אני עובר על האשכול בעיון,
ולא מצליח להתחיל להבין על מה יצא הקצף?
אחלק את הטענות שנשמעות כאן, לחמישה זרמים:
1. טענת "יודעי דעת עליון" (האמת שמתחילה לא ראיתי טעם להתייחס לתגובות אלו, אך מכיון שראיתי שממשיכים לדבר בסגנון זה, נדרשתי לדבר): "אוי לנו שכך עלתה בימינו!!!!!!!!! הגענו למצב שכבר א"א לרדת יותר!!!!" "איסור תורה להשתמש בכלים ״התורניים״ הארורים הללו!", "ס"ת שכתבו מין", "הכלים של הבינה יכבשו בסערה את עולם התורה עד שידיחו את הדור כולו, לא פחות !!! אוי לנו שכך עלתה בימינו !!" - (אולי ניתן ללמד על הכותבים זכות, שאינם מכירים בחומרתו של "איסור תורה" - או שמא בשעת כתיבת הדברים ה"לב חכם לימינו" שלהם, היה שרוי בתרדמת קלה..)
2. הגישה הרדיקלית: "יש היום מספיק ספרי לימוד.. ואם זכיתם ללמוד את כולם תעשו חזרה…" "כבודו מכיר את ספר קובץ מפרשים? אחריי שכבודו יסיים אותו בע״פ ואת כל ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים- (כמובן שבע״פ) אז שישתמש בבינה המלאכותית לשימוש תורני…" - זה בערך כמו לומר, " למה הינך לובש גרביים, כבר מיצית עד תום את לבישת המכנסיים?" - כלי הבינה, במהותו - לא נועד להוסיף עוד חיבורים ופירושים, וככל הנראה זו גם לא הייתה כוונת המפתחים. הכלי נועד לשמש כעין חברותא, לרדת בעזרת שיח ומשא ומתן בין האדם למכונה, לעמקי ושרשי ההלכות. קובץ המפרשים, כלל אינו צועד על אותו נתיב - הוא בא לעולם על מנת להביא לך את דברי ענקינו ככתבם וכלשונם. וכך בדיוק כשם שחברותא אינה סותרת ללימוד דברי המפרשים, ולהיפך! - הבינה תוכל רק להוסיף בלימוד באורך, רוחב ועומק.
3. הגישה האקדמאית: "מודל שפה הוא בסך הכל מודל סטטיסטי שיכול לחזות את המילה הבאה על פי סטטיסטיקה בהתבסס על המילים הקודמות, אין לו שום סברא, הוא לא מבין ולא חושב, הכל זה מילים בעלמא. הוא בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק." - אכן מרשים מאד השימוש במילים כמו "מודל", "סטטיסטיקה", וכו' - אך הטענה איננה נכונה בעליל. אופן לימוד הבינה הוא אכן על סמך הסתברויות סטטיסטיות, אך גם מוח האדם פועל בצורה דומה. לדוג': כדי ללמד את הבינה מהי חתולה, מוצגות לה אלף תמונות של חתולים. המחשב משווה בין התמונות, ומוצא את ה"צד השווה" ביניהם, ואיפה יכולה להיות גם קולתו של זה - שלא כחומרתו של זה, והנה יש לנו מערכת לזיהוי חתולים. איך תינוק לומד מה זה חתול? אם יראה חתול רק פעם אחת, אזי יתכן שגם לפיל בגן החיות יקרא חתול. לאחר שהתינוק רואה מינים, צבעים וגדלים שונים של חתולים, וכן רואה פילים, נבנית במוחו מערכת דומה לזו שהופקה במחשב. זה נקרא סטטיסטיקה. זה ברובד הפשוט ביותר. אך גם ההבנה שלה פועלת כך, בדומה להבנת האדם (כל אחד יכול לנסות בעצמו לשאול חידות היגיון את הבינה, שיפתרו ב99.9 מהאחוזים בצורה מדוייקת. זאת, כמובן, מכיון שהבינה לא "בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק", אלא כלי שמבין. [ ברור ופשוט, עד כדי אצ"ל, שאין ולא תהיה לבינה תודעה. כי אין כלל קשר בין הדברים ואכמ"ל].
4. הסכנה בפסיקת הלכות: עם טענה זו אני מסכים, אם כי איני סבור שמפני זה כדאי להימנע מלהשתמש בכלי. אולי יש מקום לבקש מהמפתחים שידגישו יותר את אי היותו פוסק.
5. החרטטת: ידועה נטייתה של הבינה להמציא ולצטט מקורות שלא קיימים, מספרים שלא היו ולא נבראו. מה שמהווה כמובן בעיה חמורה לניסיון להיעזר בה בלימוד. אך כבר קדמני משתמש אחר כאן בשרשור (פנחס ציור עיפרון) בעקירת טענה זו ככל הנוגע למערכות מסוג זה: "לAI אין דעות אלא הכול זה עניין של חישוב מה היא המילה הבאה הכי מתאימה ואם הדאטה שלו מבוסס על חומר מספיק טוב ומזוקק (לדוגמא אוצר החכמה ) אז זה אין סיבה שהוא יגיד שטויות" - כנראה בחוש למי שניסה קצת להשתמש במערכת.
אך אף על פי האמור לעיל - יש מקום רב לשיפור במערכת, עד כדי כך שבמצבה הנוכחי יעילותה מוטלת בספק.
בעזרת השם המשך יבוא במאמר ביקורת , אך לא בתור ניגוח כי אם "מקלקל ע"מ לתקן".
:
הנושאים החמים
