אם יגברו ההדבקות החוזרות: 'ריחוק חברתי' - גם למחלימים
שורה של מחקרים שנערכו לאחרונה בעולם, באשר לאפשרות של הדבקה חוזרת בקורונה בקרב כאלו שכבר החלימו מהנגיף, נבדקו על ידי חוקרי 'מרכז הידע הלאומי' והובילו למסקנות משמעותיות (בארץ)
מחלים מקורונה, שמתנדב בבי"ח. אילוסטרציה (צילום מסך: מתוך 'חדשות 13')
חוקרי 'מרכז המידע הלאומי למערכה בקורונה' ממליצים היום (שלישי) בדו"ח שפרסמו, שתקנות הריחוק החברתי שהושתו על הציבור הרחב, דוגמת שימוש במסכות, ריחוק פיזי, דיווח על תסמינים ובידוד עצמי, ייושמו בפועל גם בקרב מחלימים, זאת אם יתבררו עוד ועוד מקרים של הדבקות חוזרות.
מסקנה זו באה לאחר בחינת מספר מחקרים בעולם בנושא ההדבקות החוזרות. בעמדה זו מחזיק גם 'המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן'.
המלצה חשובה נוספת, בנושא זה, היא "לחדד את מודעות צוותי הרפואה באשר לצורך לבודד ולדגום במקרים מסוימים גם מחלימים, בהינתן חשד קליני להדבקה חוזרת (על בסיס תסמינים או מגע עם חשוד)".
וכך הגיעו החוקרים למסקנתם, כפי שהם מגוללים: החל מפרוץ המגיפה פורסמו מספר אירועים בהם חלה לכאורה הדבקה חוזרת של מחלימים מקורונה, אך אלה התבררו לרוב כהמשך של ההדבקה הראשונה, מאחר ולא תועדה הדבקה שלהם את סביבתם, וכן לא ניתן היה לבודד נגיפים פעילים מגופם של המחלימים.
עם זאת, לאחרונה דווח במספר מאמרים מדעיים על ארבעה מקרי הדבקה חוזרת (בהונג קונג, בהודו ובארה"ב), השונים במאפייניהם, אשר בהם אומתה לראשונה הדבקה חוזרת בקרב חולי קורונה, זאת באמצעות קביעת הרצף הגנטי של שני נגיפים שונים, בזמנים שונים, באותו אדם.
במקביל, גורמים רפואיים במספר מדינות (בלגיה, הולנד, ספרד, אקוודור, דרום קוריאה ומלטה) דיווחו גם הם על מקרי הדבקה חוזרת; ביחס לחלק מהדיווחים צוין שההדבקה החוזרת אומתה גם היא באמצעות ריצוף גנטי.
"היעדר תסמינים בחשיפה השנייה אצל חלק מהנדבקים, לצד העובדה שלא נבחנה יכולתם להדביק אחרים לאחריה", נכתב, "לא מאפשרים לקבוע, לפי שעה, האם אירועים אלו מעידים על חסינות מוגבלת, או דווקא על תגובת חיסונית יעילה שמנעה מחלה בחשיפה השנייה".
לעומת זאת, קיומם של תסמיני מחלה חמורים יותר בחשיפה השנייה במיעוטם של המקרים הינו ממצא מטריד, אולם נדרשת בחינה מעמיקה של התגובה החיסונית בגופם של מטופלים אלו, לשלילת קיומו של כשל בתפקוד מערכת החיסון שלהם אשר עשוי היה להסביר היעדר חסינות אפקטיבית בחשיפה שניה לנגיף.
מספר המקרים הקטן עד כה (מקרים בודדים ביחס לקרוב ל-30 מיליון מקרי קורונה ידועים נכון לאמצע ספטמבר), וכן הפערים במחקרים שבוצעו, אינם מאפשרים להסיק מסקנות רחבות בכל הנוגע לסיכון להדבקה חוזרת, ובפרט ביחס לצפוי בקרב כלל האוכלוסייה, בהקשר זה.
"בנקודת זמן זו", כותבי חוקרי מרכז המידע הלאומי, "יש להמתין למחקרי המשך ובפרט למחקרים של מקרים נוספים אשר יבחנו לעומק את המנגנונים שמאפשרים הדבקה חוזרת; כמו גם באיזו מידה יכולים הנדבקים מחדש להדביק אחרים".
לדבריהם, במידה ויובן שמדובר בתופעה רווחת יחסית, עשויות להיות לדבר השלכות משמעותיות באשר למדיניות ביחס לציבור המחלימים, כגון צורך לחסן גם את המחלימים בחיסון העתידי. כמו כן, "יישומם של הסטנדרטים הנדרשים כיום מכלל הציבור, דוגמת ריחוק חברתי ועטיית מסכה, מערכי הבדיקות ואיתור המגעים - צפויים להידרש להביא בחשבון הדבקה חוזרת".
זאת ועוד: "מומלץ לעקוב גם אחר מחלימים בישראל באמצעות בדיקה מדגמית עיתית, ובמקרים של חשיפה חוזרת לנגיף, לקיים מחקר הבוחן את טיב התגובה החיסונית שפיתחו ואת פוטנציאל ההדבקה שלהם".
"בשורה התחתונה", מסכמים החוקרים, "העדויות הראשונות ל'הדבקה חוזרת' בנגיף הקורונה עודן מעטות מכדי להעיד על דפוסים כלשהם באוכלוסייה. כיום מתוך למעלה מ-30 מיליון מקרי קורונה ידועים בעולם, בודדות הן העדויות להדבקה חוזרת, ועל כן גם אם אכן מדובר במקרים של חסינות מוגבלת לאחר ההדבקה הראשונה, טרם ברור עד כמה הם נפוצים".
עוד עולה, כי שאלות מרכזיות כגון היקף התופעה, יכולתו של 'נדבק בשנית' שלא חווה מחלה להדביק אחרים והיחס בין אופי ההדבקה המקורית לחסינות המתפתחת - נותרות פתוחות; "מענה עליהן עשוי להשליך עמוקות על מדיניות ניהול המגיפה, וכן על אופן השימוש המיטבי בחיסון יעיל - כאשר זה יהיה זמין".
ניתוח תוצאות מחקר שנערך בהונג קונג "עשוי להעיד דווקא על חסינות אפקטיבית בחשיפה השנייה לנגיף הקורונה - שלכל הפחות מנעה מחלה", נכתב, "ואם יתברר שמקרים כמו זה שבמחקר שתואר מעידים דווקא על חסינות אפקטיבית נרחבת לאחר החלמה, המונעת מחלה ומונעת מהנחשפים לנגיף מחדש להדביק אחרים, ניתן יהיה לבחון תעדוף מחלימים למילוי תפקידים בסביבות רגישות, כמו מחלקות קורונה בבתי חולים ומוסדות גריאטריים".
"אולם במידה ויתברר במחקרי המשך כי החסינות המתפתחת מהדבקה טבעית מוגבלת בזמן ואינה מונעת מהנדבקים מחדש להדביק גם אחרים, ובפרט אם יתברר שמדובר בתופעה שכיחה, יהיו לדבר השלכות משמעותיות בהיבטי בריאות הציבור, דוגמת חיסון מחלימים, שמירתם על ההנחיות שהושתו על כלל הציבור ללא הקלות כלשהן והצורך בבידודם ובדיקתם".
עוד נכתב בסיכום הדו"ח החשוב, כי "במידה והתופעה תתברר כנפוצה, תרחק האפשרות להגיע ל'חסינות עדר' ותתחזק ההסתמכות על חיסון עתידי, זאת מכיוון שככל שקיים סיכוי להידבקות והדבקת אחרים מחדש אין היתכנות לחיסון המוני באמצעות הדבקה טבעית של האוכלוסייה בנגיף, שכן גם אלו שיידבקו באופן טבעי, עלולים להידבק ולהדביק אחרים בשנית!".
באשר לחיסון עצמו: "ייתכן שהוא יעניק חסינות אפקטיבית למשך זמן מוגבל, ויהיה צורך בחזרה עליו מעת לעת. כמו כן, ייתכן שהחיסון לא ימנע לחלוטין מחלה, אלא יביא למחלה קלה יותר".
"יש לחדד", ממליצים עוד החוקרים, "את מודעות צוותי הרפואה לאפשרות להדבקה חוזרת, ובהתאם לכך לצורך לבודד ואף לדגום במקרים מסוימים גם מחלימים, בהינתן חשד קליני גבוה (על בסיס תסמינים אופייניים ו/או מגע קרוב עם חולה מאומת), זאת למרות ההנחיות העדכניות של ה-CDC FH אין מקום לבדוק מחלימים לקורונה בשלושת החודשים הראשונים מאז החלמתם (אלא אם קיים חשד קליני גבוה לתחלואה על פי תסמינים)". [כיכר השבת]
datadashboard.health.gov.il
הנושאים החמים
