בית חולים חורף תשפ"ה - לידה ראשונה היכן ללדת ? איכילוב מעייני הישועה או תה"ש

[מירי עוס]

למצוא בן משפחה אחר שיעשה זאת

בתי החולים נותנים לסבתא ללוות את התינוק בחיול?
כוונתי לבתי החולים בהם התינוק הולך לבדיקת רופא, ולא שהרופא מגיע לחדר הלידה..
@תמר ממעייני הישועה

 

[משפחה מאושרת]

לא מדברים פה על תקופת הגמרא.. אימותינו שחיו בפולין תימן מרוקו והונגריה לפני 80 שנה.. היו שם הרבה משפחות מרובות ילדים. ולא היתה אופציה אחרת חוץ מביות. בתי חולים היו קיימים רק בערים הגדולות ורוב הנשים לא השתמשו בהם. ילדו בבית וכמובן שהתינוק היה צמוד לאם כל הזמן כי לא היו גם תחליפי חלב.. אז אי אפשר לקרא למצב שהוא טבע הבריאה "טרנד"

לא מאוד משנה לי מה היה, זו לא הנקודה. השאלה היא מה טובת הרך הנולד ומה התנאים הנדרשים כדי לאפשר את זה יחד עם טובת האם היולדת. ולכן מבורך מאוד שבתי החולים יתחרו ביניהם לשפר את התנאים לביות מלא. זה יאפשר ליותר נשים לבדוק ולנסות את זה. אני בעד גם שתהיה דרישה רצינית של האמהות שלא מסוגלות לביות לתגבר משמעותית את צוות התינוקיה. המצב כיום הוא קטסטרופלי בעיני. אגב, גם התינוקיה של אם וילד בעיני מצויה באותה בעיה של כוח אדם בלתי מספיק בעליל.

 

[משפחה מאושרת]

בתי החולים נותנים לסבתא לעשות למשל?
כוונתי לאלו שהתינוק הולך לבדיקת רופא, ולא שהרופא מגיע לחדר הלידה..

אינלי מושג, אבל אולי הסבתא יכולה להשאר עם היולדת כשהאב הולך עם התינוק.

 

[מירי עוס]

כשהאב הולך עם התינוק

הצעת בן משפחה אחר ולא האב ולכן שאלתי. האם הצעת משהו אפשרי מידיעה.
באותו הפוסט בו כתבת שאנו אמורים להתעלם מהנוחות שלנו, ולחשוב על התינוק הקטן.
לעתים האב לא בענין כלל, וחבל לייצר תסכול במערכת הזוגית עבור מטרה נעלה זו, לעתים האב חייב ללכת לילדים שבבית- במקרים בהם אין מישהו אחר שיכול להיות שם(גם לא הסבתא שבבית החולים), לעתים הוא לא בלידה או נוכח בחיי האישה (חשבת על סיטואציה כזו?) ועוד מקרים שונים ומגוונים, שגם אם ליולדת ברורה הנחיצות והחשיבות, והיא אף מוכנה לשלם את המחיר, לא תמיד זה מתאפשר לה..

נפלתי עלייך סתם, אני חושבת אותו דבר לגבי פוסטים נוספים שהיו כאן באשכול...
כותבת את זה כי חושבת שחשוב להזהר מפוסטים בהם נשמעת מילה של ביקורת על בחירות כאלה ואחרות של נשים.
וכעו"ס גיל רך אני הראשונה להתחבר, לדעת ולהסכים עם הצורך של תינוק רך באפס הפרדה...

 

[סיגל א]

בתי החולים נותנים לסבתא ללוות את התינוק בחיול?
כוונתי לבתי החולים בהם התינוק הולך לבדיקת רופא, ולא שהרופא מגיע לחדר הלידה..
@תמר ממעייני הישועה

שערי צדק נותנים לסבתא.

 

[משפחה מאושרת]

הצעת בן משפחה אחר ולא האב ולכן שאלתי. האם הצעת משהו אפשרי מידיעה.
באותו הפוסט בו כתבת שאנו אמורים להתעלם מהנוחות שלנו, ולחשוב על התינוק הקטן.
לעתים האב לא בענין כלל, וחבל לייצר תסכול במערכת הזוגית עבור מטרה נעלה זו, לעתים האב חייב ללכת לילדים שבבית- במקרים בהם אין מישהו אחר שיכול להיות שם(גם לא הסבתא שבבית החולים), לעתים הוא לא בלידה או נוכח בחיי האישה (חשבת על סיטואציה כזו?) ועוד מקרים שונים ומגוונים, שגם אם ליולדת ברורה הנחיצות והחשיבות, והיא אף מוכנה לשלם את המחיר, לא תמיד זה מתאפשר לה..

נפלתי עלייך סתם, אני חושבת אותו דבר לגבי פוסטים נוספים שהיו כאן באשכול...
כותבת את זה כי חושבת שחשוב להזהר מפוסטים בהם נשמעת מילה של ביקורת על בחירות כאלה ואחרות של נשים.
וכעו"ס גיל רך אני הראשונה להתחבר, לדעת ולהסכים עם הצורך של תינוק רך באפס הפרדה...

תודה מירי, הארה חשובה.
אני כן מאמינה שיש עדין הרבה מקרים שנובעים מחוסר מודעות מספיק. אבל זה קו דק שצריך לדעת איך להגביר מודעות בלי לפגוע באלו שבאמת נמצאות במצב של אינברירה. ואדרבה - כשאין ברירה זה הזמן להציף את הבעיה לבתי החולים. אנחנו רוצים שהילד שלנו יעבור בדיקת רופא אבל לא מוכנים שהוא יצרח את חייו בשעותיו הראשונות ולא יטופל.

 

[אולי מחר]

אינלי מושג, אבל אולי הסבתא יכולה להשאר עם היולדת כשהאב הולך עם התינוק.

נשמע מדבריך באשכול
שאת (לשמחתך) לא מכירה (ואולי גם לא חושבת?) שלא כל יולדת מגיעה עם בעל + אמא שנמצאים איתה לאורך כל הלידה ואחר כך גם 1 מהם גם פנוי ללוות את התינוק ,
ובינתיים יש גם מישהו נוסף ששומר על שאר הילדים בבית עד בלי סוף,
החיים מורכבים יותר ממה הכי הכי רצוי,
והאילוצים הם רבים מאד,
ברוב מוחלט של המקרים- לפחות שאני נתקלת בהם זה לגמרי לגמרי לא חוסר מודעות!
כי מעלים אותה בלי סוף,
אלא תימרון בגבול היכולות האפשריות...

 

[משפחה מאושרת]

אמא שלי לא מלווה אותי בלידות ולצערי גם לא לפני ואחרי.
לי בעיקר כואבות תגובות של אמהות (ידידות או בנות משפחה קרובות) שהודו בפני שהן מאמינות שהתינוק די מסכן בתינוקיה ולא מקבל טיפול מספק (מעבר לפיזי הפשוט, אבל גם בחלק הפיזי הבסיסי) אבל מעדיפות לא לחשוב על זה ולהתעלם כי הן רוצות מנוחה מושלמת. לרוב גם האמהות שלהן-הסבתות מעודדות אותן לשים בתינוקיה כמה שיותר. הן אמהות טובות ומהכרותי - מתאוששות מלידה באופן נורמלי ורגיל. אני לא משלה את עצמי ואותן שביות הוא דבר פסטורלי בלבד. לא, יולדת חלשה, התינוקות שלי נוטים לבכות בבית חולים מהיום השני והלאה, ובעיקר בלילות. אני חושבת שחסר מאוד מודעות. יותר טרנדי, לפחות בסביבה שאני חיה בה, לסתכל על המבייתות כמו על טבעיוניות הזויות.

 

[אולי מחר]

. יותר טרנדי, לפחות בסביבה שאני חיה בה, לסתכל על המבייתות כמו על טבעיוניות הזויות.

מעניין מי הסביבה שלך,
בסביבה שלי- האמהות המסורות וה"נורמליות" מבייתות ומרצות על כך בלי סוף,
ומי שלא- בערך לא מעיזה להגיד את זה,
כי היא נשמעת אמא מזניחה, ש"רק חושבת על עצמה ורוצה לנוח מנוחה מושלמת"
ובינינו- זה גם הלך הרוח פה באשכולות השונים...

 

[משפחה מאושרת]

מעניין מי הסביבה שלך,

חסידית. ועצוב מה שאת מתארת.
אבל עדין אני חושבת שביות, לפחות חלקי, אמור להיות בעצם המצב הנורמלי. בעיני זה דבר בסיסי שהורה עושה לילד שלו, בטח רך וחסר אונים כל כך בבתי חולים שאין בהם (ואין בהם) צוות כדי להבטיח לילד הנולד את צרכיו הבסיסיים.
כשתהיי איתו לבד בבית הרי לא תסכימי שיש איזו הצדקה לומר אני צריכה לנוח, הוא צריך אמא שנחה טוב וכו' כי את יודעת שאין מי שיטפל בו. אז השאלה היא לא רק האם טוב לו עם אמא או לא אלא האם באמת יש מי שיטפל בו בתינוקיה כיאות. חושבת שצריך שיפור קריטי בשירותי בתי החולים דווקא לאמהות הלא מבייתות. לא מבינה איך לא עולה מצידן זעקה גדולה ורמה על הצוות המדולל והלא מספק בתינוקיות, ועל המצב בתור לבדיקת רופא ראשונית. איך הן משלימות עם זה בכזו שלווה?
אגב, דווקא העובדה שאמא שלי איננה איתי הביאה אותי למסקנות והרהורים עד כמה קריטית האחריות ההורית, בכל גיל, בטח בגיל הזה

 

[BIZZARC- עשירה]

ביות חיוני לתינוק לא רק בגלל מחסור בצוות.
הקירבה לאמא- מגע וקול, חדר שיכול להיות חשוך כמה שיותר וכו' זה הבסיס למעבר רך ורגוע יותר לעולם ובנית האמון והביטחון של התינוק.
אבל מי כמוני יודעת שלא תמיד זה אפשרי
וגם אישה שלא מבייתת יכולה לדאוג למעבר כמה שיותר רך ורגוע לתינוק וגם לתינוקיות יש הרבה מה להשתפר בזה ולעזור לתינוק, ולדעתי זה מה שצריך להעלות אליו את המודעות.

 

[aster]

מי שצריך כדי להוכיח את צדקת דרכו להנמיך את כל האחרים

מי שמדברת

זה כבר ממש ממש לא רק להעלות למודעות
זה במודעות כבר חקוק היטב בשנים האחרונות ויש על זה דיבורים בלי סוף
אין אשה לפני לידה שלא מודעת לאפשרות,

הגדול שלי בסה"כ בן חמש (ויש אחריו עוד שתיים) וזה לא היה כלל במודעות שלי בכל הלידות הקודמות... במודעות שלי היה שביות מלא ואפס הפרדה זו תופעה שנכונה לנשים ממגזר אחר שיולדות פעם ב... וכו' וד"ל
הלוואי שהייתי שומעת אז את הדיברים הללו על אפס הפרדה הייתי חוסכת לעצמי ולילדי המון! עוגמת נפש.

קשה לאשה שלא יכולה לעשות משהו אחר קרוא שוב ושוב כמה זו החלטה שמאמללת את התינוקי שלה,

ושוב, השאלה היא האם היא לא יכולה לעשות או שכך לימדו אותה לחנכו אותה?
אישית לדעתי, בלי זלזול במצבים רפואיים שונים, קושי לאפס הפרדה יושב על חסימה רגשית כלשהיא, אז אולי הידיעה שההחלטה שלך מאמללת את התינוק תגרום לך לחפש בתוכך כוחות לכך ועל הדרך להרויח את השחרור הרגשי?

מאד מענין אותי לדעת אם האם שמרגישה צורך בבית החולים לישון 2-3 לילות כדי לאגור כוחות תסכים גם לותר על תמונות ניו-בורן שזוללות כוחות בכמות של 4 לילות שינה???

נכון שאמותינו עשו ביות מלא
אבל הם גם ילדו רק פעם בשלוש שנים...
(בחישוב שנתיים הנקה + 9 חודשי הריון)
היום אישה לא מתאוששת מהלידה היא כבר לפני לידה הבאה...

ואולי זה גם תלוי בחיבור הזה? כלומר ככל שתמנעי מהפרדה מהתינוק בשעות הללו ההנקה תהיה חזקה יותר ותשמור עליך יותר?
נ.ב. אמותינו גם לא ירדו מהמיטה 6 שבועות. 'משכב לידה' משהיא שמעה?

 

[דיבורים טובים]

בתי החולים נותנים לסבתא ללוות את התינוק בחיול?
כוונתי לבתי החולים בהם התינוק הולך לבדיקת רופא, ולא שהרופא מגיע לחדר הלידה..
@תמר ממעייני הישועה

בהדסה עין כרם כן.
ככל הידוע לי, מלווה אחד שהאם בוחרת (אמא שלה, אחותה, דולה לאחר לידה וכו')
מקווה שאני לא מטעה, כך היה כשהייתי שם, אבל אולי בגלל שהתעקשתי ולא נתתי אופציה אחרת.
ליילוד יש זכות למלווה בבדיקת רופא ולא התכוונתי לוותר על זה (הייתה מלווה עם התינוק עד שיכולתי לקום מהמיטה, בעלי היה מוכרח לצאת)

 

[אולי מחר]

אישית לדעתי, בלי זלזול במצבים רפואיים שונים, קושי לאפס הפרדה יושב על חסימה רגשית כלשהיא, אז אולי הידיעה שההחלטה שלך מאמללת את התינוק תגרום לך לחפש בתוכך כוחות לכך ועל הדרך להרויח את השחרור הרגשי?

אז תשמחי שאת לא מכירה מצבים רפואיים אחרי לידה - והם לא כ"כ נדירים,
שבהם לאשה אסור , או שהיא ממש לא יכולה לקום מהמיטה במשך 24 שעות אחרי לידה,
ולא, אשה כזו בד"כ- לפחות מי שאני מכירה לא עושה שום מאמץ בשבועות אחרי לידה,
בטח ובטח לא רצה לעשות תמונות,

 

[אולי מחר]

הגדול שלי בסה"כ בן חמש (ויש אחריו עוד שתיים) וזה לא היה כלל במודעות שלי בכל הלידות הקודמות... במודעות שלי היה שביות מלא ואפס הפרדה זו תופעה שנכונה לנשים ממגזר אחר שיולדות פעם ב... וכו' וד"ל

מוזר,
כנראה תלוי בחוגים ומגזרים,
אני שמעתי על כך דיונים ערים- עוד הרבה שנים קודם,
ואפילו כאן בפורום יש על כך דיונים מלפני יותר מ5 שנים

 

[משפחה מאושרת]

אז תשמחי שאת לא מכירה מצבים רפואיים אחרי לידה - והם לא כ"כ נדירים,
שבהם לאשה אסור , או שהיא ממש לא יכולה לקום מהמיטה במשך 24 שעות אחרי לידה,
ולא, אשה כזו בד"כ- לפחות מי שאני מכירה לא עושה שום מאמץ בשבועות אחרי לידה,
בטח ובטח לא רצה לעשות תמונות,

מי דיבר פה על אישה כזו? לא חכמה לתת מצבי קצה. ואגב, זה לא סותר שהנשים האלו צריכות עוד יותר לדרוש להבטיח לילדים שלהם תנאים נאותים בתינוקיה. אנחנו מדברות על לידה סטנדרטית. תכל'ס במעיני הישועה, שלא במחלקה המיועדת ליולדות במצבים רפואיים מורכבים, רוב רובן של האמהות לא מבייתות, לא עושה רושם שה מסיבות רפואיות שאוסרות עליהן ביות וכד'.

כנראה תלוי בחוגים ומגזרים,

לא רואה את המצב הזה בבית חולים. בחדרי האוכל אני פגשתי נשים מכל המגזרים, רובן לא לקחו ביות, בטח לא מלא, ומרגישות ממש טוב עם עצמן.

 

[ילילי]

לא רואה את המצב הזה בבית חולים. בחדרי האוכל אני פגשתי נשים מכל המגזרים, רובן לא לקחו ביות, בטח לא מלא, ומרגישות ממש טוב עם עצמן.

אז הבעיה זה שהן מרגישות טוב עם עצמן?
אם לא היו מרגישות טוב עם עצמן מבחינתך זה היה בסדר?

אני לא מבייתת וסיבותיי עימי. לא ברור לי למה אני אמורה להרגיש לא טוב עם זה.

 

[משפחה מאושרת]

אז הבעיה זה שהן מרגישות טוב עם עצמן?

זו לא הבעיה. אם הן חשבו ושקלו על הכל והן חושבות שזה טוב לילד שלהן ובסדר - אין לי שום דעה. הן האמהות, שלהן הילד והכל מעולה. אבל אי אפשר להתעלם יש לא מעט נשים שאומרות לי - מעדיפות להיות בת יענה לא לחשוב ולא לדעת. מעדיפה לחשוב שצרחות מפתחות לתינוקות את המוח או להתנחם שלא ישאר להם טראומה. זה פחות נראה לי נורמלי.

 

[משפחה מאושרת]

ובכל זאת לא עושות אותה- הניחו אותן לנפשן

אז לפחות נשמע מהן משהו על המצב בתינוקיה. אם הן כל כך בטוחות שאין להן אופציה לביית למה הן לא מנסות לעשות משהו בנידון? אדרבה, הן אלו שאמורות לעורר את הנושא ולא מי שכן מבייתת. נשמתי פורחת כל פעם שאני נכנסת לתינוקיה ורואה עוללים קטנטנים שרק עכשיו נולדו בוכים בלי שיש מישהו שיכול לגשת אליהם ולטפל בהם בזמן. האחיות רצות מעריסה לעריסה וקצרה ידן מהושיע.

 

[קצרה]

לגבי תזוזה אחרי לידה- זו גישה ממש מיושנת
נכון שיש נשים בסיכון, אבל אצל אישה בריאה, בכושר, שעברה לידה טבעית אין שום סיבה ללכת או לעמוד מעבר למקלחת/ שירותים שבתוך החדר. לא שכבתי כל הזמן, ישבתי בכורסא, בישיבה מזרחית על המיטה וכו' אבל לעמוד לא עמדתי יותר מכמה דקות בשבועיים שאחרי הלידה. כן עשיתי התעמלות במיטה, והזזתי את השרירים ושמרתי על גמישות אבל נמנעתי מכל מאמץ. (ואגב בהדסה מצידם אף אחד לא התעניין בכלל אם זזתי או לא, להיפך, הם ממש מעודדים מנוחה מוחלטת)

ואגב, אף רופא לא יספר לך שהמאמץ בשבוע שצמוד ללידה מאט מאוד מאוד מאוד את ההחלמה, ויקח בחשבון את ההשלכות שיש לזה במיוחד אצל אישה שומרת תורה ומצוות

הדבר האחרון שאפשר לומר על רופאי תה"ש הוא שהגישה שלהם מיושנת
הוא נחשב למקצועי וחדשני בליגה מעל כולם
נשים מוותרות על חווית לידה ואישפוז בשביל המקצועיות שלו
כל המקרים המורכבים (כולל מאיזור ירושלים ) מופנים אליו.

הרופא גם היה בשנות הארבעים לחייו
צעיר טרי ורענן.

דווקא הגישה של "יולדת חייבת לא לקום מהמידה ולא ללכת לעמוד מעבר למקלחת/לשירותים" היא זו המיושנת מהסבתות.
הרפואה המתקדמת יודעת - אין צורך להתאמץ ולהתעמל
אבל מסוכן ממש לא לקום מהמיטה אלא רק למקלחת/לשירותים.
בנוגע להשלכות על אישה שומרת מצוות - גם שם יש יתרון כידוע לתזוזה בעמידה ...