ט’׳ו בשבט חג לתעודות - הרהורי כפירה בתועלתן של התעודות...

  • הוסף לסימניות
  • #41
אפשר ללכת עם זה עד אינסוף. גם לדבר בארבע עיניים זה לא אובייקטיבי.
ועדיין, תעודה עם הערות היא משמעותית יותר אינפורמטיבית ומועילה להבנת מצב הילד והסקת מסקנות מאשר תעודה עם ציונים.
את/ה באמת יכול/ה לעבוד בקריאת מחשבות…
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
@ח.ג.ג.
אבל בשונה מכל משפט שכפי שציינתי קודם,
רב איש יתנסח בעדינות יתר ורב אחד בקצת יותר קשיחות שיוכל לפגוע ב תלמיד מעולה כי יתנסח לא נכון.אא״ יהיה טקסט מוכן. כמו שיש ציונים שאי אפשר לשנות כך משפטים שאי אפשר לשנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
תעודות מעין זו יחולקו מחר לתלמידים החביבים באחד מהתתי’’ם.
אצלינו בת"ת מקבלים כזו תעודה
שווה פי מאה מתעודות בעלות ציון לכל מקצוע כפי שפורט בהודעה הפותחת,
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
ממה שאני שומעת ממורות, תעודות עוברות המון חשיבה, ואחר כך גם עוברות עוד עין.
בצורה כזו, לא צריך לחשוש יותר מדי מניסוחים קשוחים שיפגעו. לכתחילה חושבים איך לנסח בצורה חיובית ומעודדת, ואם משהו מתפלק, הוא אמור להיתפס.
בניסוחים עדינים לעומת זאת, אכן יש סכנה של עודף עדינות אבל אם ההערה באמת מפורטת ומתייחסת לכל הרכיבים, אז גם בהערה מאד עדינה אפשר יהיה להבין שלפחות לא הכל מושלם, ומה בדיוק לא מושלם. יש גם את הציון המספרי/מילולי שנותן אמת מידה לעדינות ההערה (אמנם אמת מידה סובייקטיבית לא פחות, אבל ההצלבה נותנת מידע איך המורה רואה את הדברים ביחס להערה שרשם).
ניסוחים קבועים מראש לעולם לא יצליחו להקיף אפילו את הביצועים השונים של תלמידים במבחן אחד, לא כל שכן את מכלול הלמידה וההתנהגות שלהם. כמובן שאפשר להתחיל עם ניסוחים גנריים, זה עוזר לנסח וגם לשמור על כיוון מסוים של עדינות/קשיחות, אבל זה ניסוח התחלתי שמתאימים אותו לנתונים הספציפיים של תלמיד.
בסופו של דבר זה שאלה של מוכנות להשקיע (או מישהו מלמעלה שמכריח להשקיע). אם לא משקיעים, זה לא יתן מידע, לא משנה באיזה פורמט זה. אם כן משקיעים, הערות מותאמות אישית נותנות יותר יכולת להעביר מידע.
במשרד החינוך הכניסו את הפורמט של הערות כחובה, למיטב ידיעתי, וכמובן שהיו על זה המון קיטורים (כי זה באמת עבודה קשה). אבל אני בהחלט רואה הבדל משמעותי לטובה בבתי ספר שלוקחים את זה ברצינות, התעודה באמת אומרת משהו שאפשר להבין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
תעודות מעין זו יחולקו מחר לתלמידים החביבים באחד מהתתי’’ם.
זה נחמד מאוד
אבל בתכלס
אם הילד זלזל במקצוע מסוים - אין לכך שום השתקפות
בסוף זה כן דבר חשוב
ומכיוון שברור שלא תכתוב ״גמרא - זלזלת אך משנה - השתדלת מאוד״
לדעתי כן חשובה ההערכה המדויקת שמורכבת מציונים ויחסיות לכיתה
כמדומני שאצל אחיותי שינו את התעודות לתעודה עם 2 עמודות - התנהגות וממוצע ציונים
אם היה משהו חריג - הוא היה בהתנהגות
אם הציונים נמוכים - זה גם מידע שחשוב לדעת אותו
וכמובן בסוף כמה שורות הערכה
בל נשכח שכל הדבר הזה בדכ מגיע עם שיחה מהמורה על אודות התעודה
והתלמיד יודע בגדול לפחות למה קיבל הערכות אלו ולא אחרות
וכן חשוב שההורים יידעו גם את היחסיות לכיתה ולא רק את היחסיות בין הילד השנה לשנה שעברה
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
זה נחמד מאוד
אבל בתכלס
אם הילד זלזל במקצוע מסוים - אין לכך שום השתקפות
בסוף זה כן דבר חשוב
ומכיוון שברור שלא תכתוב ״גמרא - זלזלת אך משנה - השתדלת מאוד״
לדעתי כן חשובה ההערכה המדויקת שמורכבת מציונים ויחסיות לכיתה
כמדומני שאצל אחיותי שינו את התעודות לתעודה עם 2 עמודות - התנהגות וממוצע ציונים
אם היה משהו חריג - הוא היה בהתנהגות
אם הציונים נמוכים - זה גם מידע שחשוב לדעת אותו
וכמובן בסוף כמה שורות הערכה
בל נשכח שכל הדבר הזה בדכ מגיע עם שיחה מהמורה על אודות התעודה
והתלמיד יודע בגדול לפחות למה קיבל הערכות אלו ולא אחרות
וכן חשוב שההורים יידעו גם את היחסיות לכיתה ולא רק את היחסיות בין הילד השנה לשנה שעברה
נכון מאוד.
כל זה מדובר כמובן שלא מחלקים בשיטת ה״לחמניות״
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אז תכתבי ברור, לדוגמא: "הנך מקשיבה יפה בשיעורים, נא הקפידי להכין ש.ב."
כשהחלוקה כ"כ ברורה, זה קל. אבל אם בשיעורים היא לא? ואם העניין הוא החברה?
לכתוב תעודות ממוקדות ו"יעילות" זה שואב ומתיש.
בבית הספר של הבת שלי מחלקים יחד עם התעודות גם מכתב להורים. במכתב יש בין השאר הסבר להורים מה אומרים הניסוחים, לטובת אותם הורים שמתקשים לקרוא לבד בין השורות.
ככה מצד אחד הילד לא קורא ניסוח קשה שמוריד מוטיבציה, ומצד שני ההורים מבינים.
זה כלי מדהים אם הדף מנוסח נכון, ההסבר מה פירוש "בד"כ" או "השתדלי"
אם הכוונה למאגר הערות והסברים- זה מוציא את האפקטיביות מהערות אישיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
זה כלי מדהים אם הדף מנוסח נכון, ההסבר מה פירוש "בד"כ" או "השתדלי"
זה בדיוק מה שזה היה
(באופן כללי זה דף שאנחנו נוטים לזרוק בלי להתייחס אליו, אבל האמת שהוא ראוי ליותר כבוד. יש בו גם המלצות איך לפתח שיח על התעודה עם הילדים, וניכר שהושקעה מחשבה של אנשי מקצוע בהמלצות עצמן ובהגשה שלהן)
אם הכוונה למאגר הערות והסברים- זה מוציא את האפקטיביות מהערות אישיות.
כמובן לא מאגר, ההערות היו תפורות אישית ומפורטות
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
זה בדיוק מה שזה היה
(באופן כללי זה דף שאנחנו נוטים לזרוק בלי להתייחס אליו, אבל האמת שהוא ראוי ליותר כבוד. יש בו גם המלצות איך לפתח שיח על התעודה עם הילדים, וניכר שהושקעה מחשבה של אנשי מקצוע בהמלצות עצמן ובהגשה שלהן)

כמובן לא מאגר, ההערות היו תפורות אישית ומפורטות
זה בעצם דף אישי בנוסף לתעודה? וואו. זה כנראה בי"ס מאוד מקדם.
הייתי רוצה לראות איך מתאפשר לי לעשות כזה דבר. (למה למה למה אני מוסיפה לעצמי עבודה???) מתאים לך להעלות אותו לכאן עם טשטוש פרטים? או באישי, אבל נראה שאין לך פרימיום..
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
זה בעצם דף אישי בנוסף לתעודה? וואו. זה כנראה בי"ס מאוד מקדם.
הייתי רוצה לראות איך מתאפשר לי לעשות כזה דבר. (למה למה למה אני מוסיפה לעצמי עבודה???) מתאים לך להעלות אותו לכאן עם טשטוש פרטים? או באישי, אבל נראה שאין לך פרימיום..
לא, הדף הוא כללי וזה גם אותו דף כל פעם. לא יכולה להעלות אותו כי התעודה הגיעה ביום שישי ועשינו סדר לפני שבת...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיחה שלא נענתה...
שלום רב הרב פוגל. אני זוכה ללמד כבר הרבה שנים, ולא מזמן הזדמנתי לקבוצה של שיח מלמדים, ומנחה הסדנא ביקש מכל מלמד לומר בכנות מה הוא האתגר שהכי מקשה עליו בעבודת הקודש. כל אחד אמר משהו: אחד אמר, הכי קשה לי עם חוצפנים. אחד אמר הכי קשה לי עם מנהל שלא מגבה אותי, אחד אמר, לי הכי קשה עם ילדי קש’’ר לא מטופלים, אחד אמר לי הכי קשה עם יש אווירה לא טובה בין המורים, ואז הגיע תורי לומר את שלי, כולם הקשיבו כי אני הוותיק שבחבורה אז אמרתי: לי הכי קשה עם ילד להורים שלא מאמינים בי. זה מה שאמרתי שם, ולך אני אומר את האמת: לי הכי קשה עם הורים שלא מעריצים אותי. ועכשיו אספר לך למה.

הייתי מלמד מתחיל וחדור מרץ. באתי עם לב טהור ורצון לעזור, אחרי שבוע כבר הגעתי למסקנא חד משמעית, על ילד מסויים שיש לו התפרצויות, וכדאי להורים שלו לקחת אותו לטיפול וגם אולי לוודא שהבית מספק מספיק יציבות. כיון שאפילו המנהל הוותיק הנהן בראשו כשאמרתי לו את זה, טלפנתי להורים, אמרתי להם את אשר על ליבי בכנות. הם ענו לי די בקרירות, זו האמת.

אבל למחרת חיכה לי המנהל בפתח הכיתה כולו רושף וגועש: מי ביקש ממך לצלצל אליהם, מה אתה חכמולוג מחפש בעיות? לא הבנתי מה רע, דווקא עשיתי משהו טוב. אבל אני מכבד מנהלים, בוודאי כשהם כועסים, אז שתקתי, מלמלתי משהו כמו ישר כח ובורא נפשות ונכנסתי לכיתה.

אחרי שבועיים נוספים היתה אסיפת הורים (אצלינו עושים את זה באלול, לא בכסליו), כיון שכבר הייתה לי תמונה התחלתית על ילדים ואני מטבעי איש אמת, אמרתי בצורה ברורה לכל הורה על כל ילד מה טיבו. לא ידעתי להסביר, גם לעצמי, למה אני יוצא מהאסיפת הורים הזו עם מועקה בלב. לא יודע, לא החמיאו לי כמו שציפיתי.

השנה המשיכה והכל התנהל לי בכבדות. ממש הרגשתי שחלק מההורים מחפשים אותי. במקום להודות לי שאני מציף את הבעיות כדי לטפל בהם האשימו אותי שאין לי משמעת. זו היתה שנה לא נחמדה בכלל. ואפילו לא ידעתי למה.

השנים נמשכו, יצא לי דווקא שם של מלמד מאוד מקצועי, אבל, אפעס, ההורים אף פעם לא היו שם בשבילי, לא ידעו להעריך את המקצועיות שלי. והאמת? גם המנהל לא התלהב יותר מידי, הוא לא אהב את זה שאני מציף בעיות זה גרם לו מדי פעם כאבי ראש.

אבל אני סברתי שאני צודק. מה זאת אומרת צודק? מציל נפשות! אבחון מוקדם של בעיות חוסך המון עוגמת נפש, ואין כמו לומר את האמת בצורה ברורה. דיברתם על התעודות: אצלי התעודות היו כמעט ממוחשבות: הורה חייב לדעת מה מצב בנו. לא משנה אם זה כיף לו או לא. תעודות זה לא גלידה והחיים הם לא דאצ'ה כבקשתך, זה המצב, דע אותו. ומה עם הורה שלא יכול נפשית לקבל את זה שהבן שלו חלש בלימוד או בהתנהגות או בשניהם? נו, ברור הצפתי לו את הבעיה שלו והמלצתי לו ללכת להדרכה הורית.

מצד שני, המחיר ששילמתי על זה היה עצום: מלבד זה שבכל שנה צברתי לי כמה פגועים שהיה להם קשה לשמוע את האמת והכפישו את שמי ופגעו בי, זה פגע גם במרקם הכיתתי ובמשמעת ובילדים עצמם: גיליתי דבר מפחיד מאוד, מפחיד מאוד מאוד, קוראים יקרים, זעקו נא את מה שגיליתי אז:

ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף - הילד מרגיש את זה, והשנה נשרפה!! ילד שבא הביתה אחרי שהמלמד דיבר שיחה לא נעימה עם ההורים שלו, וההורים שלו לא בדעה אחת עם המלמד, הוא מרגיש את זה. למחרת הוא בא לכיתה - ומשהו בלב שלו, איזה רסן קטן וחזק, הותר מהיום, הוא יפריע ולא יהיה ניתן כלל להעמיד אותו במקום. גם המוטיבציה שלו להתאמץ להקשיב תרד באבחה אחת. תרשו לי לצעוק שוב בלב כואב מצער: ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף, השנה שלו נגמרה!! וזה היה מחיר עצום שאני והתלמידים שילמנו על הרצון שלי להיות הכי מקצועי בעולם.

יום אחד מלמד חגיגי וצעיר נכנס לכיתה מתחתיי. אנחנו בחדר מלמדים צחקנו איתו קראנו לו ''המטאטא'', למה? כי הוא היה מטאטא את כל הבעיות מתחת לשטיח... היינו שואלים אותו: איך התלמידים אצלך בכיתה? תמיד היה עונה בתנועת יד בטוחה ובלשון הקוידש: כ-ו-ל-ם מצויינים! הוא לא רימה אותנו, זה באמת מה שהוא חשב, הוא בעצמו קצת קצב וריקוד, היה אומר שיעור עם סיפורים וקפיצות ולא שם לב בכלל אם מישהו הפריע. הצצתי בגיליון תעודות שלו, כולם ראוי לשבח+. אמיתי. הוא לא רימה, זה מה שהוא חשב. שאלתי אותו: יש לך חלשים בכשרון שלא יכולים לענות למבחן, איך הם מאה? אז הוא אמר הם מאה! כתבתי להם שלש שאלות קלות והכתבתי להם חצי מהתשובה והם השלימו לפי כוחותם - והנה הם מאה.

עקבתי אחרי המלמד הזה וגיליתי דבר מדהים: לא כל הבעיות, אבל חלק מהבעיות נפתרו כשהם טואטאו. את הבעיות האמיתיות ההנהלה כבר ידעה בלעדיו, וטפלה לבדה. ומה הכי חשוב? המלמד הזה, ההורים העריצו אותו, כי הוא מעולם לא התלונן להם על הילד רק אמר להם כמה הילד טוב, ותמיד הילדים היו חוזרים הביתה מבסוטים עם פתקים מלאי שבחים. וזה פתר לו חצי מהבעיות משמעת, כי זה יצר לו שם טוב, הוא תמיד היה הרב'ה שכולם רוצים להיות אצלו, וילד שמראש בא לרב'ה שכולם רוצים אותו ומקבל בבית הערצה לרב'ה - כבר הפוטנציאל להפרעה יורד בחמישים אחוז. כי מי מפריע לרב'ה שאבא שלו ואמא שלו כל כך רצו שהוא ילמד אצלו...

וגם ההנהלה, למרות כל הבאלגן שלו, מאוד אהבו אותו, כי תמיד היתה שם אווירה טובה, אף אחד לא התלונן עליו, היה שקט למנהלים, אז הוא קיבל משוב חיובי מה שנתן לו עוד כוחות וככה הוא פרח והתקדם...

זה נתן לי מכה הוגנת למחשבה.

היום אני כבר התבגרתי, כבר מחתן ילדים למזל טוב, ומותר לי ללמוד מהצעירים, ולמדתי מהצעירצ'יק השובב הזה כמה דברים: א. גם כשאתה מעניש, עזוב את ההורים, תעניש במסגרת הכיתה, אם תערב אותם רק תפסיד, הם יתחילו גם לדון אם אתה בסדר בשביל מה לך? ב. אם יש בעיות שצריך להציף תשאיר את זה להנהלה ותהיה אתה רק האיש הטוב. ג. כהורה תזכור, שצריך לקרוא משהו חריג מאוד מאוד בשביל שלא תעריץ את המלמד של הבן שלך, אחרת גמרת לבן שלך את השנה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה