הקרנפית הכתומה

[GRN]

לי, אין שום דבר להגיד. אולי לחכמי ישראל יש.

בכל מקרה- אם ההערה נראית לך- תוסיפי צנזור. זה לא אישי נגדך.

אני מאמינה שיש לך הרבה מה לומר על הפוסט הזה, כמו שיש לך דעות מוצקות בעוד הרבה נושאים.

לגבי הצנזור - אני מאמינה שהחבר'ה כאן אנשים בוגרים.

 

[תקוה]

תקיפות שלווה- תלמדי אותי?

 

[GRN]

תשמעי את ההרצאות של הרב יעקובזון בנושא משמעת, אבל כמה וכמה פעמים.

 

[מלפפון]

תודה לך. נשקול להחליף תפקיד.

פעם הייתי מספרת לה סיפור ואחר כך היו לה 1001 שאלות על הסיפור והיא התרחקה מהשינה בקילומטרים. אז עברנו לשירים והיא הפכה לבררנית בשירים ולוקח חצי שעה עד שבוחרים שיר, ושוב מתרחקת השינה.

אז יאללה. תצרחי עליה...

ממקומי מחוץ לחדר אני שומעת אותם מדברים. הם כנראה גם שואלים שאלות ומספרים את הקורות בגן. הוא נמצא איתם לפעמים 10 דקות. הזמן הזה מוקדש להם.
אבל כשהוא יוצא ואומר בנחרצות: אין דיבורים וכו( יש נוסח קבוע, ויום אחד כשהייתי לבד בבית וניסיתי לחקות אותו, הם אמרו: לא אומרים ככה, ותקנו אותי לנוסח המדויק..) הם יודעים שזהו מבחינתו.
אם ילד קם הוא כן יכעס עליו. ואגב, לכן אני אומרת עוד במהלך ארוחת הערב: מי דרוצה לשתות, עכשיו. אחרי זה אני לא נותנת.
וגם מקפידה על הליכה לשרותים לפני שנשכבים במיטות. כדי שלא יהיה תרוץ לקום.
וגם משכיבה בזמן שנראה לי שילד אמור להיות עייף. לא ב6 כמו חברותיי האמהות המושלמות..

 

[השראה]

לכל מי ששאל איך אפשר להשיג תוצאות עם ילדים ללא צעקות ...
לפעמים צריך לצעוק ואפילו חינוכי.
הכוונה היתה להמנע מצעקות שמגיעות מחוסר שליטה ולחץ.
צעקות לא מבוקרות בטונים גבוהים מידי,

אם אימא צועקת על הילדים כי היא החליטה שעכשיו צריך לגעור בהם בתקיפות ואפילו להרים את הקול כי הסיטואציה דורשת את זה מבחינה חינוכית כרגע זה לא אומר שהיא נכנסת למצב של חוסר שליטה וצעקות שיגרמו לה להרגיש אמא רעה.

 

[GRN]

לכל מי ששאל איך אפשר להשיג תוצאות עם ילדים ללא צעקות ...
לפעמים צריך לצעוק ואפילו חינוכי.
הכוונה היתה להמנע מצעקות שמגיעות מחוסר שליטה ולחץ.
צעקות לא מבוקרות בטונים גבוהים מידי,

אם אימא צועקת על הילדים כי היא החליטה שעכשיו צריך לגעור בהם בתקיפות ואפילו להרים את הקול כי הסיטואציה דורשת את זה מבחינה חינוכית כרגע זה לא אומר שהיא נכנסת למצב של חוסר שליטה וצעקות שיגרמו לה להרגיש אמא רעה.

שוב יש כאן חיבור בין "לגעור בהם בתקיפות" לבין צעקות, אבל עדיין אני מסכימה איתך שיש מקרים (נדירים יחסית) שבהם נכון להרים את הקול.
אבל בואו נדבר על הצעקות שכולנו מכירות, ושכולנו יודעות שעדיף שלא היו.

 

[bracha]

לכל מי ששאל איך אפשר להשיג תוצאות עם ילדים ללא צעקות ...
לפעמים צריך לצעוק ואפילו חינוכי.
הכוונה היתה להמנע מצעקות שמגיעות מחוסר שליטה ולחץ.
צעקות לא מבוקרות בטונים גבוהים מידי,

אם אימא צועקת על הילדים כי היא החליטה שעכשיו צריך לגעור בהם בתקיפות ואפילו להרים את הקול כי הסיטואציה דורשת את זה מבחינה חינוכית כרגע זה לא אומר שהיא נכנסת למצב של חוסר שליטה וצעקות שיגרמו לה להרגיש אמא רעה.

את מסכימה איתי שיש הבדל גדול, באיך שנראית צעקה מתוך מחשבה ומתוך החלטה ובלי עצבים.

לבין צעקה שמגיע באיבוד שליטה ואיבוד עשתונות.
הגוף מתפקד אחרת בשתי המצבים האלה, וילדים, לא פריירים, יודעים יפה את ההבדל.

 

[שוהם - אמנות יהודית]

השיטה שלה היא: לא לצעוק על ילדים.

הדרכים להשגת השיטה:
להתייחס לילדים בכבוד (לפחות כמו אל בעל מקצוע מזדמן),
להפנים שגם לילדים מותר לשגות
להתחזק בכך שאני כאמא יכולה לבחור את התגובה שלי
לזכור שצרחות עלולות לצאת משליטה
לשנן ש"ישנן צרות גדולות יותר".
להיות מודעת לסיבות שגורמות לי לצעוק.
לא להיות קדושה מעונה.

הרווחים:
אמא שלא מרגישה רעה,
ילדים שמתנהגים יפה ומחזירים אהבה.

כעת, אמרי לי (את, או כל אחת ממצלצלותייך)
האם את לא אוחזת מהשיטה הזאת?
האם לא מנהלים ככה חיים?
האם לא מחנכים ככה ילדים?

כל זה נכון, אבל לא קשור....
כל מה שכתבת נכון, מה שאני ועוד הרבה מתנגדים לו זה הדרך בו היא משיגה לעצמה את אותם הרווחים. לא התוצאה..
ברור שהתוצאה שלן אמא טובה ומכבדת וכו' היא מצויינת, מי יחלוק על זה? אבל אני חולקת על הדרך שבה היא משתמשת. [הדרך שלה היא ממש לא מה שכתבת.. אלא אלו תוצאות של הדרך.. תקראי שוב את מה שהעלית.. הדרך שהיא משתמשת זה שלטים, שיתוף עם ילדים, וכו'. וזה פסול.]

ועם הדרך הזו לא מנהלים חיים, ולא מחנכים ילדים. נקודה!!!

עכשיו הבנת איפה הבעיה?

 

[GRN]

כל זה נכון, אבל לא קשור....
כל מה שכתבת נכון, מה שאני ועוד הרבה מתנגדים לו זה הדרך בו היא משיגה לעצמה את אותם הרווחים. לא התוצאה..
ברור שהתוצאה שלן אמא טובה ומכבדת וכו' היא מצויינת, מי יחלוק על זה? אבל אני חולקת על הדרך שבה היא משתמשת. [הדרך שלה היא ממש לא מה שכתבת.. אלא אלו תוצאות של הדרך.. תקראי שוב את מה שהעלית.. הדרך שהיא משתמשת זה שלטים, שיתוף עם ילדים, וכו'. וזה פסול.]

ועם הדרך הזו לא מנהלים חיים, ולא מחנכים ילדים. נקודה!!!

עכשיו הבנת איפה הבעיה?

יקירתי,
כשכתבתי את ההודעה שהגבת עליה פשוט קראתי את הפוסט פסקה פסקה וסיכמתי אותו לטובת העניין. מה שכתבת על שלטים ושיתוף ילדים (זה אותו דבר, כתוב ממש באותו משפט) הוא עניין שולי כל כך בפוסט, וברור לכולנו שהוא לא נכון.

אני תוהה לעצמי מה, רבש"ע, גורם לך ולמצלצלייך להיתפס דווקא אליו במקום להתייחס לדברים הסופר יפים וסופר נכונים ומעוררים שהיא כתבה.

קשה לנו להודות שאנחנו לא מושלמים?
קשה לנו לראות שדווקא הגויה הזאת עושה מה שאנחנו עדיין לא הצלחנו?
מה, מאיפה זה בא?
חז"ל לא התביישו לכתוב את המעשה בדמא בן נתינה, ועוד לומר שמה גוי ככה אז יהודי על אחת כמה וכמה, אבל אנחנו לא מסוגלים להוריד את הראש, להעריך ולומר: תודה, אני אלמד ממך?

 

[rosmarin]

אני מאמינה שיש לך הרבה מה לומר על הפוסט הזה, כמו שיש לך דעות מוצקות בעוד הרבה נושאים.

לגבי הצנזור - אני מאמינה שהחבר'ה כאן אנשים בוגרים.

על ראשון ראשון,

דעתי האישית קיימת, אבל לא רלוונטית בנושאים כאלה.
מה שרלוונטי זה דעת התורה ודעת חכמי התורה. אפשר פשוט לשאול.
אני חושבת כן שלא אני היא זאת שצריכה להסביר את עצמה למה לא, אלא מי שמביאה דברים מבחוץ(דברים חדשים), צריכה להוכיח למה כן.

ואת זה אני עונה לך כי ראיתי שיש לך באמת כוונה טובה, אני מקווה שתראי את כוונתי הטובה גם.

ולגבי הצנזור,
אל תאמין בעצמך עד יום מותך. (שוב, זה לא הדעה האישית שלי אלא פרקי אבות)



בענין ההשכבה, יש לי שיטה שמומלץ לנסות.
אצלי בבית אם הילדים משתוללים ולא רוצים לישון, אני מוציאה אותם מהחדר, ואומרת להם שעכשיו אסור להם לישון, והם צריכים לעזור לי בבית, או לשחק, עד שהם מרגישים שהם כבר רוצים לישון.
זה עובד גם לאותו יום כי הם מתעייפים אחרי שעובר זמן, וגם ללילות הבית- אני מזכירה להם שאם הם לא ישנים עד שעה מסויימת.....

 

[Ko]

סתם שאלה צדדית: זה באמת כ"כ נורא השיתוף של הילדים בחולשות שלנו ובעבודת המידות?

אני אומרת מילדות את הסלנג "בא לי", ככה היה מקובל בחברה שגדלתי. מאז שהבכור שלי גדל והתחיל לומר את זה אחרי זה נשמע לי צורם ולא מתאים. אז שאני יאסור עליו להגיד את זה בעוד אני בעצמי אומרת? - זה לא ילך. במקום זה הסברתי לו יפה שבעבר היו לי חברות שדיברו כך והתרגלתי אבל עכשיו אני חושבת שזה לא מתאים למשפחה שלנו ועשינו הסכם: מי שטועה השני מזכיר לו לתקן את המשפט ולהתנסח מחדש.
זה עובד יופי, ואני כבר חושבת על המילה הבאה שנעיף מהבית. אבל הרווח היותר גדול לטעמי הוא שהילד שלי הפנים שגם אמא טועה, אמא מודה בטעויות שלה וגם משתדלת לתקן, וגם הוא יכול לטעות, להודות ולתקן.

זה כל-כך לא חינוכי, לדעתכם?

 

[mig]

על ראשון ראשון,

דעתי האישית קיימת, אבל לא רלוונטית בנושאים כאלה.
מה שרלוונטי זה דעת התורה ודעת חכמי התורה. אפשר פשוט לשאול.
אני חושבת כן שלא אני היא זאת שצריכה להסביר את עצמה למה לא, אלא מי שמביאה דברים מבחוץ(דברים חדשים), צריכה להוכיח למה כן.

ואת זה אני עונה לך כי ראיתי שיש לך באמת כוונה טובה, אני מקווה שתראי את כוונתי הטובה גם.

ולגבי הצנזור,
אל תאמין בעצמך עד יום מותך. (שוב, זה לא הדעה האישית שלי אלא פרקי אבות)

מי שהביאה הסבירה יפה מאד מה היא ראתה טוב בזה,
משום מה השוללים נמנעים מלהיכנס לגופו של עניין ומתעקשים ללכת למשפטי קצה לא רלוונטים למסר המועבר בפוסט.

לעניין הצינזור אני מסכימה שקנקן נקי בהחלט עדיף ורצוי.

 

[GRN]

על ראשון ראשון,

דעתי האישית קיימת, אבל לא רלוונטית בנושאים כאלה.
מה שרלוונטי זה דעת התורה ודעת חכמי התורה. אפשר פשוט לשאול.
אני חושבת כן שלא אני היא זאת שצריכה להסביר את עצמה למה לא, אלא מי שמביאה דברים מבחוץ(דברים חדשים), צריכה להוכיח למה כן.

ואת זה אני עונה לך כי ראיתי שיש לך באמת כוונה טובה, אני מקווה שתראי את כוונתי הטובה גם.

ולגבי הצנזור,
אל תאמין בעצמך עד יום מותך. (שוב, זה לא הדעה האישית שלי אלא פרקי אבות)



בענין ההשכבה, יש לי שיטה שמומלץ לנסות.
אצלי בבית אם הילדים משתוללים ולא רוצים לישון, אני מוציאה אותם מהחדר, ואומרת להם שעכשיו אסור להם לישון, והם צריכים לעזור לי בבית, או לשחק, עד שהם מרגישים שהם כבר רוצים לישון.
זה עובד גם לאותו יום כי הם מתעייפים אחרי שעובר זמן, וגם ללילות הבית- אני מזכירה להם שאם הם לא ישנים עד שעה מסויימת.....

על ראשון ראשון -
לא מסכימה איתך שדעתך אינה רלוונטית בכאלה דברים. האם כל כתבה בעיתון על חינוך ילדים עוברת דרך גדולי ישראל? הייתי אומרת שאל לנו לשחק אותה ראש קטן.

לגבי אל תאמין בעצמך עד יום מותך - תבדקי את המקור ותראי שאין קשר בין הציטוט לבין המקרה הנוכחי.

לגבי השיטה של השכבת הילדים שלך - אני מתאפקת לא להיות צינית ולשאול אותך אם שאלת את גדולי ישראל לגבי השיטה, אז לא שאלתי, אני רק מביעה את דעתי שהשיטה הזאת ממש לא נראית לי. ילדים צריכים לדעת לקבל סמכות, ואני צריכים ללמוד איך להעניק להם אותה.

ולסיום, אני באמת מעריכה את כוונתך הטובה, סלחי לי על כך שאני כותבת ברוח קרבית...

 

[שוהם - אמנות יהודית]

יקירתי,
כשכתבתי את ההודעה שהגבת עליה פשוט קראתי את הפוסט פסקה פסקה וסיכמתי אותו לטובת העניין. מה שכתבת על שלטים ושיתוף ילדים (זה אותו דבר, כתוב ממש באותו משפט) הוא עניין שולי כל כך בפוסט, וברור לכולנו שהוא לא נכון.

אני תוהה לעצמי מה, רבש"ע, גורם לך ולמצלצלייך להיתפס דווקא אליו במקום להתייחס לדברים הסופר יפים וסופר נכונים ומעוררים שהיא כתבה.

קשה לנו להודות שאנחנו לא מושלמים?
קשה לנו לראות שדווקא הגויה הזאת עושה מה שאנחנו עדיין לא הצלחנו?
מה, מאיפה זה בא?
חז"ל לא התביישו לכתוב את המעשה בדמא בן נתינה, ועוד לומר שמה גוי ככה אז יהודי על אחת כמה וכמה, אבל אנחנו לא מסוגלים להוריד את הראש, להעריך ולומר: תודה, אני אלמד ממך?

אם הורדת את הצורה שבה היא משתמשת, אז מחקת את הכינוי "הקרנפית הכתומה"....
כל השאר, זו עבודת המידות רגילה, ולא מצאתי שום חידוש..

ואסביר את עצמי;
לא העלית סתם שיחת מוסר על עבודת המידות, זה ברור.
אלא; ישנם המון דרכים וצורות איך להגיע למידות טובות, מידות מושלמות. כל הדרכים הם צורות שונות של עבודה, וכולם מגיעים בסוף לאותה התוצאה - מידות טובות, איפוק, שליטה וכו'.
הכתבה של הקרנפית הכתומה לא באה ללמד אותנו על התוצאה שאליה היא הגיע, זה ברור, כי לתוצאה כזו מגיע כל מי שעובד על עצמו באינספור צורות עבודה איזה שיהיו. אלא, היא באה לומר לנו 'צורה' של עבודה שאיתה היה לה קל להגיע אל התוצאה של איפוק וכו'.. זה מה שהיא באה לומר, לא שום דבר אחר.
ושוב, כי התוצאה שהיא הגיע אליה, זה לא מעניין אף אחד, היא תוצאה פשוטה של כל אחד שעבד על מידותיו. אלא כל מה שהיא באה לומר זה צורת העבודה..
ואת אומרת לי אל תתפסי על הצורה, אלא על העיקר???
אז אפשר לשים את הקרנפית בגן חיות, וכמו שכתבתי לעיל. כי אם אני לא שומעת ממנה 'צורת' עבודה, אני בעצם לא שומעת כלום. כי כל השאר כתוב בספרי המוסר, ובהרצאות של רבנים שונים.

וזה כוונתי, שעם צורת העבודה הזו לא מנהלים חיים, ולא מחנכים ילדים.

מקווה שעכשיו דבריי הובנו לאשורם.

 

[מקופלת]

בענין ההשכבה, יש לי שיטה שמומלץ לנסות.
אצלי בבית אם הילדים משתוללים ולא רוצים לישון, אני מוציאה אותם מהחדר, ואומרת להם שעכשיו אסור להם לישון, והם צריכים לעזור לי בבית, או לשחק, עד שהם מרגישים שהם כבר רוצים לישון.
זה עובד גם לאותו יום כי הם מתעייפים אחרי שעובר זמן, וגם ללילות הבית- אני מזכירה להם שאם הם לא ישנים עד שעה מסויימת.....

ברגע הראשון התלהבתי מהשיטה,
אבל אחרי שניה של מחשבה חשבתי שמה פתאום?
להפוך את העזרה לעונש?
מי שלא ישן יענש ויצטרך לקיים מצוות כיבוד הורים?
(ונכון שעזרה בבית היא לא החלום של כל ילד, אבל לא להפוך את זה רשמית לעונש...)
יש עוד מגוון של עונשים (למשל מניעת רווח ביום שלמחרת )

ולא בדיוק הבנתי את זה שצריך לשאול דעת תורה בנושא,
כל רעיון שעולה לך בנושא חינוך הילדים את מייד שואלת עליו?
גם על השיטה בהשכבה שאלת?
נכון שיש בשיטת הקרנפית כמה פרטים לא ממש מתאימים, אש כל אישה מבינה בעצמה( או מקסימום לאחר התייעצות עם בעלה) מה מתאים ומה לא,

בכללי , התלהבתי מהרעיון שבא לאמר - פשוט להתאפק ולא לצעוק בחוסר שליטה

 

[GRN]

אם הורדת את הצורה שבה היא משתמשת, אז מחקת את הכינוי "הקרנפית הכתומה"....
כל השאר, זו עבודת המידות רגילה, ולא מצאתי שום חידוש..

ואסביר את עצמי;
לא העלית סתם שיחת מוסר על עבודת המידות, זה ברור.
אלא; ישנם המון דרכים וצורות איך להגיע למידות טובות, מידות מושלמות. כל הדרכים הם צורות שונות של עבודה, וכולם מגיעים בסוף לאותה התוצאה - מידות טובות, איפוק, שליטה וכו'.
הכתבה של הקרנפית הכתומה לא באה ללמד אותנו על התוצאה שאליה היא הגיע, זה ברור, כי לתוצאה כזו מגיע כל מי שעובד על עצמו באינספור צורות עבודה איזה שיהיו. אלא, היא באה לומר לנו צורה של עבודה שאיתה היה לה קל להגיע אל התוצאה של איפוק וכו'.. זה מה שהיא באה לומר, לא שום דבר אחר.
ושוב, כי התוצאה שהיא הגיע אליה, זה לא מעניין אף אחד, היא תוצאה פשוטה של כל אחד שעבד על מידותיו. אלא כל מה שהיא באה לומר זה הצורה..
ואת אומרת לי אל תתפסי על הצורה, אלא על העיקר???
אז אפשר לשים את הקרנפית בגן חיות, וכמו שכתבתי לעיל. כי אם אני לא שומעת ממנה 'צורת' עבודה, אני בעצם לא שומעת כלום. כי כל השאר כתוב בספרי המוסר, ובהרצאות של רבנים שונים.

וזה כוונתי, שעם צורת העבודה הזו לא מנהלים חיים, ולא מחנכים ילדים.

מקווה שעכשיו דבריי הובנו לאשורם.

הכתבה של קרנפית הכתומה באה ללמד אותנו על "לא לצעוק על הילדים". מי שחשב משהו אחר שיחזור לשיעורי הבנת הנקרא.

והאמת, שהעליתי סתם פוסט מדהים (בעיניי) על שינוי ועל תובנות שעלו ממנו שיכול לסייע כמעט לכל אמא עלי תבל.

אני מעריכה שלא תהיינה כאן מספיק אמיצות, אבל בטוחה שכל מי שקראה את הפוסט הזה צעקה לפחות פעם אחת פחות.

 

[מלפפון]

ג'י,
לא יודעת מה חורה לי במה שהיא כתבה.
אולי השם שלה: הקרנפית. אולי הצבע הכתום שאני לא אוהבת..
או באמת- הקטע הזה הגורף שלה.
בכל זאת, זה לא מאפשר לי להתייחס לדברים שלה בלי להתעלם ממה שמפריע.

היא יצאה בגישה. אני אוהבת כאלו שנעצרים לחשוב ומנסים לשנות את עצמם בדרוש שינוי.
היא מביאה נקודה נכונה כשמדובר בצעקות מתוך חוסר שליטה.
כלומר במצב שהיא היתה בו, השיטה הגורפת שבה היא נקטה, נכונה, כי אחרת, אם היא לא היתה נוקטת באותה דרך קיצונית, היא לא היתה מצליחה לשנות את זה.

זה לא נכון לגבי אמהות רגילות כמונו.
שלפעמים צועקות מתוך חינוך, וגם לפעמים, בשעת ערב לחוצה, כשאף אחד לא שומע, הן צועקות מתוך עייפות.

 

[GRN]

ג'י,
לא יודעת מה חורה לי במה שהיא כתבה.
אולי השם שלה: הקרנפית. אולי הצבע הכתום שאני לא אוהבת..
או באמת- הקטע הזה הגורף שלה.
בכל זאת, זה לא מאפשר לי להתייחס לדברים שלה בלי להתעלם ממה שמפריע.

היא יצאה בגישה. אני אוהבת כאלו שנעצרים לחשוב ומנסים לשנות את עצמם בדרוש שינוי.
היא מביאה נקודה נכונה כשמדובר בצעקות מתוך חוסר שליטה.
כלומר במצב שהיא היתה בו, השיטה הגורפת שבה היא נקטה, נכונה, כי אחרת, אם היא לא היתה נוקטת באותה דרך קיצונית, היא לא היתה מצליחה לשנות את זה.

זה לא נכון לגבי אמהות רגילות כמונו.
שלפעמים צועקות מתוך חינוך, וגם לפעמים, בשעת ערב לחוצה, כשאף אחד לא שומע, הן צועקות מתוך עייפות.

לצעוק מתוך עייפות זה בסדר?
האם נצעק מתוך עייפות גם על האינסטלטור?

 

[בסתר המדרגה]

....

 

[שוהם - אמנות יהודית]

הכתבה של קרנפית הכתומה באה ללמד אותנו על "לא לצעוק על הילדים". מי שחשב משהו אחר שיחזור לשיעורי הבנת הנקרא.

והאמת, שהעליתי סתם פוסט מדהים (בעיניי) על שינוי ועל תובנות שעלו ממנו שיכול לסייע כמעט לכל אמא עלי תבל.

אני מעריכה שלא תהיינה כאן מספיק אמיצות, אבל בטוחה שכל מי שקראה את הפוסט הזה צעקה לפחות פעם אחת פחות.

ואני חשבתי שהיא באה ללמד דברים יותר חכמים [אחרת לא היית מעלה].. כי לא לצעוק על ילדים, מי שחשב משהו אחר, אז יש לו בעיה קשה. בעצם לילדים שלו יש בעיה....

הפוסט לא מדהים, ואין בו שום אמיצות. במחילה..
הצורה שהיא השתמשה, היא צורה ללא טעם ולא חכמה.

אם אין לך מקורות מידע בנושאי חינוך ומשמעת [גם עצמית] קצת יותר חכמים ונורמטיביים, אל תחפשי בחוץ. יש בפנים מספיק..
אבל אם זה גרם לך משהו טוב, אז שיהיה המון הצלחה.