הריבית בישראל לאן?

  • הוסף לסימניות
  • #65
רק שאילת תם למומחים פה באשכול:
אם רוצים למתן ולעשות תיקון במשק, למה להעלות את הריבית לכל נוטלי המשכנתאות בכמה עשורים אחרונים, שיעלו את הריבית מכאן ואילך, מה יעזור אם ייקרו את הריבית לנוטלי המשכנתאות שנטלו עד היום ,
שאלה טובה
התשובה היא שבנק ישראל לא מעלה ללוקחי המשכנתאות ריבית
זה הסכם בין הלווים לבנק
בנק ישראל לא צד בהסכם.
הבנק הסכים לתת ללוים משכנתא בריבית נמוכה
בתנאי שהיא תהיה צמודה.
זה שהיועץ משכנאות לא הסביר להם את משמעות הריבית הנמוכה הזאת
זאת בעייה ביועץ או בעייה שלהם שהם חשבו שיש כסף קל.
כעת הבנק דורש את שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
אותי כן מכעיס דבר אחד שלפני שנה אולי פלוס פתאום בנק ישראל "התיר" לקחת יותר משליש פריים כביכול לטובת
הלקוחות ואז נוצר מצב שהבנקים דחפו את זה לכל מי שהם יכלו....
תכלס לנו לא הייתה כ"כ אופציה זה מה שהבנק הציע או רביות פסיכיות...
פשוט סוג של שבויים...
אבל איך נומר אם הכעס לא נתקדם לשום מקום....
הכעס אמור להיות על חברי כנסת שנלחמו כדי שבנק ישראל יתיר לקחת הרבה פריים ל"טובת הציבור"........
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
שאלה טובה
התשובה היא שבנק ישראל לא מעלה ללוקחי המשכנתאות ריבית
זה הסכם בין הלווים לבנק
בנק ישראל לא צד בהסכם.
הבנק הסכים לתת ללוים משכנתא בריבית נמוכה
בתנאי שהיא תהיה צמודה.
זה שהיועץ משכנאות לא הסביר להם את משמעות הריבית הנמוכה הזאת
זאת בעייה ביועץ או בעייה שלהם שהם חשבו שיש כסף קל.
כעת הבנק דורש את שלו.
הנגיד השמאלני שאפשר 2/3 פריים זאת חוצפה בלתי נסלחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אין מדינה בעולם בכלל שמתקרבת למחירים האלה (למעלה מ200 משכורות ממוצעות כדי לרנות דירה)
1685389166431.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
ומה רצו בהמבשר לומר בקריקטורה הזאת
 

קבצים מצורפים

  • _הריבית.jpeg
    _הריבית.jpeg
    KB 71.9 · צפיות: 43
  • הוסף לסימניות
  • #75
ומה רצו בהמבשר לומר בקריקטורה הזאת
שהריבית הזויה ויתכבד הנגיד במקום להעלות עוד ועוד ועוד
לחפש עוד דרכים טובות להוריד את האינפלציה
ויתן צ'אנס לשר האוצר ושר הכלכלה והוועדה עכשיו להורדת יוקר המחיה - להוריד את האינפלציה
*כמובן במידה ובמשורה שהאניפלציה לא תבער, אבל יש עוד דרכים חוץ מלהעלות עוד ועוד ועוד ועוד ועוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #79

שתי סיבות למה הריבית תרד בחזרה​

יש מספר מרכיבים שהביאו לירידה בריבית הטבעית. המרכיב הראשון, ובחלקים גדולים של העולם המפותח, גם החשוב ביותר בירידת הריבית, הוא הירידה בקצב הילודה. ככל שהגידול באוכלוסייה קטן יותר, כך הריבית נוטה להיות נמוכה יותר. הכלכלן פול סמואלסון היה הראשון להראות את הקשר שבין גידול באוכלוסייה והריבית. הטענה שלו הייתה שריבית צריכה להיות כזאת שתפצה כל דור של עובדים על הכספים שהם מעבירים לדור העובדים הקודם. ככל שהגידול באוכלוסייה קטן יותר, כך צריך להעביר פחות כסף בין הדורות, ולכן הריבית יורדת.

מכיוון שהקיטון בקצב הילודה בעולם המפותח הוא חלק ממגמה ארוכת טווח, לא נראה שקצב הילודה הולך לעלות בצורה משמעותית בשנים הבאות. זה אומר שבעתיד הנראה לעין, קצב הילודה ימשיך ללחוץ את הריבית כלפי מטה.
המרכיב השני שלוחץ את הריבית כלפי מטה מכונה TFP (Total Factor Productivity). TFP מודד את רמת היעילות של כלכלות – ככל שה-TFP גבוה יותר, התוצר של המדינה עבור כמות נתונה של עובדים, השכלה, והון פיזי, הוא גבוה יותר. בדרך כלל, ההנחה היא שה-TFP תלוי במידה רבה בקצב השינוי של הטכנולוגיה. ככל שהטכנולוגיה משתנה מהר יותר, ה-TFP גדל מהר יותר. כשה-TFP גדל בקצב מהיר, יותר כדאי להשקיע במדינה מכיוון שהתשואה להשקעות היא גבוהה יותר, מה שאומר שהריבית במדינה גבוהה יותר. במדינות המפותחות יש מגמה ארוכת טווח של האטה בקצב הצמיחה של ה-TFP, וגם זה לא הולך להשתנות כנראה בשנים הבאות. כך שגם מהסיבה הזאת, הריבית צפויה לרדת ביחד עם האינפלציה.

מנגד - החוב של המדינות גורם דווקא להעלאת הריבית​

המרכיבים העיקריים הנוספים שמשפיעים על הריבית הם הגלובליזציה, שמאפשרת העברה מהירה של כספים בין מדינות ותורמת גם היא לירידת הריבית בעולם, וגודל החוב של ממשלות. ככל שהחוב של הממשלות גדול יותר, כך נדרש להן מימון רב יותר, וזה נוטה דווקא להעלות את הריבית.

בשנים האחרונות יש גידול בחוב של מדינות בעולם המפותח, ולפחות בינתיים, הממשלות לא עושות כל-כך הרבה כדי לעצור את המגמה הזאת. ככל שהגידול בחובות יימשך, ייווצר לחץ לעלייה בריבית. בנוסף, המאבקים בין ארה"ב לסין, ובין ארה"ב ואירופה לרוסיה, פוגעים בגלובליזציה, וגם זה יכול להביא לעלייה מסוימת בריבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
שהריבית הזויה ויתכבד הנגיד במקום להעלות עוד ועוד ועוד
לחפש עוד דרכים טובות להוריד את האינפלציה
ויתן צ'אנס לשר האוצר ושר הכלכלה והוועדה עכשיו להורדת יוקר המחיה - להוריד את האינפלציה
*כמובן במידה ובמשורה שהאניפלציה לא תבער, אבל יש עוד דרכים חוץ מלהעלות עוד ועוד ועוד ועוד ועוד
דווקא הריבית הזו זה הדבר היחיד שיכול להוריד את מחירי הדיור
(למרות שלא זו כוונת הנגיד- הוא רק רוצה להילחם באינפלציה)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה