כללי חברה ביקשה עבודה ולא משלמת

[תמנתי ווב דיזיין]

משהו מוזר, כי אני יודעת שאני לא הייתי נוהגת כך.

ביקשה ממני חברה לוגו לחנות שלה שהיא העבירה לידי חברתה.
נקבתי לה סכום סמלי של 200 ש"ח. לא איכפת היה לי להרוויח כל כך מעט, כי בכל זאת אני מכירה אותה ויודעת שלא קל לה ורוצה ללכת לקראתה.

את הלוגו היא קיבלה ב- 4/9/09.
בעצם היא קיבלה כמה דוגמאות. כתבתי לה כי לא שמעתי לשאול אם קיבלה ומה קורה. ענתה לי שבחרו לוגו מסויים וזהו. יותר לא שמעתי ממנה.

התקשרתי לבעלה - הוא לא ידע מזה כלום. נתן לי את הנייד שלה. שבוע לפני ראש השנה אני מתקשרת לגבי תשלום ומה עונה לי הגברת?
"מה הלחץ, לא ידעתי שזה כל כך קריטי עבורך".

חוצפה לא?

עד היום לא שילמה לי.

 

[ליבי]

צרת רבים...

מנסיוני, אין כ"כ סיכוי שתקבלי כסף.

אני כבר מנוסה מאד ב"מתנות" כאלו. אנשים חושבים שגרפיקה זה לא ממש מוצר שחייבים לשלם עליו. אלא כמה לחיצות במחשב ו......נוצר לוגו! לא מבינים שבגרפיקה מושקעות שעות ארוכות של מחשבה, עבודה ומאמץ שבאות על חשבון דברים אחרים
אני עיצבתי השנה לוח שנה לחברתי עם תמונות שהיא הביאה, עבדתי עליו הרבה מאד זמן (מהצהריים עד 5 לפנות בוקר) בנוסף בדפוס היתה תקלה במייל וישבתי כל הבוקר ושלחתי שוב ושוב...
ולבסוף היא אמרה לי: "אה, כן זה הגיע, תזכי למצוות" ואח"כ: "בעלי רצה שאני אשלם לך אבל אמרתי לו ככה זה חברות..."

מתנחמת?

 

[פרסום דובדבן]

לא, החוצפה. החוצפה הזו הורגת אותי.
רמה, הסיפור שלך עצוב מאד, ועל מקרים כגון אלו נאמר - עם כאלה חברות - מי צריך אויבות?... בפעם הבאה אל תתחילי אפילו, תאלתרי תירוצים - יש לך עומס, בלגן בעבודה וכו'.

 

[יעלולה]

עם כאלה חברות - מי צריך אויבות?... .

אהבתי.

 

[אברימי]

אגב, לא יודע אם זה מנחם או לא, זה לא רק בתחום העיצוב הגרפי. לצערנו הגדול בכל המקצועות החפשיים, יש "חברים" או אנשים שלא רואים צורך לשלם.
אני באופן אישי תבעתי מישהו לדין תורה רק בגלל המילים הבאות שנאמרו לי: "לא חשבתי לרגע שאני צריך לשלם!"
אני רחוק מאד מבתי דין וכאלה, אבל זה כבר היה שיא: אדם פונה למשרד תיווך ומבקש שנארגן לו בדחיפות דירה לשכירות קצרה של כמה חודשים כי הוא משפץ את דירתו. צוות המשרד שלנו הפך את העולם בשבילו, בד"כ איננו מתעסקים בתקופות קצרות, אבל החלטנו להיות טובים והכנו לו סדרת הצעות, וברוך ה' הצלחנו.
כשהגיע מועד התכל'ס שמעתי ממנו את המשפט הנ"ל בתוספת הודעה ש"תתבע אותי לבי"ד".הרעיון דווקא מצא חן בעיני, ובי"ד כמובן חייבו לשלם על אתר. הוא היה כל כך מופתע מהתשובה שכבר התחלתי להאמין לו שהוא לא חשב שהוא צריך לשלם. נו, שיהיה ללימוד כפית זכות...

 

[תמנתי ווב דיזיין]

רמה, מזעזע. חוצפה שאין כדוגמתה.
אברימי, סיכמתי איתה על תשלום מלפני שהתחלתי לעבוד. היא רצתה שאעצב לה גם את הפרסומת עם הלוגו אבל על מחיר מגוחך של 150 ש"ח החליטה שלא.
אם לא הייתי מסכמת מחיר עוד לפני התחלת העבודה, יכלה להגיד לי משפט כזה- לא חשבתי שאני צריכה לשלם. אבל היא ידעה שתצטרך לשלם.

לא יודעת מה עם האנשים האלה, שחושבים שהכל מגיע להם בחינם. זה לא יאומן.

 

[מאן דאמר]

סתם שאלה. האם כשאנחנו עומדים מהצד השני, אנחנו לא מתנהגים לפעמים ככה?

 

[שיר770]

אם צרת רבים חצי נחמה, אז אני מצטרפת, גם לי זה קורה.... (והמון...)
אם צרת רבים נחמת טיפשים- ראי הודעה זאת כמבוטלת...

 

[ayala]

מה קרה למצוה של "ביומו תתן שכרו"?
איפה הצדיקים של פעם שהיו רצים בערב שבת אפילו לשלם למי ששכחו לשלם?
איפה אימת הדין של ראש השנה והפחד ממי שחייב כסף לחבירו לפני יוה"כ??
למה צריך להתחנן על הכסף שמגיע לנו בדין??
אני אישית שונאת להתמקח עם מוכרים על התשלום, והלואי שתמיד אנהג כך. לא צריך להוציא לבנאדם את הנשמה כדי שאני אצטרך לשלם כמה גרושים פחות. ולא צריך להוציא לו את הנשמה עד שמשלמים.
וכרגע עלה לי רעיון טוב בשבילך גינגית- תגידי לה: "אין לי בעיה, אפשר לשלם אפילו עוד שבועיים, אבל
לא יותר. ואם את לא מתכוונת לשלם לי היום, אז תבואי היום ותביאי לי צ'ק דחוי למקסימום עוד שבועיים, אני פוחדת שאשכח מזה. ותארי לך שעשיתי לך הנחה והמחיר האמיתי הוא כך וכך, ותארי לי שעשיתי עוד הרבה הנחות להרבה אנשים ובסוף אני צריכה לאסוף את השקלים האלו ולקנות אוכל ולשלם חשבונות ממה שיוצא. לא חשבתי שכל כך קשה לשלם סכום כזה מועט. אני רוצה להוריד את זה מהמחשבה שלי כבר." טוב. אולי יצא לי נאום ארוך מדי סימנתי את הקטע החשוב באמת.

 

[ayala]

...לחצתי פעמיים בטעות..

 

[moti!a]

א- תחליפי חברה
ב-תבררי אם היא עושה שימוש בלוגו
אם כן זה ממש גניבת זכויות יוצרים והמקום לזה הוא בית דין לתביעות קטנות
מישהו מפורום צילום שאני משתתף בו (לא פרוג) תבע מישהו שהשתמש בתמונה שלו
ולא רצה לשלם ב 15,000 ש''ח וזכה ב 12,000 ש''ח
אין ברירה אחרת, כשהיא תקבל את התביעה היא תרוץ לשלם לך אבל תתפשרי על פחות
מ 5000 ש''ח ואם לא תתן לך תמשיכי את התביעה על 15,000
מקפידים מאוד בימינו על זכויות יוצרים
בהצלחה
מוטי

 

[israelm24]

א- תחליפי חברה
ב-תבררי אם היא עושה שימוש בלוגו
אם כן זה ממש גניבת זכויות יוצרים והמקום לזה הוא בית דין לתביעות קטנות
מישהו מפורום צילום שאני משתתף בו (לא פרוג) תבע מישהו שהשתמש בתמונה שלו
ולא רצה לשלם ב 15,000 ש''ח וזכה ב 12,000 ש''ח
אין ברירה אחרת, כשהיא תקבל את התביעה היא תרוץ לשלם לך אבל תתפשרי על פחות
מ 5000 ש''ח ואם לא תתן לך תמשיכי את התביעה על 15,000
מקפידים מאוד בימינו על זכויות יוצרים
בהצלחה
מוטי

מחזק! בעיקר את סעיף א' ודחוף! לגבי תביעה זה עסק קצת מתיש, לא מתאים לכל אחד/ת.. אפשר לתבוע בבי"ד, ההליך יותר פשוט וגם הלכתי אמנם לא תקבלי סכומים כמו בבית משפט לתביעות קטנות, אבל עדיין תקבלי לפחות את מה שמגיע לך במקור.

 

[moti!a]

מחזק! בעיקר את סעיף א' ודחוף! לגבי תביעה זה עסק קצת מתיש, לא מתאים לכל אחד/ת.. אפשר לתבוע בבי"ד, ההליך יותר פשוט וגם הלכתי אמנם לא תקבלי סכומים כמו בבית משפט לתביעות קטנות, אבל עדיין תקבלי לפחות את מה שמגיע לך במקור.

בבית דין הולכים על פשרה
ישאלו כמה בקשת ממנה? היא תגיד 200 יתנו לה 100

חבל על הזמן!!

 

[israelm24]

בבית דין הולכים על פשרה
ישאלו כמה בקשת ממנה? היא תגיד 200 יתנו לה 100

חבל על הזמן!!

מכיוון שלא תבעתי מעודי שום ייצור/אדם וגם לא הטבעתי אף אחד כי הוא לא שילם , רשות הדיבור נלקחה ממני..
אמנם בבית משפט אפשר לקבל סכומים יפים, אבל צריך ההמווווון סבלנות!

 

[קופי סנטר]

אני עיצבתי השנה לוח שנה לחברתי עם תמונות שהיא הביאה, עבדתי עליו הרבה מאד זמן (מהצהריים עד 5 לפנות בוקר) בנוסף בדפוס היתה תקלה במייל וישבתי כל הבוקר ושלחתי שוב ושוב...
ולבסוף היא אמרה לי: "אה, כן זה הגיע, תזכי למצוות" ואח"כ: "בעלי רצה שאני אשלם לך אבל אמרתי לו ככה זה חברות..."

אהבתי!...

בפעם הבאה אל תתחילי אפילו, תאלתרי תירוצים - יש לך עומס, בלגן בעבודה וכו'.

אני מצטרף להנ"ל כעיקרון וככלל ברור: כשמגיע מישהו מהחברים/שכנים/משפחה (השלם את החסר) לבקש עבודה (אפילו בתשלום), להבהיר לו מיד שיש כרגע עומס לקוחות ועבודות קודמות, וצריך לבדוק אם אפשרי לעשות לו וכו', ורק אח"כ לעשות לו את העבודה. זה נותן לו את ההרגשה כשוה בין שאר הלקוחות, ולא כאיזה מישהו שחייבים לו את כל העולם בחינם, וכן את ההרגשה שבעבודה שהוא מבקש הוא מבזבז לגרפיקאי זמן יקר שאפשרי לעשות בו עבודות לשאר לקוחות בתשלום. נראה לי שעצה זו יכולה הרבה לעזור במקרים כמו לעיל.

 

[תמנתי ווב דיזיין]

אני ממש נזהרת בזה, במיוחד אם קבעתי מחיר. אם ביקשתי הנחה מראש, ונתנו לי, ניחא, אבל לסכם מחיר ולא לשלם?
אין מצב. זו עברה של הלנת שכר.

סתם שאלה. האם כשאנחנו עומדים מהצד השני, אנחנו לא מתנהגים לפעמים ככה?

 

[תמנתי ווב דיזיין]

הענין הוא, שאין לי חשק לשמוע שוב תשובה שמעמידה אותי במצב כלכלי כל כך גרוע שאני מתקשרת אליה בתחינה בשביל 200 ש"ח מסכנים.

מה שהיא לא יודעת זה, שלא רק שאני מפסידה את ה- 200 ש"ח המסכנים האלה, אלא גם הפסדתי 5 שעות עבודה, וכל שעת עבודה יכולתי להרוויח 100 ש"ח, כך שהפסדתי ביחד 700 ש"ח ועוד ספגתי נזיפה.

מדהים באמת איך יש לאנשים את האומץ להגיע לראש השנה עם עברה של הלנת שכר ולא למצמץ אפילו.

מה קרה למצוה של "ביומו תתן שכרו"?
איפה הצדיקים של פעם שהיו רצים בערב שבת אפילו לשלם למי ששכחו לשלם?
איפה אימת הדין של ראש השנה והפחד ממי שחייב כסף לחבירו לפני יוה"כ??
למה צריך להתחנן על הכסף שמגיע לנו בדין??
אני אישית שונאת להתמקח עם מוכרים על התשלום, והלואי שתמיד אנהג כך. לא צריך להוציא לבנאדם את הנשמה כדי שאני אצטרך לשלם כמה גרושים פחות. ולא צריך להוציא לו את הנשמה עד שמשלמים.
וכרגע עלה לי רעיון טוב בשבילך גינגית- תגידי לה: "אין לי בעיה, אפשר לשלם אפילו עוד שבועיים, אבל
לא יותר. ואם את לא מתכוונת לשלם לי היום, אז תבואי היום ותביאי לי צ'ק דחוי למקסימום עוד שבועיים, אני פוחדת שאשכח מזה. ותארי לך שעשיתי לך הנחה והמחיר האמיתי הוא כך וכך, ותארי לי שעשיתי עוד הרבה הנחות להרבה אנשים ובסוף אני צריכה לאסוף את השקלים האלו ולקנות אוכל ולשלם חשבונות ממה שיוצא. לא חשבתי שכל כך קשה לשלם סכום כזה מועט. אני רוצה להוריד את זה מהמחשבה שלי כבר." טוב. אולי יצא לי נאום ארוך מדי סימנתי את הקטע החשוב באמת.

 

[Shia]

אוי, לא בא לי להגיב.

רק אומר לך הרבנית ג'ינג'ית, אני לא מתפלא שזה קרה דווקא לך.
את אישה טובה מידי כדי להיות אשת עסקים.

אני לא רוצה להתעמק בנושא, אבל יש אנשים שזה לא היה קורה להם.

מה שיותר חשוב עכשיו זה לא איך לקבל את 200 השקלים (שגם זה חשוב), אלא כיצד לנהוג בפעם הבאה.

חג שמח לך ולכולם.

 

[תמנתי ווב דיזיין]

ר' שעי', וכי אפשר לנהוג אחרת? לי יש בעיה מסויימת - קשה לי להגיד לא. ולכן אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים נקרעת ועובדת כל היום וכל הלילה כי אני לא יודעת להגיד לעבודות לא.

ולחברות [לשעבר] על אחת כמה וכמה.

ולמשפחה אפילו יותר.

ושווה להפסיד 200 ש"ח וחברה, מאשר להיות אשת עסקים קשוחה כפי שהייתי בחיי הקודמים - בעסקי הקודם באנגליה. לא הייתי רוצה לחזור לקשיחות הבלתי מתפשרת של אז. זה לא נעים לחיות ככה.

בסופו של דבר הכסף יגיע ואם לא ממנה, ממקום אחר. לא הייתי כותבת על זה אפילו, אם לא היה הקטע המשוגע הזה של שיחת הטלפון והאמירה של "לא ידעתי שזה כל כך קריטי". זה באמת הדהים אותי, הקטע הזה.

 

[הרשל'ה]

כרגיל דברי טעם שייע (שותף לתסכול שבניסוח תגובה בנושא מעין זה. שוב..),
רק שיש לי לענ"ד איזו פרספקטיבה מקורית יותר על העניין: המחיר שנקבת נמוך מידי.
מחיר נמוך = עבודה לא מושקעת = יוצר לא מוערך = לא ראוי לתגמול = סכום זניח מכדי להתאמץ לשלמו = חפשי את חברותייך...

מקווה שהובנתי.
חג שמח.