טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

[חנון]

תעזבי את ההעלבות, זה לא שווה את זה.
ולעניינינו, התופעה אכן קיימת אצל דוברי יידיש. הם מכניסים ביטויים שאינם שגויים לחלוטין, אך המקור התחבירי שלהם בא משפת היידיש.
אני לא זוכר כרגע את הדוגמאות, אבל הן בהחלט קיימות, וכל עורך לשוני נתקל בהן - אפילו אצל כותבים רהוטים ביותר.

כיום גם דוברי העברית לא מדברים וכותבים עברית תיקנית,
לא פעם נתקלתי כאן בשגיעות קטיוו חמורות

 

[מקופלת]

הדוגמא הכי פופולרית "הוא היה ללכת..."

הצלצול בטעות
אלי אצל חוצניקים, או סבר'ה רציני.
לא דוברי אידיש סטנדרטים, ובטח שלא כתבים רהוטים...

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

הדוגמא הכי פופולרית "הוא היה ללכת..."

לא התכוונתי לרמה כזאת..

 

[הגיג]

הבעיה שכשהיינו קטנים אמרו לנו שאם רוצים ללמוד לכתוב בלי שגיאות כדאי לקרוא הרבה.
היום מי שקורא הרבה... לא ברור מה הוא לומד בדיוק - - -

 

[אסתיג]

טרם נתקלתי בכתיבה כמו שצוינה "הוא היה ללכת.." באמת, לא להגזים!
עוד מעט אחשוד שהשגיאות באות מכיוונם של כותבי העברית...

 

[הגיג]

לא התכוונו לשגיאה כזאת, זה תיאור קלאסי של המנקה הרוסי בהצגה של כיתה ד' ליריד חנוכה.
אבל יש סוגי טעויות גם כאלה, כמו 'לדעת ממנו'.
בכל אופן בעיית העריכה וההגהה חוצה גבולות
אותי משגע לראות עיתונים שלא עברו הגהה אחרי עימוד
כמה, כמה, כמה שגיאות נופלות שם, והכתבים המסכנים עומדים פעורי פה וקטופי אוזניים

 

[רִפְקִי.]

אני נתקלתי בזה בספר של סופרת מאד ידועה: "הוא היה ללכת".

בכנות, עד לרגע זה היה לי ברור שהמשלב שלה כל כך גבוה עד שלא ידעתי שמקובל להשתמש בתחביר הזה.

(ואני מורה להבעה...)

 

[הגיג]

אולי נפלה לה מילה?? ('באמצע' 'צריך'...)

 

[רִפְקִי.]

אני לא נוקבת בשם הסופרת מטעמים ברורים. אבל זה חוזר על עצמו בכמה ספרים שלה, ולי היה ברור שזה ז'אנר מקצועי שהיא פתחה.

 

[הגיג]

ה' ישמור.

 

[נוי]

לכל מי שנזעק בענייני הכפשות השמצות וכול':
לא נקבתי בשם עיתון, ולא בשם כתבים, ואין לי שמץ שך דבר נגד יידיש, אלא ההפך.
הבעיה יכולה להיות באותה מידה גם אם שפתו המקורית של הכתב היא סווהילית, ובבואו לשמש ככתב בעיתון, הוא לא טורח לבדוק האם השפה בה הוא מתנסח מתאימה, או שזה עלבון לאינטליגנציה.
זה הכל.
הנתונים שהבאתי הם לא סתם תחושות בטן, או השערות, אלו נתונים מבפנים.
ושוב אני קוראת: תשלחו תלונות וביקורת. זה חשוב.

 

[שמואל גרינשטיין]

אגב, שגיאות בספרים הן הרבה יותר חמורות ובלתי נסלחות מאשר שגיאות בעיתונים.
יותר חמורות - משום שעיתון אחרי הכל מיועד לקריאה חד פעמית מה שאין כן ספר שמיועד לקריאה חוזרת
ויותר בלתי נסלחות - משום שאם עיתון עובר הגהה אחת (במקרה הטוב) הרי שספר אמור לעבור לפחות שתים שלוש הגהות.
הבת שלי הביאה פעם ספר מהספריה, דפדפתי בו מעט. בעמוד הראשון היה כתוב - אנחנו גרים בדירת שלוש חדרים, בעמוד הבא - אבא היה צריך ליסוע לבני ברק...
הסתפקתי בזה, הבת שלי כבר לא קיבלה רשות לקרא את הספר...

חני

 

[שמואל גרינשטיין]

ולמי שמתעניין גם בשגיאות תוכן -
אני מצרפת כתבה בנושא שהתפרסמה לפני כמה שנים טובות ביתד נאמן (מאת ט.כץ)
בור ועם הספר

חני

 

[שמואל גרינשטיין]

כך נמצא משפטים כמו:"תקציבה של חברת סוקולין עומד על כ-1,253,634,931 מליון דולר"...
(מצאו 2 טעויות במשפט)

אני מצאתי 3 טעויות.

 

[נירוש]

תעזבי את ההעלבות, זה לא שווה את זה.
ולעניינינו, התופעה אכן קיימת אצל דוברי יידיש. הם מכניסים ביטויים שאינם שגויים לחלוטין, אך המקור התחבירי שלהם בא משפת היידיש.
אני לא זוכר כרגע את הדוגמאות, אבל הן בהחלט קיימות, וכל עורך לשוני נתקל בהן - אפילו אצל כותבים רהוטים ביותר.

אף פעם לא שמעתם מדוברי אידיש את הביטוי

"החולצה תולה בארון"...​

או ממה הוא סבל?

"הוא הרבה שנים היה חולה על הלב"​

"הוא נסע על הציון"​

אם כבר טעויות מצויות בציבור שלנו -

"גם אביו וגם סביו עבדו בעבודה זו"​

טעות עיתונאית נוספת שכבר נלאיתי מלפנות לעתונים ולתקן

"אני יגיד לך את האמת"​

אני אגיד, הוא יגיד!

ולחובבי שיבושי זכר/נקיבה

"שני מדינות לשתי עמים"​

עוד שיבוש נפוץ

"המרק מריח טוב"​

כמדומני שמרק לא מריח ולא נושם, אתה כנראה מריח טוב, או שהמרק מדיף ריח טוב...

 

[למען דעת]

"הוא נסע על הציון"

או "נסע על יום טוב"

 

[זהבי סגל]

אף פעם לא שמעתם מדוברי אידיש את הביטוי

"החולצה תולה בארון"...​

או ממה הוא סבל?

"הוא הרבה שנים היה חולה על הלב"​

"הוא נסע על הציון"​

אם כבר טעויות מצויות בציבור שלנו -

"גם אביו וגם סביו עבדו בעבודה זו"​

טעות עיתונאית נוספת שכבר נלאיתי מלפנות לעתונים ולתקן

"אני יגיד לך את האמת"​

אני אגיד, הוא יגיד!

ולחובבי שיבושי זכר/נקיבה

"שני מדינות לשתי עמים"​

עוד שיבוש נפוץ

"המרק מריח טוב"​

כמדומני שמרק לא מריח ולא נושם, אתה כנראה מריח טוב, או שהמרק מדיף ריח טוב...

לומר המרק מריח טוב זה סלנג מקובל. סיסטזיה.
זה כמו לומר על פרח - ריח מתקתק.

 

[נירוש]

טעות נפוצה נוספת

"אדם בעל מידות טרומיות"

הבניה היא טרומית, והמידות תרומיות...​

אגב המקור לביטוי "מידות תרומיות" הוא במסכת גיטין (דף סז):
"וכן אמר רשב"י לתלמידיו שנו מידותי, שמידותי תרומות מתרומות מידותיו של ר' עקיבא."
פרש"י: שנו מדותי . למדו תורתי:
שמידותי תרומות וכו' - בחרתים ותרמתים מתוך עקרי משניותיו של ר״ע והיינו ברירה אחר ברירה:

 

[אברהם]

תעזבי את ההעלבות, זה לא שווה את זה.
ולעניינינו, התופעה אכן קיימת אצל דוברי יידיש. הם מכניסים ביטויים שאינם שגויים לחלוטין, אך המקור התחבירי שלהם בא משפת היידיש.
אני לא זוכר כרגע את הדוגמאות, אבל הן בהחלט קיימות, וכל עורך לשוני נתקל בהן - אפילו אצל כותבים רהוטים ביותר.

גם בספרי קודש יש דוגמאות רבות לזה, למשל בשם עצם שהוא זכר ושם תואר נקבה או הפוך.
למשל "הגלות המר"
לעיתים זה קורה בגלל שכמו בעברית, גם בגרמנית (ומשם גם ביידיש) יש חילוק בין זכר לנקבה גם בשמות עצם, אך ההקבלה לא תמיד זהה לעברית וחפצים שבעברית מתייחסים אליהם כזכר, ביידיש ובגרמנית מתייחסים אליהם כנקבה וההיפך.

 

[אלמגור]

אגב, שגיאות בספרים הן הרבה יותר חמורות ובלתי נסלחות מאשר שגיאות בעיתונים.
יותר חמורות - משום שעיתון אחרי הכל מיועד לקריאה חד פעמית מה שאין כן ספר שמיועד לקריאה חוזרת
ויותר בלתי נסלחות - משום שאם עיתון עובר הגהה אחת (במקרה הטוב) הרי שספר אמור לעבור לפחות שתים שלוש הגהות.
הבת שלי הביאה פעם ספר מהספריה, דפדפתי בו מעט. בעמוד הראשון היה כתוב - אנחנו גרים בדירת שלוש חדרים, בעמוד הבא - אבא היה צריך ליסוע לבני ברק...
הסתפקתי בזה, הבת שלי כבר לא קיבלה רשות לקרא את הספר...

חני

ציטוט מספרו הטרי של סופר ידוע ומוערך: "אין לי זכות להחליט בשבילו אם מי הוא יתחתן"

מצטער.. כל השבת השתדלתי לדון את הטעות הזאת לכף זכות...
לא הצלחתי