הקוועטש של האויבער חוכם - מילים שהושאלו מיידיש לעברית

  • הוסף לסימניות
  • #61
באדעקן - כיסוי הכלה לפני החופה
דרייקאפ - בלבול מוח, או אדם שמבלבל במוח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
נכתב ע"י אפשרי;1820767:
כן אבל הדיון לא רלוונטי במידה שבתכל'ס לא קיימת מילה כזו ביידיש
ואם בפורום פרוג, בו גולשים ה'סמעטענע'* של דוברי היידיש בארץ ובכלל ;), לא מכירים את המילה - כנראה שהיא לא קיימת



* סמעטנע - שמנת. באידיש כמו בעברית, משמש גם כ"השכבה הגבוהה"
לא מקבל משפט כמו: "אין מילה כזאת באידיש". לדעתי יש עשרות ואלי מאות מילים ביידיש שאבדו במשך הדרך, מכל מיני סיבות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אפשרי, היות ששמעתי כל מיני אמרות מבעל ה"שפע חיים" ואני יודעת קצת על יחסו כלפי המדינה, יכולתי לנחש את זה בקלות. ואגב, אני לא שייכת לחסידות צאנז או מגיעה ממשפחה של החסידות הזאת.

לגבי 'דוך': קיימת באידיש המילה "דארך". פירושה "מֵעֵבֶר, דרך".
למשל: גיי אריבער דארך גאנץ רח' רבי עקיבא - תעבור את כל רח' רבי עקיבא.


ואיכשהו שכחו פה את המילה "בארשט" - מברשת. זה הגיע ישירות מהאידיש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
נכתב ע"י א-ירושלמית;1821628:
ואיכשהו שכחו פה את המילה "בארשט" - מברשת. זה הגיע ישירות מהאידיש...
מברשת באה דווקא מאנגלית, brush.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
ב'המודיע' היתה, לא מכבר, סדרת מאמרים מקיפה על כל המילים האידישאיות שעוברתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
נכתב ע"י געוואלדיג;1821008:
ההגירה לעברית מופיעה לא רק באופן מילולי, יש גם דברים שבטרמינולוגיה בעברית, שאין להם מקור אחר מלבד יידיש. לדוגמה: "תהיה לי בריא". התוספת "לי", לקוחה מהסגנון היידישאי.
אולי גם 'עוד הפעם' במשמעות של 'עוד פעם', כמו 'עוד א פעם' (נאך א מאל)
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
נכתב ע"י שרה'לה;1821691:
חשבתי על בָארשט - המים בהם מתבשל הסלק.

בערשט (ב' סגולה) - מברשת, שבאמת יותר נראה שנלקחה לעברית מלועזית בעלמא (והראיה ששיפצו את זה ל'מברשת')
בארשט (מ' קמוצה) - חמיצה, מי סלק - שזו באמת מילה שמשתמשים בה גם דוברי עברית רבים

לגיוואלדיג וחשמל - באמת כיוון מעניין (מופיע קצת במילון שלעיל),
אבל תעשה 'לי' טובה זה הרי תקני גם בלשון הקודש, לא? או שרק 'עימי'?
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
נכתב ע"י חשמל;1821863:
אולי גם 'עוד הפעם' במשמעות של 'עוד פעם', כמו 'עוד א פעם' (נאך א מאל)

זאת 'הפעם' עצם מעצמי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
כאן הה' משמשת כה' הידיעה, אני דיברתי באופנים שזו אינה ה' הידיעה
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
נכתב ע"י אפשרי;1820644:
הנה המילון הכמעט מלא שהופיע באתר מסויים
באדיבות grn (הניק 'אפשרי' שימש כאן רק כ'מבקר' לעת מצוא;))
...

היידיש היא מקור למיליות רבות בעברית: אוי (כאב או צער), אויש (דומה לאוי, מרוכך יותר), נו (זרוז)


אתר מקיף ללימוד יידיש (דקדוק, תחביר, מילון, משחקים ועוד).
רונן טל וגאיה קורן, "באידיש זה נשמע יותר טוב" (ynet).
ניסן נצר, עברית בג'ינס – דמותו של הסלנג העברי, אוניברסיטת בן-גוריון תשס"ח (הרצאה ).
[/QUOTE]
קשקוש ברוטב

לשון חז"ל גדושה ב'אוי'
וגם בפסוק: אוי לך מואב אבדת עם כמוש, במדבר כ"א כ"ט

אגב: 'אוי וי' זה נראה לי שילוב של עברית וארמית (באונקלוס שם מתרגם אוי - 'וי'. גם הזוהר מלא 'וי להון לבני נשא' וכו')

'אויש' זה באמת קצת עיוות

ובענין ה'נו', אי אפשר שלא לציין את הקטע הקומי המפורסם של קובי אריאלי, על האלסטיות הבלתי נגמרת של המילה/הברה הזו. רק מילה באידיש יכולה להיות עסיסית כזו... ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
עברתי ברפרוף על האשכול, וצר לי לבשר לכם שלפי הערכתי חמישים אחוז מהכותבים לא יודעים דבר והבין את השפה המיוחדת הזו...
אגב,
זה לא רע, זה מבדח, וממחיש יותר מכל את הברעטקייט של העם היהודי..

(כתבתי כאן דוגמאות אבל מחקתי אותן כדי שלא ייפגע אף אחד חלילה,
אני רק רוצה לשרש טעות אחת שנשתרשה בקרב דוברי העיברידיש,- אין כזה מילה גישמאקט.. אולי גישמאק..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
נכתב ע"י צצפ;1822382:
עברתי ברפרוף על האשכול, וצר לי לבשר לכם שלפי הערכתי חמישים אחוז מהכותבים לא יודעים דבר והבין את השפה המיוחדת הזו...
אגב,
זה לא רע, זה מבדח, וממחיש יותר מכל את הברעטקייט של העם היהודי..
(כתבתי כאן דוגמאות אבל מחקתי אותן כדי שלא ייפגע אף אחד חלילה,
אני רק רוצה לשרש טעות אחת שנשתרשה בקרב דוברי העיברידיש,- אין כזה מילה גישמאקט.. אולי גישמאק..)

בתור חלק מהחמישים אחוז יש לי הזכות והחובה למחות על כבוד הגולשים
היה יותר מצליל זלזול
'לא יודעים דבר' זה ודאי מוגזם מאוד
והשמטת הדוגמאות רק הרחיבה את ההשמצה על כל הכותבים - והסירה את האפשרות להתמודד עם הדברים
ולמשל 'גישמאקט', זה בסך הכל ט' נוספת לגישמאק
כמו ש'ברעטקייט' זו טעות (אולי הגייה מזרחית לאידיש...), וצריך לכתוב 'ברייטקייט'

(חבל שלא היה כתוב 50% - בספרות, היה אפשר ללמד זכות שהאפס נוספה בטעות...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
נכתב ע"י אפשרי;1822460:
'לא יודעים דבר' זה ודאי מוגזם מאוד
לא יודעים דבר כוונתי הייתה לא יודעים 'לדבר'.

נכתב ע"י אפשרי;1822460:
ולמשל 'גישמאקט', זה בסך הכל ט' נוספת לגישמאק
הבעיה היא שרבים אומרים כך שוב ושוב, וזו טעות.

סליחה למי שנפגע, פשוט באמת נהנתי משגיאות הבנה בשפת האידיש שהופיע פה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
טיטל-כותרת
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
עושים שטייגן
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
  • הוסף לסימניות
  • #79
אפשרי.
אתה פורש לחלוטין מהאינטרנט או רק מפרוג?
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
מוצדק, לפי כמות ההודעות בחודש אחד...
כל הכבוד על ההחלטה, חזק ואמץ
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה