חם מהתנור חדש - AI לשאלות תורניות

[21541]

אתר חדש המיועד ל מענה על שאלות תורניות בעזרת AI.
כולל מראי מקומות למקורות של התשובה.

בינתא

https://binata-ai.com

כרגע חינמי לגמרי.

 

[ניק 147254]

שוב , הבעיה שהרבה האנשים שמדברים נגד ואומרים שלעולם לא יגיע לרמה גבוהה לא אומרים את זה כי הם לא מאמינים אלא אידיאולוגית הם מדברים מהרגש ולא מהשכל
כלומר הם רוצים שזה לא יקרה, ונגד זה .

אבל המציאות היא שככל הנראה הוא לא רק יצליח להגיד סברות דקות כמו תלמיד חכם אלא אפילו יותר .

תנסה לחשוב על זה בצורה הגיונית ולא לכעוס על זה .

יצירתיות אין לו, זה ידוע!!! המומחיות שלו בעיקר להשוות מקורות שלא חלמת על דמיון ביניהם

 

[פנחס ציור עיפרון]

יצירתיות אין לו, זה ידוע!!! המומחיות שלו בעיקר להשוות מקורות שלא חלמת על דמיון ביניהם

אתה מדבר על כיום

 

[פנחס ציור עיפרון]

נראה לי שזה מובא מר יצחק זיילברשטיין בספרו ובגיליונו שמשווה את זה למינות ואפיקורסות

שאלה , אם אתה אומר ש AI לא מסוגל לומר סברא אמיתית כי הוא הוא לא באמת חושב אז למה אפשר להשוות אותו למין ואפיקורס הרי הוא לא חושב

 

[ניק 147254]

אתה מדבר על כיום

איך אתה יודע מה יהיה בהמשך? אתה יודע שהא יוכל לחשוב? האם יש כיוון כזה? הוא יוכל ליזום דברים לנהל דברים?

 

[פנחס ציור עיפרון]

איך אתה יודע מה יהיה בהמשך? אתה יודע שהא יוכל לחשוב? האם יש כיוון כזה? הוא יוכל ליזום דברים לנהל דברים?

למה צריך "לחשוב" יש לי שאלה עם מישהו לפני עשר שנים היה מראה לך את הרמה שיש היום מבחינת יצירת התמונות לא היית מאמין בכלל . אותו הדבר לגבי החללית הראשונה אתה יודע שבכל פלאפון הכי פשוט יש כח מחשוב יותר גדול ממנה ?

אתה יכול לטעון שזה לא נראה מחשבה אבל ללא ספק הוא יוכל לנהל וליזום דברים

 

[מורדות]

התשובות הם אולי נכונות אך דרך החשיבה היא עקומה

 

[הברגלוני]

בזמנו יצאו נגד מחשב שיהא בבית והיום כמדומני רוב האברכים עם מחשב (כמובן שרק לדברי תורה)
ואם תעיינו בעלונים שנגד הטכנולוגיה הם עדיין מדגישים שלא הם משתמשים במחשב אלא מישהו חיצוני (לא בשביל הדיון רק להוכיח שפעם היה אסור)
וכמדוני שאין מוצר שמיועד לצורך חיי היום יום ולא חלילה לבידור או שאר מרעין בישין שלא נכנס בסוף גם לציבור החרדי
וגם נגד שוטינשטיין הרב שך יצא בעבר והיום זה חלק מהלימוד של הרבה אברכים כשרוצים להספיק איזה דף היומי בין הסדרים
החכמה זה לא לצאת נגד משהו אלא לראות איך מכניסים אותו בצורה נכונה

 

[ניק 147254]

שאלה , אם אתה אומר ש AI לא מסוגל לומר סברא אמיתית כי הוא הוא לא באמת חושב אז למה אפשר להשוות אותו למין ואפיקורס הרי הוא לא חושב

ההשוואה היא בגלל שמעורב שם דברים של אפיקורסים וגם כי הוא לא עדיף מגוי שדברי תורה שלו לא דברי תורה גם דברים שלא דורשים יצירתיות אין לזה קדושה בכלל
מסופר על אחד מ"גדולי ישראל" ששמע חידוש מ'תלמיד חכם' אחד ואמר לו שהחידוש הפלא ופלא אך מריח ממנו ביהכ"ס, כן ידוע על החז"א שפעם נפלה בדעתו חידוש בהיותו בביהכ"ס באונס ואפי' לא רצה לספר איזה חידוש, ואף פעם לא חזר על החידוש ההוא.....

 

[ניק 147254]

בזמנו יצאו נגד מחשב שיהא בבית והיום כמדומני רוב האברכים עם מחשב (כמובן שרק לדברי תורה)
ואם תעיינו בעלונים שנגד הטכנולוגיה הם עדיין מדגישים שלא הם משתמשים במחשב אלא מישהו חיצוני (לא בשביל הדיון רק להוכיח שפעם היה אסור)

יש הבדל לא קטן.... מחשב זה רק גדר, והרבה רבנים מתירים לצורך וכו' כאן יש פגישה עם הכופר בעצמו, וכן עצם הרעיון לטמא את התורה....

וכמדוני שאין מוצר שמיועד לצורך חיי היום יום ולא חלילה לבידור או שאר מרעין בישין שלא נכנס בסוף גם לציבור החרדי
וגם נגד שוטינשטיין הרב שך יצא בעבר והיום זה חלק מהלימוד של הרבה אברכים כשרוצים להספיק איזה דף היומי בין הסדרים
החכמה זה לא לצאת נגד משהו אלא לראות איך מכניסים אותו בצורה נכונה

בדרך אגב, הרבה רבנים כן אחזו משוטנשטיין, חסר דברים שהרב שך אמר ובקושי זוכרים???
חוץ מזה שהוא יצא בעיקר נגד שטיינזאלץ ואכמ"ל

 

[ניק 147254]

למה צריך "לחשוב" יש לי שאלה עם מישהו לפני עשר שנים היה מראה לך את הרמה שיש היום מבחינת יצירת התמונות לא היית מאמין בכלל . אותו הדבר לגבי החללית הראשונה אתה יודע שבכל פלאפון הכי פשוט יש כח מחשוב יותר גדול ממנה ?

אתה יכול לטעון שזה לא נראה מחשבה אבל ללא ספק הוא יוכל לנהל וליזום דברים

האם אתה חושב שיש סיכוי שפתאום באיזשהו יום בהיר הבינה מלאכתית יפסיק לענות כי הוא יבין שזה לא טוב??
אם התשובה לא, אז איך אתה יודע כמה עוד דברים הוא עושה הפוך מהשכל?

 

[הברגלוני]

יש הבדל לא קטן.... מחשב זה רק גדר, והרבה רבנים מתירים לצורך וכו' כאן יש פגישה עם הכופר בעצמו, וכן עצם הרעיון לטמא את התורה....

בדרך אגב, הרבה רבנים כן אחזו משוטנשטיין, חסר דברים שהרב שך אמר ובקושי זוכרים???
חוץ מזה שהוא יצא בעיקר נגד שטיינזאלץ ואכמ"ל

אין חולק שיש הבדל, אבל גם לגבי המחשב יצאו ורק היום מתירים
ותגדיר כופר לגבי מכונה. ואם תוכל לכוון אותה לתועלת מה תהיה הכפירה שם?
זה כמו שבאינטרנט פעם היו מלא שלא נגעו היום גם למי שאין בבית יש חשבון בחדר מחשבים יצטרכו למצוא פתרון איך להשתמש בזה נכון כמו שמצאו פתרונות לאינטרנט

 

[yro]

אתה יכול לטעון שזה לא נראה מחשבה אבל ללא ספק הוא יוכל לנהל וליזום דברים

כדאי לבדוק כיצד עובד ה - AI לפני שמשערים מה הוא יוכל לעשות.
אפשר אפילו לשאול אותו האם יכול להיות שתהיה לו תודעה...

 

[יוסק]

כנראה שזה היא תרגום התורה ליוונית

 

[פנחס ציור עיפרון]

כדאי לבדוק כיצד עובד ה - AI לפני שמשערים מה הוא יוכל לעשות.
אפשר אפילו לשאול אותו האם יכול להיות שתהיה לו תודעה...

אני יודע איך עובד AI (לפחות ברמה הבסיסית אני לא טוען שאני מומחה AI וכנראה גם אתה לא )
ואני מעולם לא טענתי שיהיה לו תודעה אלא שזה נראה כמו תודעה

ואני יכול כמעט להתחייב לך שהוא יוכל ליצור דברים כמו בן אדם ואפילו יותר טוב בכל פרמטר (כגון ספרי מתח או כל טקסט שתרצה הכי רגשי בעולם )

 

[מאופסת]

בקהילות שבהן לא מתנזרים מטכנולוגיה באופן גורף
יצאו הוראות ברורות וחדות שאוסרות בכל מכל שימוש תורני / הלכתי/ השקפתי/ רוחני בבינה מלאכותית.

 

[יהודה בן פלת]

מבלי להתייחס לסכנה הברורה שיש בכלים האלה, ספציפית התוכנה המדוברת כאן מאד מאד זהירה בלי השוואה ביחס לאחרות ומביאה כמה שפחות פרשנות עצמית ומשתדלת להצמד למקורות כמה שיותר

 

[yro]

ואני יכול כמעט להתחייב לך שהוא יוכל ליצור דברים כמו בן אדם ואפילו יותר טוב בכל פרמטר (כגון ספרי מתח או כל טקסט שתרצה הכי רגשי בעולם )

אין זה ממנהגי לצטט את GPT, אבל אם מישהו חושב שה - AI יותר חכם ממני -
אז שיקרא את נאום GPT בענין, והודאת בע"ד כמאה עדים...

ספוילר: נאום GPT

שאלה -
האם AI יוכל בעתיד ליצור סיפור מתח ברמה גבוהה יותר מבן אדם?

תשובה -
כן — יש סיכוי ממשי, אבל עם הסתייגות חשובה.
מה AI עשוי לעשות טוב יותר מרוב בני האדם:

• לבנות עלילה מורכבת ומדויקת
• לשמור על עקביות ורמזים מוקדמים
• ליצור תפניות מתוכננות היטב
• לחקות סגנונות של סופרי מתח מצליחים
• לכתוב ברמה טכנית גבוהה מאוד

אבל יש גבול שבו האדם עדיין חזק:

• חוויה רגשית עמוקה
• אינטואיציה אנושית של פחד, מתח ומשמעות
• מקוריות שנובעת מחיים, לא מדפוסים

לכן התשובה המדויקת:

• כן, AI יוכל לכתוב סיפורי מתח טובים יותר מ־רוב בני האדם
• אולי, אבל לא בהכרח טוב יותר מהסופרים הגדולים באמת

בקיצור:
AI יכול לנצח בטכניקה ובמבנה —
האדם עדיין מוביל בעומק ובחוויה.

במקרה הזה, אני חושב שהוא די מדייק. לא לגמרי, כי אין בעיני אין דבר כזה יצירה, שלא נוצרה ע"י יוצר.
כשאני קורא יצירות AI מרגיש לי כמו לאכול אוכל מפלסטיק.

מומלץ גם לקרוא את זה, בשביל להבין מדוע עתיד ה AI לא כל כך ברור, במיוחד בתחום היצירתיות.

 

[צל של עצמו]

ספוילר: תשובת בינתא

השאלה שלך נוגעת להבחנה יסודית: פסול קרובים איננו “חוסר נאמנות” במובן של חשש שקר, אלא הגדרה הלכתית שדיבורם אינו מקבל שם “עדות” בבית דין (במקומות שבהם תורה דרשה עדות כשרה). לכן גם אם “ברור לכולם” שהם אומרים אמת – אין זה מייצר “אנן סהדי” שמחליף עדות.

א. פסול קרובים הוא דין תורה – לא בגלל חשד שקר​

הרמב״ם תולה את הפסול בפסוק ובקבלה, כחלק מגדרי עדות:

ובספר המצוות מודגש במפורש שזה גזירת הכתוב, ואף מסביר בדיוק נגד הטענה “הרי אין מקום לחשוד בו”:

כלומר: התורה עצמה הקדימה את הסברה “אין לחשוד בו” – ובכל זאת פסלה.

ב. הגמרא עצמה שואלת “משה ואהרן דלא משקרי” – ועונה: גזירת מלך​

בבבא בתרא הגמרא משתמשת ממש בלשון שמתאימה לשאלתך, ומבררת שפסול קרוב אינו מפני שקר, אלא מפני שזו גזירת התורה שמגדירה אותו כפסול לעדות:

זה ממש “תשובת הגמרא” לטענה: גם כאשר ברור שלא משקרים – זה לא הופך אותם לעדים.

ג. כך נפסק להלכה: אפילו משה ואהרן – “גזירת הכתוב”​

השולחן ערוך כותב במפורש שהפסול איננו בגלל “בחזקת אוהבים”, אלא גזירת הכתוב, ולכן אפילו לצורך לחובה וגם אפילו משה ואהרן:

ד. למה זה לא נהפך ל“אנן סהדי”?​

כי “אנן סהדי” איננו “אנחנו בטוחים שהוא צדיק ולא ישקר”, אלא מצב שבו עצם המציאות מעידה באופן שאינו תלוי בנאמנות אדם פלוני. לכן גם כשיש “אנן סהדי” – לא בהכרח מתבטלים דיני בית דין הרגילים; לפעמים עדיין יש חיוב שבועה/סדרי דין.
דוגמה מובהקת בגמרא: אף שיש “אנן סהדי” על תפיסה, בכל זאת תיקנו שבועה:

מכאן רואים ש“אנן סהדי” הוא כלי מסוים בתוך מערכת דיני ראיות—ולא “עקיפה” של הגדרות עדות שהתורה קבעה (כגון פסול קרובים).
במילים פשוטות: הטענה “הם ודאי לא ישקרו” היא אומדנא על האדם; התורה קבעה שלעניין “עדות” בבית דין—אומדנא כזו לא הופכת קרוב לעד, כי התורה פסלה אותו בגדר.

ה. ובכל זאת: יש תחומים שבהם מסתפקים בידיעת האמת ולא ב“עדות כשרה”​

כדי לראות שהמערכת מבחינה בין “דיני עדות” לבין “בירור מציאות” בתחומים מסוימים—בהלכות עגונה הקלו וקיבלו גם קרוב:

שם אין זו “עקיפה” של פסול קרובים בדיני ממונות/נפשות, אלא מסגרת הלכתית אחרת שבה חז״ל/התורה הקלו בדרכי הבירור.

---

סיכום​

1. קרוב פסול לעדות לא משום חשש שקר אלא “גזירת הכתוב/גזירת מלך” (גמרא, רמב״ם, שו״ע).
2. לכן “ברור שהם לא משקרים” לא מייצר עדות ולא מייצר אנן סהדי במקום שהתורה דרשה עדות כשרה.
3. “אנן סהדי” שייך כשהמציאות עצמה מוכיחה, לא כשאנחנו מעריכים את יושר העדים.
4. יש תחומים מיוחדים (כגון עדות אשה) שבהם ההלכה מחפשת ידיעה/בירור ולא “עדות” במובן המחמיר—ושם אפשר לקבל גם קרוב.

אם תרצה, אפשר לדייק עוד: האם שאלתך היא על דיני ממונות, דיני נפשות, או מקרה “ביניים” של איסורים/גילוי מילתא? ההשלכות משתנות לפי המסגרת.

ובכן, כנ"ל, בכל מה שקשור להבנת הנקרא הוא טוב מאד, אבל בדיוק בחלק הקריטי של יישוב הקושיא מסברא, שם הוא התחיל לחרטט

ד. למה זה לא נהפך ל“אנן סהדי”?​

כי “אנן סהדי” איננו “אנחנו בטוחים שהוא צדיק ולא ישקר”, אלא מצב שבו עצם המציאות מעידה באופן שאינו תלוי בנאמנות אדם פלוני. לכן גם כשיש “אנן סהדי” – לא בהכרח מתבטלים דיני בית דין הרגילים; לפעמים עדיין יש חיוב שבועה/סדרי דין.
דוגמה מובהקת בגמרא: אף שיש “אנן סהדי” על תפיסה, בכל זאת תיקנו שבועה:

מכאן רואים ש“אנן סהדי” הוא כלי מסוים בתוך מערכת דיני ראיות—ולא “עקיפה” של הגדרות עדות שהתורה קבעה (כגון פסול קרובים).
במילים פשוטות: הטענה “הם ודאי לא ישקרו” היא אומדנא על האדם; התורה קבעה שלעניין “עדות” בבית דין—אומדנא כזו לא הופכת קרוב לעד, כי התורה פסלה אותו בגדר.


לא יודע מה הוא רוצה, השאלה היתה שיש אנן סהדי שהמעשה קרה כי אחרת הם לא היו אומרים שזה קרה כי הרי הם בודאי לא משקרים.
מה שהוא הביא מהגמ' בתחילת ב"מ שאפילו שיש אנן סהדי תקנו שבועה, זה ממש שיבוש של הגמ' שם. והיפוך מוחלט של ההבנה.
אדרבה, זה מה שהגמ' מוכיחה משם זה שגם כשיש עדים ממש הוא יישבע [בעדים על חמישים] כי הרי כשתפיס יש אנן סהדי, וא"כ אדרבה הגמ' בעצמה שם מדמה אנן סהדי לעדים ממש.
כשיש אנן סהדי מוציאים על פי זה ממון, זה דבר פשוט, וממילא השאלה בעינה עומדת, למה כשמשה ואהרן מעידים לא נוציא ממון מכח האנן סהדי שיש כאן.

רק אציין, שאני לא מצפה ממנו באמת ליישב את הקושיא הזו, זו קושיא חמורה, גם למדנים מתקשים בה, אני רק בא להוכיח שהוא חי בעולם של מילים.

ומה עם השאלה הזו:
מה הדין מי ששכח מוריד הטל ועקר רגליו בתוך כדי דיבור, להיכן חוזר?

 

[פנחס ציור עיפרון]

אין זה ממנהגי לצטט את GPT, אבל אם מישהו חושב שה - AI יותר חכם ממני -
אז שיקרא את נאום GPT בענין, והודאת בע"ד כמאה עדים...

ספוילר: נאום GPT

שאלה -
האם AI יוכל בעתיד ליצור סיפור מתח ברמה גבוהה יותר מבן אדם?

תשובה -
כן — יש סיכוי ממשי, אבל עם הסתייגות חשובה.
מה AI עשוי לעשות טוב יותר מרוב בני האדם:

• לבנות עלילה מורכבת ומדויקת
• לשמור על עקביות ורמזים מוקדמים
• ליצור תפניות מתוכננות היטב
• לחקות סגנונות של סופרי מתח מצליחים
• לכתוב ברמה טכנית גבוהה מאוד

אבל יש גבול שבו האדם עדיין חזק:

• חוויה רגשית עמוקה
• אינטואיציה אנושית של פחד, מתח ומשמעות
• מקוריות שנובעת מחיים, לא מדפוסים

לכן התשובה המדויקת:

• כן, AI יוכל לכתוב סיפורי מתח טובים יותר מ־רוב בני האדם
• אולי, אבל לא בהכרח טוב יותר מהסופרים הגדולים באמת

בקיצור:
AI יכול לנצח בטכניקה ובמבנה —
האדם עדיין מוביל בעומק ובחוויה.

במקרה הזה, אני חושב שהוא די מדייק.
מומלץ גם לקרוא את זה, בשביל להבין מדוע עתיד ה AI לא כל כך ברור, במיוחד בתחום היצירתיות.

אני מבין שהוויכוח בזה ניהיה קצת אישי (מהצד שלי)

אני מניח את הנשק ועוצר כאן . אני יתן לזמן לעשות את שלו ונראה מה צופן לנו העתיד

(רק הערה אני לא מדבר על AI של היום אלא על AGI ועוד יותר על מחשוב קוונטי [למרות שבמקרה של מחשוב קוונטי זה הרבה יותר מסובך ולא ברור] )

 

[יהודה בן פלת]

ובכן, כנ"ל, בכל מה שקשור להבנת הנקרא הוא טוב מאד, אבל בדיוק בחלק הקריטי של יישוב הקושיא מסברא, שם הוא התחיל לחרטט

ד. למה זה לא נהפך ל“אנן סהדי”?​

כי “אנן סהדי” איננו “אנחנו בטוחים שהוא צדיק ולא ישקר”, אלא מצב שבו עצם המציאות מעידה באופן שאינו תלוי בנאמנות אדם פלוני. לכן גם כשיש “אנן סהדי” – לא בהכרח מתבטלים דיני בית דין הרגילים; לפעמים עדיין יש חיוב שבועה/סדרי דין.
דוגמה מובהקת בגמרא: אף שיש “אנן סהדי” על תפיסה, בכל זאת תיקנו שבועה:

מכאן רואים ש“אנן סהדי” הוא כלי מסוים בתוך מערכת דיני ראיות—ולא “עקיפה” של הגדרות עדות שהתורה קבעה (כגון פסול קרובים).
במילים פשוטות: הטענה “הם ודאי לא ישקרו” היא אומדנא על האדם; התורה קבעה שלעניין “עדות” בבית דין—אומדנא כזו לא הופכת קרוב לעד, כי התורה פסלה אותו בגדר.


לא יודע מה הוא רוצה, השאלה היתה שיש אנן סהדי שהמעשה קרה כי אחרת הם לא היו אומרים שזה קרה כי הרי הם בודאי לא משקרים.
מה שהוא הביא מהגמ' בתחילת ב"מ שאפילו שיש אנן סהדי תקנו שבועה, זה ממש שיבוש של הגמ' שם. והיפוך מוחלט של ההבנה.
אדרבה, זה מה שהגמ' מוכיחה משם זה שגם כשיש עדים ממש הוא יישבע [בעדים על חמישים] כי הרי כשתפיס יש אנן סהדי, וא"כ אדרבה הגמ' בעצמה שם מדמה אנן סהדי לעדים ממש.
כשיש אנן סהדי מוציאים על פי זה ממון, זה דבר פשוט, וממילא השאלה בעינה עומדת, למה כשמשה ואהרן מעידים לא נוציא ממון מכח האנן סהדי שיש כאן.

רק אציין, שאני לא מצפה ממנו באמת ליישב את הקושיא הזו, זו קושיא חמורה, גם למדנים מתקשים בה, אני רק בא להוכיח שהוא חי בעולם של מילים.

ומה עם השאלה הזו:
מה הדין מי ששכח מוריד הטל ועקר רגליו בתוך כדי דיבור, להיכן חוזר?

במחילה ממש מכבוד תורתו אני חושב שהוא ענה מצוין בצורה שלא הרבה היו עונים, באמת הגישה המקובלת בעולם הלמדני שאנן סהדי לא יכול להיות חיצוני אלא צריך להיות מגוף המציאות עצמה, ולא נגלוש לענין רק נביא את הראיה הידועה שחזקה מה שתח"י אדם אינה מוכיחה את זהות האדם המת על אף ידיעת הבעלות של הבגדים
וגם בהקשר של תפיסה שהיא אנן סהדי ועדיין חייבת שבועה, אני לא בטוח שהוא התכוון לאנן סהדי דמאי תפיס של תחילת ב"מ, יכול להיות שהוא התכון לכך שאנן סהדי של תפיסה לא פוטר משבועת הסת וזה רואים בהרבה אנן סהדי כמו בחזקת ג"ש וכדו' שאינם פוטרים,