זהו, אני גומלת...

[חנון]

בל"ג בעומר בלאגן במירון והאמא כל הזמן לחוצה שאף אחד לא יאבד.
אז מהלחץ היא לא זכרה לקחת אותו לשירותים.

ציינתי, יצאנו מירושלים לב"ב לאדמו"ר ואח"כ התארגנו וחיכינו בערך שעה וחצי לאוטובוס למירון, ובתחנה בדרך הוא ישן, והיו פקקים נוראים ונסענו בערך 4 שעות, ועד שהגענו כבר היה אחרי השקיעה, ולא הספקנו להיות הרבה זמן, הרי בעלי היה צריך גם להתפלל קצת וגם לספר אותו ולרקוד, ובחזור הוא שוב ישן, היינו בכזה מרוץ כל היום שלא התאפשר לי לראות מה קורה.
בכלל, הייתי בטוחה שהוא הרטיב כמה פעמים בטיטול בינתיים, לא האמנתי שהוא התאפק, ס"ה ייבשתי אותו שבועיים שלוש קודם, מיד אחרי פסח, והיה לו "מותר" להרטיב אחרי כל כך הרבה שעות, כשהוא בקושי למד את "המקצוע"...

 

[shuli43]

גמלתי 3 ילדים מאד בקלות. התהליך היה כך:

כמה ימים קודם דיברתי סביב העניין, רוצה ללכת לשירותים? רוצה להוריד טיטול?
הושבתי אותו עם בגדים וכו' וכו'
כשהיה נראה לי שמבין את הקטע, הורדתי טיטול בלי לדבר יותר מידי ונתתי בקבוק עם שתיה מתוקה. נפניתי לענייני באדישות רבה ככל שאפשר... (לדעתי כאן הסוד הגדול).
ברגע שיצא לו, כמובן העל הרצפה, התלהבתי! יופי כל הכבוד, אתה הולך לשירותים, אתה גדול, וזהו.
הלכתי משם שוב לענייני, וניקיתי רק כאשר הילדון התרחק מזירת האירוע!
אחרי פעמיים שלוש הילד מנסה ללכת לבד, אני שם בשבילו רק כדי לעזור לו. וכמובן מחמיאה.

קיצר,
בלי ממתקים וגם בלי לחץ. מתי שהוא רוצה והיכן שהוא רוצה.. ותמיד להחמיא שהוא גדול והולך לשירותים.
ואין מצב לשבת איתו בשירותים 10 דקות. זה לא אמור להיות לא עונש ולא פרס. רק צורך.

לא יודעת אם קשור- אצלי הם נגמלו תוך יומיים שלוש ליום וללילה
(בלילה שמתי טיטול רק אחרי שנרדם ובבוקר רצתי להוציא לפני שיתעורר).

מה שברור, צריך לגייס סבלנות רבה וגם סוג של אדישות...

שיהיה לכם בקלות ובכיף!!

 

[הני מושקוביץ]

גמלתי 3 ילדים מאד בקלות. התהליך היה כך:

כמה ימים קודם דיברתי סביב העניין, רוצה ללכת לשירותים? רוצה להוריד טיטול?
הושבתי אותו עם בגדים וכו' וכו'
כשהיה נראה לי שמבין את הקטע, הורדתי טיטול בלי לדבר יותר מידי ונתתי בקבוק עם שתיה מתוקה. נפניתי לענייני באדישות רבה ככל שאפשר... (לדעתי כאן הסוד הגדול).
ברגע שיצא לו, כמובן העל הרצפה, התלהבתי! יופי כל הכבוד, אתה הולך לשירותים, אתה גדול, וזהו.
הלכתי משם שוב לענייני, וניקיתי רק כאשר הילדון התרחק מזירת האירוע!
אחרי פעמיים שלוש הילד מנסה ללכת לבד, אני שם בשבילו רק כדי לעזור לו. וכמובן מחמיאה.

קיצר,
בלי ממתקים וגם בלי לחץ. מתי שהוא רוצה והיכן שהוא רוצה.. ותמיד להחמיא שהוא גדול והולך לשירותים.
ואין מצב לשבת איתו בשירותים 10 דקות. זה לא אמור להיות לא עונש ולא פרס. רק צורך.

לא יודעת אם קשור- אצלי הם נגמלו תוך יומיים שלוש ליום וללילה
(בלילה שמתי טיטול רק אחרי שנרדם ובבוקר רצתי להוציא לפני שיתעורר).

מה שברור, צריך לגייס סבלנות רבה וגם סוג של אדישות...

שיהיה לכם בקלות ובכיף!!

אני מעריצה אותך, אבל אני טיפוס קצת לחוץ וצריכה שהכל יתקתק, הבית שלי נראה עכשיו סדום ועמורה אין לי כח, אני פשוט מותשת.
את רוצה להגיד שהלכו כל הזמן רטובים\מלוכלכים? אצלי, הוא מחכה שאני אזכיר כי כשניסיתי להיות אדישה, היה גם הוא אדיש והגענו לערימות כביסה...
יצאתי מדעתי באותו יום, ולא רציתי שיגיע הבוקר כדי להמשיך את המלאכה, בפרט שנורא מענין לו עם אח שלו, ולא תמיד רוצה להגיע לשרותים.

 

[רותי המניק]

(בלילה שמתי טיטול רק אחרי שנרדם ובבוקר רצתי להוציא לפני שיתעורר ).-

- אני תוהה על המשפט הזה,
את באה להגיד לי שבאשמורת הבוקר רצת לילדים לשלוף ת'טיטולים????
ולא התעוררו מזה?

 

[shiran a]

הבן שלי בן 2 וחצי גם כל הזמן מוריד טיטול, נכנס לשירותים ומודיע לא להיכנס כי זה לא צנוע. הוא יוצא אחרי כמה דקות ואומר סיימתי... כמובן הכל בכאילו.
הוא יודע לומר מתי הוא מרטיב את הטיטול וכ"ו וגם להבדיל בינהם - כדאי להתחיל? מרתיע אותי מאוד להתחיל עם בן ובטח אם זה גם כולל את הלילה.
הוא אמור להיות עוד שנה בגן פרטי, לעזוב אותו שיגדל קצת יותר?
כשהוא יהיה בן 3 יהיה חורף - גם שיקול.

בקיצור הסתבכתי!![/QUOTE]


עם הקטנה שלי היה לי אותו תסריט היא הייתה בשלה ואני עדיין לא (עוד הייתי עסוקה בלגמול את אחותה הגדולה ממנה) אבל הנערה הציבה לי עובדה, לא הסכימה להיות עם טיטול וכו' אז זרמתי איתה. הפלא ופלא, היא נגמלה לי הכי מהר מכולם ובגיל שנתיים ו10 חד'!!

 

[השראה]

לכולן פה יש ממש בטן מלאה על גמילה וטיטולים...

כתבו לך הרבה עצות חכמות, את רק צריכה לא להתבלבל...

והשנקל שלי:

בלי לחץ בכלל. כשהוא מפספס- מוריד לבד בגדים רטובים ושם באמבטיה. את משחקת אותה הכי אדישה בעולם.

עדש קטן על כל פעם שביקר בשרותים עם תוצאות והרבה טררם באוזני כל מי שמוכן לשמוע.

הגננת עזרה מאוד לבת שלי והכריזה באוזני כווולם- שהיא כבר גדולה ויש לה אפילו תחתונים! היא נגמלה בגן לפני הבית כי היה לה שווה...

לא עובד שבוע שבועיים? כנראה שזה לא הזמן שלו. תנסי מאוחר יותר . ילך לך בקלות.

 

[איש תם]

טוב, אל תעשו לי עין רעה, אבל ב"ה ושכחתי לציין, הילד הולך כל יום לנוח בצהריים לשעתיים שעתיים וחצי, וקם כל יום יבש!!!
חוצמיזה, ביום השני הוא פישל 17 פעמים!!!
אתמול רק 3 וחצי, ז'תומרת, פעם אחת טיפה. התקדמות לא?
חוצמיזה עשה פעם אחת בשרותים, אבל הוא בכלל לא מרטיב בשרותים. בערב באמבטיה הוא כן הרטיב, זה נקרא שהוא מתאפק כבר?
כי היום הוא יושב ולא עשה כלום ובינתיים רק פעם אחת פישל.
איך מעודדים אותו גם להרטיב?
אתמול כיוונתי שעון מעורר שכל רבע שעה עשרים דקות צלצל והוריתי לו שכשהשעון מצלצל יקרא לי להושיב אותו בשרותים.
אבל חשבתי שזה מונע ממנו את האחריות. אז היום אמרתי לו שהוא אומר לי כשצריך, בינתיים אני רואה שכן כדאי לי לכוון שעון, כי הוא רץ ממש בשמחה, ועכשיו הוא לא מבקש, וכשאני אומרת לו הוא לא רוצה, מה לעשות?

שושיה, את מחזירה אותי שלושה חודשים אחורה... זה בדיוק מה שעברתי עם הבן שלי... סיוט!

אני יכולה להרגיע אותך שעכשיו הוא ב"ה יבש, ואפ' שהוא הולך לישון עם בקבוק חלב, הוא בד"כ קם יבש... אומנם לקח חודש, אבל ב"ה אנחנו אחרי...

מה שמאוד עזר לי (מעבר למה שרשמתי בהודעה הראשונה)
1. לא לכעוס ולא להתעצבן!! מהרגע שהתחלתי לקחת את זה כביכול ב'איזי' (לפחות כלפי חוץ, כי זה מאוד!! קשה), הוא נרגע ואני נרגעתי..

2. להשאיר אותו פעם אחת רטוב, אבל לא כעונש אלא כאילו לא שמת לב. לדג' חזרתי איתו מהגן והוא בדיוק הרטיב, אמרתי לגננת שלא תחליף לו אלא אחליף לו בבית. הוא כל הדרך (2-3 דק'...) בכה ש"רטוב לי" ו"זה לא נעים לי" ו"אני עצוב"... ואת האמת, זה עשה שלב נוסף בדרך ליבוש, הוא הבין כמה זה לא נעים ונוח.

אגב, אם הוא הגיע לשלב שבו הוא מתאפק זה מצוין, כרגע הוא ילמד לווסת את עצמו. מה שחשוב זה לא לקחת את הילד כל 15-20 דק' כי את לא רוצה לפתח 'דליפה', נכון? את צריכה להזכיר כל כשעתיים ועל כל השאר ה'חתן' אחראי..

בהצלחה!!

 

[הני מושקוביץ]

הלוואי שזה היה קורה...
בינתיים הוא לא מבקש מעצמו בכלל (רק כשהולך לישון, שלא רוצה להיות במיטה) וגם כשיושב הוא לא עושה כלום, הוא מעדיף רק על הרצפה ולא אכפת לו בכלל. גם אם רטוב וגם אם יבש. אני חושבת שבאמת מוקדם לו מידי.
גם לי.
נגמרה לי הסבלנות, הוא כל הזמן אומר שהוא לא צריך ומפספס. הוא יודע שהוא צריך, כי כשהוא צריך, הוא נעמד שניה מפסק רגליים ועושה על הרצפה. כאילו לא אכפת, ניסיתי אתמול בטובות ניסיתי ברעות הוא כל הזמן מבקש ממתקים כי הוא "הולך לשרותים" ואם אני לא נותנת הוא בוכה, וכמובן יוצא לו.
אני מזכירה, והוא לא רוצה לשבת בכלל.
מה עושים? מוקדם מידי?

 

[אסנת לוי]

הלוואי שזה היה קורה...
בינתיים הוא לא מבקש מעצמו בכלל (רק כשהולך לישון, שלא רוצה להיות במיטה) וגם כשיושב הוא לא עושה כלום, הוא מעדיף רק על הרצפה ולא אכפת לו בכלל. גם אם רטוב וגם אם יבש. אני חושבת שבאמת מוקדם לו מידי.
גם לי.
נגמרה לי הסבלנות, הוא כל הזמן אומר שהוא לא צריך ומפספס. הוא יודע שהוא צריך, כי כשהוא צריך, הוא נעמד שניה מפסק רגליים ועושה על הרצפה. כאילו לא אכפת, ניסיתי אתמול בטובות ניסיתי ברעות הוא כל הזמן מבקש ממתקים כי הוא "הולך לשרותים" ואם אני לא נותנת הוא בוכה, וכמובן יוצא לו.
אני מזכירה, והוא לא רוצה לשבת בכלל.
מה עושים? מוקדם מידי?

לפי התיאורים מוקדם!מידי!שילד מוכן-זה הולך בקלי קלות...
הבעיה היא אם הילד הולך שנה הבאה לגן עירייה.אם לא...
תשחררי את הילד!!!!!!!!!אח"כ מתיאשים מחזירים טיטול...וסתם אכזבה...
אני היום מתחילה גמילה לילד בן שנתיים וחצי מנסה..אם לא ילך מחזירה טיטול..ילד צריך להיות מוכן נפשי!!!
בהצלחה..זה קשה..(:

 

[הני מושקוביץ]

הבן שלי ילך לגן-בנים, שמקביל למעון (יום קצר יותר) אותו סדר יום וקבוצת גיל של שנתיים וחצי-שלוש. השאלה היא, אם זה נקרא שהם אמורים לעזור לי לייבש אותו.

 

[shuli43]

אני מעריצה אותך, אבל אני טיפוס קצת לחוץ וצריכה שהכל יתקתק, הבית שלי נראה עכשיו סדום ועמורה אין לי כח, אני פשוט מותשת.
את רוצה להגיד שהלכו כל הזמן רטובים\מלוכלכים? אצלי, הוא מחכה שאני אזכיר כי כשניסיתי להיות אדישה, היה גם הוא אדיש והגענו לערימות כביסה...
יצאתי מדעתי באותו יום, ולא רציתי שיגיע הבוקר כדי להמשיך את המלאכה, בפרט שנורא מענין לו עם אח שלו, ולא תמיד רוצה להגיע לשרותים.

חחח את מזכירה לי נשכחות עם השאלות שלך...

גיסתי נתנה לי כמות נכבדה של מכנסי טריקו קצרים מיד שניה (הקרדיט לגיסתי שהנחתה אותי בכל זה) אם התלכלך פשוט העפתי לפח,ואם התרטב - לכביסה.
ודאי שלא הלכו מלוכלכים. הילד בעצמו בא לספר לי (מבחינתו לא ראיתי כלום) ואז סידרתי אותו. ככה באגביות.
עם הבנות היה קל יותר שמתי שמלה וזהו.. אבל משום מה הבן נגמל מהר יותר, תוך יומיים.

אני מתוקתקת ונקיה מאד מאד ודווקא בתקופה זו יותר (שלא ירטב דבר), אבל לא ליד הילד!!
הרעיון הוא מעין הטלת האחריות על הילד לכל העניין הזה.

ועוד משהו.. חיכיתי לחופש שאין גן. כל היום בלי טיטול!

אני חושבת שהשיטה פשוט לא מתאימה לטיפוסים לחוצים ומאורגנים מידי, אלא לאלו היותר ספונטאניות. במיוחד אם זה לא הולך מהר, לא שייך להיות ככה יותר מכמה ימים.

שמעתי על שיטה טובה נוספת, אם את סוג מאד מתוכנן. תנסי ללמוד את השעות שלו לשבת איתו בשעות קבועות (!) ולספר לו סיפור בזמן הזה. נגמר הסיפור- קמים. להפוך לו את זה לחוויה שמחכים לה. את חוסכת את הלכלוך והעצבים...

בהצלחה רבה רבה שיגמל כבר...

 

[אסנת לוי]

הבן שלי ילך לגן-בנים, שמקביל למעון (יום קצר יותר) אותו סדר יום וקבוצת גיל של שנתיים וחצי-שלוש. השאלה היא, אם זה נקרא שהם אמורים לעזור לי לייבש אותו.

יקירתי הם אמורים לעזור לך לייבש וזה אוטוטו ואת תראי איזה קל יהיה לך..הוא רואה את כל החברים וכו'...
תחזירי את הטיטול לפני שיהיה מאוחר..וירגיש בכישלונך..
כאילו כלום לא קרה..
ותחילת שנה הבאה בעז"ה תתחילי מחדש..
בהצלחה!!!!!!!

 

[הני מושקוביץ]

חחח את מזכירה לי נשכחות עם השאלות שלך...

גיסתי נתנה לי כמות נכבדה של מכנסי טריקו קצרים מיד שניה (הקרדיט לגיסתי שהנחתה אותי בכל זה) אם התלכלך פשוט העפתי לפח,ואם התרטב - לכביסה.
ודאי שלא הלכו מלוכלכים. הילד בעצמו בא לספר לי (מבחינתו לא ראיתי כלום) ואז סידרתי אותו. ככה באגביות.
עם הבנות היה קל יותר שמתי שמלה וזהו.. אבל משום מה הבן נגמל מהר יותר, תוך יומיים.

אני מתוקתקת ונקיה מאד מאד ודווקא בתקופה זו יותר (שלא ירטב דבר), אבל לא ליד הילד!!
הרעיון הוא מעין הטלת האחריות על הילד לכל העניין הזה.

ועוד משהו.. חיכיתי לחופש שאין גן. כל היום בלי טיטול!

אני חושבת שהשיטה פשוט לא מתאימה לטיפוסים לחוצים ומאורגנים מידי, אלא לאלו היותר ספונטאניות. במיוחד אם זה לא הולך מהר, לא שייך להיות ככה יותר מכמה ימים.

שמעתי על שיטה טובה נוספת, אם את סוג מאד מתוכנן. תנסי ללמוד את השעות שלו לשבת איתו בשעות קבועות (!) ולספר לו סיפור בזמן הזה. נגמר הסיפור- קמים. להפוך לו את זה לחוויה שמחכים לה. את חוסכת את הלכלוך והעצבים...

בהצלחה רבה רבה שיגמל כבר...

אמן!!!

אין לו שעות, הוא כל הזמן שותה...

 

[sari tuk]

אני קופצת על האשכול ושואלת לגבי גמילת לילה
ילדה בת כמעט 6 שנגמלה מהרטבת יום בתוך יומיים בגיל שנתיים ורבע, אבל עד היום לא נגמלה בלילה וישנה עם טיטול, לפני כשלושה חודשים עשיתי נסיון נוסף לגמילה לילית ואפס- כל התקופה הזו הילדה לא מתעוררת, אני מעירה אותה 3 פעמים לפחות כדי שתקום יבשה בבוקר, ואם מרטיבה היא ג"כ יכולה להמשיך לישון כך עד הבוקר ולא להתעורר. בפעמים שאני מחליפה לה הכל באמצע הלילה, קרה שהרטיבה פעם נוספת.
אותו דבר הבן בן 4.5 ,
האם מישהי מכירה כזו תופעה? האם זה דבר שמצריך טיפול, או שזה עובר בהמשך עם הגיל.
האם כדאי להחזיר טיטול ללילה?
בעבר שמעתי שלפני גיל 8 לא מומלץ לטפל בהרטבת לילה.

 

[הני מושקוביץ]

מקפיצה.

טוב, השד לא כ"כ נורא.
ב"ה, סיימנו!!!
ולא תאמינו איך...
אחרי שהמצב הפך לבלתי נסבל, הרמתי עליו צעקות (זו היתה האופציה היחידה, עובדה.) שחשבתי שהוא כבר מספיק גדול, אבל אני רואה, שעדיין קשה לו להתאפק ולזכור ללכת לשרותים, אז נחזיר את הטיטול (מה שהוא מאוד לא רצה)
ולמחרת אבא שלו עשה לו את זה.
לא תאמינו, ביום שישי הוא לא פספס אפילו פעם אחת!

 

[mishehoo]

איזה כיף לך אני עוד באמצע המסע... ומתחילה כבר להתעייף.
הבחורצ'יק שנה הבאה בת"ת- (בן 2 ו 3/4)...

 

[אסנת לוי]

יפה..מקווה רק שזה לא ישאיר לו את "החוויה" כסוג של פחד/טראומה..
העיקר שזה עבר..

 

[TK]

מקפיצה.

טוב, השד לא כ"כ נורא.
ב"ה, סיימנו!!!
ולא תאמינו איך...
אחרי שהמצב הפך לבלתי נסבל, הרמתי עליו צעקות (זו היתה האופציה היחידה, עובדה.) שחשבתי שהוא כבר מספיק גדול, אבל אני רואה, שעדיין קשה לו להתאפק ולזכור ללכת לשרותים, אז נחזיר את הטיטול (מה שהוא מאוד לא רצה)
ולמחרת אבא שלו עשה לו את זה.
לא תאמינו, ביום שישי הוא לא פספס אפילו פעם אחת!

איזה יופי !
אני שמחה בשבילך התחלתי לקרוא את האשכול מההודעות הקודמות (לא שמתי לב לתאריך )וממש ריחמתי עליך עד שהגעתי להודעה הזו

 

[poto12]

פחדתי שרק אני רעה ורק אצלי זה עבד בשיטת המקל והגזר...
יש ילדים שיודעים לנצל אם אמא לא מספיק עומדת חזק על משהו...(הם צריכים גערה מדי פעם ולא רק בנושא גמילה - בעיקר אצל בנים..)
אה ולא נראה לי שהוא בטראומה... הוא לא מוכן לחזור לטיטול ובוכה שמתפשל לו
(ולא מפחד אלא בושה) אם היה לו טראומה או פחד הוא לא היה נגש לספר לי שזה 'קורה ומבקש להתנקות

 

[הני מושקוביץ]

יפה..מקווה רק שזה לא ישאיר לו את "החוויה" כסוג של פחד/טראומה..
העיקר שזה עבר..

שום טראומה!
בשבת מסכן, הוא שלשל.
אמרתי לו שאולי ילבש טיטול כי כואבת לו הבטן ויש לו שילשול, אז הוא אמר לי "אני גדול, אני לא צריך טיטול."
לא תאמינו-חוץ מ-3 פעמים הוא לא פישל!
והוא שילשל!