הקוועטש של האויבער חוכם - מילים שהושאלו מיידיש לעברית

  • הוסף לסימניות
  • #81
  • הוסף לסימניות
  • #82
אפשרי, מאחל לך את כל הטוב שבעולם.
זה באמת בלתי אפשרי...

ואני גם מאחל לך, שלעולם לא תראה הודעה זו. כלומר, שתחזיק מעמד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
נכתב ע"י אפשרי;1822460:
בתור חלק מהחמישים אחוז יש לי הזכות והחובה למחות על כבוד הגולשים
היה יותר מצליל זלזול
'לא יודעים דבר' זה ודאי מוגזם מאוד
חבל שנפגעת הוא התכווין דבר בצירי דבר והבין
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
צר לי, אבל יש צדק בדברי צצפ!

לא היתה לי סבלנות להתחיל לתקן טעות-טעות, אבל בקרב אלו שלא דוברים אידיש על בסיס שפת אם, השגיאים פשוט נוראות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
באבע מעיישס - סיפורי סבתא?

נכתב ע"י אפשרי;1820527:
חלק מהדברים כאן הם דוגמא גם לההיפך
באבע מעיישעס, באבע היא סבתא באידיש, אבל 'מעיישעס' זה כמובן מעשיות שהגיעו מעברית ליידיש

זה עצמו שיבוש:
כבר ידוע כי מקור הביטוי "באבע מעיישעס" הוא בספר מעשיות הראשון שהודפס באידיש [שלא עשה רושם אמין במיוחד], בשם "בבא דאנטונא", ומכונה "דער בבא בוך", חובר ע"י רבי אליה בחור, מגיה בדפוס ויניציאה [בעל "מסורת המסורת", הגהות לספר מכלול וספר השורשים לרד"ק ועוד].
גיבור הספר הוא נסיך בשם "בבא", ומכאן שם הספר, ואין לו שום קשר לסבתא.
מצ"ב צילום עמוד השער [באדיבות ויקיפדיה]
 

קבצים מצורפים

  • בבא דאנטונא.jpg
    KB 14.8 · צפיות: 34
  • הוסף לסימניות
  • #86
נכתב ע"י ערך רב;1823753:
זה עצמו שיבוש:
כבר ידוע כי מקור הביטוי "באבע מעיישעס" הוא בספר מעשיות הראשון שהודפס באידיש [שלא עשה רושם אמין במיוחד], בשם "בבא דאנטונא", ומכונה "דער בבא בוך", חובר ע"י רבי אליה בחור, מגיה בדפוס ויניציאה [בעל "מסורת המסורת", הגהות לספר מכלול וספר השורשים לרד"ק ועוד].
גיבור הספר הוא נסיך בשם "בבא", ומכאן שם הספר, ואין לו שום קשר לסבתא.
מצ"ב צילום עמוד השער [באדיבות ויקיפדיה]

מעניין מאוד, לא ידעתי. אך הביטוי "סיפורי סבתא" לכאורה נלקח מכאן (ע"פ השיבוש).
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
ה-מילה:
נייעס.... = חדשות. למי שזוכר את המילה בעברית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
נכתב ע"י חדוי כנרת;1823128:
אכן, טיטל זו כותרת לסיפור וכדו'
טיטל זה שם כולל יותר, טיטל זה "כינוי" [כתיב מדויק: "טִיטוּל"].

ולפי שמטרת הכותרת היא לכנות את המאמר, על כן אפשרי לקרוא לכותרת: "טיטל" [אני לא נתקלתי במישהו שקורא לזה כך, ייתכן שבבתי חינוך לילדות באידיש מצויה הלשון הזאת - אני לא הייתי שם...].

אבל כותרת זה "קעפל" מלשון "ראש" (עם ל' מקטינה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
אולי, אבל יכול גם להיות שמדביקים לאדם מעין סטיגמה-מכתירים-מכנים -מסמנים אותו
מלבד זאת יש את הטייטלער בקריאת התורה שמשתמע מאותה נגזרת, ואז איך הייתם משייכים אותו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
נכתב ע"י חדוי כנרת;1824453:
מלבד זאת יש את הטייטלער בקריאת התורה שמשתמע מאותה נגזרת, ואז איך הייתם משייכים אותו?

"טייטלער" לכאורה משורש אחר. (וכן "טייטלען").
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
נכתב ע"י צצפ;1822382:
חמישים אחוז
הברעטקייט של העם היהודי..

אני מניח שבחמישים אחוז (היודעים) הכללת גם אותך כמובן
אם כך, מה פירושו של ברעטקייט?
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
טייטלען מיט די פינגער - להצביע על המילה, כשקוראים.
טיטל (ולא טיטול!!!) זה כותרת, ואני מכירה את המילה הזאת שנים.
'קעפל' זה ראש, ו-גם, גם כותרת.

אבל אם ארצה לדייק, ואני אומרת את זה מהשערה: טיטל הוא מילה שמיוחדת לכיתוב, לספרים, לעיתונים. קעפל הוא ראש, באופן כללי.

...אתם מכירים את ההבדל בשימוש בין שתי מילות העזר (בעבר) "בין" ו"האב"?...
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
הרבה מאד מתבלבלים בין המילים האלה!
הבעיה שלא מצאתי שום כלל שיגדיר אותן, אלא מי שנולד לאידיש יודע מתי להשתמש במילה ''בין'' ו-''האב''
כי זה ממש צורם כשמחליפים
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
נכתב ע"י מוריסקא;1824733:
אני מניח שבחמישים אחוז (היודעים) הכללת גם אותך כמובן
אם כך, מה פירושו של ברעטקייט?

ברייט - רוחב
ברייטקייט - רחבות
הביטוי משמש בכדי להביע "רחבות לב"

והתוספת שלי: מי צפרניים
(נייגעל ווואסער)
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
ואגב ברעט =קורת עץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
נכתב ע"י חדוי כנרת;1825534:
הרבה מאד מתבלבלים בין המילים האלה!
הבעיה שלא מצאתי שום כלל שיגדיר אותן, אלא מי שנולד לאידיש יודע מתי להשתמש במילה ''בין'' ו-''האב''
כי זה ממש צורם כשמחליפים

אינני רואה דמיון בין השתיים:
"איך בין א-קינד" אני ילד.
"איך בין גרויס" - אני גדול.
כלומר שמשתמשים ב"בין" כשמדובר בתיאור על המדבר. (כמו: I am באנגלית)

לעומת זאת:
"איך האב גיגענגען" - אני הלכתי.
"איך האב גילערנט" - אני למדתי.

בשני אלה לא מדובר על תיאור אלא על פעולה שעשיתי.

יש גם "איך האב א שטוב" - יש לי בית. וזו משמעות אחרת לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
איך האב געגאנגען-שגיאה!
צ''ל-איך בין געגאנגען!
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
נכתב ע"י צצפ;1825535:
ברייט - רוחב
ברייטקייט - רחבות
הביטוי משמש בכדי להביע "רחבות לב"

והתוספת שלי: מי צפרניים
(נייגעל ווואסער)
ליתר דיוק
נעגל וואסער
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
נכתב ע"י א-ירושלמית;1825460:
טייטלען מיט די פינגער - להצביע על המילה, כשקוראים.
טיטל (ולא טיטול!!!) זה כותרת, ואני מכירה את המילה הזאת שנים.
'קעפל' זה ראש, ו-גם, גם כותרת.

אבל אם ארצה לדייק, ואני אומרת את זה מהשערה: טיטל הוא מילה שמיוחדת לכיתוב, לספרים, לעיתונים. קעפל הוא ראש, באופן כללי.

...אתם מכירים את ההבדל בשימוש בין שתי מילות העזר (בעבר) "בין" ו"האב"?...

אולי באמת צריכים להגיד לכותרת של מאמר "טיטל"
אבל במציאות משתמשים עם המילה "קעפל"
 
נכתב ע"י יוסף צבי;1825794:
אולי באמת צריכים להגיד לכותרת של מאמר "טיטל"
אבל במציאות משתמשים עם המילה "קעפל"
עוד הבדל בין האידיש הירושלמית להונגרית
בהונגרית אומרים טיטל ובירושלמית קעפל
הגם, יש לי קלטת מארה"ב שגם שם אומרים קעפל אבל כנראה שכאן התרגלו לדבר ככה כנ"ל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה