דרוש מידע הקיר הרביעי/דבורי רנד

[120161]

האם התקציר לא יוריד מהנאתך בקריאת הספר?
מסתבר שיוצא בקרוב
מענין שכבר פעמיים דבורי הוציאה ספר לשוק לפני שהסתיימו הפרקים במגזין
הפעם זה לא קורה?

 

[א-ירושלמית]

הסיפור הסתיים מזמן!

 

[120161]

נכון, הפעם זה לא קורה מרגיש לי יותר הוגן...

 

[dvory]

לפני אשכול ספרים חדשים, לפני כל מקום אחר, שמה פה את תמצית החודשים האחרונים:

והנה כריכה אחורית:

ב"ה, סוף סוף, הספר בדרך לחנויות. יגיע בתחילת שבוע הבא, אי"ה ורק בכוחו.
בנימה אישית, קרה הרבה בזכותכן, וזו הסיבה שאני מספרת עליו דווקא פה, ולא באשכול הספרים החדשים.
היה חורף קשוח. יותר מדי שעות בבתי חולים (אמי האהובה מאד. רחל בת חנה רבקה. בדרך להחלמה, ב"ה).
הפקת ספר היא פרויקט תובעני, גם בשגרה רגילה הוא דורש לא מעט משאבים. בטח כשהוא ספר ארוך כל כך, ומורכב. ובקושי שרדתי את היומיום.
היו רגעים שחשבתי לוותר עליו, להכניס למקפיא, להוציא כשירווח לי. אבל אז הגיעו רגעים אחרים שנזכרתי בקשב שהענקתן לסיפור, לי. בלב הענק שפתחתן.
הייתן דלק, ועל כך תודה גדולה.
באורו נראה אור, כולנו.

 

[א. אדם]

וואו
איזו בשורה מרגשת!!!
אהבתי את "מציגה"...
והרעיון המדהים שמבוטא בכריכה
בעל כל כך הרבה רבדים
שמחה כל כך שהמשכת עם הפרויקט המדהים הזה
הסיפור הזה הוא סיפור חובה בעיני!
(ספר ראשון שהקדשתי לו שיר)
תודה עליו
ובעז"ה רפואה שלמה לאמא שלך בעז"ה

 

[בתיה 123]

ד

לפני אשכול ספרים חדשים, לפני כל מקום אחר, שמה פה את תמצית החודשים האחרונים:
צפה בקובץ המצורף 1927039
והנה כריכה אחורית:
צפה בקובץ המצורף 1927041
ב"ה, סוף סוף, הספר בדרך לחנויות. יגיע בתחילת שבוע הבא, אי"ה ורק בכוחו.
בנימה אישית, קרה הרבה בזכותכן, וזו הסיבה שאני מספרת עליו דווקא פה, ולא באשכול הספרים החדשים.
היה חורף קשוח. יותר מדי שעות בבתי חולים (אמי האהובה מאד. רחל בת חנה רבקה. בדרך להחלמה, ב"ה).
הפקת ספר היא פרויקט תובעני, גם בשגרה רגילה הוא דורש לא מעט משאבים. בטח כשהוא ספר ארוך כל כך, ומורכב. ובקושי שרדתי את היומיום.
היו רגעים שחשבתי לוותר עליו, להכניס למקפיא, להוציא כשירווח לי. אבל אז הגיעו רגעים אחרים שנזכרתי בקשב שהענקתן לסיפור, לי. בלב הענק שפתחתן.
הייתן דלק, ועל כך תודה גדולה.
באורו נראה אור, כולנו.

דבורי אהוב!!!
כל המילים שלך הם מתנה (כמו רוזי) אבל הספר הזה הוא אחר.... הוא נגע לי עמוק עמוק בלב!!!
ואני לא היחידה
תודה עליו!

 

[Rac]

אינני סופרת ...כך שדעתי היא רק מקריאה רבה יחסית ומנסיון חיים
סופרת לא יכולה לכתוב על התנהגות בנאלית פשוטה ורגילה של בעלי ההפרעות...מסכימות?
הספר חייב להיות עם דוגמאות על גבול ההזוי בכדי שיהיה מרתק וחדשני
אמא שלי לא קשקשה איקסים ולא נסעה לאפריקה ואם היו כותבים מה שהיא אמרה או עשתה זה לא היה מענין את הציבור - הכאב הוא פרטי והפגיעה אינדיבידואלית.
לענ"ד יש להסתכל על ההתנהגות באופן כללי והמקרים הפיקנטיים יתכן שהוקצנו בשביל הענין (פריצת חלון...)
"אם זה לא היה עצוב - זה היה מצחיק"
סליחה דבורי שאני מרשה לעצמי להסביר את זוית הראיה שלי

וגם: אין פתרונות קסם!
לא ניתן לנתק לגמרי ולפתור בעיות
ואת זה דבורי מצליחה להעביר באומנות רבה בספריה

לא מסכימה.
נכון שיש הרבה בעלי הפרעות שפוגעים בצורה שיכולה להראות מבחוץ הכי בנאלית ולא מעניינת (ואז באמת יהיה הרבה יותר קשה לזהות שיש כאן הפרעה... עוד נקודה למחשבה.)
עדיין לא קראתי את הסיפור ולא יודעת מה ההתנהגויות שמתוארות שם. כן מכירה מספיק סיפורים מהחיים.
המקרים הפיקנטיים- יתכן שהוקצנו בשביל העניין, באמת, אבל בואו נסתכל למציאות בעיניים- יש גם דברים כאלה.
יש הכל, לצערנו. קשה לשאת את זה, נכון, אבל לא הכחשה תעזור.

 

[נעגל וואסער]

אוף. רק אני לא מבינה את הרעיון של הכריכה?
תסבירו לי. מעניין אותי מאד.

 

[אבואלה]

מענין גם אותי! dvori אפשר הסבר?
ורפואה שלמה לאמא שלך!

 

[שפרה ר.]

זה בסגנון של אדום לבן ושות'
או של פחות או יותר/ המשך יבוא
או של 50/50/עליה השלום?

 

[מציאותית]

אוף. רק אני לא מבינה את הרעיון של הכריכה?
תסבירו לי. מעניין אותי מאד.

האוזניות של אמונה?

 

[בתיה 123]

אני הבנתי את הכריכה כך:
האוזנית אין להן חיבור- כמו בקה שכל החיים שלה דיברה בלי שאף אחד באמת יקשיב לה
בצד השני יש את הכבל של האוזניות אולי רמז לזה שבקה בסוף משתקמת....

 

[יוכבדא]

הכבל

עשו ממנו שורשים

 

[שפרה ר.]

זה בסגנון של אדום לבן ושות'
או של פחות או יותר/ המשך יבוא
או של 50/50/עליה השלום?

מישהו?

 

[shaini]

מישהו?

יותר כמו אדום לבן, שומרת השערים ועוד.
קצת פחות פיוטי.

 

[א. אדם]

אדום לבן ושות
אבל היופי פה שבאמת כל ספר הוא יצירה נפרדת

 

[ROST]

לפני אשכול ספרים חדשים, לפני כל מקום אחר, שמה פה את תמצית החודשים האחרונים:
צפה בקובץ המצורף 1927039
והנה כריכה אחורית:
צפה בקובץ המצורף 1927041
ב"ה, סוף סוף, הספר בדרך לחנויות. יגיע בתחילת שבוע הבא, אי"ה ורק בכוחו.
בנימה אישית, קרה הרבה בזכותכן, וזו הסיבה שאני מספרת עליו דווקא פה, ולא באשכול הספרים החדשים.
היה חורף קשוח. יותר מדי שעות בבתי חולים (אמי האהובה מאד. רחל בת חנה רבקה. בדרך להחלמה, ב"ה).
הפקת ספר היא פרויקט תובעני, גם בשגרה רגילה הוא דורש לא מעט משאבים. בטח כשהוא ספר ארוך כל כך, ומורכב. ובקושי שרדתי את היומיום.
היו רגעים שחשבתי לוותר עליו, להכניס למקפיא, להוציא כשירווח לי. אבל אז הגיעו רגעים אחרים שנזכרתי בקשב שהענקתן לסיפור, לי. בלב הענק שפתחתן.
הייתן דלק, ועל כך תודה גדולה.
באורו נראה אור, כולנו.

תודה @dvory שעשית את זה,
תשמחי בעז"ה הרבה נשמות ישראל בקריאת חומר איכותי ומרתק במהלך החג.
יעמדו הזכויות לרפואת אמך שתחי'

 

[ניק 96021]

הספר הוא כמו פחות או יותר או יותר בסגנון של הספר על הזו"צ? (עם תיקתק וכו', לא זוכרת איך קוראים לו)
אין על הספרים והכתיבה של @dvory

 

[רוחליקלה]

סיימתי לקרוא את הספררר ואני בדיכאון מזה!
נשארתי בלי מילים מרב המילים שלך!
תקשיבי את לא נתת לי לישון בלילה!!! מה זה???
זה מסוג הספרים שאי אפשר להפסיק בלי להגיע לכריכה האחורית, וזה מסוכן קצת...

איזה עלילה משוגעת, אני אוהבת, כל שניה משו אחר מסתבך, ואת יודעת לתקן אותם בצורה מדהימה!
והכתיבה שלך בכלל, מזל טוב על מעריצה חדשה שכמוני!
היו משפטים שממש התענגתי עליהם
מותר לומר שהכי אהבתי את אמונה המסכנה? עד עכשיו אני מרחמת עליה


בא לי להגיב גם על קל וחומר
אני לא בגיל בעיקרון, אבל כנראה שכן
ממש אוהבת אותו, הולכת אליו מיד כשהעיתון מגיע.

הסיפור החדש ימין שמאל נשמע מבטיח,
עוד לא ממש ברור, אבל אני סומכת עליך שזה יהיה מרתק!


אז שיהיה לך בהצלחה, אל תחסכי במילים!

 

[מימיי]

מותר לומר שהכי אהבתי את אמונה המסכנה? עד עכשיו אני מרחמת עליה

מזדהה. אהבתי את הרוח שהיא הכניסה.
וכמה שהיא דוקרנית כמו קיפוד שמחוברים אליו סכינים, היא כל כך רגישה ועדינה.
חיה פצועה שעטופה בשריון.

בא לי להגיב גם על קל וחומר
אני לא בגיל בעיקרון, אבל כנראה שכן
ממש אוהבת אותו, הולכת אליו מיד כשהעיתון מגיע.

וואי, עוד פעם מזדהה. מתחילה לחשוד שמישהו עוקב אחריי .
גם אני, למרות שעברתי את הגיל, התחברתי מאוד לסיפור של קל וחומר.
כל פעם שהעיתון מגיע אני מברכת את השבת הזאת שהשתעממתי בה, פתחתי את עיתון ילדים וגיליתי את הסיפור.
הרעיון להציף את הנושא של האנוקרסיה לגיל הצעיר הוא מעולה. ודבורי עושה את זה בצורה עדינה ונחושה כל כך.
מאמינה שהצלת עשרות ילדים.

אני ממש חייבת לקרוא את הכל ברצף, אז אם יוצא ספר - אשמח לעדכון!