דרוש מידע ילדה בת 4 שלדעת הגננת היא עם מאפייני אספרגר

  • הוסף לסימניות
  • #61
הקטע הוא שמנתחת התנהגות יכולה לתת אור על מה שקורה, היא שמעת מהורים, ראה התנהגות בשטח ולפי זה היא אומרת בעיית תקשורת / חרדה חברתית / מחוננות / לא יודעת מה עוד
ואם היא אכן תשלח לאבחון ASD וזה יהיה זה אז יקבלו גם עליה החזר מטעם הממשלה, כך שזה לא הענין כאן
איזה החזר מקבלים ילדי תקשורת? למי מגיע ההחזר ועל מה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
לא קרראתי בכלל את התגובות באשכול
רק אומר שלגננת יש בצדק חשד לקושי תקשורתי ועליה החובה לדווח להורים שיקחו את הילדה לאבחון בנושא תקשורת.
אך אין לה שום זכות ויכולת לאבחן ולהחליט שזה אספרגר או כל דבר אחר.
היא גננת.
לא מאבחנת ולא מספיק מקצועית בתחום התקשורת שהוא כ"כ רחב עד כדי שתחליט מה זה.
אסור לה לעשות את זה
ואני כן הייתי ממליצה להורים לפי הדיווח של הגננת ללכת לאיבחון תקשורתי כבר בגיל הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
גננת היא לא מאבחנת
אבל בגלל החשיפה הממושכת לחתך הגיל הזה
מאוד בולט לה חריגויות.
לכן לא להמעיט בערך מה שהיא אומרת...

לילדים מחוננים וגם ASD
הקושי העיקרי הוא רגשי, לא מבינים אותם והם לא מבינים את הסביבה ואת הסיטואציות
וככל שהטיפול יהיה מוקדם זה יכול למזער נזקים.

כמובן שיש גם את החלק של אימון חברתי וכו'
אבל החלק הרגשי הוא הקשה והפוגע ביותר בילד. לכן חשוב לתת לה טיפול רגשי מתאים הכי מוקדם שאפשר.

מה יפסידו ההורים לאבחן אותה
תמיד יוכלו לעשות אבחון חוזר
ובינתיים להנות מסל טיפול גדול ומורחב (וקצבת נכות..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
גננת היא לא מאבחנת
אבל בגלל החשיפה הממושכת לחתך הגיל הזה
מאוד בולט לה חריגויות.
לכן לא להמעיט בערך מה שהיא אומרת...

לילדים מחוננים וגם ASD
הקושי העיקרי הוא רגשי, לא מבינים אותם והם לא מבינים את הסביבה ואת הסיטואציות
וככל שהטיפול יהיה מוקדם זה יכול למזער נזקים.

כמובן שיש גם את החלק של אימון חברתי וכו'
אבל החלק הרגשי הוא הקשה והפוגע ביותר בילד. לכן חשוב לתת לה טיפול רגשי מתאים הכי מוקדם שאפשר.

מה יפסידו ההורים לאבחן אותה
תמיד יוכלו לעשות אבחון חוזר
ובינתיים להנות מסל טיפול גדול ומורחב (וקצבת נכות..)
מאד נכון רק שגננת צריכה להזהר לא לתת שמות להשערותיה
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
איזה החזר מקבלים ילדי תקשורת? למי מגיע ההחזר ועל מה?
הבנתי מהורה לילד עם בעיית תקשורת, שעד גיל מסוים מקבלים החזרים נרחבים על דברים שונים
לגבי ההחזר הספציפי הזה, אני דיברתי על מנתחת התנהגות שהיא גם פסיכותרפיסטית ויש אפשרות לקבל החזר מקופ"ח לילדים מאובחנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
איזה החזר מקבלים ילדי תקשורת? למי מגיע ההחזר ועל מה?
מי שאובחן כasd מקבל כל חודש קצבה קבועה.
בנוסף מקבלים החזר חלקי על טיפולים כגון פסיכולוג ריפוי בדיבור ריפוי בעיסוק ועוד
 
  • תודה
Reactions: srp
  • הוסף לסימניות
  • #67
אולי תמיד כדאי לבדוק,
אבל אני רוצה לספר סיפור הפוך.
על ילדה שהיום היא כבר סבתא למס' נכדים, שכשהיא היתה בגן היתה מגיעה, מתיישבת על הכסא ולא פוצה פה לא עם החברות ולא עם הגננת מרגע כניסתה לגן, עד רגע חזרתה הביתה.
הגננת אמרה לאמא שמשהו חריג עם הילדה, אבל האמא שהכירה את הילדה בבית, לא הבינה על מה הגננת מדברת... (אז כנראה לא ידעו להגיד אספרגר....)
יום אחד אחה''צ דפקה הגננת בבית ההורים, כדי להסביר להורים עד כמה הבת שלהם חריגה..... האמא קיבלה את הגננת, סימנה לה לשתוק והכניסה אותה לחדר ילדים, שם השתוללה הילדה עם אחיה מעל ארון הבגדים תוך גלגולי צחוק ושמחה....
הגננת הסמיקה, הבינה שאולי הבעיה בה, והלכה.
נגמרה השנה, אבל בשנה הבאה היתה אותה גננת אמורה ללמד את הילדה, לא היה תחליף באזור, אבל משמים הגננת ילדה, והגיע ממלאת מקום שדווקא היתה בחורה צעירה..... והילדה נפתחה ופרחה, כשהגננת חזרה מחופשת לידה, הילדה כבר היתה עם בטחון בגן.... והגננת לא האמינה.

שוב, אולי תמיד כדאי לבדוק, וכמובן לא להזניח.
אבל גם להזהר לא להפוך נמלה לפיל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
לא עברתי על כל האשכול רק מוסיפה מהיכרות עם ילדה קרובה במשפחה המורחבת
שתואמת את התיאור הנ"ל
ובגיל הזה פיתחה אילמות סלקטיבית.
הועברה לגן שפתי, התפתחה מאד. ובכיתה א' השתלבה מעולה בכיתה ,אהובה מאד בחברה והשפה השתפרה פלאים.
מה שכן,
לאחר אבחונים פסיכודידקטיים ואבחוני קש"ב , היא אובחנה עם הפרעת קשב וריכוז
מה שהצריך מעטפת של למידה תומכת וכל השאר.
כמובן שאי אפשר להקיש מאחד לשני,
אבל חשוב להיות ערניים ולעקוב עם איש מקצוע אחת לתקופה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
לא עברתי על כל האשכול רק מוסיפה מהיכרות עם ילדה קרובה במשפחה המורחבת
שתואמת את התיאור הנ"ל
ובגיל הזה פיתחה אילמות סלקטיבית.
הועברה לגן שפתי, התפתחה מאד. ובכיתה א' השתלבה מעולה בכיתה ,אהובה מאד בחברה והשפה השתפרה פלאים.
מה שכן,
לאחר אבחונים פסיכודידקטיים ואבחוני קש"ב , היא אובחנה עם הפרעת קשב וריכוז
מה שהצריך מעטפת של למידה תומכת וכל השאר.
כמובן שאי אפשר להקיש מאחד לשני,
אבל חשוב להיות ערניים ולעקוב עם איש מקצוע אחת לתקופה.
היא משוחחת עם הגננת, מסבירה את עצמה אפילו מאוד טוב.
זה לא נשמע כמו אילמות סלקטיבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
היא משוחחת עם הגננת, מסבירה את עצמה אפילו מאוד טוב.
זה לא נשמע כמו אילמות סלקטיבית
לא יודעת לפסוק , רק הוספתי.
הסלקטיביות היא לבחור עם מי לדבר.
בין החברות והשכנות בבניין היא פרחה ,פטפטה ושיתפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
בלתק
בחורף לפני כמעט שנתיים לקחתי את הבן שלי לאבחון אחרי המון תהיות והתנהגויות בלתי פתורות, וגם המאבחנת המומחית התקשתה לזהות מה בדיוק הבעיה ולבסוף אחרי שלוש פגישות היא הצביעה על כמה בעיות לימודיות ותקשורתיות והפנתה אותי לשתי מומחיות וההפניה היתה ממש דחופה "אחרת הוא יהיה מנותק חברתית ואין לו כרגע שום יכולת להבין גמרא".
לקח לי זמן לקבוע תורים ואז... הגיעה הקורונה.
המשך השנה התפתל בינות לסגרים ובידודים ובעיות תקשורתיות ולימודיות היו הבעיות האחרונות שלנו, אז בינתיים לא היה לי מה לעשות מלבד להתפלל לריבון כל המעשים אדון כל הנשמות שיטפל בילד המתוק הזה.
בחסדי השם שבו ללימודים והילד פורח. אהוב ואפילו נערץ, לומד גמרא בהבנה ובחשק, המלמד מתפעל מהתפיסה והגאונות.
אז מה המסקנה?
כמובן שחשוב לעקוב, חשוב לאבחן וחשוב לטפל, אבל לזכור שהכתובת הראשונה היא בורא העולם.
יתכן שהשהות בבית עשתה לו את זה, יתכן שהאבחון היה שגוי ויתכן שבורא העולם טיפל בו כשפניתי אליו בידיעה שהוא ורק הוא יכול לעזור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
מי שאובחן כasd מקבל כל חודש קצבה קבועה.
בנוסף מקבלים החזר חלקי על טיפולים כגון פסיכולוג ריפוי בדיבור ריפוי בעיסוק ועוד
קצבה מגיע מביטוח לאומי למי שתובע נכות בגין כך.
זה לא החזר ממשלתי.
מי נותן החזרים על פסיכולוגים ומרפאים שונים? מטעם מי ההחזר קופ"ח?
הבנתי מהורה לילד עם בעיית תקשורת, שעד גיל מסוים מקבלים החזרים נרחבים על דברים שונים
לגבי ההחזר הספציפי הזה, אני דיברתי על מנתחת התנהגות שהיא גם פסיכותרפיסטית ויש אפשרות לקבל החזר מקופ"ח לילדים מאובחנים
יכול להיות שהם עברו ועדה בעיריה וקיבלו תקציב למטפלים מסוימים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
בלתק
בחורף לפני כמעט שנתיים לקחתי את הבן שלי לאבחון אחרי המון תהיות והתנהגויות בלתי פתורות, וגם המאבחנת המומחית התקשתה לזהות מה בדיוק הבעיה ולבסוף אחרי שלוש פגישות היא הצביעה על כמה בעיות לימודיות ותקשורתיות והפנתה אותי לשתי מומחיות וההפניה היתה ממש דחופה "אחרת הוא יהיה מנותק חברתית ואין לו כרגע שום יכולת להבין גמרא".
לקח לי זמן לקבוע תורים ואז... הגיעה הקורונה.
המשך השנה התפתל בינות לסגרים ובידודים ובעיות תקשורתיות ולימודיות היו הבעיות האחרונות שלנו, אז בינתיים לא היה לי מה לעשות מלבד להתפלל לריבון כל המעשים אדון כל הנשמות שיטפל בילד המתוק הזה.
בחסדי השם שבו ללימודים והילד פורח. אהוב ואפילו נערץ, לומד גמרא בהבנה ובחשק, המלמד מתפעל מהתפיסה והגאונות.
אז מה המסקנה?
כמובן שחשוב לעקוב, חשוב לאבחן וחשוב לטפל, אבל לזכור שהכתובת הראשונה היא בורא העולם.
יתכן שהשהות בבית עשתה לו את זה, יתכן שהאבחון היה שגוי ויתכן שבורא העולם טיפל בו כשפניתי אליו בידיעה שהוא ורק הוא יכול לעזור.
סליחה שאני קצת מורידה אבל בעיות אמיתיות לא נפתרות מעליהן.
להגיד אל תטפלו ורק תתפללו זה לא נכון.
תפילה קריטית ומשמעותית מאוד ביחד עם טיפול נכון ומדויק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
אשמח לקבל שמות של פסיכולוגים \פסיכיאטרים מקצועיים שמאבחנים asd
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
אולי תמיד כדאי לבדוק,
אבל אני רוצה לספר סיפור הפוך.
על ילדה שהיום היא כבר סבתא למס' נכדים, שכשהיא היתה בגן היתה מגיעה, מתיישבת על הכסא ולא פוצה פה לא עם החברות ולא עם הגננת מרגע כניסתה לגן, עד רגע חזרתה הביתה.
הגננת אמרה לאמא שמשהו חריג עם הילדה, אבל האמא שהכירה את הילדה בבית, לא הבינה על מה הגננת מדברת... (אז כנראה לא ידעו להגיד אספרגר....)
יום אחד אחה''צ דפקה הגננת בבית ההורים, כדי להסביר להורים עד כמה הבת שלהם חריגה..... האמא קיבלה את הגננת, סימנה לה לשתוק והכניסה אותה לחדר ילדים, שם השתוללה הילדה עם אחיה מעל ארון הבגדים תוך גלגולי צחוק ושמחה....
הגננת הסמיקה, הבינה שאולי הבעיה בה, והלכה.
נגמרה השנה, אבל בשנה הבאה היתה אותה גננת אמורה ללמד את הילדה, לא היה תחליף באזור, אבל משמים הגננת ילדה, והגיע ממלאת מקום שדווקא היתה בחורה צעירה..... והילדה נפתחה ופרחה, כשהגננת חזרה מחופשת לידה, הילדה כבר היתה עם בטחון בגן.... והגננת לא האמינה.

שוב, אולי תמיד כדאי לבדוק, וכמובן לא להזניח.
אבל גם להזהר לא להפוך נמלה לפיל...
תודה
זה נשמע משהו באזור הזה יותר ופחות הנושא של ASD כי חוץ מהתנהגות חריגה בגן הילדה מביעה את עצמה ומביעה רגשות , יוצרת קשר עין בשיחה ואין לה נוקשות בהרגלים או התפרצויות לא מובנות.
אני יודעת שהמליצו להורים כן על קלינאית תקשורת בדגש על תקשורת ולא על שפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
תודה
זה נשמע משהו באזור הזה יותר ופחות הנושא של ASD כי חוץ מהתנהגות חריגה בגן הילדה מביעה את עצמה ומביעה רגשות , יוצרת קשר עין בשיחה ואין לה נוקשות בהרגלים או התפרצויות לא מובנות.
אני יודעת שהמליצו להורים כן על קלינאית תקשורת בדגש על תקשורת ולא על שפה.
חוזרת על מה שכתבתי בתחילה,
כדאי להתיעץ עם מטפלת בתחום האילמות הסלקטיבית.
יש לי המלצה למישהי מאד גדולה בב''ב, אם יעניין אשלח לך פרטים.
מדגישה שאילמות סלקטיבית זו אילמות מבחירה, בסלקציה ובררנות בוחרים עם מי לדבר ועם מי לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
חוזרת על מה שכתבתי בתחילה,
כדאי להתיעץ עם מטפלת בתחום האילמות הסלקטיבית.
יש לי המלצה למישהי מאד גדולה בב''ב, אם יעניין אשלח לך פרטים.
מדגישה שאילמות סלקטיבית זו אילמות מבחירה, בסלקציה ובררנות בוחרים עם מי לדבר ועם מי לא.
אשמח לקבל פרטים אם אפשר באישי
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אשמח לקבל שמות של פסיכולוגים \פסיכיאטרים מקצועיים שמאבחנים asd
תלוי באזור,
יש את עירית חגי - בדרום, סמדר גרטנר במרכז, ימימה חלפון בתל אביב, עדה וייסברגר - ירושלים ואשדוד, בבתי חולים יש אפשרות גם כן, (יש עוד המון, כל שם שעולה צריך לברר עם יש לו נסיון בתחום)
אם מדובר בילד 'מבלבל' - של אז חשוב נסיון דווקא באבחון תפקוד גבוה
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
סליחה שאני קצת מורידה אבל בעיות אמיתיות לא נפתרות מעליהן.
להגיד אל תטפלו ורק תתפללו זה לא נכון.
תפילה קריטית ומשמעותית מאוד ביחד עם טיפול נכון ומדויק.
כנראה לא ממש קראת את מה שכתבתי.
להגיד אל תטפלו ורק תתפללו??? איפה קראת כזה רעיון?
כתבתי מפורשות:
חשוב לעקוב, חשוב לאבחן וחשוב לטפל, אבל לזכור שהכתובת הראשונה היא בורא העולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
אולי תמיד כדאי לבדוק,
אבל אני רוצה לספר סיפור הפוך.
על ילדה שהיום היא כבר סבתא למס' נכדים, שכשהיא היתה בגן היתה מגיעה, מתיישבת על הכסא ולא פוצה פה לא עם החברות ולא עם הגננת מרגע כניסתה לגן, עד רגע חזרתה הביתה.
הגננת אמרה לאמא שמשהו חריג עם הילדה, אבל האמא שהכירה את הילדה בבית, לא הבינה על מה הגננת מדברת... (אז כנראה לא ידעו להגיד אספרגר....)
יום אחד אחה''צ דפקה הגננת בבית ההורים, כדי להסביר להורים עד כמה הבת שלהם חריגה..... האמא קיבלה את הגננת, סימנה לה לשתוק והכניסה אותה לחדר ילדים, שם השתוללה הילדה עם אחיה מעל ארון הבגדים תוך גלגולי צחוק ושמחה....
הגננת הסמיקה, הבינה שאולי הבעיה בה, והלכה.
נגמרה השנה, אבל בשנה הבאה היתה אותה גננת אמורה ללמד את הילדה, לא היה תחליף באזור, אבל משמים הגננת ילדה, והגיע ממלאת מקום שדווקא היתה בחורה צעירה..... והילדה נפתחה ופרחה, כשהגננת חזרה מחופשת לידה, הילדה כבר היתה עם בטחון בגן.... והגננת לא האמינה.

שוב, אולי תמיד כדאי לבדוק, וכמובן לא להזניח.
אבל גם להזהר לא להפוך נמלה לפיל...
תמיד כדאי לבדוק
ולסמוך על אינטואיציה של גננת גם כן
היא תכלס רואה את הילדה לא מעט שעות ביום, ובמסגרת שונה מהבית
אל תזלזלו סתם
הגננת לדעתי במקרה הנוכחי לא התימרה לאבחן ADS היא באה לומר, הי יש כאן משהו חריג בעיני ומצריך בדיקה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה