השקעות התייעצות בענין השקעה בשוק ההון משולבת נדל"ן

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
בכללי פירטת בצורה יפה לדעתי.

אבל הבעיה שאני רואה היא בכלל אחרת לגמרי.
הרי אם ההלוואה היא בריבית פריים מינוס 0.5% אז כיום מדובר על ריבית של 5.50%.
להרוויח תשואה של יותר מ 5.50% בנדל"ן (לאחר מס) זה לא פשוט ולא בהכרח שווה את הסיכון,
בעיקר אם במקרה מדובר כבר על דירה שניה נניח ולא דירה יחידה ששם יש יותר גמישות ומקום לעסקאות "פליפ" שיותר רווחיות לרוב (אך דורשות גם "עבודה" באיתור הדירה המתאימה, אולי גם שיפוץ וכדומה).

מה התכנון הספציפי לגבי הנדל"ן?
יש לך תרחיש ריאלי שבו מרוויחים "בלי בעיה" תשואה של יותר מ 5.50% נטו לאחר מס לשנה? (לאחר הוצאות נלוות וכדומה כמובן).
במידה וכן, האם התוספת הקטנה הזאת של התשואה שווה את הסיכון ואת הזמן שידרש להתעסק בכך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ואם מדובר בדירה ראשונה?
זה רעיון במקום להשקיע את כל הכסף בדירה לגור
להשקיע בשוק ההון שברגיל יש יותר תשואה
ולהוציא הלוואה ולקנות דירה
מה רע?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ראשית כל תודה רבה על המענה,
עסקת הנדל"ן המדוברת היא קניית נכס בחו"ל ככה שאין לי תשלומי מיסים בכלל, רווח של יותר מעשר אחוז לאחר ניכוי כל ההוצאות (השקעה בדיור ציבורי בלונדון)
אמנם לא לקחתי בחשבון שבאפשרות א' אני חוסך את תשלום הריבית כנגד ההלואה (פריים מינוס חצי על 400 אלף זה סביבות 2000 ש"ח חודשי, עכ"פ בהנחה שהריבית לא תרד) שאותם אני יכול לחזור ולהשקיע בשוק ההון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ואם מדובר בדירה ראשונה?
זה רעיון במקום להשקיע את כל הכסף בדירה לגור
להשקיע בשוק ההון שברגיל יש יותר תשואה
ולהוציא הלוואה ולקנות דירה
מה רע?
ההבדל בין דירה ראשונה/יחידה לבין דירה שניה הוא סופר קריטי בפן הכלכלי.
דירה שניה כוללת מס רכישה של 8% מערך הנכס + בעת המכירה יש לשלם 25% מס שבח.
מעבר לכך המינוף המקסימלי מבחינת משכנתא עומד על 50%.

לעומת זאת דירה יחידה שמחזיקים למשך יותר מ18 חודשים פטורה ממס שבח וממס רכישה (תלוי במחיר שלה, אבל יש פטור עד לסכום של 1.98 מיליון ש"ח בערך).
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
שאלה טובה.
לגבי החלק הנדל"ני אני פחות יכול לענות, מכיון שאינני מבין בזה.
לגבי ההלוואה המוזלת, יש כאן הנחה של כ1-2 אחוזים בריבית לעומת הלוואה בנקאית אחרת, ובתמורה הבדל של דמי ניהול + השקעה פחות יעילה שאמורים לפגוע בכל הסכום, ולא רק בחצי של ההלוואה לפני שהיא נפרעת.

בנוסף, יש טענה האומרת שבמיקרי קיצון בשוק ההון בתי ההשקעות עלולים לדרוש בחזרה את ההלוואה.

ולכן, אם יש אפשרות למצוא הלוואה אחרת לחלק הנדל"ני הייתי יותר מתחבר לזה.

בנוסף, צריך להעריך את הסיכונים הנדלניים בשביל לדעת אם ניתן למנף את זה לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ראשית כל תודה רבה על המענה,
עסקת הנדל"ן המדוברת היא קניית נכס בחו"ל ככה שאין לי תשלומי מיסים בכלל, רווח של יותר מעשר אחוז לאחר ניכוי כל ההוצאות (השקעה בדיור ציבורי בלונדון)
בשמחה (:

נשמע מרתיע מאוד.
אני לא בקיא בנושא של השקעה בדיור ציבורי בלונדון לעומק ומעולם לא עניין אותי לחקור לגבי הנושא,
אך אציין שאני ממש לא מתלהב מהשקעה כזאת ועוד מזה שבונים על יותר מ10% תשואה לאחר ניכוי כל ההוצאות.
נשמע כמו חלום שלא בהכרח יתגשם - יכול להיות שכאן טמון הסיכון המהותי שלך בכל הדילמה המדוברת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
ראשית כל תודה רבה על המענה,
עסקת הנדל"ן המדוברת היא קניית נכס בחו"ל ככה שאין לי תשלומי מיסים בכלל, רווח של יותר מעשר אחוז לאחר ניכוי כל ההוצאות (השקעה בדיור ציבורי בלונדון)
החלק הזה נשמע גרוע מאד
''הרוצה לשקר ירחיק עדות''
יש לכם מושג איך עובד המיסוי על זה?
יש לכם מושג כמה עולה נכס כזה בלי חברת התיווך שגוזרת עליכם קופון ( ורוב הסיכויים שהרבה יותר מקופון)?
יש לכם מושג מי השוכרים ואם באמת יש כזה שוק (גם אני יכול להקים חברה שיקראו לה דיור ממשלתי, ולשלם שכירות וכו' עד שהפירמידה מתפוצצת)?
יש לכם מושג למה אנשים משקיעים בלפרסם עסקה כל כך שווה שאמורים לחטוף בארבע ידיים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
החלק הזה נשמע גרוע מאד
''הרוצה לשקר ירחיק עדות''
יש לכם מושג איך עובד המיסוי על זה?
יש לכם מושג כמה עולה נכס כזה בלי חברת התיווך שגוזרת עליכם קופון ( ורוב הסיכויים שהרבה יותר מקופון)?
יש לכם מושג מי השוכרים ואם באמת יש כזה שוק (גם אני יכול להקים חברה שיקראו לה דיור ממשלתי, ולשלם שכירות וכו' עד שהפירמידה מתפוצצת)?
יש לכם מושג למה אנשים משקיעים בלפרסם עסקה כל כך שווה שאמורים לחטוף בארבע ידיים?
קודם כל זו השקעה מוכרת שעובדת כבר שנים,
אני הגעתי אליה מחבר שבמקור הוא בלונדון, ככה שקשה להגדיר זאת כהרוצה לשקר ירחיק עדותו
דבר שני מה שכתבתי בענין המיסוי - כוונתי היתה שאני לא צריך לשלם מס רכישה על דירה שניה, בשונה מהשקעה בארץ. בקשר למס על השכירות, יש מדרג ברור כמה צריך לשלם, וגם את זה אפשר לפתור בקלות..
ברור שהחברה מרוויחה קופון ואפילו נכבד מאד, מאד קשה לעמוד בכל התקנות וההיתרים של ממשלת בריטניה, יש אגרות שצריך לשלם ותקנים מאד מחמירים בכדי לעמוד בקרטריונים של הממשלה. אם זה היה כ"כ פשוט כולם היו עושים את זה
דיור ממשלתי זה לא חברה, אלא תוכנית סיוע לזכאים, תברר קצת כמה ממשלת ברטניה משלמת על סיוע בשכר דירה, קצבאות לילדים וכו' (יש לי חבר ששוקל לחזור ללונדון וזה אחד השיקולים שלו, הוא אישית אמור לקבל 20 אלף ש"ח בחודש..)
מי אמר לך שמפרסמים? הם באמת לא מפרסמים על זה (אמנם ראיתי באיי בי איי שהם גם מתעסקים בזה, אבל אני לא חושב שמפרסמים על זה יותר מדי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
קודם כל זו השקעה מוכרת שעובדת כבר שנים,
אני הגעתי אליה מחבר שבמקור הוא בלונדון, ככה שקשה להגדיר זאת כהרוצה לשקר ירחיק עדותו
דבר שני מה שכתבתי בענין המיסוי - כוונתי היתה שאני לא צריך לשלם מס רכישה על דירה שניה, בשונה מהשקעה בארץ. בקשר למס על השכירות, יש מדרג ברור כמה צריך לשלם, וגם את זה אפשר לפתור בקלות..
ברור שהחברה מרוויחה קופון ואפילו נכבד מאד, מאד קשה לעמוד בכל התקנות וההיתרים של ממשלת בריטניה, יש אגרות שצריך לשלם ותקנים מאד מחמירים בכדי לעמוד בקרטריונים של הממשלה. אם זה היה כ"כ פשוט כולם היו עושים את זה
דיור ממשלתי זה לא חברה, אלא תוכנית סיוע לזכאים, תברר קצת כמה ממשלת ברטניה משלמת על סיוע בשכר דירה, קצבאות לילדים וכו' (יש לי חבר ששוקל לחזור ללונדון וזה אחד השיקולים שלו, הוא אישית אמור לקבל 20 אלף ש"ח בחודש..)
מי אמר לך שמפרסמים? הם באמת לא מפרסמים על זה (אמנם ראיתי באיי בי איי שהם גם מתעסקים בזה, אבל אני לא חושב שמפרסמים על זה יותר מדי).
שיהיה בהצלחה, אני את שלי עשיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.
רק לציין שקרן השתלמות מוגבלת מאוד באפשרויות ההשקעה שלה (לעצמאים עד תקרה של כ20,000 ש"ח בשנה ולשכירים 10% מהמשכורת), גם בקופגל"ה יש הגבלה על הפקדה של יותר מכ-80,000 ש"ח לשנה, כך שבשביל להשקיע 800,000 תצטרך להמתין כמעט 10 שנים.

ולכן האופציה שנותרה היא פוליסת חסכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
וסתם לידע, הרבה מהחברות של הדיור ציבורי םושטות רגל מהר
נקודה נוספת, המקום מושכר חאנשים שלא היית רוצה לפגו בסימטה חשוכה, ואפילו מוארת...
לא יודע מה ישאר מהבית בסוף התקופה
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
רק לציין שקרן השתלמות מוגבלת מאוד באפשרויות ההשקעה שלה (לעצמאים עד תקרה של כ20,000 ש"ח בשנה ולשכירים 10% מהמשכורת), גם בקופגל"ה יש הגבלה על הפקדה של יותר מכ-80,000 ש"ח לשנה, כך שבשביל להשקיע 800,000 תצטרך להמתין כמעט 10 שנים.

ולכן האופציה שנותרה היא פוליסת חסכון.
בקרן השתלמות לעצמאיים אפשר להפקיד סכומים בלתי מוגבלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
שאלה טובה.
לגבי החלק הנדל"ני אני פחות יכול לענות, מכיון שאינני מבין בזה.
לגבי ההלוואה המוזלת, יש כאן הנחה של כ1-2 אחוזים בריבית לעומת הלוואה בנקאית אחרת, ובתמורה הבדל של דמי ניהול + השקעה פחות יעילה שאמורים לפגוע בכל הסכום, ולא רק בחצי של ההלוואה לפני שהיא נפרעת.

בנוסף, יש טענה האומרת שבמיקרי קיצון בשוק ההון בתי ההשקעות עלולים לדרוש בחזרה את ההלוואה.

ולכן, אם יש אפשרות למצוא הלוואה אחרת לחלק הנדל"ני הייתי יותר מתחבר לזה.

בנוסף, צריך להעריך את הסיכונים הנדלניים בשביל לדעת אם ניתן למנף את זה לגמרי.
אני חולקת על זה.
לקבל הלוואה בנקאית רגילה [לא משכנתא] בסכום של 400K ללא בטחונות זה דבר כלל לא פשוט, ובמיוחד לא בריבית שמתקרבת לזה.
וכן זה לא חייב להיות בדמי ניהול גבוהים במיוחד, או בצורה שלא מושקעת היטב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לקבל הלוואה בנקאית רגילה [לא משכנתא] בסכום של 400K ללא בטחונות זה דבר כלל לא פשוט, ובמיוחד לא בריבית שמתקרבת לזה.
כתבתי: 'אם יש אפשרות' זה אכן לא קל, אך הרבה פעמים זה אפשרי.
וכן זה לא חייב להיות בדמי ניהול גבוהים במיוחד, או בצורה שלא מושקעת היטב.
אני נוטה להעריך את ההבדל בלפחות אחוז אחד שנתי. ואני מודע לכך שיש הסוברים אחרת ממני, לטוב ולמוטב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני נוטה להעריך את ההבדל בלפחות אחוז אחד שנתי. ואני מודע לכך שיש הסוברים אחרת ממני, לטוב ולמוטב.
כאמור אם עושים זאת נכון, אז ההבדל יהיה הכי הרבה 0.3% לשנה.
מי שלא עושה את זה נכון, או שמשלם דמי ניהול יקרים, זה אכן יכול להגיע לפער גם יותר גדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כאמור אם עושים זאת נכון, אז ההבדל יהיה הכי הרבה 0.3% לשנה.
ממה שאני מכיר -
באפשרות של קופת גמל \ קה"ש מסלולית [שאפשר לקחת הלוואה מול זה] יש אובדן תשואה של כאחוז עם ההתפלגות הבאה:

דמי ניהול - מינימום 0.32 במגדל.
מזומנים - משתנה כל הזמן, אך נע בין 1 ל6 אחוזים כלומר אובדן של כ0.1 עד 0.6.
הוצאות ניהול השקעות כ 0.2 ברוב החברות
אופטימיזצית מס דיבידנדים כ 0.3

לעומת 0.07 בקרן של איישרס + 0.07% עמלת קניה + 0.07% עמלת מכירה.

לגבי IRA לא נכנסתי, כי אי אפשר ללוות מול זה.

אם אתם מכירים משהו אחר, אשמח שתכתבו לתועלת הכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים
לדעתי אפשרות ב' עדיפה – זו אסטרטגית השקעה חכמה.
אתה ממנף ריבית שלילית כדי לרכוש נדל"ן,
ומשאיר את ההון שלך לעבוד באפיקים פטורים ממס (חלקי), עם אפקט ריבית דריבית.
שילוב של פיזור, תזרים ותשואה –
זו תכנית פיננסית מצוינת למי שמבין את המנגנון.
רק שימו לב: לא כל נדל"ן שווה השקעה – חובה לבדוק היטב קודם הרכישה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

יהודה בוזגלו כבר זמן רב מסתובב מחוסר עבודה,
עד לפני כמה חודשים עוד היה לו משרה מכובדת
אבל מאז שליטת הai בעולם לא צריכים אותו.

חיפש רעיון להרוויח קצת כסף ומצא, רעיון מבריק.
יזמין מסין מדפסת תלת מימד שתדפיס רהיטים
בירר בעלי באבא כמה יעלה לו לקנות כזה מדפסת
ויצא 700 אלף שקל
מכיון שתקופה לא עבד לא היה לו את הסכום ביד.

פרסם מודעה ביוצאי חברון שהום מחפש 35 משקיעים
להשקעה נהדרת
כל החברים שאלו אותו מה השקעה? כמה כסף צריך בשביל להשקיע?
סיפר להם שצריך רק 20 אלף לאחד
וכשהמכונה תבוא לארץ יגייס שוב

לאחר שבוע של גיוסים הצליח להשיג 34 משקיעים
והיה חסר אחד
הציע לו חיים שיציע לנהוראי להשקיע
פנה מיודיענו לנהוראי האגדי ראש הקהל של הבית הכנסת

לפני שנמשיך נספר קצת על נהוראי
נהוראי הוא אחד מהמשקיעים
הגדולים בסביבה שלו
אבל בכל זאת הוא נקרא
משקיע לא כשיר.
אצטט הסבר מai
"תנאי הסף למשקיע כשיר (מי שלא עומד בהם - הוא לא כשיר):
כדי להיחשב כשיר (Accredited Investor), יש לעמוד באחד משלושת התנאים הבאים (נכון ל-2025):
  1. נכסים נזילים (מזומן, ני"ע) בשווי מעל כ-9.4 מיליון ש"ח.
  2. הכנסה שנתית גבוהה (מעל כ-1.4 מיליון ש"ח ליחיד או 2.1 מיליון לתא משפחתי) בשנתיים האחרונות.
  3. שילוב של נכסים נזילים (מעל כ-5.8 מיליון ש"ח) והכנסה שנתית.
לסיכום, משקיע לא כשיר הוא הלקוח הסטנדרטי שעליו הרגולציה מגינה יותר ומגבילה את הגישה שלו למכשירים פיננסיים מסוכנים".
בקיצור נהוראי הוא כמו כמעט כולנו
הוא מרוויח לחודש 60 אלף שקל
ואשתו עוד 100 אלף לחודש
יש לו 7 דירות
ועוד 10 קרקעות בכל מיני מקומות
המדינה מפחדת עליו שהוא לא מבין בהשקעות
ומגינה עליו (יפה מצידה)
ונחזור למיודיענו

שמע נהוראי את הפרטים ואמר אולי שאשקיע בזה לבד
לי אתה לא יכול להציע להשקיע בכזה דבר אני לא כשיר
לאחר שכנועים גדולים הסכים נהוראי להלוות לאחד מהמשקיעים הדלפונים
שכבר השקיעו עוד 20 אלף שקל
וכך היתה הרווחה

ההשקעה הצליחה מאוד
ויהודה נהיה הנגיד של
הבית הכנסת

לאחר תקופה יהודה רצה
להתחיל להרוויח בגדול
אז הוא פנה למיטב
וסיכם איתם על אחוזים על כל אחד
שהוא מביא להם

יהודה פנה מיד אח"כ לנהוראי
והציע לו שה2 מיליון ששוכבים בצד הוא ישקיע
בשוק ההון
ענה לו נהוראי בשוק ההון אפילו למשקיע לא כשיר
יחיד אסור לפנות.

לסיכום כמה שאלות:
1. מה הגיון בקטע של משקיע לא כשיר?
2. האם כל המפרסמים להשקיע בשוק ההון עוברים על החוק?
3 . האם אני בטור משקיע לא כשיר אמור להבין מזה שלא כדאי להשקיע?
4 האם גם לפי ההלכה לא קיים שאם מך אחיך תלווה בשביל להשקיע?
5. אם יש לי רעיון לקנות משהו טוב ולמכור אז אני צריך להפיל רק 34 אנשים
ולא 35?
אשמח לתגובות
אני יודעת שיש כאן ים אשכולות על שוק ההון . אני רוצה לשאול שאלה פשוטה שיהיה לי נהיר, ואספר את המעשה
אנחנו זוג בני 35, עם 5 ילדים מגילאי שנה עד 14. שכירים. לא השקענו אף פעם בשוק ההון. לאחרונה בגלל כל ההתעוררות בנושא, החלטנו לעשות צעד. נפגשנו עם סוכן ביטוח איקס שהמשרד שלו מוכר וגדול בציבור החרדי . הוא הציע לנו לקחת משכנתא על הדירה (שכבר ממושכנת ) למטרת שיפוצים ולהשקיע אותה בשוק ההון בפוליסת חיסכון . משכנתא בסך של חצי מיליון שח . ואז לקחת עוד הלואות בלון מחברת הביטוח ולהשקיע גם אותם . והסביר למה כולם עושים כך וכו. לאחר מחשבה של כמה ימים החלטנו לסגת מזה
נפגשנו עם סוכן ביטוח וואי שהיה הרבה יותר זהיר. והוא הציע לנו לעשות מיחזור משכנתא ולהוציא עוד 300 אלף משכנתא ל10 שנים . ואותם להשקיע בשוק ההון . כאשר הריבית על המשכנתא היא סביב 4.7. ואת הכסף להשקיע גם כאן בפוליסת חיסכון
זה נראה לנו, אך מצד שני מדוע לא להשקיע במספר עצמאי ולחסוך את דמי הניהול הגבוהים של חברת הביטוח? ואיך בכלל פותחים אם כן חשבון עצמאי בשיטה של שגר ושכח ואיפה עושים את זה לבד?? יצאנו מבולבלים מכל הסיפור. אנחנו אנשים שרוצים להשקיע סכום של כ4000 שח לחודש לחיסכון . בין אם זה לחיסכון קבוע לשוק ההון או כסף שילך לבנק בשביל המשכנתא. אנחנו אובדי עצות כרגע מה לעשות ובאיזו דרך לבחור והאם השיטה של משכנתא נכונה בכלל. הבו לנו עצה!!
  • תודה
Reactions: משתכנז1 //
8 תגובות
אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה