חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

  • הוסף לסימניות
  • #1
לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.
 
לא מוצא, יש לי 3 ניחושים
המלאכים, השטן, פרעה (למ"ד שנשאר בחיים)
ניחוש מצוין, המלאכים, מהש"ך מצורף, וזה היה הקולות בשעת מתן תורה.
אגב, דף אחד אחרי זה מביא הש"ך מרבינו בחיי, שהקולות הגיע מקילוסן של מלאכים, מצורף.


1707655446871.png




1707655522716.png
 
אכן. אלא שלפי זה גם נדב ואביהוא ושבעים זקנים עלו אל ההר במעמד קבלת התורה. וזה קשה מהפסוק 'ועלית אתה ואהרן עמך', שגם אם פירושו כמ"ש רש"י הקדוש על מעמד הר סיני, הרי לא נזכרו בני אהרן ולא שבעים זקנים.
וגם מה הלשון אומרת 'מרחוק'. הרי משה עצמו ודאי עלה 'מקרוב'. (נכנס אפילו לתוך הענן).
עיינתי קצת במפרשים שם וראיתי מחלוקת גדולה נטושה.
יש אומרים שהיה זה לפני מעמד הר סיני, שיעלו כולם לפי הדרגה. ויש אומרים שהיה זה יום לאחר מעמד הר סיני, שאז נכרתה הברית (וסדר המקרא מסייעם, שפרשה זו נאמרת בסוף משפטים. והחולקים אומרים שאין מוקדם ומאוחר, ע' רש"י ורשב"ם ורמב"ן וספורנו ועוד).
כך או כך, עוד לא מצאתי שיפרשו שהפרשה הזאת נאמרה על המעמד עצמו, שיעלו גם הזקנים על ההר. אבל יתכן שיש פירוש כזה.
(צריך להבין שמדובר בדבר חמור, יש בו איסור סקילה! כי סקול יסקל או ירה יירה, אם בהמה אם איש לא יחיה! - על כן קשה לי להמציא 'היתרי עליה' למי שלא כתובים במפורש)
לסיכום, אכן מצאתי כדבריך שיש דעה שגם אהרן עלה במעמד הר סיני. אבל שגם יהושע עלה עוד לא מצאתי.
אשמח לראות מקור לזה.
גם אני עיינתי קצת, ולא מצאתי נוח ובהירות בזה.
תלמיד חכם אחד רצה לומר לי, שמצאנו שיהושע למד את התורה פעם אחד יותר מאהרן בניו הזקנים וישראל, שכולם למדו 4 פעמים (עירובין נד ב) ויהושע 5 (עדיין לא מצאתי מקור לזה), ואולי זה רמז שהוא היה על ההר ושמע מהרבש"ע יחד עם משה רבינו, לא ברור לי בכלל הנ"ל.
מה שברור שמלשון החזקוני שמדגיש 'שהרי יהושע עלה יותר מאהרן' וכו' נראה שמדובר כאן על זמן מסויים שלא כולם הותרו לעלות בשווה, ואז יהושע עלה יותר מכולם. ואולי מדובר כן אחרי מתן תורה, ולפי השיטות שגם אז נאסרו לעלות עד אשר ימשוך היובל, מאידך מה הרבותא בזה, הרי אז אהרן בניו והזקנים בכלל היו במחנה כדי לשפוט לבני ישראל וצב"ג.
עיקרו של החזקוני הוא ליקוט מכעשרים מפרשים שקדמוהו, בזכרוני שכך כתב בהקדמתו.
נכון מאוד, אך עדיין יש שם חידושים שלנו אין מקור לזה, כדוגמת זה שכתב שעשו עשה תשובה, והוא חידוש גדול.

1707659010062.png
 
נערך לאחרונה ב:
יש שם חידושים שלנו אין מקור לזה, כדוגמת זה שכתב שעשו עשה תשובה, והוא חידוש גדול.
זכורני שהביאו לכך מקור - בשמת בת ישמעאל. ולהלן קורא לה מחלת. מצינו באגדת מדרש ספר שמואל (פרק יז) שלשה מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיה. (רש"י) וזכורני שיש גם בירושלמי, לא זוכר מה.​
 
זכורני שהביאו לכך מקור - בשמת בת ישמעאל. ולהלן קורא לה מחלת. מצינו באגדת מדרש ספר שמואל (פרק יז) שלשה מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיה. (רש"י) וזכורני שיש גם בירושלמי, לא זוכר מה.​
ואחרי זה לא חזר לסורו?
 
עדיין במשפטים:
פסוק עם 6 פעמים אותו מילה ??
2 פסוקים שמורכבים רק ממילים כפולות ??
 
פסוק עם 6 פעמים אותו מילה ??
עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה.
2 פסוקים שמורכבים רק ממילים כפולות ??
עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל: {כה} כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.
 
כזאת מובא ברבינו בחיי, בפני דוד מהחיד"א, ובעוד.
בשבת ראיתי כזאת בדעת זקנים: לחפשי ישלחנו, מדרש, ולכך יוצא עבד כנעני בשן ועין, אמר הקב"ה חם ראה ערות אביו והגיד לאחיו בפיו, לפיכך נתקלל להיות עבד לאחיו, וזה לקה בדבר שקלקל בעיניו או בשיניו, לפיכך יוצא בהן לחירות.​
 
ואחרי זה לא חזר לסורו?
יש בזה מחלוקת ריב"ל ור"א בב"ר פרשה ס"ז
ויתכן שהחזקוני הבין שכיון שחזר בתשובה ומצוה גוררת מצוה, גם אם הוסיף לחטוא לא עזב את העולם בלי תשובה​
 
איפה רואים השבוע שכל המוסיף גורע ?
מאיזה צבע התבקשו בני ישראל להביא הכי הרבה נדבה למשכן ?
 
איפה רואים השבוע שכל המוסיף גורע ?
חברותא - סנהדרין
רב משרשיא אמר: מהכא, נאמר בתורה (שמות כה) במעשה הארון: אמתים וחצי ארכו. המלה "אמתים" בלי האות אלף, נקרא "מאתיים" שהם מאתיים אמות, והאלף שניתוסף גרעתו לשתי אמות.
רב אשי אמר: יש לדרוש מהנאמר במעשה היריעות: עשתי עשרה יריעות, ובלי האות "עין" היה נקרא "שתי עשרה", ובהוספת האות עין נגרעו לאחת עשרה.
 
מה הכלל מקראי שרש"י חוזר עליו בפרשתנו ארבעה פעמים ?
שדבר הכתוב בהווה
(בפ' כ"א פסוק כ"ח, ובפרק כ"ב פסוקים י"ז, כ"א, ל')
ואגב יש עוד כלל מקראי בפ' משפטים שרש"י חוזר עליו אך רק פעמיים, מהו?
סליחה על איחור התשובה
 
שדבר הכתוב בהווה
(בפ' כ"א פסוק כ"ח, ובפרק כ"ב פסוקים י"ז, כ"א, ל')
ואגב יש עוד כלל מקראי בפ' משפטים שרש"י חוזר עליו אך רק פעמיים, מהו?
סליחה על איחור התשובה
כי משמש בארבע לשנות ?
 
איזה כלי אומנות כתובה בפרשתינו?
כלי אומנות היא בידו של אדם
כלי אומנות בלשון מצרית
במקרא או ברש"י ? תן רמז ?
חיפשתי בטרנסלייט, אבל אין שם שפת המצרית :):) !

אגב שתי חידות לפרשת משפטים, איפה כתוב בפרשה (במקרא) שם מחרטומי מצרים ??
איפה מצאנו מילה שפירושו (לרוב מפרשים) הוא בדיוק ההיפך מתרגומו הפשוט ??
 
נערך לאחרונה ב:
נערך לאחרונה ב:
אחד מהחרטומים היה יניס
אולי הפסוק: ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה ?
ילקוט שמעוני שמות ב'
וַיַּעֲזֹב אֶת בִּלְעָם הַקּוֹסֵם הוּא לָבָן הָאֲרַמִּי מִפְּתוֹר, וּשְׁנֵי בָּנָיו יִנוּס וְיַמְבְּרוּס.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה