חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[מתגעגע]

אני התכוונתי למילה שלכאורה מוצר כלשהוא ורש"י מפרש שני פירושים שונים

נכאת

 

[כל שם שתרצה]

נכאת

בפרשת וישב רש"י מפרש: נכאת - כל כנוסי בשמים הרבה קרוי נכאת וכן (מ"ב כ יג) ויראם את כל בית נכתה, מרקחת בשמיו, ואונקלוס תרגמו לשון שעוה:
ובפרשת מקץ רש"י מפרש: נכאת - שעוה:
@ירושלמי987 זו כוונתך? כי שם רש"י מביא גם את הפירוש שהביא כאן.

 

[כל שם שתרצה]

נכון לשבוע הקודם, אלו שתי החידות שנשארו:

חידה שבנויה על חידה שהוזכרה בעבר באשכול השני, רק הוספתי משהו מעניין !

בראשונה, הפציע אצלי שורש אם המלכות, בשנית, ידיד אב המלכות מוצאו ממני,
ובשלישית, מחסה אני לנין המשותף המכובד.

באנו יחד פעם אחת במקרא
וכאשר נפרדנו הבאנו מנחה
אמנם גם כאשר נבדלנו
רק בשלשה מקומות באנו
(כי תביט בתנועה נכבדת
ראשונה לכל הנעות נלמדת
תמצא הופעתנו הנבדלת
מגישה מנחה מרודדת)

 

[sl disign]

מישהו ענה על זה?

כן.
עיין לעיל.

 

[מתגעגע]

נכון לשבוע הקודם, אלו שתי החידות שנשארו:

וגם:

וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. פותרים היו אותם, אבל לא לפרעה, שלא היה קולן נכנס באזניו, ולא היה לו קורת רוח בפתרונם, שהיו אומרים שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר (רש"י)

מתי התקיים מקצת מהפתרון של חרטומי פרעה?​

רמז: לא שבע אלא אחד, לא בת אלא בן!!!

פרעה קבר את בנו בכורו, כמאמר הכתוב: הנה אנכי הורג את בנך בכורך. וכן הוא אומר: מבכור פרעה היושב על כסאו. ואומר: ומצרים מקברים.
אבל יש לי תחושה שזה לא זה.. זו תשובה פשוטה מדאי בשבילך..

באותו אירוע כשיוסף פתר לפרעה

עוד רמז: איזה סימן נתן יוסף לפרעה שבכך ידע שפתרונו נכון

 

[שרלוט]

מתי נפטר אברהם אבינו

תאריך או מאורע שקרה בו ביום?
מבחינת תאריכים חולקים על זה, חלק אומרים בחודש טבת
במסכת ר''ה: נחלקו תנאים באיזה חודש נפטרו אברהם ויעקב, ר' אליעזר אומר בתשרי, ור' יהושע אומר בניסן.
ביום שנפטר אברהם אבינו היה יום מכירת הבכורה
ונמרוד מת ביום הזה.

 

[ירושלמי987]

תאריך או מאורע שקרה בו ביום?
מבחינת תאריכים חולקים על זה, חלק אומרים בחודש טבת
במסכת ר''ה: נחלקו תנאים באיזה חודש נפטרו אברהם ויעקב, ר' אליעזר אומר בתשרי, ור' יהושע אומר בניסן.
ביום שנפטר אברהם אבינו היה יום מכירת הבכורה
ונמרוד מת ביום הזה.

התשובה גם ל @מתגעגע (לא הצלחתי לצטט שניכם)
הכוונה שלי היה לר"ח טבת
כמו שכתבתי למעלה, שמעתי מחסיד גור בשבוע שעבר בשם הבית ישראל זצוק"ל
אחרי זה עשיתי חיפוש
וזה מה שמצאתי

• תאריך לידתו ופטירתו - לגבי תאריך לידתו ופטירתו של אברהם אבינו, נחלקו תנאים בברייתא[63]. לדעת רבי יהושע נולד ונפטר בחודש ניסן, ואילו לדעת רבי אליעזר לידתו ופטירתו היו בתשרי. מאידך, בספר קרניים, המיוחס לרבי יצחק סגי נהור, משמע שנפטר בחודש טבת[64], וכן מפרש רבי שמשון מאוסטרופולי בפירושו "דן ידין"[65], ולפי זה, כותב רבי אברהם דב מאבריטש, נולד בא' בטבת[66]. אמנם רבי צבי אלימלך מדינוב בספרו "רגל ישרה" מקשה על ספר קרניים, שזה הרי נוגד את דברי הגמרא, ודוחק לומר שטבת זהו תאריך קבורתו של אברהם ולא תאריך פטירתו[67].

​

 

[ירושלמי987]

בפרשת וישב רש"י מפרש: נכאת - כל כנוסי בשמים הרבה קרוי נכאת וכן (מ"ב כ יג) ויראם את כל בית נכתה, מרקחת בשמיו, ואונקלוס תרגמו לשון שעוה:
ובפרשת מקץ רש"י מפרש: נכאת - שעוה:
@ירושלמי987 זו כוונתך? כי שם רש"י מביא גם את הפירוש שהביא כאן.

אכן זו כוונתי
כי בפשרת וישהב רש"י אומר פירושו ומביא אח"כ בשם התרגום שעוה, נראה כאילו חולק עליו
וכאן מביא רש"י פירוש זה כאילו מעצמו
אני טועה?

 

[שרלוט]

באנו יחד פעם אחת במקרא
וכאשר נפרדנו הבאנו מנחה
אמנם גם כאשר נבדלנו
רק בשלשה מקומות באנו
(כי תביט בתנועה נכבדת
ראשונה לכל הנעות נלמדת
תמצא הופעתנו הנבדלת
מגישה מנחה מרודדת)

שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי

 

[כל שם שתרצה]

אני טועה?

לא. פשוט ראיתי בהתחלה את 'נכאת' וגם את 'איפוא', שרש"י מפרשם במקום אחד בשני פירושים ובמקום שני רק בפירוש אחד, וחשבתי שלא זו כוונתך. מתברר שטעיתי.
ואגב, מה שכתבת:

נראה כאילו חולק עליו

לא ידעתי היאך נראה. במקומות רבים רש"י מביא שני פירושים בסגנון זה, ולי נראה שהם שווים אצלו.

 

[כל שם שתרצה]

שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי

לא.
ובגלל שהחידה נשארה הרבה זמן, נראה לי שהבעיה בכתיבה שלה.
אולי כי לא חישבתי את האות הנוספת על המילה.

במקום ההתנצלות הראויה, אתן רמז קל:
כי תביט בראשי, לא תראה כי אם מקל הפוך
אך כאשר תסיר אליפותו של אמיץ, תשור השלמתי בהיפוך

 

[שרלוט]

לא.
ובגלל שהחידה נשארה הרבה זמן, נראה לי שהבעיה בכתיבה שלה.
אולי כי לא חישבתי את האות הנוספת על המילה.

במקום ההתנצלות הראויה, אתן רמז קל:
כי תביט בראשי, לא תראה כי אם מקל הפוך
אך כאשר תסיר אליפותו של אמיץ, תשור השלמתי בהיפוך

לקמצים.

 

[נכון מאוד]

שתי שאלות מהפרשה:

מי נפטר באותו פרק זמן שיוסף יצא מבית האסורים?

בשפת אמת ליקוטים חוכר לומר ששר המשקים נתלה מיד אחרי שהזכיר את יוסף, ע"ש בדבריו הנפלאים.

 

[שרלוט]

לא.
ובגלל שהחידה נשארה הרבה זמן, נראה לי שהבעיה בכתיבה שלה.
אולי כי לא חישבתי את האות הנוספת על המילה.

במקום ההתנצלות הראויה, אתן רמז קל:
כי תביט בראשי, לא תראה כי אם מקל הפוך
אך כאשר תסיר אליפותו של אמיץ, תשור השלמתי בהיפוך

בקשר לפתרון, לא הייתי עולה על זה לולא הרמז שהובא לעיל.
אולי בגלל האות ל', אולי בגלל שהחידה נתנה להבין שמדובר בשתי מילים נפרדות
בכל אופן הפתרון (לדעתי)

באנו יחד פעם אחת במקרא
המילה לקמצים שהיא בלשון רבים מופיעה אך ורק בפרשת מקץ

וכאשר נפרדנו הבאנו מנחה
המילה וקמץ מובאת בהקשר של קרבן מנחה: וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן-הַמִּנְחָה

אמנם גם כאשר נבדלנו
רק בשלשה מקומות באנו
' וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ''
''וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִמֶּנָּה מְלוֹא קֻמְצוֹ''
''וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן-הַמִּנְחָה''

(כי תביט בתנועה נכבדת
ראשונה לכל הנעות נלמדת
המילה קמץ שהיא התנועה הראשונה בניקוד מופיעה בתחילת המילה

תמצא הופעתנו הנבדלת
מגישה מנחה מרודדת
'' וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִמֶּנָּה מְלוֹא קֻמְצוֹ '')

 

[נכון מאוד]

מי נפטר באותו פרק זמן שיוסף יצא מבית האסורים?

יצחק אבינו

פשט מעניין ראיתי ע"ז בראשונים,
שיוסף שאל אותם 'וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי',
וכוונתו היה על יצחק, ולכן קראו הזקן,
והשבטים ענו לו 'וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ',
ולא רצו לבשר לו שיצחק מת, אלא אמרו לו שיעקב עדיין חי, ומכלל הן שמע לאו.

 

[כל שם שתרצה]

בקשר לפתרון, לא הייתי עולה על זה לולא הרמז שהובא לעיל.
אולי בגלל האות ל', אולי בגלל שהחידה נתנה להבין שמדובר בשתי מילים נפרדות

אם כך, זו טעות גדולה מצידי. ובשני עניינים כשלתי:
לענין האות ל', זו אכן טעות. כי האות הבאה [הנפרדת] היתה עם ו', ואין לזה רמז בחידה..
ובכן, התנצלותי!

לענין 'שתי מילים נפרדות', שכבר נשאלתי בעבר אם החידה כוללת מילה אחת או שתים, אנסה לכלול כלל:
לעולם התשובה תהיה מילה אחת, אלא אם כן יופיע במפורש אחרת בכתב החידה.
הכוונה כאן היתה לרמוז שמדובר במילה שהיא לשון רבים..

 

[כל שם שתרצה]

כעת יש בעיה באשכול.
הכותרת שלו היא 'חידות לפרשת השבוע'.
ובקצב הזה השבוע יימשך שבעתיים.
אז נראה לי שכבר נתחיל עם השבוע הזה, וכל אשר זמנו בידו ועתותיו בכפו, מוזמן להשלים את החסר.

 

[כל שם שתרצה]

ותחילה אשלים חוב קודם..

מהו הפסוק בתנ"ך שיש בו אחוז הכי גבוה של מילים עם דגש חזק? בינתיים מצאתי בפרשת השבוע (וישב) אחד כזה עם 75%.

לדוגמה: "וידבר ה' אל משה לאמר" - יש בשתי מילים דגש חזק, שהן 40% מהמילים בפסוק - 5 מילים.

קשה למדוד אחוזים. אבל הפסוק הזה די 'קשה' לקריאה שוטפת..
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי:

בפרשה שלנו יש אחד יותר טוב..

חשבתי שימצאו את הפסוק יותר מהר. הוא די בתחילת הפרשה.
ובכן, אביאנו ואפרש דבריי:
וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם:
כאן יש לנו 12 מילים, מתוכם 8 דגושות.

וכי תאמרו, ובמה עדיף מקרא זה מהמקרא שלפניו?
אשיבכם, כי הוא הדבר אשר דברתי לאמר 'קשה למדוד אחוזים'.
כי המדידה לדעתי אינה צריכה להיות לפי מספר התיבות, כי אם על פי ההברות.
ובכן, במקרא הקודם יש למנות 27 הברות פשוטות ועוד 14 הברות מורכבות, סך הכל: 41 הברות. ומנין הדגשים החזקים שם הוא 12. כלומר: פחות משליש.
אולם במקרא אשר לפנינו יש 23 הברות פשוטות ועוד 6 מורכבות, סך הכל: 29 הברות. ומנין הדגשים החזקים הוא 11. כלומר: יותר משליש.

 

[כל שם שתרצה]

פרשת ויגש​

שתי מילים אנחנו, בראשית דברים מגיעות
במקרא הופענו בשתים עשרה הופעות
אחת עשרה חסרות והאחת מלאה
אצל אבי גבור שביקש עוד ביאה
ובשאר המקרים, באנו בדברים
בשתים אל מלך מצרים
ובשתים אל היושב בשמים
בדברי אהרן ואמרי יהושע
ואל מלאך ה' פעמיים
בדברי אשה מבקשת על בן
ובדברי נשים מריבות על בן

 

[נכון מאוד]

אכן זו כוונתי
כי בפשרת וישהב רש"י אומר פירושו ומביא אח"כ בשם התרגום שעוה, נראה כאילו חולק עליו
וכאן מביא רש"י פירוש זה כאילו מעצמו
אני טועה?

ואולי בכלל רש"י סומך על המראי המקום מפרשת וישב ?
אגב, אצלי בחומש בפר' מקץ כן כתוב מ"מ, ב"ר (צא יג). ולמה לא מביא את התרגום ?

עוד אגב, מה שכאן לא פירש שזה מיני בשמים, כי כנראה זה לא היה חידוש למצרים גם בימי הרעב,
ולא מסתבר שאת זה שלח להם, מאידך בפר' וישב, נראה בעליל ששאר הדברים היו סוגי עשבים ודו"ק.

עוד אגב, מאוד מעניין שרש"י לומד שבטנים זה אפרסקים, למרות שמביא את הלע"ז שזה פיסטוק. או שנגיד שרש"י מכנה פיסטוק כאפרסקים !??!