התייעצות התנהלות פרובוקטיבית עם ילדים

[למען שמו]

בלת"ק
צריך למצוא מישהו שהדעה שלו חשובה לאבא ולדבר איתו שינסה לדבר עם האבא שילך לטיפול
(ממליצה מאד בתור התחלה ללכת לדנא של הרב רפאל גריינימן ממודיעין עילית, מדגישה שמתאים למתחילים להכיר את שפת הרגש ולא למתקדמים)

 

[לי@.ס]

אצל אמא שלי, אחד המשפטים הלגיטימים כשהתווכחנו / לא הסכמנו / התנגדנו למשהו שהיא ביקשה, היה "אם אתה לא רוצה לך תחפש לך אמא אחרת" או לחילופין "לך תחפש בית אחר".
ואף אחד מבין הילדים לא לקח את זה כטראומה,

זה מה שההורים אמרו לילדה שכתבתי עליה כאן ...

לגמרי!
מכירה משפחה שהיו מעיפים כמעט על בסיס יומיומי מהבית, שהבת שלהם כמעט הלכה לכפרים הערביים
כי לא היה לה איפה להיות

אבל כנראה לא חוויתם את מה שהיא חוותה אז אולי לכן אצלכם זה בגדר בדיחה.

 

[תשובות פשוטות לשאלות]

לפי התורה מותר להרביץ ?

לא מותר, צריך.
במקרים מסוימים.

 

[yes I am]

לא מותר, צריך.
במקרים מסוימים.

אח"כ מתפלאים למה יש נשירה
לא כל מה שעבד פעם עובד היום

ימין מקרבת ועבודת השם מתוך אהבה ולא יראה
וכבר כתוב "חנוך לנער על פי דרכו"
צריך חינוך שמאהיב את התורה ולא ההפך
ודי הוכח מה הדרך שמקרבת היום

 

[-רות-]

זה מה שההורים אמרו לילדה שכתבתי עליה כאן ...

אבל כנראה לא חוויתם את מה שהיא חוותה אז אולי לכן אצלכם זה בגדר בדיחה.

אוקי, אז כמו שאמרתי - אי אפשר לומר על משפט אחד שהוא זה שגרם לה להגיע לאן שהגיע, אלא זה מכלול
ואותו המשפט יכול להיות משפט חינוכי מצוין.
היה כאן עוד ניק שכתב שגם אצלם המשפט הזה היה ולא נרשמו נזקים...

 

[תשובות פשוטות לשאלות]

אני נוהגת כמוך,
אבל מה שמקומם אותי זה הבטחון בצדקת דרכך, כאילו לתת לילד להיות מחוץ לבית לבד זה בסדר אבל לחטט לו בתיק לא.

דיברתי בהקשר שהיה פה דיון אתמול האם ההורים צריכים לפרוץ ארון נעול של בת 15

אח"כ מתפלאים למה יש נשירה
לא כל מה שעבד פעם עובד היום

ימין מקרבת ועבודת השם מתוך אהבה ולא יראה
וכבר כתוב "חנוך לנער על פי דרכו"
צריך חינוך שמאהיב את התורה ולא ההפך
ודי הוכח מה הדרך שמקרבת היום

דווקא בשנים האחרונות מחנכים מתחילים להבין שהדור האחרון שקיבל רק ליטופים מרד הרבה יותר חזק מהדור הקודם שקיבל פה ושם סטירה.
אפילו במגזר הכללי מחנכים בולטים (למשל מיכל דליות, ג'ורדן פיטרסון ועוד) כיום אומרים ש'מותר לתת סטירה לילד', וכמובן על פי התורה לא אתחיל להביא ציטוטים יש אין סוף מספר משלי ועד הרבנית קנייבסקי...
כמובן שאסור סתם להכות וב"ה גם אצלנו זה דבר נדיר שקורה לעיתים רחוקות מאד, אבל כן מותר וצריך שיהיה ברקע.
חושך שבטו שונא בנו - מי שמתעניין יש על זה פרק ארוך בספר 12 כללים נוספים לחיים של ג'ורדן פיטרסון מזוית חילונית לגמרי! (עדיף לכתוב ככה כי ראיות תורניות לא מדברות לחרדים של 2026, משחקים עם המקורות איך שרוצים וכבר אין משמעות למקורות) שמי שלא מעניש בצורה חד משמעית זה גורם לו לשנוא את הילדים.

 

[yes I am]

(עדיף לכתוב ככה כי ראיות תורניות לא מדברות לחרדים של 2026, משחקים עם המקורות איך שרוצים וכבר אין משמעות למקורות)

עצוב ביותר! (ונכון שכתוב גם חוסך שבטו שונא בנו , אבל כתוב גם מה שכבר ציטטתי)

אני גדלתי להורים שלא הרימו עלי יד אף פעם!(אולי כי הם חוזרים בתשובה)
וברוך השם כל הילדים יצאו אוהבי השם

סיפור קיצוני שקרה ורק מראה שחינוך מפחד של: הצילו השם יתן עונש- ואז הילד רואה שהשם לא נותן עונש אז הוא חושב שעבדו עליו, כי במוח של ילד עובדה חיללתי שבת ולא קרה כלום. או אני לא אחלל שבת כדי שההורים לא ירביצו לי זה שגיון גדול
התארחה אצלנו משפחה רק הילדים בלי ההורים מסיבה כלשהיא והילדה בת ה9 נדמה לי לקחה דף ועט וכתבה הנה אני פלונית כותבת בשבת אני הזדעזתי עד עמקי נשמתי! מבחינתה- ההורים לא נמצאים לא יודעים ולא יענישו
והנה היא כתבה והשם לא עשה כלום (זה יכול להתגלגל למצב של כפירה שהיא תחשוב שאין אלוקים בכלל כי עובדה שהיא עוברת על חוקיו והוא "לא רואה" חס ושלום)

לא מחיב אבל:
ילד שיהיה מנומס רק מפחד כי ההורה שלו אמר - בכיתה הוא יתחצף למורה
וילד שיעשה מצוות רק כי ההורים אמרו- יעבור על זה כי הם לא רואים
חבל.

 

[שוקי123456]

בלי להיכנס לנושא האשכול
העניין טעון מדי בשבילי (מכיר מדי מקרוב שתי בתים שכל אחד מהם קיצוני לצד השני)


פתחו כאן את השאלה אם מותר לתת סטירה לילד
לעניות דעתי זה מאוד תלוי באיזה סוג של סטירה מדובר

אם זה מגיע ממקום של כעס או תסכול (ולו הקטן ביותר)
זה פשע בלתי נסלח וההורה/המורה כמה טוב שרק יהיה, יתן על כך את הדין בשמיים
זה בדיוק התעללות בחר ישע

אבל יש מושג של לתת לילד סטירה לילד מתוך מחשבה ורגישות
במטרה לתת לילד את הגבולות שהוא כל כך צריך
כמובן בתנאי שזה לא נובע מרגע של חוסר שליטה עצמית כאמור (או ח"ו ממקום של צורך אישי להיות בעה"ב בסביבה)

 

[מקצה הארץ-:)]

יש חידוש ששמעתי כמדומני ממרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל על מה שאמר שלמה המלך ע"ה "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר"
וכך פי', אדם מגיע הבית אחר יום עבודה/מהכולל ואשתו מקבלת פניו וכו' ומתחילה לספר לו את כל קורותיה עם הזאטוטים שיהיו בריאים.
ופעמים יש, ואחד הילדים שיגע אותה, הפריע, השתולל ומה לא.. והיא חיכתה שיבוא הגואל - בעלה כמובן - שיטפל בילד.

והוא, אם הוא מיד קורא לו אליו לטפל בו, גוער בו וכו' זה לא אוהב את בנו..
אבל השני מרגיע את האשה אומר לה שהוא כבר יטפל בו.. ומחר בבוקר תופס אותו לשיחה.. זה אוהבו.
וזה שאמר שלמה המע"ה "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ" = מי
שֶׁבַּחֹשֶׁךְ (חושך בשי"ן שמאלית נדרשת כאן בשי"ן ימנית) מייסר את בנו בַּשֵּׁבֶט, "שונא בנו". כי בכך הוא רק מוציא את העצבים ואין כאן חינוך.
אך אוהבו, "שיחרו מוסר", ממתין לשחר ונותן לו מוסר, אז המוסר חודר היטב ומיישר את הבן.
ודפח"ח.

 

[יפיו]

אני גדלתי להורים שלא הרימו עלי יד אף פעם!(אולי כי הם חוזרים בתשובה)

ההורים שלי חרדים מדורי דורות ולא הרימו עלינו בחיים ידיים, חינוך בשקט אפילו רק במבט עיניים והרבה אהבה, אני לא חושבת שקשור לזה שההורים שלך חזרו בתשובה...

 

[על הדבש ועל העוקץ]

חושך שבטו שונא בנו - מי שמתעניין יש על זה פרק ארוך בספר 12 כללים נוספים לחיים של ג'ורדן פיטרסון מזוית חילונית לגמרי! (עדיף לכתוב ככה כי ראיות תורניות לא מדברות לחרדים של 2026, משחקים עם המקורות איך שרוצים וכבר אין משמעות למקורות) שמי שלא מעניש בצורה חד משמעית זה גורם לו לשנוא את הילדים.

הגזמת.

 

[יפיו]

חושך שבטו שונא בנו- אני שמעתי גם משהו חזק על הפסוק הזה
שבט- זה מכה אבל זה גם משפחה. כמו שבט ראובן, שבט זבולון וכו'
כשההורים מספרים על השבט שלהם על הסבים והסבתות וכו' ממש סיפורי ילדות וזיכרונות , לילד יש מסגרת לחיות בה.
כשח"ו ילד ירצה לעשות משהו לא טוב, הוא יראה מול עיניו את סבא או סבתא שלו ואת מסירות הנפש שלהם {גם אם הם לא היו הצדיקים של העולם}, ואז הוא לא יחשוב פעמיים אם לעשות את המעשה שתכנן או שהתפתה לעשות...
אסור לחסוך מהילדים את סיפורי המשפחה, לספר כמה שיותר, אפילו סיפורים שטותיים אי אפשר לדעת איפה הסיפור הזה יפגוש אותם בחיים...

 

[לי@.ס]

אני לא חושבת שקשור לזה שההורים שלך חזרו בתשובה...

דווקא מצוי שבעלי תשובה (אולי לא של 2026) נכנסים להיסטריה על כל עבירה קטנה,
והולך שם הרמות ידיים בגלל כל הנ"ל...

 

[מקצה הארץ-:)]

חושך שבטו שונא בנו- אני שמעתי גם משהו חזק על הפסוק הזה
שבט- זה מכה אבל זה גם משפחה. כמו שבט ראובן, שבט זבולון וכו'
כשההורים מספרים על השבט שלהם על הסבים והסבתות וכו' ממש סיפורי ילדות וזיכרונות , לילד יש מסגרת לחיות בה.
כשח"ו ילד ירצה לעשות משהו לא טוב, הוא יראה מול עיניו את סבא או סבתא שלו ואת מסירות הנפש שלהם {גם אם הם לא היו הצדיקים של העולם}, ואז הוא לא יחשוב פעמיים אם לעשות את המעשה שתכנן או שהתפתה לעשות...
אסור לחסוך מהילדים את סיפורי המשפחה, לספר כמה שיותר, אפילו סיפורים שטותיים אי אפשר לדעת איפה הסיפור הזה יפגוש אותם בחיים...

יפה מאוד!
כעין מה שנאמר על יוסף "דמות דיוקנו של אביו" היא שהצילה אותו מהחטא עם אשת פוטיפר.
ומובא במקורות שאדם שבא לפניו חטא יחשוב את אביו או רבו עומד לפניו ובכך ימנע.

 

[על הדבש ועל העוקץ]

למרות שהדיון סטה קצת... אבל זה חשוב
נקודה למחשבה:
כשילד שמרגיש אהוב, לא יקרה לו כלום אם יספוג פעם בתקופה הכאה קטנה על התנהגות חריגה מאד
סטירה- זה דבר משפיל. תנו מכה על היד עם פרצוף גוער. זה מספיק.
ואולי רק פרצוף לבד מספיק.
תודה לכל המגיבים והמחזקים.

 

[על הדבש ועל העוקץ]

@על הדבש ועל העוקץ
דיברת עם הילדים, בררת איתם, ריחרחת מה הם מרגישים?

או כי כך גזרה חכמתו יתברך.
ועי' כאן

לא צריך לשאול אותם. הם מתנהגים את זה

 

[yes I am]

לא צריך לשאול אותם. הם מתנהגים את זה

כואב לי לשמוע, כבר אמרתי מה שיש לי לומר ,ועם כל מה שאמרו פה כולם
הדבר היחיד שיש לי לעשות זה להתפלל ושוב להתפלל שיהיה להם חיים יפים וטובים בלי צלקות מהעבר ושההורים שלהם יהיו בריאים במלוא מובן המילה

 

[על הדבש ועל העוקץ]

אסור בפנים!! אם כבר נותנים- אז חלש ועל היד.
מכירים את האיש חינוך-הרב יחיאל יעקובזון?
אם לא, כדאי לשמוע....
הוא עובד ועבד שנים עם כל סוגי הנוער (גם כאלו שהיו בכלא)

ביד כן (וחלש)
ובפנים-בשו"א כי זה משפיל.

ומי שמרגיש שבטעות הולך לצאת לו בלי שליטה, "וו"אחד של סטירה..
עדיף שישמור את הידיים בכיסים וימצא פיתרון אחר.

זה בדיוק מה שאמרתי, קראי שוב

 

[מקצה הארץ-:)]

מובא (איני זוכר כרגע אם בראשונים או איפה) שגם "ילד טוב ירושלים" שאין סיבה להכות אותו, תמצא עילה להכות אותו מידי פעם, כמובן במידתיות.
ויל"ע בזה.

 

[תשובות פשוטות לשאלות]

עצוב ביותר! (ונכון שכתוב גם חוסך שבטו שונא בנו , אבל כתוב גם מה שכבר ציטטתי)

אני גדלתי להורים שלא הרימו עלי יד אף פעם!(אולי כי הם חוזרים בתשובה)
וברוך השם כל הילדים יצאו אוהבי השם

סיפור קיצוני שקרה ורק מראה שחינוך מפחד של: הצילו השם יתן עונש- ואז הילד רואה שהשם לא נותן עונש אז הוא חושב שעבדו עליו, כי במוח של ילד עובדה חיללתי שבת ולא קרה כלום. או אני לא אחלל שבת כדי שההורים לא ירביצו לי זה שגיון גדול
התארחה אצלנו משפחה רק הילדים בלי ההורים מסיבה כלשהיא והילדה בת ה9 נדמה לי לקחה דף ועט וכתבה הנה אני פלונית כותבת בשבת אני הזדעזתי עד עמקי נשמתי! מבחינתה- ההורים לא נמצאים לא יודעים ולא יענישו
והנה היא כתבה והשם לא עשה כלום (זה יכול להתגלגל למצב של כפירה שהיא תחשוב שאין אלוקים בכלל כי עובדה שהיא עוברת על חוקיו והוא "לא רואה" חס ושלום)

לא מחיב אבל:
ילד שיהיה מנומס רק מפחד כי ההורה שלו אמר - בכיתה הוא יתחצף למורה
וילד שיעשה מצוות רק כי ההורים אמרו- יעבור על זה כי הם לא רואים
חבל.

צודקת עקרונית אבל כנראה לא הבנת את הקונספט של ענישה.
מומלץ להתחיל עם מאמרים / הרצאות של הרב יעקבזון תחת הכותרת 'ההבדל בין חינוך להפעלה'.