התייעצות התנהלות מול מנהלת בעבודה

[גזעי]

???
זהו, שבעיני לימוד זכות, זה לא הצדקה למעשה, אלא הבנה כלפי העושה.
ברגע שמבינים את הרקע ואת המצב, ניתן להבין את המניעים ופחות לקטול, לשפוט ולהוציא את האדם רע ומושחת.
הסתכלות כזו מאפשרת להרחיב את המבט לראות עוד ומעבר וממילא להגיב אוב יותר, מתחשב יותר ותומך יותר....

מה זה "לימוד זכות בעיניי"? למה צריך ללמד זכות בשביל להבין שבן אדם יכול להיות חיובי בטבעו ונקלע לקשיים? זה מאוד קל ולא צריך להתאמץ בשביל זה, ללמד זכות זה להוציא אותו זכאי, שצריך להתאמץ מאוד בשביל זה.
את מדברת על שני דברים שונים לגמרי, בסה"כ עמדתי על זה שזה לא אותו דבר.
דברים יחסיים אפשר למדוד איך הם בעיניי, כמו נראות של בגד, שנינות של מאמר, התורה היא לא יחסית, יש פרשנויות אבל פה השתמשתי בפרשנות המקובלת. (מקובלת בספרים, לא בעלוני שבת והרשתות החברתיות)

אם אני רואה בן אדם שנפל בהימורים, אני מרחם עליו בכל ליבי, אני נעתר לעזרתו בכל דרך אפשרית, אני לא שופט אותו על מה שקרה לו וגם לא מאשים אותו, ועדיין זה לא נקרא לימוד זכות, זה בסה"כ כל מה שאמרתי, לא אמרתי שום דבר שקשור לאישיות ולא שום האשמה משום סוג.
במקרה הזה אני לא יכול בכלל להתחיל לדון, בטח שלא לדון לכף חובה, כי בסה"כ שמעתי כמה מילים מפותחת הנושא, זה לא יכול ללמד אותי כלום על המקרה. אם אני מחליט שזה נעשה מתוך קשיים כלכליים - חרצתי את דינה לחובה, כי החלטתי שהיא עשתה את זה במזיד (גם אם בגלל קשיים).

אם לימוד זכות זה לא הצדקה אז זה גם לא לימוד זכות.

 

[Chanae]

לדעתי מה שהקפיץ את המנהלת הייה זה שהיא 'יצאה לסידורים' שזה שונה מ'יצאתי להפסקה/התרעננות' שזה מקובל ותורם לתפוקת העובדת

אני יודעת שהחוק זה הפסקה לעובדת ובו היא רשאית לעשות מה שבא לה
לא צריכה דוקא לתרום לתפוקה גם בהפסקה.
לדעתי אם היציאה היתה במקום הפסקת הצהרים שלה
גם אם היא חרגה בכמה דקות,
לא אומרת שזה תקין, אבל זה לא כזה היסטרי כמו שעשו את זה פה,
ובלי קשר למעשה,
העונש שהיא קבלה מהבוסית
זה לא עונש אלא השפלה.
יום יום במשך 4 חודשים לתזכר שהיית לא בסדר,
לא יודעת אם הייתי שורדת את זה
ואגב, מה הבוסית עשתה בשעות האלו בחוץ?
אותי למדו שחינוך נכון מתחיל בדוגמא אישית

 

[חדר האוצרות]

זה תלוי מאד בתרבות במקום העבודה
בחברות טכנולוגיה הגדולות- בקושי רואים את השעות, הדגש הוא על תפוקות
במשרד קטן- מתחשבנים על כל דקה
בסופר- מתחשבנים גם על שניות
במגזר הציבורי שמעתי גם שמקובל לצאת לארוחת צהריים של 45 דקות (למרות שע"פ חוק צריך להחתים כרטיס ביציאה ובכניסה)

לדעתי מה שהקפיץ את המנהלת הייה זה שהיא 'יצאה לסידורים' שזה שונה מ'יצאתי להפסקה/התרעננות' שזה מקובל ותורם לתפוקת העובדת

רב המעסיקים היום משקיעים המון כדי שיהיה נעים וטוב לעובדים שלהם
והם רוצים כמה שיותר לשמר עובדים טובים

אני יודעת שהחוק זה הפסקה לעובדת ובו היא רשאית לעשות מה שבא לה
לא צריכה דוקא לתרום לתפוקה גם בהפסקה.
לדעתי אם היציאה היתה במקום הפסקת הצהרים שלה
גם אם היא חרגה בכמה דקות,
לא אומרת שזה תקין, אבל זה לא כזה היסטרי כמו שעשו את זה פה,
ובלי קשר למעשה,
העונש שהיא קבלה מהבוסית
זה לא עונש אלא השפלה.
יום יום במשך 4 חודשים לתזכר שהיית לא בסדר,
לא יודעת אם הייתי שורדת את זה
ואגב, מה הבוסית עשתה בשעות האלו בחוץ?
אותי למדו שחינוך נכון מתחיל בדוגמא אישית

ממש ככה
וכבר כתבתי, יכול להיות שהיא הייתה לא הכי בסדר (ואולי קצת התעכבה לכוס מים אצל אמא שלה שהיא הביאה את הילדים)
ה"עונש" לא קשור ולא מתאים
זאת לא בוסית שהיא בעלת העסק, אלא סתם קרצייה.
כזה דבר (שנעשה בתום לב אמיתי) אמור להסגר בנזיפה.

 

[לא לפרסום]

חושבת על אותה אשה צעירה, שעובדת קשה לפרנס, שמנסה לתמרן בין הצרכים של אמא- עבודה.
שחוזרת ב5 הביתה [כבר חושך!] והילדים שאחרי יום שלם במסגרת, נזרקים מהר מהר לסבתא כי אמא חוזרת לעבודה....
שאולי בעלה לומד בעיר אחרת ובאמת אין לה שום סידור לילדים.... ועוד ועוד....
אני מלאת חמלה, עליה ועל כולנו בדור הזה... די ה', תגאל אותנו.
משום מה, עלתה בי האמרה מהגמרא:" בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן..."

אנא, בואו נדון לזכות.
נכון שהיתה צריכה לעדכן/ לשאול/ לבקש
נכון שיש להדבר קודם שעושים משהו במקום העבודה
אבל ודאי וברור שזה נובע ממצוקה ולא מחוסר ירא"ש ורצון לגזול.
יתכן גם שמהמקום הזה קשה לה ההפחתה במשכורת- כי הצרכים רבים וכל שקל נצרך,
היא מבחינתה נתנה את אכות העבודה- לא החסירה בהספקים ולכן חשבה שלא משנה כ"כ כמות הזמן...
יש מקום להבין?
הלימוד הכי חשוב מכאן, זה ההידברות הקריטית במקומות העבודה.
יתכן שאם זה היה מסוכם מראש עם הבוסית ע"י שיתוף בצרכי הבית והילדים תוך כדי הבטחה של מילוי משימות והספק כנדרש, הבוסית היתה נותנת לה בכיף.

בואו לא נחמיר כ"כ עם אחרים, כי דברים וצרכים יכולים להיות לכולנו,
חמלה והבנה משפיעים טוב לעולם....

כל מילה פנינה....
אבל,איך אמר לי בעל עסק,והוא צודק לדעתי........
אתה רוצה טובה/עזרה,בא אלי הביתה,נדבר........
פה אני בעסק,אני צריך את טובת העסק......
לדעתי הבוסית עשתה מה שצריך לעשות..לעסק.....
כמובן שזה תלוי מאוד בהרבה משתנים,שלא נאמר פה.....

 

[רינהרינה]

???
זהו, שבעיני לימוד זכות, זה לא הצדקה למעשה, אלא הבנה כלפי העושה.
ברגע שמבינים את הרקע ואת המצב, ניתן להבין את המניעים ופחות לקטול, לשפוט ולהוציא את האדם רע ומושחת.
הסתכלות כזו מאפשרת להרחיב את המבט לראות עוד ומעבר וממילא להגיב אוב יותר, מתחשב יותר ותומך יותר....

הוא טוען כמוך,
רק מדייק את המושג "לדון לכף זכות",
הוא טוען שלא צריך בכלל להכנס למקום של לשפוט ולדון.
הרעיון הוא אותו רעיון.

 

[osnatttt]

חסרים פה המון פרטים, וזה ממש תלוי בתרבות ארגונית,
לי למשל יש חצי שעה הפסקה בתשלום ואני לא מחתימה כניסה יציאה, ושירותים/קפה/אפילו הכנת א. בוקר קצרה לא נחשבים (ולא אני אמרתי את זה אלא הבוס) ואם אני יעשה כזה דבר לא 45 ד' אלא חצי שעה זה יהיה סופר הגיוני ונורמלי ,החרדיות בד"כ מנצלות תזמן להוציא להביא ילדים מהגנים וכו' אצל החילונים מקובל לצאת לא.צהריים ארוכה, הזוי ששופטים פה בלי פרטים בסיסיים

 

[עורכת קליפים]

שירותים, שתיה והכנת קפה ממש לא אמורים להיות חלק מההפסקה,
גם אם זה לוקח חצי שעה, זה צרכים הומניטרים,
העובדת היתה לא בסדר, אבל גם הבוסית לא אמורה לדאוג לגזל של העובדים שלה,
היא יכולה אולי לדרוש חזרה את הכסף אבל שלא תגיד שזה מתוך דאגה לעובדת שלא יהיה לה גזל...

 

[תלמה.]

הבעיה שיש בוסיות שחושבות שהן מחנכות. מין פטרונות כזו
גם לי הייתה אחת כזאת.
מובן הרצון להחזיר את הכסף, אבל ההטפות מיותרות ומביישות.

מה היה קורה אם אותה בוסית הייתה לוקחת את העובדת אליה למשרד
אומרת לה: ״נורא הצטערתי שאת ככה מטורטרת בעבודה, קצת כאב לי שמהטרטור הזה השעות שלך בעבודה ניזוקו אבל יותר כאב לי על ההתמודדת היומית המתישה שלך,
בואי נחשוב על פיתרון יחד שיהיה מתאים ומקובל אולי שלא תצטרכי לצאת כך או כל פיתרון אחר שתחשבי עליו״

הרי אותה בוסית הייתה מרוויחה פי מאה מכל מיני קנסות ועונשים מטופשים.

המנהלי עבודה עדיין לא מבינים שיחס חם טוב ומתגמל לעובד, ללכת לפנים משורת הדין ולהכיל, יתגמל בראש ובראשונה את המעביד.

 

[cherry c]

חצי שעה הפסקה זה רק לעובדות במשרה מלאה
כמה חרדיות עובדות באמת משרה מלאה?

מלא.
מי שעובדת עד 17, אז בכלל סביר להניח.

בכל מקרה 30 דקות זה לא 45 דקות.

 

[יראת שמימדיגע רעבצין]

אחיינית

לא כל כך הבנתי, מדובר באחיינית שעובדת אצל דודה שלה?
כי אם כן, אני ממש מבינה למה הדודה במקרה הזה מרגישה שאחייניתה מנצלת את מעמדה ומועלת בתפקידה ברמיה.
[גם אם היא רק מקפיצה את ילדיה אל הסבתא (אמא שלה) ]
ואם כך אז כן, לגיטימי שהמנהלת הדודה תשים גבולות לעובדת אחייניתה שעשתה מהעבודה קיטנה.

 

[עורכת קליפים]

לא כל כך הבנתי, מדובר באחיינית שעובדת אצל דודה שלה?
כי אם כן, אני ממש מבינה למה הדודה במקרה הזה מרגישה שאחייניתה מנצלת את מעמדה ומועלת בתפקידה ברמיה.
[גם אם היא רק מקפיצה את ילדיה אל הסבתא (אמא שלה) ]
ואם כך אז כן, לגיטימי שהמנהלת הדודה תשים גבולות לעובדת אחייניתה שעשתה מהעבודה קיטנה.

לא נראה לי,
מדובר באחיינית שעובדת אצל מנהלת שלא קשורה אליה, וזו ששאלה את השאלה היא דודה של האחיינית.

 

[הכל טוב !!]

השאלה צריכה להיות הלכתית ולא חוקית
עם כל הכבוד שאנחנו במדינת חוק , ההלכה קודמת

 

[Chanae]

השאלה לא הלכתית ולא חוקית,
השאלה היתה האם העונש מוצדק או לא,
ואני חושבת שביחסי עובד מעביד לא יכולה להיות המילה עונש
יש סיבה ותוצאה, או מעשה והשלכותיו או איך שלא לקרוא לזה..
אם המנהלת היתה קוראת לה לשיחת נזיפה ונותנת לה קנס של 500 שקל
זה עוד איכשהו היה עובר
אבל עונש?? ועוד ל 4 חודשים??
מה אנחנו בגן??
אם המנהלת היא הבוסית של העבודה הייתי מציעה לה דחוף לקחת קורס ביחסי אנוש
לפני שהיא תמצא את עצמה לבד.

הבעיה שיש בוסיות שחושבות שהן מחנכות. מין פטרונות כזו
גם לי הייתה אחת כזאת.
מובן הרצון להחזיר את הכסף, אבל ההטפות מיותרות ומביישות.

מה היה קורה אם אותה בוסית הייתה לוקחת את העובדת אליה למשרד
אומרת לה: ״נורא הצטערתי שאת ככה מטורטרת בעבודה, קצת כאב לי שמהטרטור הזה השעות שלך בעבודה ניזוקו אבל יותר כאב לי על ההתמודדת היומית המתישה שלך,
בואי נחשוב על פיתרון יחד שיהיה מתאים ומקובל אולי שלא תצטרכי לצאת כך או כל פיתרון אחר שתחשבי עליו״

הרי אותה בוסית הייתה מרוויחה פי מאה מכל מיני קנסות ועונשים מטופשים.

המנהלי עבודה עדיין לא מבינים שיחס חם טוב ומתגמל לעובד, ללכת לפנים משורת הדין ולהכיל, יתגמל בראש ובראשונה את המעביד.

בדיוק ככה!
יש הרבה אפשרויות לעשות את זה בצורה יפה ולקבל את אותה תמורה

 

[טאלנטית]

אם המנהלת היתה קוראת לה לשיחת נזיפה ונותנת לה קנס של 500 שקל
זה עוד איכשהו היה עובר
אבל עונש?? ועוד ל 4 חודשים??
מה אנחנו בגן??
אם המנהלת היא הבוסית של העבודה הייתי מציעה לה דחוף לקחת קורס ביחסי אנוש
לפני שהיא תמצא את עצמה לבד.

היא גנבה את מקום העבודה בהרבה יותר מ1500 שקל לכאורה.
הסנקציה שהיא קיבלה לגמרי מתקבלת על הדעת ומתחשבת.
לקרוא למעסיק "אנחנו בגן" "קח קורס ביחסי אנוש" מאפיין עובדים צעירים בתחילת דרכם, בפועל עובדים כאלה מוצאים את עצמם מושלכים מכל המדרגות. המעסיק בדרך כלל לא נשאר לבד אלא מוצא עובדים אמינים.
מה שנעשה פה נחשב הפרת אמונים ואף גניבה של זמן עבודה, הפרטיקה המקובלת כוללת שלילת זכויות והרעת תנאים.
בכל מקום שאני מכירה היא הייתה מפוטרת לאלתר וייתכן שאפשר לשלול לה את הפיצויים, בתואנה של יצירת מצג שווא מתמשך.

​

 

[טאלנטית]

ואגב, מה הבוסית עשתה בשעות האלו בחוץ?
אותי למדו שחינוך נכון מתחיל בדוגמא אישית

יש לך נסיון כלשהוא בשוק העבודה?

 

[יראת שמימדיגע רעבצין]

הלכתית

כשנגיע לבית דין של מעלה
אחת השאלות שישאלו אותנו היא: נשאת ונתת באמונה?

 

[S]

העונש שהיא קבלה מהבוסית
זה לא עונש אלא השפלה.

אולי העונש מתחשב?
במקום שחודש אחד תעבוד כמעט לי משכורת- ההורדה תתפרס על 4 חודשים?
מעניין מה הייתם חושבים אם אתם הייתם בעלי העסק ומגלים שהעובד משוטט 45 דק' כשאתם משלמים לו עליהם...

 

[Chanae]

היא גנבה את מקום העבודה בהרבה יותר מ1500 שקל לכאורה.
הסנקציה שהיא קיבלה לגמרי מתקבלת על הדעת ומתחשבת.
לקרוא למעסיק "אנחנו בגן" "קח קורס ביחסי אנוש" מאפיין עובדים צעירים בתחילת דרכם, בפועל עובדים כאלה מוצאים את עצמם מושלכים מכל המדרגות. המעסיק בדרך כלל לא נשאר לבד אלא מוצא עובדים אמינים.
מה שנעשה פה נחשב הפרת אמונים ואף גניבה של זמן עבודה, הפרטיקה המקובלת כוללת שלילת זכויות והרעת תנאים.
בכל מקום שאני מכירה היא הייתה מפוטרת לאלתר וייתכן שאפשר לשלול לה את הפיצויים, בתואנה של יצירת מצג שווא מתמשך.

​

לא סותר את מה שאמרתי,
היא צריכה לשלם על המעשים שלה בתשלום קנס או בפיטורים או בכל צורה אחרת
(פיטורים נשמע קצת דרמטי אבל נניח לזה)
אבל לאלץ אותה להחתים כרטיס לפני הזמן במשך 4 חודשים
זה מבחינתי אקט משפיל של עונש שלא מוביל לשום מקום

 

[NAN.]

המונח ''עונש'' הוא מגוחך.
זמן= כסף. כל שעה וכל עשרים דקות - יש להם מחיר. ואת מקבלת את הכסף אם את עובדת.
ואם לקחת כסף שהוא לא שלך ( כי לא עבדת בשביל זה) זה טבעי ורצוי להחזיר. לא עונש. מינימום הגינות.
ללא קשר, זה צריך להאמר עם המון התחשבות ואנושיות מצד המנהלת.
נ.ב.
גם אם אתם זכאים להפסקה בתשלום - לא תקבלו תשלום על הפסקה מחוץ למקום העבודה. תבדקו בכל זכות

 

[טאלנטית]

(פיטורים נשמע קצת דרמטי אבל נניח לזה)

זה לא דרמטי. זה מתבקש. זו הפרת אמון ומצג שווא, יש אנשים ששללו להם פיצויים על דברים דומים.

אבל לאלץ אותה להחתים כרטיס לפני הזמן במשך 4 חודשים
זה מבחינתי אקט משפיל של עונש שלא מוביל לשום מקום

במידה ויש אומץ לספר בהתממות על כך שגזלה את מקום העבודה ועוד לשפוט את הבוסית שנותנת סנקציה, אולי ראוי כאן אקט של ענישה. להחתים כרטיס לפני הזמן זו תוצאה מתבקשת, היה ראוי שתציע זאת - או להחזיר את הכסף- מיוזמתה.