התייעצות חשבתי.... ועדיין חושבת..... זה בכלל לא "אני" "זה הניק"

  • הוסף לסימניות
  • #21
בלת"ק
הסיבה הפשוטה היא שכל אדם רוצה לעזור.
אבל כשזה בעולם האמיתי מתערבים להם האינטרסים, הכעסים, האינטריגות, וכו' וכו'.
מה שאין כן כאן, שזה אנונימי לגמרי
ולכן שום דבר לא מפריע לרצון הטהור לעזור
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
יש לנו אישיות כפולה-
האישיות האמיתית בחיים- עם כל הקשיים והמורכבויות והחסרונות,
ואישיות נוספת כניק בפרוג- אותה אנחנו יכולים לבנות כרצוננו, ולקבל הערכה בקלות יותר.
פשוט קל יותר לקבל הערכה (לייקים וכו') בפרוג מאשר בחיים, וכל ההתמודדות החברתית יותר קלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
יש לי משהו על הלב, שהייתי חייבת לשתף

בימים האחרונים נפתח נושא בשם "זה הגיע!!! מבחני התמיכה למעונות ומשפחתונים!!!"
ואני שיש לי מידע בנושא, אוהבת לפתוח את האשכול,
לענות ולכתוב את כל הידע שיש לי.........
ואני לא בן אדם מובטל,
יש לי אלפי דברים על הראש
גם אמא במשרה מלאה גם עובדת ברוך ה' מעל ומעבר..........
ועדיין אני מוצאת את עצמי-
בעבודה שאני נעצרת ופשוט לוקחת לי רבע שעה להיכנס ולתת מעצמי,
זה קורה גם בשעות המאוחרות של הלילה שזה פשוט סוחף אותי,
ואני תוהה לעצמי?!
אני טובה!
נדיבת לב!
עושה חסד!
כלילת המעלות.........!!!
הכל טוב ויפה.....!!
עדיין, מאיזה מקום זה מגיע לי שיש לי סיפוק, ממשהו שזה בכלל לא "אני" "זה הניק"
אף אחד לא מכיר אותי,
אף אחד לא יודע מי אני,
אז למה מי?!
ואני עוברת פה מאשכול לאשכול ורואה אנשים פעילים, אנשים שיושבים ועונים ונותנים מעצמם....
מאיפה זה מגיע לנו???
אני יודעת שאנשים אוהבים שמעריכים אותם, אוהבים צומת לב,
אבל בסוף בסוף הניק זה לא אני!! אף אחד לא יודע שזה שלי???!!


אני עדיין ממשיכה לחשוב......... מאיזה מקום זה מגיע לי?! ולכם?!

רשמח לשמוע את דעתכם בענין,
לא מרגישה שזה לא אני.
זו בדיוק אני.
זו אני שעונה לשאלה אפילו שאין לי כח/זמן/עצבים
זו אני שמחמיאה לשיתוף אפילו ש-
זו אני שמייעצת בנושא שאני מבינה בו אפילו ש-

זה שהאחרים לא יודעים שזו אני, זה העסק שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
רק שאלה מאחת שלא כ"כ נוהגת להגיב..
לא תמיד התגובות הן עזרה לאחרים,
רוב האשכולות "הלוהטים" הם דיונים על תיקון העולם..
אנשים כותבים שם את משנתם הסדורה,
ובעיני זה נראה שזה להנאתם בלבד.
ושם השאלה הגדולה שלי..
מתי יש להם זמן??
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
רק שאלה מאחת שלא כ"כ נוהגת להגיב..
לא תמיד התגובות הן עזרה לאחרים,
רוב האשכולות "הלוהטים" הם דיונים על תיקון העולם..
אנשים כותבים שם את משנתם הסדורה,
ובעיני זה נראה שזה להנאתם בלבד.
ושם השאלה הגדולה שלי..
מתי יש להם זמן??
כל אחד מוצא את הזמן לתחביבים ולאוורור שמתאימים לו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
@מלי שיר !
זה אומר שאת בעלת נפש עשירה שאוהבת לעשות חסד!
לא למען כבוד, ולא למען הערכה ולא מבקשת תודות
פשוט עושה לך טוב על הלב לעזור לעוד יהודי
עשיית חסד בעצם ממלאת אותנו דבר ראשון

לא משנה מי את, מעריכה מאוד, פועם בך לב חם יהודי!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
יש לנו אישיות כפולה-
האישיות האמיתית בחיים- עם כל הקשיים והמורכבויות והחסרונות,
ואישיות נוספת כניק בפרוג- אותה אנחנו יכולים לבנות כרצוננו, ולקבל הערכה בקלות יותר.
פשוט קל יותר לקבל הערכה (לייקים וכו') בפרוג מאשר בחיים, וכל ההתמודדות החברתית יותר קלה.
מזכיר לי קטע יפה שקראתי פעם, אני מצטט בערך (מצונזר כמובן), על ניק כלשהוא בפורום ציבורי.
הוא היה אחד הניקים הנערכים.
סיפר על עיסוקיו - איש משפחה, מחנך ואיש עסקים.
שיתף בתחביביו - שחיה בבריכה שבחצר ביתו במיאמי ורכיבה על סוסו הפרטי יחד עם חברים.
ייעץ לכולם ברוחב לב, שיתף מנסיונו החינוכי ונתן טיפים לעסקים מתחילים.
כך במשך שנים.
עד שלילה אחד... הוא שכב במיטתו השבורה, הרוח חדרה דרך החלון נטול הזכוכיות בדירת הפועלים אותה שכר בברוקלין.
הוא היה רעב מאד, והשביע את רעבונו בתיאור הרכיבה המטורפת שחווה היום.
עד... שניתק החשמל...
זהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
טוב, יפה לכם כולכם.

אז האמת שבשבילי זו התמכרות לכל דבר ועניין
אני אוהבת לראות שאנשים נהנים מהתגובות שלי, אני מרגישה ממש חכמה אחרי כן

וגם - בגלל שאני עובדת לבד אז כשאני מתכתבת אני מרגישה עם עוד אנשים
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
הסיפוק, הכיף שעזרת למישהו ובד"כ זה באמת בקלות- דברים שאני בכל מקרה יודעת,
וזה יכול לעזור לכל כך הרבה אנשים.
והתגובות שמקבלים פה נותנות אפילו יותר סיפוק.
דווקא בגלל שלא יודעים מי אני- מלייקים על עצם הרעיון, העצה, העזרה או הכתיבה...
וזה נותן הרגשה של שווה- יש לי מה לתרום ולתת.... אז בכיף, למה לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני חושב שטבע היהודי שונה ואוהב לעזור נטוע בנו מאברהם אבינו
האם אנחנו עושים את זה משלמות המידות כל אחד ועניינו לכל אחד סיבה פנימית אחרת
השאלה מתי נכיר את עצמינו וממש קלעתם בול תודה על המסר
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
טוב, יפה לכם כולכם.

אז האמת שבשבילי זו התמכרות לכל דבר ועניין
אני אוהבת לראות שאנשים נהנים מהתגובות שלי, אני מרגישה ממש חכמה אחרי כן

וגם - בגלל שאני עובדת לבד אז כשאני מתכתבת אני מרגישה עם עוד אנשים
מתחבר לגמרי לשני הסיבות.
הרצון להרגיש חכם, נחשב, מוערך וכו'.
וההרגשה של להיות חלק ממשהו גדול. לא בודד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
קודם כל יש הבדל בין ניקים אנונימיים, לאלו שרשומים בשמם המלא.
אני מאמינה שאלו מהשם המלא חושבים פעמיים לפני כל תגובה.

שמתי לב שלפעמים אני משקיעה הרבה על כתיבת תגובות ולא מקבלת לייקים, אז זה מוריד ממני את החשק להגיב (אין פידבק, ואולי אף אחד לא קרא?)
ועדיין, כשאני רואה נושא מעניין שיש לי מה לומר עליו, או שאני יכולה לתרום ידע/ניסיון, אני לא מהססת...
(ואולי כאן המקום לומר לכל אלו שפותחים אשכולות ומתייעצים, לדעתי, מינימום הכרת הטוב לאלו שעונים לכם אפילו אם לא התחברתם לתשובה, זה לשים לייק. בעבר אני חושבת שזה היה מן 'כלל' כזה, היום, כשזה כבר פורום ענק, זה פחות קורה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
יש לי משהו על הלב, שהייתי חייבת לשתף

בימים האחרונים נפתח נושא בשם "זה הגיע!!! מבחני התמיכה למעונות ומשפחתונים!!!"
ואני שיש לי מידע בנושא, אוהבת לפתוח את האשכול,
לענות ולכתוב את כל הידע שיש לי.........
ואני לא בן אדם מובטל,
יש לי אלפי דברים על הראש
גם אמא במשרה מלאה גם עובדת ברוך ה' מעל ומעבר..........
ועדיין אני מוצאת את עצמי-
בעבודה שאני נעצרת ופשוט לוקחת לי רבע שעה להיכנס ולתת מעצמי,
זה קורה גם בשעות המאוחרות של הלילה שזה פשוט סוחף אותי,
ואני תוהה לעצמי?!
אני טובה!
נדיבת לב!
עושה חסד!
כלילת המעלות.........!!!
הכל טוב ויפה.....!!
עדיין, מאיזה מקום זה מגיע לי שיש לי סיפוק, ממשהו שזה בכלל לא "אני" "זה הניק"
אף אחד לא מכיר אותי,
אף אחד לא יודע מי אני,
אז למה מי?!
ואני עוברת פה מאשכול לאשכול ורואה אנשים פעילים, אנשים שיושבים ועונים ונותנים מעצמם....
מאיפה זה מגיע לנו???
אני יודעת שאנשים אוהבים שמעריכים אותם, אוהבים צומת לב,
אבל בסוף בסוף הניק זה לא אני!! אף אחד לא יודע שזה שלי???!!


אני עדיין ממשיכה לחשוב......... מאיזה מקום זה מגיע לי?! ולכם?!

רשמח לשמוע את דעתכם בענין,

את מעלה שאלה עמוקה ומעניינת, שמשלבת בין נתינה, זהות והצורך בהכרה. יש בזה משהו מרתק – העובדה שאת משקיעה זמן, מאמץ ותשומת לב כדי לעזור לאחרים, אפילו מבלי לקבל הכרה ישירה או תגמול אישי. זה מעיד על מידות טובות ועל רצון אמיתי לתת מהידע ומהניסיון שלך, מתוך תחושת שליחות פנימית.

אז מאיפה זה מגיע?​

הנה כמה מחשבות שאולי יעזרו לך להבין את התחושות הללו:

1. תחושת משמעות וסיפוק אישי

נתינה, גם אם היא נעשית מאחורי מסך, מעניקה תחושת משמעות. הידיעה שהצלחת לעזור למישהו, להקל עליו, או להכווין אותו – היא מתנה בפני עצמה. זה לא תמיד קשור בהכרה חיצונית אלא ברצון להשפיע לטובה בעולם, גם אם בצורה שקטה ונסתרת.

2. חיבור לקהילה

למרות ש"הניק" הוא אנונימי, יש לך קשר עם אנשים. את חלק מקהילה שמבינה את הערך של עזרה הדדית. אולי את מרגישה שאת משתייכת למשהו גדול יותר ממך, וזה יוצר תחושת סיפוק ושייכות.

3. הצורך לתת ולעזור

עבור אנשים מסוימים, נתינה היא צורך פנימי. ישנם אנשים שמרגישים טוב יותר כשהם עוזרים לאחרים, גם אם זה נעשה מאחורי הקלעים. זה לא חייב לבוא מצורך בתשומת לב אלא מהערך העצמי שאת מעניקה לעצמך.

4. ההשפעה החיובית שאת משאירה

גם אם אף אחד לא יודע מי את, את יודעת. את יודעת שעזרת למישהו, אולי אפילו שינית את היום שלו לטובה. לפעמים, הידיעה הפנימית הזו מספיקה כדי למלא אותנו באנרגיה ובסיפוק.

ומה לגבי הכרה?​

נכון, כולנו כבני אדם אוהבים הכרה והערכה. אבל ייתכן שהפעילות הזו מעניקה לך סוג אחר של הכרה – פנימית, עמוקה יותר, שמבוססת על ערכים של נתינה טהורה ולא על מחיאות כפיים.

בסופו של דבר, ייתכן שאת חווה את מה שמכונה "שמחת הנתינה".
וזו לא פחות מההכרה הכי יפה שאת יכולה לתת לעצמך – לדעת שאת עושה טוב, גם כשאף אחד לא רואה.

אם הייתי צריכה לסכם:
לא תמיד אנחנו צריכים את ההכרה החיצונית. לפעמים עצם העשייה עצמה היא המתנה הכי גדולה, והיא באה ממקום טהור של נתינה ואכפתיות.
---
צ'אט GPT :p :sne:
זה פשוט דיגדג לי במקלדת.
---

ובכנות,
מהפוסט הראשון בחיי,
עד ש...
לעולם לא אדע את התשובה היחידה לכך.
זה צבר סיבות מגוון.
כל תגובה ועניינה.
התגובה הזו נבעה מהצורך לשתף :giggle:

*אומרים כשמגיעים להודעה ה100K מבינים יותר...
*אעדכן.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
את מעלה שאלה עמוקה ומעניינת, שמשלבת בין נתינה, זהות והצורך בהכרה. יש בזה משהו מרתק – העובדה שאת משקיעה זמן, מאמץ ותשומת לב כדי לעזור לאחרים, אפילו מבלי לקבל הכרה ישירה או תגמול אישי. זה מעיד על מידות טובות ועל רצון אמיתי לתת מהידע ומהניסיון שלך, מתוך תחושת שליחות פנימית.

אז מאיפה זה מגיע?​

הנה כמה מחשבות שאולי יעזרו לך להבין את התחושות הללו:

1. תחושת משמעות וסיפוק אישי

נתינה, גם אם היא נעשית מאחורי מסך, מעניקה תחושת משמעות. הידיעה שהצלחת לעזור למישהו, להקל עליו, או להכווין אותו – היא מתנה בפני עצמה. זה לא תמיד קשור בהכרה חיצונית אלא ברצון להשפיע לטובה בעולם, גם אם בצורה שקטה ונסתרת.

2. חיבור לקהילה

למרות ש"הניק" הוא אנונימי, יש לך קשר עם אנשים. את חלק מקהילה שמבינה את הערך של עזרה הדדית. אולי את מרגישה שאת משתייכת למשהו גדול יותר ממך, וזה יוצר תחושת סיפוק ושייכות.

3. הצורך לתת ולעזור

עבור אנשים מסוימים, נתינה היא צורך פנימי. ישנם אנשים שמרגישים טוב יותר כשהם עוזרים לאחרים, גם אם זה נעשה מאחורי הקלעים. זה לא חייב לבוא מצורך בתשומת לב אלא מהערך העצמי שאת מעניקה לעצמך.

4. ההשפעה החיובית שאת משאירה

גם אם אף אחד לא יודע מי את, את יודעת. את יודעת שעזרת למישהו, אולי אפילו שינית את היום שלו לטובה. לפעמים, הידיעה הפנימית הזו מספיקה כדי למלא אותנו באנרגיה ובסיפוק.

ומה לגבי הכרה?​

נכון, כולנו כבני אדם אוהבים הכרה והערכה. אבל ייתכן שהפעילות הזו מעניקה לך סוג אחר של הכרה – פנימית, עמוקה יותר, שמבוססת על ערכים של נתינה טהורה ולא על מחיאות כפיים.

בסופו של דבר, ייתכן שאת חווה את מה שמכונה "שמחת הנתינה".
וזו לא פחות מההכרה הכי יפה שאת יכולה לתת לעצמך – לדעת שאת עושה טוב, גם כשאף אחד לא רואה.

אם הייתי צריכה לסכם:
לא תמיד אנחנו צריכים את ההכרה החיצונית. לפעמים עצם העשייה עצמה היא המתנה הכי גדולה, והיא באה ממקום טהור של נתינה ואכפתיות.
---
צ'אט GPT :p :sne:
זה פשוט דיגדג לי במקלדת.
---

ובכנות,
מהפוסט הראשון בחיי,
עד ש...
לעולם לא אדע את התשובה היחידה לכך.
זה צבר סיבות מגוון.
כל תגובה ועניינה.
התגובה הזו נבעה מהצורך לשתף :giggle:

*אומרים כשמגיעים להודעה ה100K מבינים יותר...
*אעדכן.
האמת??
הריח מהמשפט הראשון GPT...

סליחה אם הרסתי.. גללתי למטה וראיתי שאכן כך.

אבל קיבלת לייק!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
האמת שזה נשמע לי חוסר מודעות עצמית משוועת
לחשוב שהתכתבות נמרצת בפרוג מקורה בתשוקה לעזור ורצון אובססיבי לנתינה...

סורי - - -

במחשבה שניה, מה אני יודעת
אולי יש אנשים כאלו שמתכתבים בגלל שהם פשוט טובי לב
אם זה כך - אז וואו, אז מדהים... קטונתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
טוב, יפה לכם כולכם.

אז האמת שבשבילי זו התמכרות לכל דבר ועניין
אני אוהבת לראות שאנשים נהנים מהתגובות שלי, אני מרגישה ממש חכמה אחרי כן

וגם - בגלל שאני עובדת לבד אז כשאני מתכתבת אני מרגישה עם עוד אנשים

האמת שזה נשמע לי חוסר מודעות עצמית משוועת
לחשוב שהתכתבות נמרצת בפרוג מקורה בתשוקה לעזור ורצון אובססיבי לנתינה...

סורי - - -

במחשבה שניה, מה אני יודעת
אולי יש אנשים כאלו שמתכתבים בגלל שהם פשוט טובי לב
אם זה כך - אז וואו, אז מדהים... קטונתי
לדעתי זו האמת.....

לפעמים קורה שיש משהו שמתייעץ בדיוק על דבר שאתה מכיר קרוב
אז..
א"א שלא לרוץ להגיב..סליחה לעזור :)

ולפותחת האשכול אם זה עזרה בענייך ורצון לעזור א"כ אז שלא יודעים זה נחשב יותר
לשם שמים...לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
לא ירחק היום בו יפתחו שיטת ”תרפיית ניקיות”
בו ילמדו ויתרגלו איך לבטא את האני העצמי שלי, בלי לפחד ובלי לחשוב על פוזה
ילמדו איך להתרגל להגיד את דעתי בלי לחכות לתגובה ובלי מחיאות כפיים
כשזה יצא לפועל, תזכרו מי היה הראשון ☺️
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה