טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

[efrat1]

ומה אתם אומרים על ספר בשם "גדרות ירוקים"?
אפילו את הכותרת הם לא הגיהו?!

 

[מה הענינים]

ומה אתם אומרים על ספר בשם "גדרות ירוקים"?
אפילו את הכותרת הם לא הגיהו?!

סליחה, והשם "יתד נאמן" אף פעם לא צרם לך?

 

[efrat1]

לא.

רבי יהודה אומר תוקע יתד בארץ וסומך עליו את הקורה ובלבד שלא יתקע לתוך של חבירו (תוספתא - מסכת בבא בתרא) - זכר

 

[שמולי]

אבוה דכולהון הוספת ה' הידיעה גם במקומם של אותיות השימוש בכ"ל
דוגמא: ויהי בבואנו להמקום

לגבי מריח, כמו שנכתב לעיל, ניתן לעשות בו שימוש לכאן ולכאן, ונמצא במקורות.
היה כבר סופר ידוע שכתב "הסוכה מריחה טוב" והעיר לו מדקדק אחד על השימוש השגוי לכאורה. חזר הסופר והוכיח מן המקורות כי השימוש קביל.

 

[שמולי]

לגבי יתד נאמן, השיבוש, אם ישנו, נובע מלשון הכתוב:
"וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד לְבֵית אָבִיו." (ישעיהו כב, כג)
כמובן הטיית זו"נ של המילה נאמן מתייחסת ל"מקום".

 

[כוכב מאיר]

ולמי שמתעניין גם בשגיאות תוכן -
אני מצרפת כתבה בנושא שהתפרסמה לפני כמה שנים טובות ביתד נאמן (מאת ט.כץ)
בור ועם הספר

חני

לאחרונה ראיתי בעיתון לילדים מכובד, כותבת מפורסמת, מביאה בתוך הסיפור המתייחס לשנת תרכ"ב: הזקן ניצול השואה...
(80 שנה לפני השואה)
אגב, טעות נפוצה של דוברי האידיש, ה' במקום לא נכון לדוג': כולם מתבקשים לקחת את הספרי לימוד (במקום את ספרי הלימוד)

 

[נירוש]

לאחרונה ראיתי בעיתון לילדים מכובד, כותבת מפורסמת, מביאה בתוך הסיפור המתייחס לשנת תרכ"ב: הזקן ניצול השואה...
(80 שנה לפני השואה)

אם כבר טעויות מהסוג הזה - לפני כעשור הקראתי לבת שלי סיפור מדהים לילדים שכלל מפגש של האדמו"ר מגור עם השל"ה הקדוש...

על כך מספרים הלצה שפעם אחת עמד מרצה וסיפר פעם שאלתי את הרב שלי האם מותר לספר מעשים שלא היו ובובעמייסיס כדי לקרב יהודים ולהחזיר אנשים בתשובה?
והרב השיב לי שמותר, "ומה שסיפרתי לכם כעת זה המעשה הראשון"...

 

[נירוש]

סליחה, והשם "יתד נאמן" אף פעם לא צרם לך?

התשובה המיידית לכל השאלות מן הסוג הזה היא דברי הראב"ע

"כל אשר אין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו"​

הגם שחייבים להדגיש שמשתמשים בכלל הזה רק בדיעבד בעיקר כדי לתרץ טעויות...

 

[נירוש]

גם בספרי קודש יש דוגמאות רבות לזה, למשל "הגלות המר"

גלות המר מבוסס בפשטות על לשה"כ בחבקוק "הגוי המר", וזהו ביטוי המופיע רבות במקורותינו ומרבים להשתמש בו האוה"ח הקדוש עה"ת, המלב"ים, המצודות, העמק דבר ועוד.

 

[הגיג]

יתד שייכ/ת לרשימה הזכורה לטוב של שמות זו"ן... (דרך חצר יתד מחנה סכין פנים וכו' וכו')
והשאלה אם אפשר להתלונן, מי יודע מה יחטוף העורך. אבל זה די מתסכל לראות טעויות כאלה
(וכן, למה לא לוקחים אותנו, אנחנו בכלל לא יקרים...)

 

[חזון]

...

 

[הגיג]

ומה אתם אומרים על ספר בשם "גדרות ירוקים"?
אפילו את הכותרת הם לא הגיהו?!

מי לא מכיר את התענוג הגדול לקבל ספר שערכתם ולראות שלא נתנו לכם להגיה את הכריכה / הגב / השדרה / עמוד הקרדיטים...
כמה שמזכירים זה לא תמיד עוזר, וזה 'זכותם', זה הספר שלהם.
אבל הכריכה למרבה הצער נופלת הכי הרבה, ככה שה'אפילו' לצערנו יוצא הפוך...
לכו תסבירו להם שהכותרת מפילה חצי מהקוראים עוד לפני שפתחו ת'ספר

 

[בראש מילה]

לאחרונה ראיתי בעיתון לילדים מכובד, כותבת מפורסמת, מביאה בתוך הסיפור המתייחס לשנת תרכ"ב: הזקן ניצול השואה...
(80 שנה לפני השואה)
אגב, טעות נפוצה של דוברי האידיש, ה' במקום לא נכון לדוג': כולם מתבקשים לקחת את הספרי לימוד (במקום את ספרי הלימוד)

סליחה, הייתי חייבת...

בעיתון מכובד לילדים
או
בעיתון ילדים מכובד...

 

[עט הדר]

טעות נפוצה מאוד בעיתונים עד שכמעט גם אני התבלבלתי:
ראש הממשלה 'התפכח' או 'התפקח'?

 

[בתנופה]

אני לא מבין למה אף אחד לא אומר את זה כאן:

כעורך עיתון וככתב במשך שנים ארוכות, לא זוכר שהוצאתי תח"י עיתון /חוברת/ספר מושלם וחף מטעיות..
תמיד תמיד, ולא משנה אחרי כמה הגהות גיליתי טעיות מביכות ומרגיזות שנצצו אלי והעכירו את ההרגשה..
והכי מעניין זו העובדה שמהיכן שרק הסתכלתי קרצה לה הטעות, ועלה שוב הסומק על פני..
איך יכולתי לטעות ככה? למה לא שמתי לב?

אז זהו, שמי שלא כותב - לא טועה!

 

[מקופלת]

אני לא מבין למה אף אחד לא אומר את זה כאן:

כעורך עיתון וככתב במשך שנים ארוכות, לא זוכר שהוצאתי תח"י עיתון /חוברת/ספר מושלם וחף מטעיות..
תמיד תמיד, ולא משנה אחרי כמה הגהות גיליתי טעיות מביכות ומרגיזות שנצצו אלי והעכירו את ההרגשה..
והכי מעניין זו העובדה שמהיכן שרק הסתכלתי קרצה לה הטעות, ועלה שוב הסומק על פני..
איך יכולתי לטעות ככה? למה לא שמתי לב?

אז זהו, שמי שלא כותב - לא טועה!

סוף סוף...
רציתי לכתוב את זה מזמן , אבל חשבתי לעצמי שאני לא ממש מכירה את מקצוע הכתיבה על כל סעיפיו, אז מי אני שאבוא לאמר זאת.
אבל זה עמד לי על קצה המקלדת- מי שלא עושה לא טועה!

 

[מקופלת]

גם בספרי קודש יש דוגמאות רבות לזה, למשל בשם עצם שהוא זכר ושם תואר נקבה או הפוך.
למשל "הגלות המר"
לעיתים זה קורה בגלל שכמו בעברית, גם בגרמנית (ומשם גם ביידיש) יש חילוק בין זכר לנקבה גם בשמות עצם, אך ההקבלה לא תמיד זהה לעברית וחפצים שבעברית מתייחסים אליהם כזכר, ביידיש ובגרמנית מתייחסים אליהם כנקבה וההיפך.

באידיש אין חילוק בין זכר לנקבה, בדיוק כמו באנגלית...

 

[קופיריטרית]

אני לא מבין למה אף אחד לא אומר את זה כאן:

כעורך עיתון וככתב במשך שנים ארוכות, לא זוכר שהוצאתי תח"י עיתון /חוברת/ספר מושלם וחף מטעיות..
תמיד תמיד, ולא משנה אחרי כמה הגהות גיליתי טעיות מביכות ומרגיזות שנצצו אלי והעכירו את ההרגשה..
והכי מעניין זו העובדה שמהיכן שרק הסתכלתי קרצה לה הטעות, ועלה שוב הסומק על פני..
איך יכולתי לטעות ככה? למה לא שמתי לב?

אז זהו, שמי שלא כותב - לא טועה!

נכון!
אך כשבעלון אחד מופיעות טעויות אחת אחרי השניה [אני יודעת שזה משפט שגוי...]
ולא של שגיאות כתיב ולא במקרה אלא כל שבוע שוב ושוב...
זה קצת...
ושוב, שיקחו עורך או מגיה לשוני.
זה הכל.

 

[שמואל גרינשטיין]

טעות נפוצה מאוד בעיתונים עד שכמעט גם אני התבלבלתי:
ראש הממשלה 'התפכח' או 'התפקח'?

זהו, שהוא לא זה ולא זה....
(התפכח - משכרות, ההפך משיכור - פיכח, התפקח - נעשה חכם. ההפך מטיפש - פיקח)

חני

 

[בתנופה]

נכון!
אך כשבעלון אחד מופיעות טעויות אחת אחרי השניה [אני יודעת שזה משפט שגוי...]
ולא של שגיאות כתיב ולא במקרה אלא כל שבוע שוב ושוב...
זה קצת...

ושוב, שיקחו עורך או מגיה לשוני.
זה הכל.
אמת, אך מה ש'הדליק' אותי זו התגובה הבאה שהופיעה כאן בפורום:

"ציטוט מספרו הטרי של סופר ידוע ומוערך: "אין לי זכות להחליט בשבילו אם מי הוא יתחתן"
מצטער.. כל השבת השתדלתי לדון את הטעות הזאת לכף זכות...
לא הצלחתי"

ואני רק חשבתי על הסופר שבטח אכל את הלב שבתות הרבה על הפספוס הקטן..

אז היה טעות, אז מה קרה?!