הריבית בישראל לאן?

ולשואלים איך זה קשור הנה הסבר קצר:

מהי ריבית ואינפלציה?​

אינפלציה וריבית מוזכרות לרוב בנשימה אחת, כיוון שהן קשורות אחת לשנייה. אחד הגורמים המרכזיים שבנק מרכזי בוחן כאשר מתקבלת החלטה לשנות את שער הריבית היא בחינה של האינפלציה החזויה, הבנקים מציבים לעצמם יעד של אינפלציה בגובה של 3%-2%. אינפלציה היא למעשה העלות של חיסכון בכסף והריבית היא למעשה עלות ההשאלה של כסף.

למה זה חשוב לי​

גובה הריבית משפיע באופן ישיר על הרצון לקחת הלוואות, לכן הורדה של הריבית מעלה את הכדאיות ללקיחת הלוואות וכתוצאה מכך הצריכה עולה מה שיכול לגרום לאינפלציה, ולהיפך.

איך זה משפיע על הנכס שלי​

ריביות על משכנתאות נמוכות מעודדות אזרחים רבים יותר לקחת הלוואה לצורך קניית דירה מה שמעלה את הביקוש ודוחף את המחירים מעלה. עלייה גבוהה מדיי במחירי הנדל"ן יכולה להוביל בנקים מרכזיים להעלאת הריבית על מנת לצנן את השוק ולעצור את האינפלציה. בחינה היסטורית של גובה הריבית ונתוני האינפלציה היא אחת הדרכים להבין האם כדאי להשקיע בשוק יעד מסוים.
 
מי שחשב שהריבית הולכת אוטוטו לרדת, שיחשוב שוב.
אז הנגיד האמריקאי לא העלה את הריבית, אך אמר שיהיו עוד שתי העלות ריבית השנה מה שמקרב אותנו לריבית של 6% בארה"ב.
 

קבצים מצורפים

  • IMG-20230614-WA0058.jpg
    IMG-20230614-WA0058.jpg
    KB 66.3 · צפיות: 42
מי שחשב שהריבית הולכת אוטוטו לרדת, שיחשוב שוב.
אז הנגיד האמריקאי לא העלה את הריבית, אך אמר שיהיו עוד שתי העלות ריבית השנה מה שמקרב אותנו לריבית של 6% בארה"ב.
קחו בחשבון את ירידת שער הדולר , גם אם תהיה העלאת ריבית לא בטוח שהיא תשפיע עלינו .
 
קחו בחשבון את ירידת שער הדולר , גם אם תהיה העלאת ריבית לא בטוח שהיא תשפיע עלינו .
מה הקשר?
הנגיד בארץ מחקה את הנגיד האמריקאי ופה האינפלציה רק עולה ועולה בשונה מארה"ב.
כך שריבית בארץ של 7% מתקרבת.
 
מה הקשר?
הנגיד בארץ מחקה את הנגיד האמריקאי ופה האינפלציה רק עולה ועולה בשונה מארה"ב.
כך שריבית בארץ של 7% מתקרבת.
כי ירידת שער הדולר משפיעה אוטומטית על האינפלציה שמתמתנת .
 
לא בטוח בכלל
לפי התוצאות הסופיות שהיו היום
דווקא הפוך
אני אתן לך תיאוריה אחרת , השיחות נעצרו , יריב לוין מצליח לשכנע את נתניהו להעביר את הסבירות והיועמשי"ם ,
והופ , הרחובות נראים כמו בליל פיטורי גלנט . והבלאגן בהתאם ..
 
כשלפיד הציע את מס דירה שלישית מי שנלחם בזה בכל תוקף היה מי שמייצג את ציבור האברכים [כיום יו"ר וועדת הכספים] וחבריו.
ומי שרק השבוע גרם לאפליה אדירה בתכנית מחיר למשתכן
כך שמי שלא שירת בצבא נדחק לסוף הרשימה ואפסו סיכוייו לזכות מכאן והלאה -
הלא הוא איש העשייה הדגול, שר השיכון שלנו
והכי מרגיז שכולם שותקים
 
המטרה קיימת לכולם ...
ופה השאלה למה לעלות למי שכבר לקח?
מי שירצה לקחת מעכשיו עוד הלוואה זה יעלה לו ביוקר....וככה לא יבזבזו...
מי שלקח אין לו כבר מה לעשות...
כאילו מטפלים באינפלציה על הגב של לוקחי המשכנתאות??
זה לא קשור למשכנתא
ולא מנסים לחנך את הציבור לגור בשכירות ולא לקנות דירה
וגם לא עובדים בשיטת חינוף של מניעת בזבוזים
רוצים שמבחינה טכנית לאנשים יהיה פחות כסף ביד
ומחכיון שא"א לבוא לאנשים הביתה ולהכריח אותם לתת לחלק מהכסף שלהם הנגיד עושה את זה בצורה כזו
ברגע שיש לאנשים פחות כסף הם פחות קונים מותרות- ולא רק דירות
בשביל הדוג' בקטנה הם לא קונים עוגיות ואז אוסם שמאד רוצה שכן יקנו את העוגיות שלה תוריד את מחירם
וכך לאט לאט המשק התייצב
זה לא עונש למי שקנה דירה ולקח משכנתא ולכן אין קשר להשית אותו רק מכאן ואילך
בסופו של דבר זה אינטרס גם שלנו שהאינפלציה תרד כי אחרת אין ערך מספיק למשכורת שלנו,

ובלי קשר- כועסת מאד על עלית הריבית זמקפיצה לי את המשכנתא כבר באלפי ! שקלים
 
נערך לאחרונה ב:
בהנחה שמטרת בנק ישראל זה להוריד את מחירי הדיור (אני ממש לא חושב ככה), אבל צריך עדיין לזכור שזה אחד ממחוללי האינפלצייה הגדולים אז וודאי שיש לו עניין בכך אבל זה ממש לא המטרה..
אז ברור שעליית הריבית הכוללנית גורמת למשקיעים להפסיד את התשואה שקיוו להרוויח, להפוך את אחזקת הדירות להשקעה ללא עיסקית, ולגרום להם ממילא למכור וכך להציף את השוק בדירות, מה שיוביל להורדת המחירים
אגב זה באמת הדרך המלאכותית היחידה של לטפל גם בהיצע ולא רק בביקוש, אנשים לא שמים לב לפרט הזה ומתלוננים על אופן הטיפול שלא בצדק
מטרת בנק ישראל היא לא להוריד את מחירי הדיור
ממש לא כשלב ראשוני
זה אולי השלב הבא
השלב הראשון הוא להוריד את האינפלציה הגואה במצרכים בסיסיים יותר: מוצרי חלב, חטיפים, חופשים וכדומה
כשהאינפלציה עולה הערך של הכסף והמשכורת יורד
ורוצים שעכשיו למשך תקופה לאנשים לא יהיה כסף לקנות מה שהם לא חייבים, ושוב- עוד לא הגענו לדירה
ואז חברות שמוכרות "מותרות" יורידו את מחיריהן כדי שהצרכנים ימשיכו לקנות אותם, המחיר של עוד ועוד מוצרים ירד, הריבית תרד ואז לאנשים יהיה בחזרה כסף לקנות מוצרים והאינפלציה תרד,
כמובן שהתוצאה היא גם ירידת מלירי הדיור, כמובן- כי זו ההוצאה הגדולה ביותר + זינוק מחירי הריבית
אבל לא זו המטרה העיקרית של נגיד בנק ישראל
 
אבל לא זו המטרה העיקרית של נגיד בנק ישראל
לא רק שזה לא המטרה העיקרית
זה בכלל לא המטרה

ולראיה--שזה בכלל לא נמצא במדד המחירים לצרכן

מה שנמצא שם זה מחירי השכירות (שבדרך כלל עולים במידה כלשהי כשהריבית עולה כי יש פחות משקיעים ופחות רוכשי דירות)
 
מה שנמצא שם זה מחירי השכירות (שבדרך כלל עולים במידה כלשהי כשהריבית עולה כי יש פחות משקיעים ופחות רוכשי דירות)
נכון,
זה מה שמוכיח שמחירי הדירות מושפעים ומשפיעים ממדד המחיר לצרכן
כי מחירי השכירות נגזרים ישירות ממחירי הדירות שנקנות
אבל הורדת מחירי הדיור לקניה לכשלעצמה היא באמת לא מטרה בפני עצמה בעלית הריביות
 
נכון,
זה מה שמוכיח שמחירי הדירות מושפעים ומשפיעים ממדד המחיר לצרכן
כי מחירי השכירות נגזרים ישירות ממחירי הדירות שנקנות
אבל הורדת מחירי הדיור לקניה לכשלעצמה היא באמת לא מטרה בפני עצמה בעלית הריביות
מחירי השכירות לא בהכרח נגזרים רק ממחירי הדירות שנקנות
הם נגזרים גם מגובה הריבית במשק
מהצפי לעתיד

מתוכניות של מחיר למשתכן ועוד ועוד

יכול להיות מצב קיצון שמחירי הדיור יהיו זולים מאוד (אפילו מיליון שקל נניח)
ומחירי השכירות ירקיעו שחקים

מחמת שיש חוסר וודאות לגבי העתיד מה שמוריד משקיעים
מה שמוריד רוכשים פוטנצייאלים
וממילא נוצר ביקוש מוגבר והיצע מדולדל

המצב היום הוא יחסית כזה יש הרבה מאוד שעומדים על הגדר
הרבה מאוד שמנסים לזכות בדירה בהנחה
הרבה מאוד שמחכים לבשורה ממשלתית כלשהי
וגם יש כאלה שמצפים להתייצבות בריבית ולראות שהריבית הגיע לשיא
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה