הקוועטש של האויבער חוכם - מילים שהושאלו מיידיש לעברית

[אסתי-בראון]

באדעקן - כיסוי הכלה לפני החופה
דרייקאפ - בלבול מוח, או אדם שמבלבל במוח...

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

כן אבל הדיון לא רלוונטי במידה שבתכל'ס לא קיימת מילה כזו ביידיש
ואם בפורום פרוג, בו גולשים ה'סמעטענע'* של דוברי היידיש בארץ ובכלל , לא מכירים את המילה - כנראה שהיא לא קיימת



* סמעטנע - שמנת. באידיש כמו בעברית, משמש גם כ"השכבה הגבוהה"

לא מקבל משפט כמו: "אין מילה כזאת באידיש". לדעתי יש עשרות ואלי מאות מילים ביידיש שאבדו במשך הדרך, מכל מיני סיבות.

 

[א-ירושלמית]

אפשרי, היות ששמעתי כל מיני אמרות מבעל ה"שפע חיים" ואני יודעת קצת על יחסו כלפי המדינה, יכולתי לנחש את זה בקלות. ואגב, אני לא שייכת לחסידות צאנז או מגיעה ממשפחה של החסידות הזאת.

לגבי 'דוך': קיימת באידיש המילה "דארך". פירושה "מֵעֵבֶר, דרך".
למשל: גיי אריבער דארך גאנץ רח' רבי עקיבא - תעבור את כל רח' רבי עקיבא.


ואיכשהו שכחו פה את המילה "בארשט" - מברשת. זה הגיע ישירות מהאידיש...

 

[אסתי-בראון]

ואיכשהו שכחו פה את המילה "בארשט" - מברשת. זה הגיע ישירות מהאידיש...

מברשת באה דווקא מאנגלית, brush.

 

[שרה'לה]

חשבתי על בָארשט - המים בהם מתבשל הסלק.

 

[עדיאל]

ב'המודיע' היתה, לא מכבר, סדרת מאמרים מקיפה על כל המילים האידישאיות שעוברתו.

 

[חשמל]

ההגירה לעברית מופיעה לא רק באופן מילולי, יש גם דברים שבטרמינולוגיה בעברית, שאין להם מקור אחר מלבד יידיש. לדוגמה: "תהיה לי בריא". התוספת "לי", לקוחה מהסגנון היידישאי.

אולי גם 'עוד הפעם' במשמעות של 'עוד פעם', כמו 'עוד א פעם' (נאך א מאל)

 

[אפשרי]

חשבתי על בָארשט - המים בהם מתבשל הסלק.

בערשט (ב' סגולה) - מברשת, שבאמת יותר נראה שנלקחה לעברית מלועזית בעלמא (והראיה ששיפצו את זה ל'מברשת')
בארשט (מ' קמוצה) - חמיצה, מי סלק - שזו באמת מילה שמשתמשים בה גם דוברי עברית רבים

לגיוואלדיג וחשמל - באמת כיוון מעניין (מופיע קצת במילון שלעיל),
אבל תעשה 'לי' טובה זה הרי תקני גם בלשון הקודש, לא? או שרק 'עימי'?

 

[עדיאל]

אולי גם 'עוד הפעם' במשמעות של 'עוד פעם', כמו 'עוד א פעם' (נאך א מאל)

זאת 'הפעם' עצם מעצמי...

 

[חשמל]

כאן הה' משמשת כה' הידיעה, אני דיברתי באופנים שזו אינה ה' הידיעה

 

[אפשרי]

הנה המילון הכמעט מלא שהופיע באתר מסויים
באדיבות grn (הניק 'אפשרי' שימש כאן רק כ'מבקר' לעת מצוא)
...

היידיש היא מקור למיליות רבות בעברית: אוי (כאב או צער), אויש (דומה לאוי, מרוכך יותר), נו (זרוז)


אתר מקיף ללימוד יידיש (דקדוק, תחביר, מילון, משחקים ועוד).
רונן טל וגאיה קורן, "באידיש זה נשמע יותר טוב" (ynet).
ניסן נצר, עברית בג'ינס – דמותו של הסלנג העברי, אוניברסיטת בן-גוריון תשס"ח (הרצאה ).

[/QUOTE]
קשקוש ברוטב

לשון חז"ל גדושה ב'אוי'
וגם בפסוק: אוי לך מואב אבדת עם כמוש, במדבר כ"א כ"ט

אגב: 'אוי וי' זה נראה לי שילוב של עברית וארמית (באונקלוס שם מתרגם אוי - 'וי'. גם הזוהר מלא 'וי להון לבני נשא' וכו')

'אויש' זה באמת קצת עיוות

ובענין ה'נו', אי אפשר שלא לציין את הקטע הקומי המפורסם של קובי אריאלי, על האלסטיות הבלתי נגמרת של המילה/הברה הזו. רק מילה באידיש יכולה להיות עסיסית כזו...

 

[בתנופה]

עברתי ברפרוף על האשכול, וצר לי לבשר לכם שלפי הערכתי חמישים אחוז מהכותבים לא יודעים דבר והבין את השפה המיוחדת הזו...
אגב,
זה לא רע, זה מבדח, וממחיש יותר מכל את הברעטקייט של העם היהודי..

(כתבתי כאן דוגמאות אבל מחקתי אותן כדי שלא ייפגע אף אחד חלילה,
אני רק רוצה לשרש טעות אחת שנשתרשה בקרב דוברי העיברידיש,- אין כזה מילה גישמאקט.. אולי גישמאק..)

 

[אפשרי]

עברתי ברפרוף על האשכול, וצר לי לבשר לכם שלפי הערכתי חמישים אחוז מהכותבים לא יודעים דבר והבין את השפה המיוחדת הזו...
אגב,
זה לא רע, זה מבדח, וממחיש יותר מכל את הברעטקייט של העם היהודי..
(כתבתי כאן דוגמאות אבל מחקתי אותן כדי שלא ייפגע אף אחד חלילה,
אני רק רוצה לשרש טעות אחת שנשתרשה בקרב דוברי העיברידיש,- אין כזה מילה גישמאקט.. אולי גישמאק..)

בתור חלק מהחמישים אחוז יש לי הזכות והחובה למחות על כבוד הגולשים
היה יותר מצליל זלזול
'לא יודעים דבר' זה ודאי מוגזם מאוד
והשמטת הדוגמאות רק הרחיבה את ההשמצה על כל הכותבים - והסירה את האפשרות להתמודד עם הדברים
ולמשל 'גישמאקט', זה בסך הכל ט' נוספת לגישמאק
כמו ש'ברעטקייט' זו טעות (אולי הגייה מזרחית לאידיש...), וצריך לכתוב 'ברייטקייט'

(חבל שלא היה כתוב 50% - בספרות, היה אפשר ללמד זכות שהאפס נוספה בטעות...)

 

[שרה'לה]

טיטל-כינוי

 

[בתנופה]

'לא יודעים דבר' זה ודאי מוגזם מאוד

לא יודעים דבר כוונתי הייתה לא יודעים 'לדבר'.

ולמשל 'גישמאקט', זה בסך הכל ט' נוספת לגישמאק

הבעיה היא שרבים אומרים כך שוב ושוב, וזו טעות.

סליחה למי שנפגע, פשוט באמת נהנתי משגיאות הבנה בשפת האידיש שהופיע פה..

 

[ע.מ.]

טיטל-כותרת

 

[חצי]

עושים שטייגן

 

[שג]

טיטל-כותרת

???

 

[רוצה טוב]

אפשרי.
אתה פורש לחלוטין מהאינטרנט או רק מפרוג?

 

[שג]

מוצדק, לפי כמות ההודעות בחודש אחד...
כל הכבוד על ההחלטה, חזק ואמץ