דיון הקושי בהשקעה פאסיבית

  • הוסף לסימניות
  • #21
בני ה ז ו ג חייבים להסכים, זה נראה לי א' ב'

לקבוע זמן ללמוד על הנושא ביחד (לא במקום יציאה ז ו ג י ת אבל יש כזה מושג "ד י י ט - פ י נ נ ס י" שבו מדברים פיננסים, לכל אחד יש רקע וחינוך פיננסי אחר וחשוב לדבר על זה ולהבין אחד את השני)

אולי צריך למצוא איזון שישמח את כולם, גם אם זה אומר להשקיע פחות, אולי בעתיד תוכלו להשקיע יותר, או ליעד סכום מסוים למה שהיא צריכה
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #22
אני חושב עוד דבר בקשר להשקעה אצל הציבור שלנו
שמתחילים להשקיע זה מעורר מרבצו את ה ת א ו ו ה של כסף שאצל רובם זה קצת מדוכא/מוחבא וזה יוצר קושי
לדעתי צריך לדעת להתמודד גם עם זה בכל הסיפור של חשבון מסחר
השקעה פאסיבית לא צריכה להגיע מהמקום הזה לדעתי בכ"א
וגם הכותרות של מצאנו דרך לחתן ילדים זה קצת מעורר ציפיות גבוהות בלי להבין מה עושים
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #24
לחשוב על זה כמו על הפנסיה. הכרחי וזהו. או כמו שכר דירה.
כמו שאין טעם לשבת מול התלוש ולהסתכל על ההפרש בין הברוטו לנטו ולחשוב מה היה אפשר לקנות בסכום הזה, ככה גם להתייחס לכל השקעה שהחלטת שהיא הכרחית בשביל היציבות הכלכלית בעתיד.
בהקשר הזה העצה לעשות הוראת קבע מתאימה מאד. יושבים ועושים חשבון קר כמה כסף צריך לחסוך, עושים הוראת קבע וזהו. ההחלטה התקבלה פעם אחת ולא צריך לקבל אותה כל פעם מחדש. לקבל אותה מחדש זה באמת קשה.
גם על שכר דירה מתרגלים לחשוב כעל הוצאה קשיחה שהיא לא חלק מהכסף הפנוי, ולא כל חודש חושבים מחדש איך היה אפשר לעלות ברמת החיים אם שכר הדירה היה נמוך יותר. מקסימום עושים את החשבונות האלו באופן תקופתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
, מה גם שאם משום מה לא אוכל לעמוד החזר מתי שהוא (מסיבה אמיתית) אני לא רוצה להתחיל לבא לבקש מאנשים שיעזרו לי בגלל השקעה
אפשר במקרה כזה לקחת את הכסף מההשקעה עצמה.
כמובן, הסיכון במינוף הוא שזה עלול לגרום למשיכה בהפסד גדול.
אבל כשעושים את זה בזהירות ובצורה מחושבת, אפשר מאד לצמצם את הסיכון.
לוקחים הלוואה קטנה לזמן קצר, עם החזר שאין בעיה לעמוד בו. מחזיקים חלק מהכסף בהשקעה נזילה בסיכון נמוך למקרה שיהיה צריך למשוך כסף. דברים כאלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
בני ה ז ו ג חייבים להסכים, זה נראה לי א' ב'

לקבוע זמן ללמוד על הנושא ביחד (לא במקום יציאה ז ו ג י ת אבל יש כזה מושג "ד י י ט - פ י נ נ ס י" שבו מדברים פיננסים, לכל אחד יש רקע וחינוך פיננסי אחר וחשוב לדבר על זה ולהבין אחד את השני)

אולי צריך למצוא איזון שישמח את כולם, גם אם זה אומר להשקיע פחות, אולי בעתיד תוכלו להשקיע יותר, או ליעד סכום מסוים למה שהיא צריכה
לא נראה לי שזו הנקודה, ברור שלא עושים שום צעד כספי משמעותי ללא הסכמה של שני בני זוג ועל זה לא היה נושא, הדיון היה כיצד אפשר להקל על הקושי של מי שלא מתעניין בעולם ההשקעות (אלא רק מבין שזה נצרך) ולכן יש לו הרגשה של כסף שיוצא ללא תמורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אפשר במקרה כזה לקחת את הכסף מההשקעה עצמה.
כמובן, הסיכון במינוף הוא שזה עלול לגרום למשיכה בהפסד גדול.
אבל כשעושים את זה בזהירות ובצורה מחושבת, אפשר מאד לצמצם את הסיכון.
לוקחים הלוואה קטנה לזמן קצר, עם החזר שאין בעיה לעמוד בו. מחזיקים חלק מהכסף בהשקעה נזילה בסיכון נמוך למקרה שיהיה צריך למשוך כסף. דברים כאלו.
א. להשאיר חלק מהכסף בסיכון נמוך זה כבר דורש להשקיע יותר זמן והתעסקות בעניין, מה שיכול להיות חיסרון במוטו של "שגר ושכח"....., ב. גם להתחיל לקחת כסף חזרה מההשקעה עצמה זה סיכון גדול שיהיו עוד הזדמנויות ש"לא תהיה ברירה" ויוציאו כסף מההשקעה עצמה לפני הטווח המקורי אליו תוכננה ההשקעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אני חושב עוד דבר בקשר להשקעה אצל הציבור שלנו
שמתחילים להשקיע זה מעורר מרבצו את ה ת א ו ו ה של כסף שאצל רובם זה קצת מדוכא/מוחבא וזה יוצר קושי
שים לב שהדיון פה לא על הקושי שיש פחות כסף נזיל (בתור כסף), אלא על הקושי לצרוך דברים נוספים (כ"א לפי עניינו), מה שלדעתי פחות קשור לתאוות ממון (אולי לתאוות אחרות ;) ).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #29
שים לב שבדיון פה לא על הקושי שיש פחות כסף נזיל, אלא על הקושי לצרוך דברים נוספים (כ"א לפי עניינו), מה שלדעתי פחות קשור לתאוות ממון (אולי לתאוות אחרות ;) ).
ברור
לא הדגשתי שזה לא ממש קשור לפותח האשכול
אלא שנגיד עד היום אברך שלא התעסק כ"כ עם כסף
פתאום נכנס לעולם הזה כי חייבים לחתן וזה נהיה אצלו דיבור השקעות ובורסה
וזה יכול להתעורר אצלו הרדיפה לכסף
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
לא נראה לי שזו הנקודה, ברור שלא עושים שום צעד כספי משמעותי ללא הסכמה של שני בני זוג ועל זה לא היה נושא, הדיון היה כיצד אפשר להקל על הקושי של מי שלא מתעניין בעולם ההשקעות (אלא רק מבין שזה נצרך) ולכן יש לו הרגשה של כסף שיוצא ללא תמורה.
לחסוך הוא מבין
להראות לו טבלה פשוטה מה הרווח שיהיה לו עוד X שנים הוא מבין
אם כן יש מה להתחיל אם לא .....
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
תחתום על הו"ק עכשיו
לא תתחרט!
תבוא לכאן עוד שנה לעדכן בתוצאות.
בהצלחה!
@ד.מ.
מנסיון
מוצלח ביותר
ועוד יותר מנסיון
אם תתחיל בסכומים קטנים ותגדיל לאט
לא תרגיש מנסיון
כמו כל הוק בחשבון שכמעט לא שמים לב אליו
אא"כ אתה לא גומר את החודש שזה דבר אחר לגמרי
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
א. להשאיר חלק מהכסף בסיכון נמוך זה כבר דורש להשקיע יותר זמן והתעסקות בעניין, מה שיכול להיות חיסרון במוטו של "שגר ושכח"....., ב. גם להתחיל לקחת כסף חזרה מההשקעה עצמה זה סיכון גדול שיהיו עוד הזדמנויות ש"לא תהיה ברירה" ויוציאו כסף מההשקעה עצמה לפני הטווח המקורי אליו תוכננה ההשקעה.
חסכון חירום בסיכון נמוך זה דבר חשוב, והוא קודם בחשיבותו לחסכונות טווח ארוך.
אם יש לך חיסכון כזה, הוא יכול לשמש גם לגיבוי למקרה שלא תוכל להחזיר את ההלוואה. לאחר שמשתמשים בחיסכון חירום, צריך לשקם אותו בחזרה בעדיפות ראשונה על פני השקעות אחרות.
(למה שחיסכון בסיכון נמוך יהיה התעסקות? קונים קרנות כספיות ושלום. אפשר גם בבנק בפקדון נזיל. שגר ושכח לא פחות ממניות)
החלק השני כבר תלוי אישיות, כל אחד צריך להכיר את עצמו ולדעת עד כמה הוא מסוגל להיות ממושמע. חלק מזה הוא לא רק משמעת אלא תכנון נכון - כדי שלא תתפתה לקחת מהחסכון לטווח ארוך בשביל בר מצווה לילד, צריך שיהיה לך תכנון עבור הבר מצווה. צריך גם להתמודד עם הוצאות "לא צפויות צפויות" וכן הלאה. עם תכנון נכון מגיעים הרבה פחות למצבי אין ברירה.
אין דרך מושלמת, צריך לבחור את הדרך עם הכי פחות חסרנות. להפריש את הכסף כל חודש קשה רגשית, הוראת קבע לא נוח, הלוואה גוררת סיכון להרגלים רעים. מכל האפשרויות, להפריש את הכסף כל חודש נשמע לי כמו השיטה עם הכי הרבה סיכון התנהגותי, כי הסף שבו תגיד לעצמך שאין ברירה החודש וחייבים להשתמש בכסף הוא נמוך בהרבה מהסף שבו תמשוך מחשבון חיסכון. לפחות אם אתה אדם ממוצע. אבל בסופו של דבר זה אינדבידואלי, והכרה בסיכונים ההתנהגותיים היא חצי דרך לפתרון שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
רק להדגיש נקודה קטנה, הדיון פה אינו ספציפי עלי, ולא הייתי פותח אותו בצורה פומבית אם לא שהייתי רואה כמה וכמה חברים באותו שלב בחיים כמוני עם אותו הקושי (אולי הייתי צריך לנסח את הכותרת "אוריה המשקיע המתחיל מתקשה להתמיד בהשקעה פאסיבית.....), ולכן הדיון היה פחות על האם ובמה להשקיע וכדו' שעל זה יש כאן כמה וכמה אשכולות ומאמרים מצוינים, אלא על איך להקל על ה"היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם" (אפי' מבחינה פסיכולוגית/רגשית) בצורה שתעזור להמשיך ולהשקיע לאורך זמן.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #34
מה שאתם צריכים לחפש זה "מניע" שיניע אתכם לחסוך ולהשקיע.
יש כאלו שהמניע שלהם זה לראות שהם מרוויחים כסף, אבל זה מניע מפוקפק כי זה יכול לגרום להשקיע גם בהשקעות מפוקפקות, או להשקיע בהשקעות עם יותר סיכון שאפשר לראות רווחים גבוהים יותר בטווח הקצר ובאותו מידה גם להפסיד הרבה כסף וכדו', ובכלל כידוע אני דוגלת שלא לעקוב כל הזמן אחרי ההשקעה אלא להניח לה בשקט ולהניב רווחים גבוהים מאד בטווח הארוך.

אז מה שנשאר זה למצוא מניע איכותי לחסוך ולהשקיע, כזה שיגרום לכם רצון עמוק לחסוך ולהשקיע ככל יכולתכם.
יש כאלו שהמניע החזק שלהם זה שהם ראו ו/או רואים את הוריהם או את חבריהם נקרעים תחת עול החובות וגלגולי החובות וכדו', והם אומרים לעצמם שהם בשום אופן לא רוצים להגיע למצב הזה, והם מרגישים מוכרחים להגיע למצב שיהיה להם מספיק כסף שלהם שממנו יחתנו את הילדים וכדו'.

מניע נוסף יכול להיות הרצון לנוח בשקט בגיל מסוים, מה שיתן להם אפשרות להגיע ל"עצמאות כלכלית" ולהגיע ל"פרישה מוקדמת" בצורה רגועה, ולשם זה הם יסכימו להתאמץ ולחסוך ולהשקיע כל כסף אפשרי.

מניע נוסף יכול להיות שורת הרווח, ולזה אפשר להגיע בצורה בריאה ע"י קריאת הרבה מאמרים על אופן ההשקעה הפאסיבית, והשכל שעומד מאחוריה, וכמה אפשר להרוויח בצורה הזאת אם משקיעים כך וכך לחודש? וכמה כמה אם משקיעים סכום אחר? וכמה לטווח כזה של שנים? וכמה לטווח אחר? וככל שמבינים את זה בצורה עמוקה ויסודית יותר, הרבה פחות צריך להסתכל על המצב של התיק בפועל וזה מדרבן להשקיע גם ללא שרואים מיד את הרווחים.

ובהצלחה לכם למצוא את המניע החיובי שיעזור לכם בזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
רק להדגיש נקודה קטנה, הדיון פה אינו ספציפי עלי, ולא הייתי פותח אותו בצורה פומבית אם לא שהייתי רואה כמה וכמה חברים באותו שלב בחיים כמוני עם אותו הקושי, ולכן הדיון היה פחות על האם כיצד ובמה להשקיע וכדו' שעל זה יש כאן כמה וכמה אשכולות ומאמרים מצוינים, אלא על איך להקל על ה"היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם" (אפי' מבחינה פסיכולוגית/רגשית) בצורה שתעזור להמשיך ולהשקיע לאורך זמן.
קצת מאוחר לאנשים פה, אבל מומלץ להרגיל את הילדים קודם כל לחסוך, ואחר כך גם להשקיע חסכונות.
אפשר להשקיע גם בסכומים קטנים. זה טוב גם מצד זה שמתרגלים לא להיבהל מירידות, וגם מצד זה שמקבלים הדגמה לכך שהכסף צומח, וזה נותן מוטיבציה להשקיע אחר כך בהמשך בצורה רצינית.
אבל העיקר זה ההרגל לחסוך ולשים כסף בצד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
קצת מאוחר לאנשים פה, אבל מומלץ להרגיל את הילדים קודם כל לחסוך, ואחר כך גם להשקיע חסכונות.
אפשר להשקיע גם בסכומים קטנים. זה טוב גם מצד זה שמתרגלים לא להיבהל מירידות, וגם מצד זה שמקבלים הדגמה לכך שהכסף צומח, וזה נותן מוטיבציה להשקיע אחר כך בהמשך בצורה רצינית.
אבל העיקר זה ההרגל לחסוך ולשים כסף בצד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
חינוך פיננסי הוא למידה גרידא.
נראה לי שהשרשור הנוכחי מפריך את המשפט הזה בהודעת הפתיחה בקישור שלך... ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מה שעוזר זה להסתכל מדי פעם בחשבון ולראות איך הוא גדל ב"ה.
אמנם לוקח בערך 4 שנים לקפיצה המשמעותית (בS&P) אבל גם עד אז זה נחמד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

יש בדיחה ישנה בוול סטריט על משקיעים פאסיביים:
שני מנהלי השקעות, מאמיני ה־ETF, הולכים ברחוב ורואים שטר של 100 דולר על הרצפה.
אחד אומר לשני:
“היי, זה לא נראה כמו שטר של 100 דולר?”
השני עונה לו בלי למצמץ:
“אם זה באמת היה שטר של 100 דולר — מישהו כבר היה מרים.”
והם ממשיכים ללכת.
במשך הרבה זמן לא העליתי את הבדיחה הזו — לא רציתי להיות ה"עמלק שמקרר את האמבטיה" של ההשקעות הפאסיביות.
אבל אז חשבתי — רגע, מי בכלל יוצא כל בוקר לחפש כסף זרוק על הרצפה?
לא מכיר אף אחד עם מקצוע כזה.
אין “סטארטאפ לחיפוש שטרות אבודים”.
ואז, השבוע, נפל לי אסימון — דווקא לא מהשוק, אלא מהכביש.
במוצ”ש החלטתי לשכור רכב לירושלים, במקום האוטובוס הקבוע.
הגעתי למחסום של כביש 443 — ושם התחיל המשחק האמיתי:
הגעתי למחסום,
שלושה נתיבים לפניי, ואני חושב לעצמי:
אם רק אבחר את הנתיב הנכון — אהיה הראשון לעבור.
או בקיצור איך לתזמן את הנתיב הטוב?
מצד ימין נתיב כמעט בלי מכוניות אבל עם אוטובוסים — קצר, אבל החיילים לפעמים מחליטים לעלות לבדוק.
משמאל — יש רכב שנראה ערבי, אז אולי יעצרו אותם לבדיקה ארוכה.
אני עומד שם, עושה ניתוח בזמן אמת: "אם יעלה חייל — הפסדתי.
אם אסע בנתיב בלי האוטובוסים כנראה ודאי אפסיד.....
עד שיפתחו להם את הבגאז'...
ובינתיים אני רואה את הנתיב השני מתקדם, עוקף אותי.
עובר לשם — ואז הגיע משהו בלתי צפוי בכלל
החיילים פתאום סגרו את הנתיב!
מנסה לחזור — פתאום גם פה תקוע.
כולם עכשיו מנסים לעבור....
בקיצור, אחרי רבע שעה, הבנתי משהו חשוב:
אי אפשר לתזמן את המחסום.
וזה בדיוק מה שלמדתי גם לשוק —
אפשר לעמוד בצד, לחשב, לנתח, לנחש…
אבל בסוף, כל התורות והגרפים לא יעזרו אם בדיוק כשעברת נתיב —
החייל יחליט לסגור את העמדה.

אז אולי באמת, כמו בשוק ההון , עדיף פשוט להישאר במסלול,
להחזיק בהגה, לא לנסות להיות הכי חכם,
ולהגיע בסוף לירושלים בשלום — גם אם לא ראשון בתור.


כמובן שאין שום קשר לייעוץ או קריאה כלשהי אלא רק הגיגי ליבי
ליאיר יש דירה בפריפריה בשווי 1,250,000, מתוכה 350,000 משכנתא עם החזרים של 1,800 ש"ח.
הוא משכיר אותה ב2,500 ושוכר במרכז ב4,500 [הוא לא מתכנן לעבור דירה]. סה"כ הוא משלם כל חודש 3,800 על דיור.
ליאיר יש 3 בנות חמודות בגילאי 2, 5, ו7, והוא רוצה לתכנן את החתונות שלהן + התחייבויות לדירה. בהנחה שיהיו עוד ילדים בדרך.
ליאיר יש אפשרות לחסוך 1,500 ש"ח בחודש. אז הוא החליט לפתוח קרן השתלמות [כן, הוא עצמאי] ולשים את הכסף בS&P500 כל חודש. בנוסף הוא קיבל הצעה להלוואה של 30,000 ללא ריבית לשלוש שנים, אם הוא יעביר את החשבון בנק שלו. אז הוא מתכנן לקחת את ההלואה ולהשקיע אותה, ולהחזיר מתוך החיסכון החודשי 833 ש"ח בחודש.

אבל אז חבר בכולל הסביר לו שבעצם הוא משלם כל חודש פער של 2,000 ש"ח שכירות שהולך לטמיון. במקום זה, הוא הציע לו למכור את הדירה בפריפריה ולקנות דירה בעיר מגוריו ב1,800,000, לקחת משכנתא של 970,000 [70,000 הוצאות נלוות]. בהנחה שהוא ישלם כל חודש 5,000 על המשכנתא, ישאר לו עוד 300 חיסכון חודשי לS&P [כרגע הוא משלם 3,800 על דיור, ונשאר לו 1,500 כזכור].

אלא שחבר אחר טען לו, שמדירה במרכז לא מחתנים ילדים, אף אחד לא מוכר את הדירה שלו בשביל זה - רק מחוסר ברירה מוחלט.

אז מה אתם מציעים ליאיר לעשות בתכל'ס?
האיש שניבא את משבר 2008 טוען שאנחנו חיים בסוף עידן האימפריה האמריקאית.

הסימנים, לדברי ריי דאליו: חוב של 37,000,000,000,000$, חברה קרועה מבפנים, ומעצמה חדשה במזרח. אז האם אנחנו על סף קריסה, או שכולם מפספסים את התמונה הגדולה?

‏לפי דאליו, מה שאנו רואים אינו משבר רגיל, אלא סיומו של "מחזור חוב ארוך טווח" של 75-100 שנים. בסוף המחזור, החוב כה גדול עד שהממשלה חייבת להדפיס כמויות אדירות של כסף כדי לממן אותו, מה ששוחק את ערך המטבע. זו לא פוליטיקה, זו מכניקה כלכלית שחזרה על עצמה בהיסטוריה.

20250919_100608.jpg

‏השורשים ההיסטוריים נטועים ב-1971. עד אז, תחת הסכם ברטון-וודס, המערכת המוניטרית העולמית פעלה על תקן הצמדת הדולר לזהב. אך עלויות מלחמת וייטנאם והדפסת דולרים מסיבית גרמו למדינות לדרוש זהב פיזי בתמורה. בתגובה, "הלם ניקסון" ביטל חד-צדדית את ההצמדה והכניס את העולם לעידן כסף הפיאט.

‏הסכנה האמיתית היא לאו דווקא קריסה מחר בבוקר, אלא 'מוות באלף חתכים'. שחיקה איטית של מעמד הדולר כמטבע הרזרבה העולמי. אם מדינות יפסיקו לסחור בדולרים, ארה"ב תאבד את 'הפריבילגיה המופקעת' שלה לממן חובות בזול, והעולם כולו ייכנס לסחרור של חוסר ודאות.

20250919_100800.jpg

ופה מגיע הפרדוקס: הנתונים מפחידים, האזהרות נשמעות כבר 50 שנה. ובאותו הזמן, ה-S&P 500 הפך השקעה של 10,000$ ב-1980 ליותר מ-1,000,000$ היום. איך שני הדברים האלה מסתדרים יחד? כי אנחנו שואלים את השאלה הלא נכונה.

20250919_100842.png

‏השאלה היא לא 'האם החוב מסוכן?' (התשובה היא כן), אלא 'מה האלטרנטיבה?'. להחזיק מזומן? זו התחייבות להפסד ריאלי של 2-3% כל שנה בגלל האינפלציה. לעומת זאת, השוק האמריקאי נתן תשואה שנתית ממוצעת של כ-10% לאורך עשרות שנים. המספרים לא משקרים.

20250919_101348.jpg

‏לפחד מהחוב זה הגיוני. לא להשקיע בגלל הפחד, זה כמו לוותר על טיול בחו"ל כי המטוס עלול להתרסק. הסיכון קיים, אבל הוא מזערי לעומת ההפסד הוודאי של החמצת ההזדמנות. המטרה היא לא להיות חסין לכדורים, אלא ללבוש אפוד מגן: פיזור השקעות והתמדה.

‏לסיכום: אל תתנו לרעשי הרקע המפחידים לנהל לכם את התיק. הבינו את הסיכונים, אך זכרו שהשקעה לטווח ארוך היא הימור על הקידמה האנושית. וזה,
סטטיסטית, ההימור הבטוח ביותר בהיסטוריה. (גלילאו)

20250919_101508.jpg

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה