אנחנו יכולים להבין גברים שלא מסוגלים ולא יכולים להבין נשים שלא מסוגלות? (ותאמיני לי שרוב הנשים עם הפרעות קשב וריכוז הם לא עצלניות ועובדות קשה מאד בדברים שהם טובות בהן, אז אין אפילו יכולת להאשים בעצלנות)
אני בעד להבין אישה שלא מסוגלת לסדר
אם קראת תגובות אחרות שלי, כבר כתבתי שגם אני מתקשה מאוד ולבעלי אין ברירה אלא להבין את זה
אבל עדיין, עם כל הקושי שלי, אני עדין מרגישה שהנפש שלי מותאמת יותר לסדר וארגון הבית יותר מאשר העבודה האינטנסיבית מחוץ לבית. וההוכחה הכי גדולה היא העובדה שזה מפריע לי מאוד שאני לא מסודרת
עצם העובדה שלכל כך הרבה נשים כואב מצב הבית שלהן, מראה ששם תשומת הלב שלהן ושם הן מרגישות מוצלחות או נכשלות. זה המקום הכי נשי שיש
גבר שמתקשה בסדר בבית, בד"כ זה לא ממש יפריע לו. אישה שמתקשה - זה מפריעה לה, היא תחפש פיתרונות. והאשכול הארוך הזה מוכיח.
 
לעומת זאת לא תראי גבר שיכול לאמר- אני מפסיק להתעסק עם הבית ומתפנה טוטלית לעבודה. זה לא מקובל, זה לא משו שנשמע טוב, ובטח שלא מוערך...
דווקא מכירה כמה כאלה
ואם הוא דואג לאשתו לעזרה, למה לא להעריך? מה הבעיה?
 
לפותחת האשכול:
קראתי את כל התגובות מרותקת
(אני מופרעת קש"ר שהבית שלה פעם היה זוועה, והיום ב"ה הרבה-הרבה יותר טוב).

לשמור על בית נקי זו עבודת חיים.
אני חושבת שפירטו לך כאן כמעט הכל,
אבל טיפ קטן ופשוט אחד שאישית מאוד מאוד עזר לי:
להקפיד לסיים משימה שהתחלתי.

נשמע פשוט, אבל כקש"רית שבאה להפעיל מכונת כביסה
ופתאום נזכרת שהסיר על הגז ורגע, אולי האוכל כבר מוכן?
ותוך כדי ריצה מהירה למטבח - אני קולטת שני טושים זרוקים על הרצפה -
פצצה מתקתקת בידי השובבים שלי, שעוד רגע יהפכו את הקירות ליצירת אומנות פרועה...
אני כמובן מרימה אותם והולכת לשים במקום,
אבל פתאום הטלפון מצלצל - בעלי על הקו, שואל מה צריך לקנות בסופר.
אני הולכת למטבח ומנסה לבדוק מה חסר,
וככה זה ממשיך...
סוף דבר: המכונה לא הופעלה, האוכל נשרף על הכיריים
הטושים נותרו בהישג יד הקטנטנים שכמובן קישקשו על הקירות
ובעלי הגיע הביתה עם קניה חסרה, כי בכלל לא הייתי מרוכזת לבדוק מה צריך.

היום אני מזכירה לעצמי שוב ושוב, וזה ב"ה הפך להרגל:
את לא בודקת מה שלום האוכל, את עכשיו לא מרימה את הטושים
את לא עושה כלום!
חוץ מלסיים את המשימה שהתחלת - להפעיל מכונת כביסה,
אחר כך ממשיכה לעוד משימה ועוד משימה - וככה כובשת חלקים בבית, בעזרת ה'.

התפוקה שלי בהחלט עלתה משמעותית כשהתחלתי להקפיד על זה.
(זה לא פתרון פלאים להפוך את הבית למבריק ונוצץ, אבל זה בהחלט משפר את רמת הסדר והארגון).

וכמובן, חייבת לתת קרדיט לנותנת העצה - יעל זלץ היקרה.
(שאני בטוחה שהתוכנית שלה לארגון הבית נפלאה, אבל אצלי זה פשוט לא עבד...)


עוד משהו -
אם את פרפקציוניסטית,
תעבדי על זה כמה שתוכלי,
כי זה אחד המפריעים הענקיים שמונעים מאיתנו להתקדם.

המון המון הצלחה,
עם כזה כוח רצון - את עוד תצליחי להגיע לזה!
 
דווקא מכירה כמה כאלה
ואם הוא דואג לאשתו לעזרה, למה לא להעריך? מה הבעיה?
אם היא מפסיקה לעבוד היא דואגת לבעלה לפרנסה?

אני בעד שבעלים יעזרו ושנשים יעבדו, שלא תביני.
אבל רק מחדדת קצת את ההבדלים בין התפיסות.
 
אם היא מפסיקה לעבוד היא דואגת לבעלה לפרנסה?

אני בעד שבעלים יעזרו ושנשים יעבדו, שלא תביני.
אבל רק מחדדת קצת את ההבדלים בין התפיסות.
אישה לא אחראית על הפרנסה, זה ברור לך - נכון? גם אם היא עובדת מי שאמור לדאוג כשיש חוב זה הבעל.
אז גם בעל לא אחראי על הבית, הוא כן אחראי על אישתו, ולכן או שהוא עוזר או שהוא שולח לה עזרה, חד הם.

אני מנסה להבין למה את חותרת, ועם אילו תפיסות יש לך בעיה
לא ראיתי כאן באשכול חוסר הכלה לאישה שמתקשה בניהול ביתה
כן ראיתי כאן חוסר הכלה לגבר שאולי לא מספיק עוזר לה (וגם זה לא לחלוטין ברור למה, פותחת האשכול דווקא כתבה שהוא עוזר לה...)
 
תראי כמה נשים מפסיקות לעבוד, זה לא דבר נדיר, נכון? וזה משו שהוא מתקבל אפילו בהערכת מה... אה היא מגדלת את הילדים.

לעומת זאת לא תראי גבר שיכול לאמר- אני מפסיק להתעסק עם הבית ומתפנה טוטלית לעבודה. זה לא מקובל, זה לא משו שנשמע טוב, ובטח שלא מוערך...

המסקנה?
לא יודעת. כל אחד ומסקנותיו...
שלי אישית- שיש לנשים בסוף יותר פריבילגיות מצד החברה והמקובלות, להתקשות, להיחלש, להיעזר.
הרבה יותר מאשר לגברים.
לא מכירה בסביבה שלי נשים שיכולות להגיד שמחר הן מפסיקות לעבוד,
הלוואי והיה כזה סיטואציה
יש ציפייה בחיים האלו ל30000% מהנשים, אין לי מושג למה (כמו שבעלי אוהב לאמר, אתן נשים של משרות מלאות עם סטנדרטים של מורות שעבדו בקושי חצי משרה)
גבר שמתקשה בסדר בבית, בד"כ זה לא ממש יפריע לו. אישה שמתקשה - זה מפריעה לה, היא תחפש פיתרונות. והאשכול הארוך הזה מוכיח.
לא,, האשכול הזה מוכיח שאנחנו חיים עדיין בתפיסה שלא מצליחה לצאת ממנו, בו האישה היא עקרת הבית, ולא משנה כמה היא תעבוד בחוץ, עליה לעבוד בחוץ ובפנים בפול טיים וגז, האישה יכולה לשרת את בעלה הADHD גם אם היא חולת ניקיון, ולא לכעוס עליו, להבין שהוא גבר שלא יכול להחזיר את הכוס קפה למקום,
ורק הגבר המסכן, שחשוב לו ניקיון וסדר בבית, והוא לא יכול לתפקד ככה, האישה מסומנת כ"כישלון", למרות שהיא יכולה להיות זאת ששותים את דבריה בצמאון רב, הנשים שלנו ב"אמת" האמיתית, נמדדות בכמה עקרות בית טובות הן. (ולמרבה הצער, זה בנוסף לעבודה במשרה מלאה ולעוד מליון דרישות לא מתפשרות מהאישה)
 
הוא כן אחראי על אישת
הוא אחראי לזון אותה, והיא אחראית לבית.
למשל כתוב שגבר יכול לגרש את אשתו על שהקדימה תבשילו.
אני לא מונחת בזה ובטח יש לזה הסבר עמוק יותר מהפשט, אבל עצם זה שככה כתוב אומר משו, לא?


אני מנסה להבין למה את חותרת, ועם אילו תפיסות יש לך בעיה
אני חושבת שקצת הגימו פה עם ההתנערות מאחריות כלפי האישה.
כמובן היום שאישה עובדת יש לה בהחלט את הפריבילגיה להיעזר בעבודות הבית, אבל היה פה איזה טון שצרם לי.

אני שמעתי מאחורי המילים של כמה וכמה הודעות כאן משו כזה:
הוא חייב לה!
הוא נתן לה כתובה!
היא עובדת זה התנדבות נטו!
הוא חייב לעזור לה!
הוא חייב לקבל אותה!

הבנת את הכיוון....
פחות שמעתי מה היא....
 
אני שמעתי מאחורי המילים של כמה וכמה הודעות כאן משו כזה:
הוא חייב לה!
הוא נתן לה כתובה!
היא עובדת זה התנדבות נטו!
הוא חייב לעזור לה!
הוא חייב לקבל אותה!
אף אחד לא חייב כלום. אולי נצא מזה?
בית זה מרחב של נתינה מתוך רצון ואהבה
הכרח ותלות בשני גוררת עוינות בקשר. תמיד.
 
לא מכירה בסביבה שלי נשים שיכולות להגיד שמחר הן מפסיקות לעבוד,
הלוואי והיה כזה סיטואציה
את מדברת על אברכים?
כי אני מדברת על מצב רגיל. שבו גבר מפרנס, וגם אישתו. ולפעמים היא פורשת לזמן כלשהו
 
את באמת מאמינה שהעיסוק נון סטופ בילדים בלי (הבריחה) לעבודה זה להחלש?
תחשבי שוב ;)
חחח לא
כבר כתבתי שאני מדברת תיאורית.
לי טוב לעבוד, אבל תמיד שומעת מסביבי את רוח ההתנדבות הזאת שמרגישות נשים כשהן עובדות, לעומת זאת הן נורא כועסות כשהבעל שלהן "עוזר"
מזה? מזה שהוא עוזר? מה הבית לא שלו? מה הוא אורח פה?

מרגישה שזה לא הכי הוגן כלפי הגברים
 
אני שמעתי מאחורי המילים של כמה וכמה הודעות כאן משו כזה:
הוא חייב לה!
הוא נתן לה כתובה!
היא עובדת זה התנדבות נטו!
הוא חייב לעזור לה!
הוא חייב לקבל אותה!
תקראי את הסיטואציה.
יש פה בעל שמקבל את עצמו לא רע, כלומר חושב שהוא נוהג נכון,
עם 0 הבנה לגבי האישה, כל הרצון פה (מניחה שזה של האישה, אולי יותר נכון מקווה) - הוא לשנות את האישה.
ופה קמנו ונזעקנו.
זה הבית של שתיהם, לא רק שלו ולא רק שלה.
היא כזאת, הוא כזה - נתונים.
הנתונים יכולים להתקרב אחד לשני, אבל בשום אופן לא להקריב אחד לטובת השני.
 
לעומת זאת לא תראי גבר שיכול לאמר- אני מפסיק להתעסק עם הבית ומתפנה טוטלית לעבודה. זה לא מקובל, זה לא משו שנשמע טוב, ובטח שלא מוערך...
וגבר שאומר שהוא לא מתעסק עם עבודה בכלל - מקובל? מוערך? בוודאי.
וכן, יש בעלים שעובדים מאוד קשה ומעריכים אותם על זה מאוד (במיוחד אם הם מאפשרים לאישה לא לעבוד, כי סתם ככה לא כל אישה יכולה להפסיק לעבוד) ומקבלים בהבנה את זה שהם לא מספיקים לעזור בבית.
אם היא מפסיקה לעבוד היא דואגת לבעלה לפרנסה?
אם היא מפסיקה לעבוד זה סימן שבעלה דואג למספיק פרנסה ואז היא יכולה להפסיק. ושמעתי על בעלים שביקשו מנשותיהם לחזור לעבודה כי אין כסף.. אז בוודאי שכן.

ושלא ישתמע מדברי אחרת, אני חושבת שהתפקיד הראשון במעלה של האישה הוא להיות עקרת הבית, לגדל ולחנך את הילדים ולשמור על בית טוב ונעים עבורם.
זה לא סותר את זה שהבעל צריך לעזור ולסייע לה בתפקיד שלה, גם אם עיקר האחריות עליה, כמו שגם האישה לרוב עוזרת בפרנסת הבית למרות שהאחריות לכך היא על הבעל.
 
לא מכירה בסביבה שלי נשים שיכולות להגיד שמחר הן מפסיקות לעבוד,
הלוואי והיה כזה סיטואציה
יש ציפייה בחיים האלו ל30000% מהנשים, אין לי מושג למה (כמו שבעלי אוהב לאמר, אתן נשים של משרות מלאות עם סטנדרטים של מורות שעבדו בקושי חצי משרה)

לא,, האשכול הזה מוכיח שאנחנו חיים עדיין בתפיסה שלא מצליחה לצאת ממנו, בו האישה היא עקרת הבית, ולא משנה כמה היא תעבוד בחוץ, עליה לעבוד בחוץ ובפנים בפול טיים וגז, האישה יכולה לשרת את בעלה הADHD גם אם היא חולת ניקיון, ולא לכעוס עליו, להבין שהוא גבר שלא יכול להחזיר את הכוס קפה למקום,
ורק הגבר המסכן, שחשוב לו ניקיון וסדר בבית, והוא לא יכול לתפקד ככה, האישה מסומנת כ"כישלון", למרות שהיא יכולה להיות זאת ששותים את דבריה בצמאון רב, הנשים שלנו ב"אמת" האמיתית, נמדדות בכמה עקרות בית טובות הן. (ולמרבה הצער, זה בנוסף לעבודה במשרה מלאה ולעוד מליון דרישות לא מתפשרות מהאישה)

מסכימה עם כמעט כל דבריך
באמת הדרישה היום מנשים היא הזויה, 3000000%, גם בבית וגם בעבודה, ועם סטנדרטים שלא מותאמים בכלל בכלל
וזה באמת לא תקין בעליל, ולא ברור לאן זה עוד יכול להידרדר
ובאמת באמת אישה לא יכולה, פיזית, לעמוד בהכל, הכי נכון שיש!
אבל, וזה האבל הגדול!
התפיסה שמקומה של האישה הוא בבית זו לא תפיסה, זה הטבע הנשי מאז ומקדם, זה מה שבאמת הכי נכון לנפש האישה. הלא תקין זה כשנכנסת לתמונה גם עבודה. לא הפוך
העולם שלנו התהפך, הפמניזם העולמי בתוספת לרצון של כולם באברכות של הבעל גרם להתהפכות היוצרות. אבל הנפש לא השתנתה, וכאן הקושי הגדול
אנחנו כנשים רוצות לסדר את הבית, לבשל, לטפל בילדים, הנפש שלנו מודדת את עצמה על פי זה כי שם היא מרגישה הכי בטוב ובנוח.
אבל אנחנו גם עובדות, ועמוסות, והסתירה הזאת היא הגורמת להתרסקות!
שוב - לא באתי לאמר שאימא צריכה להפוך לקרבן בשביל לתפעל את ביתה ולרצון את בעלה. מאוד לא. באתי לומר שטבע האישה לרצות את זה ולכן כלכך קשה לה כשהיא לא מצליחה לעמוד בהכל.
 
אף אחד לא חייב כלום. אולי נצא מזה?
בית זה מרחב של נתינה מתוך רצון ואהבה
הכרח ותלות בשני גוררת עוינות בקשר. תמיד.
נכון מאד.
לא ראית פה הודעות שהסבירו כמה אישה היא רק מתנדבת?
ושלא ישתמע מדברי אחרת, אני חושבת שהתפקיד הראשון במעלה של האישה הוא להיות עקרת הבית, לגדל ולחנך את הילדים ולשמור על בית טוב ונעים עבורם.
זה לא סותר את זה שהבעל צריך לעזור ולסייע לה בתפקיד שלה, גם אם עיקר האחריות עליה, כמו שגם האישה לרוב עוזרת בפרנסת הבית למרות שהאחריות לכך היא על הבעל.
בדיוק ככה.
זה מה שהתכוונתי.
 
מזדהה, חלקית.
שולחת לך ים של הערכה על הרצון שלך והנכונות לשינוי, לפעמים אנחנו כל כך עייפות מהמאבק הפנימי, עד שלא נותר כוח אפילו לכתוב, לחשוב, לפעול.....
ממש מקווה בשביל שתצליחי למצוא את הדרך הנכונה בין שלל הודעות, זה לא כ"כ פשוט למופרעת קשב......
המונהמון הצלחות!
סתם מעניין, איך את בעבודה? יותר טוב?
 
אנחנו כנשים רוצות לסדר את הבית, לבשל, לטפל בילדים, הנפש שלנו מודדת את עצמה על פי זה כי שם היא מרגישה הכי בטוב ובנוח.
מי אמר?
מי החליט?
אני גם אישה, וכאישה, אני יגיד לך שמגיל מאד מאד צעיר לא סבלתי להיות בבית, לא לסדר, לא לנקות, לא להיות בבית בלי הפסקה,
לא אוהבת את זה!!
יש גם נשים כאלו.
ובבקשה להפסיק לעשות רומנטזציה למה שהיה בעבר,
כמו שאומרים תמיד, צריך כפר שלם בשביל לגדל ילד, והיום כל אישה נאבקת לגדל את ילדיה לבד.
מניחה שנשים חברותיות, או ADHD היו מוצאות מה לעשות פעם, וזה כלל יציאות מהבית וכיף וחברות,
ומניחה שגם אז היו כאלו שהטיפו להן שהן צריכות להרגיש אחרת, ולהרגיש כיף בבית, ושהכי טוב לאישה להיות בבית,
אבל לא, נשים עם ADHD בד"כ לא נועדו לשבת בבית, כמו ש @מציאותית אומרת, אולי יש להן תפקיד אחר בעולם? צ"ע.
אבל ממש ממליצה לצאת (כלומר לא לצאת...) מנקודת ההנחה הזאת שנשים באופן עקרוני אמורות לאהוב ולהעריץ כל פעולה בבית.
 
יש לאהוב את עבודות הבית, יש לאהוב את הבית ה"מעובד"...
אישית, אני ממש שונאת חלק מעבודות הבית, מתאמצת לעבוד על הסעיף השני:
מחדירה לעצמי כמה נעים כשהבית מסודר, כמה חשוב שהכביסה תהיה מקופלת כשהולכים לישון...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה