התייעצות טיפוסים מרצים

איך מפסיקים לרצות את הסביבה

  • החלטה פנימית

  • העצמה אישית

  • טיפולים למינהם ... כגון פסיכולוגים, תרופות וכו.

  • אישי לכל אחד

  • כל התשובות נכונות


תוצאות הסקר יוצגו רק לאחר הצבעתכם.
  • הוסף לסימניות
  • #2
ברגע שהאדם שלם עם עצמו,
מעריך את עצמו
ולא מחפש את קולות הסביבה
הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה מעצמו
כמה הוא יכול לתת "מעצמו לאחרים"

אבל הדבר הקשה ביותר בדורנו:rolleyes:
זה "לדבר עם עצמי"
כדי שאוכל להכיר את עצמי
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כל אדם יש לו ערך זאת עובדה.
איך אמר מישהו פעם (בלשון רבים...) אני קיים יען כי אני קיים.
הערך העצמי הוא לא תלוי בשום סיבה חיצונית חיובית או שלילית.

לכל אחד בחיים יש סיבות חיצוניות שיכולות לגרום לירידת הערך העצמי או לעלייתו לפי הנסיבות.
אבל עדיין בין אם טוב לך עם זה בין אם להיפך חשוב לתפוס את זה כדבר חיצוני ממך למרות שנרצה או לא נרצה זה כן משפיע עלינו.

אדם שיש לו ערך עצמי גם אם הוא נמצא במערכת שהוא מרצה אחרים
תמיד הוא יראה את זה כמשהו נקודתי מקומי
ולא הוא חוה את זה כמשהו שמשתלט לו על כל החיים

זה לדעתי נקודת ההתחלה לפני שמנסים לשנות וכמובן בהדרגתיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מי אמר שגרוע לרצות את הסביבה?
כל עוד זה בגדר הרגיל, ולא על חשבון דברים אחרים, למה לא?

פשוט לבדוק שאני מרצה את הסביבה ולא מרגישה בסוף מנוצלת ושזה בא על חשבוני.

חברה שלי נתנה תמיד תחושה של טיפוס מרצה. כל דבר אמרה כן והסכימה, ולמה לא. ואז קלטתי שכשזה באמת מגיע על חשבונה, היא יודעת להתחמק יפה מאד.
פשוט לא היה אכפת לה לשמור על ילדי השכנות מעת לעת, ולשלוח צהרים ליולדות, ובסופו של דבר תמיד החזירו לה בשמחה. כי העריכו אותה ורצו להחזיר לה.
אנשים מכירים טובה בד"כ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
חברה שלי נתנה תמיד תחושה של טיפוס מרצה. כל דבר אמרה כן והסכימה, ולמה לא. ואז קלטתי שכשזה באמת מגיע על חשבונה, היא יודעת להתחמק יפה מאד.
פשוט לא היה אכפת לה לשמור על ילדי השכנות מעת לעת, ולשלוח צהרים ליולדות, ובסופו של דבר תמיד החזירו לה בשמחה. כי העריכו אותה ורצו להחזיר לה.
אנשים מכירים טובה בד"כ.
אז לי יש מקרה קצת שונה.
שכנה מהממת!!!! שתמיד אבל תמיד אמרה כן. ותמיד רצתה לעזור ותמיד היתה שם בשבילך. ולא ידעה להגיד לא.
אמרתי לה יום אחד "יקירתי, אם לא תדעי להגיד לא אני יפסיק לבקש ממך, אני רוצה לדעת שאת אומרת כן, כשזה באמת כן". זה לא ממש עזר.
ואז יום אחד היא ב"ה למדה להגיד "לא", אבל מה שקרה מאז - היא שכחה איך אומרים "כן". :rolleyes:
וזכותה, לא דנה אותה, לא מתערבת ולא מכריחה. ואנחנו עדין חברות, אוהבות וכו'.

אבל מה שאני למדתי מזה, שכשבונים אישיות, ומעצימים אותה, צריך להזהר, ולבנות אותה נכון, לכוון אותה לדרך האמצע, ולא ח"ו להרוס. :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לא הצלחתי משום מה לשלוח לך תשובה בפרטי
בכל אופן אני לא זה , ולה זה,!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בכל אופן אני לא זה , ולה זה,!!!
אה נסי להסביר מה כן,
האם הכוונה לטיפוס כמו 'זיקית'? מתאים את עצמו לסביבה?
למשל, עם מורה/ איש חינוך/ רב ידבר בכבוד, עם חברים ידבר רגיל, עם נערי שוליים ידבר בסלנג/ שפה זולה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אה נסי להסביר מה כן,
האם הכוונה לטיפוס כמו 'זיקית'? מתאים את עצמו לסביבה?
למשל, עם מורה/ איש חינוך/ רב ידבר בכבוד, עם חברים ידבר רגיל, עם נערי שוליים ידבר בסלנג/ שפה זולה?
לא!!
בכלל לא לזה התכוונתי , משיהו שאל שאלה בפרטי, וחבל זו הייתה שאלה יפה ונכונה , ועניתי לו כאן בפורום, זה, הוא שאל על עיסוקי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אז לי יש מקרה קצת שונה.
שכנה מהממת!!!! שתמיד אבל תמיד אמרה כן. ותמיד רצתה לעזור ותמיד היתה שם בשבילך. ולא ידעה להגיד לא.
אמרתי לה יום אחד "יקירתי, אם לא תדעי להגיד לא אני יפסיק לבקש ממך, אני רוצה לדעת שאת אומרת כן, כשזה באמת כן". זה לא ממש עזר.
ואז יום אחד היא ב"ה למדה להגיד "לא", אבל מה שקרה מאז - היא שכחה איך אומרים "כן". :rolleyes:
וזכותה, לא דנה אותה, לא מתערבת ולא מכריחה. ואנחנו עדין חברות, אוהבות וכו'.

אבל מה שאני למדתי מזה, שכשבונים אישיות, ומעצימים אותה, צריך להזהר, ולבנות אותה נכון, לכוון אותה לדרך האמצע, ולא ח"ו להרוס. :(
הרבה פעמים קורה שכדי להגיע לדרך האמצע נוטים לקיצוניות השניה ולאט לאט מתאזנים.
ולפותחת האשכול -
לא משתנים ביום אחד. זו עבודה איטית מאד ועצם ההכרה בכך שאת טיפוס מרצה היא גם שלב בעבודה על בנית אישיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
טוב 1234 אשמח להתכתב איתך בגלוי
אני לא מתכתבת באישי כרגע
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכון שמשתנים לאט. וזוהי עבודה
הנקודה היא מה עושים שפתאום מרגישים נפילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכון שמשתנים לאט. וזוהי עבודה
הנקודה היא מה עושים שפתאום מרגישים נפילה
יודעים שהפעם נפלתי ודאגתי לאחרים על חשבוני ובעזרת ה' בפעם הבאה אצליח. זה המון ענין של מודעות אישית למה שקורה איתך וככל שהמודעות הולכת ומעמיקה הבחירות הופכות נכונות יותר ואת שלווה, רגועה ושמחה יותר כי עשית משהו שמתאים לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נראה לי שטיפוס מרצה יושב על דפוסי חשיבה מוטעים ואמונות מוטעות ולכן כן כדאי לעשות את העבודה יחד עם איש מקצוע (וחשוב שהוא יהיה ירא שמיים!) כדי לשנות את הדפוסים המוטעים כמה שאפשר ועדיין נשארת עבודה של תרגול והטמעת התנהגות ושיקול דעת נכון, קבלה עצמית ומודעות,
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
יש בתוכינו הרבה 'אמונות' לא נכונות, שאנחנו לא מודעות לקיומן. רבות מהן עוצבו בילדות.
לפעמים הצורך לרצות בא מ'אמונה' פנימית לא מודעת מהסוג של: 'אם לא ארצה אחרים, אהיה בסכנה'. 'אם יכעסו עלי, ינטשו אותי'.
בתור ילדים שכל כך תלויים באחרים, אנחנו מפתחים לא פעם 'אמונות' מהסוג הזה. והן ברמה של הישרדות.

אנחנו מתבגרים ונהיים עצמאיים, ולא שמים לב שהאמונות והאיתותים הפנימיים האלו ממשיכים ללוות אותנו ולנהל אותנו.
ברגע שמצליחים להיות מודעים למחשבות הפנימיות, ברגע שמכירים בכך שהן כבר לא רלוונטיות ולא נכונות לנו - יש אפשרות להשתחרר מהן.

לא פעם הצורך לרצות יושב על רגשות אשמה ועל נקיפות מצפון לא נכונים ולא רלוונטיים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני חושבת שבפנימיות שלנו אנחנו יודעים בדיוק מה נכון לעשות, רק שלטיפוסים מרצים קשה להקשיב לקול הזה כי הם עסוקים בלהיות 'בסדר' עם הסביבה.
לכן, חשוב לדעת מה נכון לעשות (לשמוע מאיש מקצוע או מבנ"א חכם וירא שמים) ואז פשוט לעשות את זה. וכמו כל דבר חדש, בהתחלה זה לא נעים, שורף, מבייש... אבל אחרי שעושים את הדבר הנכון כמה פעמים זה כבר יותר קל עד שמתרגלים לעשות מה שנכון לי ולא מה שנכון לסביבה.
בהמשך גם לומדים להכניס שיקולי דעת נוספים. כמו: לפמעים אין ברירה וצריך לרצות את הסביבה כי זה לטובתי / לטובת הילד שלי וכד'.
ולכן במקרה כזה אחליט לרצות את הסביבה, אבל זו תהייה החלטה שלי חד פעמית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה