בית חולים חורף תשפ"ה - לידה ראשונה היכן ללדת ? איכילוב מעייני הישועה או תה"ש

[קצרה]

אז אני ממש לא חושבת שתינוקיה היא טובה לתינוק
רחוק מאמא, תאורה לא נוחה, רועש- לא מבכי דווקא, פשוט רעש של מכשור, כמות האנשים שמסתובבים ובכי רגיל של תינוקות.
כשיש לאמא אפשרות, ביות מלא הוא מצוין לתינוק, במיוחד לתינוק לא רגוע.

ואגב יש נשים שנרדמות עם התינוק שלהן במיטה גם במחלקה רגילה...

היא מקום טוב מאד.
גם אם יש מצוין.
במיוחד אם המצוין מצד התאורה והשקט (אצלי גם בבית אין )- הוא הפחות טוב מבחינות אחרות.
אז הטוב מאוד הופך למאוזן ולמצוין.

אני ממש ממש חושבת. שכשתינוק לא רגוע - זה בדיוק מה שהופך את החוויה של האמא מביות מלא לסיוט מלא.
כי כשתינוק בוכה. ואת נותנת לו בקבוק. והוא בוכה. ועוד הנקה ועוד בקבוק. ואת כבר אחרי 15 שעות עם תינוק לא רגוע. יום אחרי לידה. ואין לך אף אחד שיבוא ויקח אותו ויאפשר לך לישון - אז יש לך פחות ופחות חלב .. והוא הופך לעוד יותר לא רגוע....
זה הרגע הזה שהיה מטופל בבית בעזרה מידית. ובבית חולים פשוט אין.

כל מי שנרדמת עם התינוק שלה זו בעיה חמורה.
אם היא מצדיקה את זה שהיא עושה את זה "בצדק" בשביל ביות מלא ושלא יהיה בתינוקיה ה"איומה" - אז זה בעיה יותר חמורה של החלפת טוב ברע.

 

[ניק 31137]

בית חולים הוא המצאה מודרנית.
שעושה טוב להמוני נשים ותינוקות ומצילה הרבה חיים.

חיסרון : אין בו תנאים מיטביים לצורך טבעי של תינוק ואישה להיות צמודים אחד לשני. וזה גורם לחוסר מנוחה ועלול לגרום לגלגל של היעדר חלב.
הפיתרון : עזרה באמצעות תינוקיה.
כי אין שום דבר טוב יותר או טבעי יותר באמא שאין לה עזרה כלל אחרי לידה.

בא טרנד הביות מלא בבתי חולים ומנסה לרבע את העיגול - גם בית חולים ללא עזרה ושקט , גם תינוקות נוספים בחדר. וגם אמא ליד תינוק.
עם כל זה אין לנו בעיה . סבבה שבית חולים יאפשר למי שרוצה ומתאים לה.

הדבר היחיד שאליו אנחנו מתנגדות - הוא כל ניסיון לטעון שתינוקיה היא דבר רע. היא לא.
היא פתרון מאזן בין הצורך הבריאותי בבית חולים. לבין הצורך בעזרה בטיפול בתינוק.
התינוקות לרוב מקבלים בו טיפול נאות ומסור.
אין צורך לטעון שתינוקיה היא סבל איום ונורא בכדי להצדיק את הביות המלא.

וכאמור לטעמי בית חולים שמאפשר אפס הפרדה וביות מלא - ורק לא מציע את זה כברירת מחדל ומעודד מעצמו נשים לבחור בזה - זה לא מצדיק לדרג אותו נמוך בהקשרי ביות מלא.

את באמת חושבת שאישה אחרי לידה רגילה צריכה כל כך הרבה עזרה כדי לטפל בתינוק אחד?
אני התעלפתי אחרי לידה והייתי עם ברזל ממש נמוך, ועדיין לא הרגשתי שום קושי לטפל בתינוק , ובכל מקרה האחיות היו זמינות במרחק לחיצה לכל בקשה.
מה כן הרגשתי קושי? לעמוד, להסתובב, לדבר בטלפון, לארח, להתלבש כדי לצאת מהחדר, לפגוש אנשים זרים ולפטפט. ביות מלא אפשר לי להיות בחדר (פרטי) בפיג'מה , להכיר את התינוק שלי בעור לעור 100% מהזמן, לקבל ארוחות לחדר ופשוט לנוח. לישון כשהוא ישן ולטפל בו בנחת.
הייתי בחיי הרבה פעמים במחלקות יולדות רגילות לא אחרי לידה ורק מהרעש וההמולה שם הרגשתי חולשה (בלי להיות אחרי לידה, כן?)
אני חושבת שאישה שמנסה לעשות את כל הדברים האלו, גם לטפל בתינוק החדש, גם לארח את הילדים הגדולים יותר, גם להיות זמינה לביקורים ולטלפונים וגם לדאוג לעצמה לארוחות, זה באמת לא אנושי ולא טבעי וזה בעיני הבעיה המרכזית של בתי חולים, שהם מאפשרים לאישה אחרי לידה לארח מבקרים, להתרוצץ כדי לבדוק את התינוק, להסתובב במחלקה ולא מדריכים אותה לנוח ולהיות עם התינוק וזה חד משמעית עניין של גישה של בית חולים, מניסיון אישי.

 

[טילון]

את באמת חושבת שאישה אחרי לידה רגילה צריכה כל כך הרבה עזרה כדי לטפל בתינוק אחד?

זה תלוי תינוק
יש תינוקות יותר רגועים ופחות רגועים.
רובם בוכים יותר בלילה השני, אבל גם בזה יש דרגות.
אם יש תינוק שלא מאפשר לאמא שלו לישון בכלל, כמו ש @קצרה תיארה, היא צריכה שמישהו ישמור לה עליו כמה שעות, כדי שתוכל סוף סוף לנוח.

 

[BIZZARC- עשירה]

במיוחד אם המצוין מצד התאורה והשקט (אצלי גם בבית אין )-

ההבדל בין הבית שלך לתינוקיה וההבדל ביון ה24 שעות הראשונות לאח"כ הם אלה שמשנים את המשוואה
ושוב, מבחינת כמות משך זמן של בכי תינוקים ומסירות של אחיות אני מדרגת את התינוקיה בהדסה עי"כ בציון 10.

אני ממש ממש חושבת. שכשתינוק לא רגוע - זה בדיוק מה שהופך את החוויה של האמא מביות מלא לסיוט מלא.

וזה החוויה של האמא, אני דיברתי על מה טוב לתינוק.
ולתינוק לא רגוע- לו הכי חשוב הקירבה לאמא.
זה שיש אילוצים שלא מאפשרים לאמא לביית לא הופך את האופציה של התינוקיה למצוינת לתינוק.

 

[HennyS]

בית חולים הוא המצאה מודרנית.
שעושה טוב להמוני נשים ותינוקות ומצילה הרבה חיים.

מדויק

חיסרון : אין בו תנאים מיטביים לצורך טבעי של תינוק ואישה להיות צמודים אחד לשני. וזה גורם לחוסר מנוחה ועלול לגרום לגלגל של היעדר חלב.
הפיתרון : עזרה באמצעות תינוקיה.
כי אין שום דבר טוב יותר או טבעי יותר באמא שאין לה עזרה כלל אחרי לידה.

פיתרון חלופי: בואו ננסה לתת בתוך בית החולים תנאים מיטביים הכוללים: חדר פרטי, שקט ורגוע- בלי נשים נוספות, תינוקותיהן הבוכים ומבקריהן המרעישים.
ומיטה למלווה- כי כאמור אמא צריכה עזרה אחרי הלידה.
וכל הבדיקות בחדר של האמא- כי אנחנו לא רוצים לטרטר אותה, היא צריכה לנוח. ואם התינוק ישן עכשיו, אז נבוא שוב עוד מעט.
פלוס אחיות שנכונות לעזור, ותינוקיה שקיימת למי /מתי שצריכה, ואווירה טובה.
את בעצמך כתבת שכשהשתחררת הביתה מוקדם זה היה מצוין. אז יש מקומות שפשוט מנסים לייצר תנאים של בית בתוך בית החולים.
אני חושבת שזה הפתרון הכי טוב, ואני מודה להשם שהוא קיים היום.

 

[קצרה]

את באמת חושבת שאישה אחרי לידה רגילה צריכה כל כך הרבה עזרה כדי לטפל בתינוק אחד?
אני התעלפתי אחרי לידה והייתי עם ברזל ממש נמוך, ועדיין לא הרגשתי שום קושי לטפל בתינוק , ובכל מקרה האחיות היו זמינות במרחק לחיצה לכל בקשה.
מה כן הרגשתי קושי? לעמוד, להסתובב, לדבר בטלפון, לארח, להתלבש כדי לצאת מהחדר, לפגוש אנשים זרים ולפטפט. ביות מלא אפשר לי להיות בחדר (פרטי) בפיג'מה , להכיר את התינוק שלי בעור לעור 100% מהזמן, לקבל ארוחות לחדר ופשוט לנוח. לישון כשהוא ישן ולטפל בו בנחת.
הייתי בחיי הרבה פעמים במחלקות יולדות רגילות לא אחרי לידה ורק מהרעש וההמולה שם הרגשתי חולשה (בלי להיות אחרי לידה, כן?)
אני חושבת שאישה שמנסה לעשות את כל הדברים האלו, גם לטפל בתינוק החדש, גם לארח את הילדים הגדולים יותר, גם להיות זמינה לביקורים ולטלפונים וגם לדאוג לעצמה לארוחות, זה באמת לא אנושי ולא טבעי וזה בעיני הבעיה המרכזית של בתי חולים, שהם מאפשרים לאישה אחרי לידה לארח מבקרים, להתרוצץ כדי לבדוק את התינוק, להסתובב במחלקה ולא מדריכים אותה לנוח ולהיות עם התינוק וזה חד משמעית עניין של גישה של בית חולים, מניסיון אישי.

כן בטח.

לאורך כל הדורות - יולדת קיבלה הרבה עזרה בטיפול בתינוק.
והיא לא עשתה עוד הרבה דברים. לא קיבלה טלפונים. לא דאגה לעצמה לארוחות.
שינה מספקת במיוחד רציפה של כמה שעות - היא האלף בית של כמות החלב.
כמו כן כשתינוק צורח בלי הפסקה ובלי הסבר. למרות שאכל כמות מספקת. את חייבת כאן ועכשיו מישהו שיקח וירחיק אותו לפרק זמן ממך.

בחווית הסיוט מלא שלי - היה בכלל שבת.
אף אחד לא ביקר אותי הייתי מחוץ לעיר. אין טלפונים. בערך משעה אחרי כניסת שבת עד מוצאי שבת - החזקתי ביד תינוק צורח. והוא לא היה הילד הראשון שלי. ובכלל גם לא היה בהמשך תינוק צרחן באופן כללי.
יועצת ההנקה שפגשתי למחרת טענה שחוסר הרוגע שלי כתוצאה מהבכי הרציף + חוסר השינה שלי - הביא לסחרחרה הזו.

נשמע שבכללי התינוק שלך לא הביא אותך למצבי קיצון כאלו והיה מזן רגוע בעליל.

 

[טילון]

וזה החוויה של האמא, אני דיברתי על מה טוב לתינוק.
ולתינוק לא רגוע- לו הכי חשוב הקירבה לאמא.
זה שיש אילוצים שלא מאפשרים לאמא לביית לא הופך את האופציה של התינוקיה למצוינת לתינוק.

מדוייק.
זה בדיוק כמו שכשאני שולחת תינוק למסגרת בגיל ארבעה חודשים, אני לא עושה את זה כי המסגרת יותר טובה לו מלהיות בבית,
אלא כי יש לי אילוצים אחרים.
בעקיפין, טובתו של התינוק היא שיהיה מספיק כסף בבית גם במחיר של הליכה למסגרת, אבל ברור שהמסגרת היא אילוץ ולא אידאל.

ככה גם במקרה שהביות פוגע ביכולת של האמא להחלים מהלידה כמו שצריך ברור שטובתו של התינוק היא להיות בתינוקיה, ושתהיה לו אח"כ אמא שמסוגלת לטפל בו כמו שצריך. אבל זה עדיין אילוץ.

כמובן, כמו שחשוב לוודא שהמסגרת היא מסגרת טובה, חשוב לוודא שהתינוקיה טובה אם נזקקים לה.

 

[קצרה]

ההבדל בין הבית שלך לתינוקיה וההבדל ביון ה24 שעות הראשונות לאח"כ הם אלה שמשנים את המשוואה
ושוב, מבחינת כמות משך זמן של בכי תינוקים ומסירות של אחיות אני מדרגת את התינוקיה בהדסה עי"כ בציון 10.


וזה החוויה של האמא, אני דיברתי על מה טוב לתינוק.
ולתינוק לא רגוע- לו הכי חשוב הקירבה לאמא.
זה שיש אילוצים שלא מאפשרים לאמא לביית לא הופך את האופציה של התינוקיה למצוינת לתינוק.

כאמור
ופירטתי לעיל

לתינוק לא רגוע. לא טוב שלאמא שלו אין מנוחה ואין עזרה.
היא מאבדת את החלב. היא מאבדת את הרוגע והסבלנות שלה.
זה גרוע עבורו. לא רק "לא מצוין".

 

[ניק 31137]

זה תלוי תינוק
יש תינוקות יותר רגועים ופחות רגועים.
רובם בוכים יותר בלילה השני, אבל גם בזה יש דרגות.
אם יש תינוק שלא מאפשר לאמא שלו לישון בכלל, כמו ש @קצרה תיארה, היא צריכה שמישהו ישמור לה עליו כמה שעות, כדי שתוכל סוף סוף לנוח.

לעניות דעתי זה תלוי באמא ובהתכווננות שלה.
צריך להבחין בין "מנוחה" לבין "שינה"
פיזיולוגית, רוב הנשים אחרי לידה לא צריכות לישון הרבה כי הגוף שלהן מוצף אדרנלין מהלידה, ואני אישית לא שמעתי על תינוק בריא שצרח 24 שעות רצוף מהרגע שהוא נולד.
הבעיה היא כמו שכתבתי, שבמהלך היום האמא עושה הכל חוץ מלנוח ולישון, מתישה את עצמה באירוח וטלפונים במקום לאגור כוחות בשכיבה במיטה, בעור לעור ובהנקה כדי להתכונן לקראת הלילה ואז מגיע הלילה והיא קורסת, ובצדק.

 

[קצרה]

מדוייק.
זה בדיוק כמו כשאני שולחת תינוק למסגרת בגיל ארבעה חודשים, אני לא עושה את זה כי המסגרת יותר טובה לו מלהיות בבית,
אלא כי יש לי אילוצים אחרים.
בעקיפין, טובתו של התינוק היא שיהיה מספיק כסף בבית גם במחיר של הליכה למסגרת, אבל ברור שהמסגרת היא אילוץ ולא אידאל.

ככה גם במקרה שהבנות פוגע ביכולת של האמא להחלים מהלידה כמו שצריך ברור שטובתו של התינוק היא להיות בתינוקיה, ושתהיה לו אח"כ אמא שמסוגלת לטפל בו כמו שצריך. אבל זה עדיין אילוץ.

כמובן, כמו שחשוב לוודא שהמסגרת היא מסגרת טובה, חשוב לוודא שהתינוקיה טובה אם נזקקים לה.

ברור שהמקום הכי טוב הוא הבית.

האילוץ הוא הללכת לבית חולים. למען הבריאות והחיים.
ברגע שבעקיפין טובתו של התינוק היא ללכת לבית חולים.
באופן ישיר הוא טובתו - שיהיה לאמא שלו עזרה בטיפול בו - כמה שיותר קרוב לעזרה שהיתה מקבלת לו היתה בבית.

 

[טילון]

כאמור
ופירטתי לעיל

לתינוק לא רגוע. לא טוב שלאמא שלו אין מנוחה ואין עזרה.
היא מאבדת את החלב. היא מאבדת את הרוגע והסבלנות שלה.
זה גרוע עבורו. לא רק "לא מצוין".

אם זה כך זה אכן גרוע.
אבל להרבה נשים שניסו ביות זה לא כך.
לכן אני חושבת שזה שווה נסיון, כל עוד אין סיבה מיוחדת שמונעת את זה.

 

[קצרה]

לעניות דעתי זה תלוי באמא ובהתכווננות שלה.
צריך להבחין בין "מנוחה" לבין "שינה"
פיזיולוגית, רוב הנשים אחרי לידה לא צריכות לישון הרבה כי הגוף שלהן מוצף אדרנלין מהלידה, ואני אישית לא שמעתי על תינוק בריא שצרח 24 שעות רצוף מהרגע שהוא נולד.
הבעיה היא כמו שכתבתי, שבמהלך היום האמא עושה הכל חוץ מלנוח ולישון, מתישה את עצמה באירוח וטלפונים במקום לאגור כוחות בשכיבה במיטה, בעור לעור ובהנקה כדי להתכונן לקראת הלילה ואז מגיע הלילה והיא קורסת, ובצדק.

אז עכשיו תשמעי אישית.
ממני.
לא עשיתי שום דבר חוץ מלרצות לנוח ולישון.
והיועצת הנקה שפגשה אותי צחקה ואמרה ברוכה הבאה... את לא משהו מפתיע...

כנראה שחוץ מהתינוק האישי שלך שפגשת
יש עוד אי אילו תינוקות בעולם.
חלק מהם את שומעת בוכים גם בתינוקיה. כי אמא שלהם חייבת לנוח קצת
ואז את מחליטה שתינוקיה היא מקום "איום ונורא".

 

[ניק 31137]

כן בטח.

לאורך כל הדורות - יולדת קיבלה הרבה עזרה בטיפול בתינוק.
והיא לא עשתה עוד הרבה דברים. לא קיבלה טלפונים. לא דאגה לעצמה לארוחות.
שינה מספקת במיוחד רציפה של כמה שעות - היא האלף בית של כמות החלב.
כמו כן כשתינוק צורח בלי הפסקה ובלי הסבר. למרות שאכל כמות מספקת. את חייבת כאן ועכשיו מישהו שיקח וירחיק אותו לפרק זמן ממך.

בחווית הסיוט מלא שלי - היה בכלל שבת.
אף אחד לא ביקר אותי הייתי מחוץ לעיר. אין טלפונים. בערך משעה אחרי כניסת שבת עד מוצאי שבת - החזקתי ביד תינוק צורח. והוא לא היה הילד הראשון שלי. ובכלל גם לא היה בהמשך תינוק צרחן באופן כללי.
יועצת ההנקה שפגשתי למחרת טענה שחוסר הרוגע שלי כתוצאה מהבכי הרציף + חוסר השינה שלי - הביא לסחרחרה הזו.

נשמע שבכללי התינוק שלך לא הביא אותך למצבי קיצון כאלו והיה מזן רגוע בעליל.

נשמעת באמת חוויה לא פשוטה. ומצער ממש לשמוע.
אני אישית מאמינה שאחרי לידה לא צריך לישון בכלל בגלל עודף אדרנלין, ורק לנוח, (אני גם בכל מקרה לא מצליחה ממש לישון בחודש הראשון אחרי הלידה) וגם הבת שלי צרחה כמה שעות בלילה השני וזה היה מבהיל נורא, אבל לא חשבתי שתינוקיה תציל אותי או אותה. חשבתי שהיא מבוהלת נורא מהעולם החדש שהיא נחתה אליו ודיברתי ושרתי אליה עד ששנינו נרגענו.
אבל זה לא משנה מה אני חוויתי, אם החוויה שלך הייתה חוסר אונים אז אף אחד לא יכול לקחת את זה ממך, אבל בגלל זה להפליג בשבחי התינוקיה ולתאר ביות מלא כמשהו שלילי כל כך כמו שאת מנסה להציג פה לאורך האשכול זה נראה לי קצת לא פייר

 

[BIZZARC- עשירה]

כאמור
ופירטתי לעיל

לתינוק לא רגוע. לא טוב שלאמא שלו אין מנוחה ואין עזרה.
היא מאבדת את החלב. היא מאבדת את הרוגע והסבלנות שלה.
זה גרוע עבורו. לא רק "לא מצוין".

אני חלוקה עלייך אבל אין לי עניין להתווכח על זה, בטח לא בפורום הזה.

 

[קצרה]

אם זה כך זה אכן גרוע.
אבל להרבה נשים שניסו ביות זה לא כך.
לכן אני חושבת שזה שווה נסיון, כל עוד אין סיבה מיוחדת שמונעת את זה.

לכן אני בעד ביות גמיש -
כאשר התינוק מתחיל להתיש אותך - יעבור לתינוקיה.

כמו כן חובה וממש לא מיושם - חדר פרטי.
גם כשמצאתי מי שישמור על התינוק הפרטי שלי - לא עזר כי עמיתו לחדר פתח ביומית שלו.

ובכל מקרה - גם אם יש נשים שניסו ביות ולא היה להן נורא.
לא רואה סיבה לעשות מצפונים לנשים ולקבע ברירת מחדל לפי טרנד - שההיגיון שלו הוא לרבע עיגול ולהתעלם מחסרונות בית חולים ....

 

[קצרה]

נשמעת באמת חוויה לא פשוטה. ומצער ממש לשמוע.
אני אישית מאמינה שאחרי לידה לא צריך לישון בכלל בגלל עודף אדרנלין, ורק לנוח, (אני גם בכל מקרה לא מצליחה ממש לישון בחודש הראשון אחרי הלידה) וגם הבת שלי צרחה כמה שעות בלילה השני וזה היה מבהיל נורא, אבל לא חשבתי שתינוקיה תציל אותי או אותה. חשבתי שהיא מבוהלת נורא מהעולם החדש שהיא נחתה אליו ודיברתי ושרתי אליה עד ששנינו נרגענו.
אבל זה לא משנה מה אני חוויתי, אם החוויה שלך הייתה חוסר אונים אז אף אחד לא יכול לקחת את זה ממך, אבל בגלל זה להפליג בשבחי התינוקיה ולתאר ביות מלא כמשהו שלילי כל כך כמו שאת מנסה להציג פה לאורך האשכול זה נראה לי קצת לא פייר

האמונות שלך והאמונות של יועצות ההנקה שונות כנראה.

כל יועצות ההנקה שהתייעצתי איתן בימי חלדי היו תמימות דעים לגבי קשר ישיר בין כמות החלב לשינה ומנוחה מרובה
לא שמעתי על זה עוררין עד היום.

ואני מציגה ביות מלא כמשהו חיובי מאוד. רק למי שזה מתאים לה ולתינוק הספיציפי שלך.
אני מתנגדת ל-2 דברים :
אחד - להצגת התינוקיה כמקום סבל איום ונורא. לא. היא לא. היא מקום שמטפל היטב בתינוקים.
שני - לדרישה לכך שברירת מחדל תהיה ביות מלא. ומי שלא מסתדר לה. תוצג כמישהי "לא בסדר". וזאת למרות שמרבית הנשים החרדיות עדיין מעדיפות - ובמודע - ביות חלקי (קרי:תינוקיה)

בנוסף אני מציינת שעוד כמה דברים צריכים לקרות בבית חולים בשביל ביות מלא - חדר פרטי , יכולת "חרטות".

 

[HennyS]

כמו כן חובה וממש לא מיושם - חדר פרטי.

מיושם בהחלט, כפי שפירטתי למעלה.
אמנם לא במעייני הישועה.

 

[קצרה]

אני חלוקה עלייך אבל אין לי עניין להתווכח על זה, בטח לא בפורום הזה.

את חלוקה כרגע עם מציאות מוכחת. עם ניסיון וקבלות.
בדיוק כמו שיועצת ההנקה אמרה -
אחרי שחזרנו הביתה ועברנו ל"ביות חלקי".(קרי: סבתא על הלילה) הכל השתנה מקצה לקצה.

 

[S234]

התינוקות אינם צורחים שם מעבר לזמן סביר

צרחות הן סימן רעב מאד מאד מאוחר של תינוק
ואמא בביות מלא יכולה לזהות את הרעב מוקדם הרבה יותר ולתת לתינוק לאכול.
וזה נכון ששינה מסייעת להנקה מוצלחת, אבל הרבה יותר מזה מסייע העיקרון של הצע וביקוש
ובד"כ אמהות מבייתות מניקות יותר.

 

[קצרה]

מיושם בהחלט, כפי שפירטתי למעלה.
אמנם לא במעייני הישועה.

וגם לא בתה"ש