ככה מחנכים ילדים!!!

[y&m]

את מוזמנת לשוחח עם בת ה3 שלי....
-אמא, אני רוצה לצייר?
-לא מותק עכשיו לא מציירים, כבר מאוחר.
-למה?
-כי תכף הולכים לישון.
-למה?
-כי עכשיו כבר לילה, את רואה שיש חושך בחוץ?
-למה?
-כי בבוקר יש שמש שעושה לנו אור, בלילה אין, אז יש חושך. יש רק ירח קטן.
-למה?
-כי ה' עשה שבלילה יהיה חושך...
-לא אמא, תגידי ככה!

במקרה כזה אחרי הלמה השני כנראה הייתי מחזירה את הלמה לבחור/ה.

 

[אלישקף]

אני מאמינה שזה בגילאי השנתיים +- זה מעולה לפתוח שפתי וכללי.

שוטפת כלים?
כן, עכשיו אני מסבנת את הצלחת.
מה? (מסבנת מורכב...)
מנקה את הצלחת עם סבון.
מנקה את הצלחת עם סבון?
מקודם ניקינו את הצלחת עכשיו שוטפים אותה במים.
שוטפים במים?
כן, ועוד מעט נניח על המייבש....

החזרה הרוטינית היא כשעונים כן/לא בלי להוסיף מידע, בלי לפתח שיחה.
ככה זה נראה בד"כ כשאנחנו עסוקים יותר או שהראש שקוע במשהו אחר.

עם תשומת לב לעניין אפשר בהחלט לזוז ולהרחיב אופקים

כן, כן, מיושם. (רק שלא תמיד יש כוח -_-)

 

[הדסה גולד]

לגבי ענישה:
כבוגרת שפר (ויצעקו כל הצועקים..)
תמיד כדאי לתת תוצאה למעשה ולא עונש !
עונש - תמיד מצטייר כמשהו כוחני שאני כאמא הגדולה והחזקה - משיטה עליך - ילד קטן.
תוצאה - זה נראה יותר טבעי, חלק מהלמידה של החיים.

לדוגמא - ילד שלא מצחצח שיניים - אפשר לתת עונש ... אך זה רק מעצבן אותו יותר. זה כוחנות ותו לא.
אך כשילד לא מצחצח שיניים (כשהוא יודע שזה חלק מהנהלים של הבית) התוצאה - מחר לא תקבל ממתקים...כי אם אתה לא מצחצח שיניים , החידקים נשארים.. (זה רק דוגמא, כן !)

אצלי יש לילדים שעה קבועה שהם צריכים לעלות הביתה
ואכן, בדרך כלל עומדים בכך.
ילד אחד התחיל לעשות משחקים..
אמרתי לו בשיא הסמכות האמהית ברוגע ובשלווה - שאם הוא לא מגיע בזמן
יוצא שהולך לישון יותר מאוחר.. ולכן עייף יותר...
לכן , יום למחרת, צריך ללכת לישון מוקדם יותר. (ולכן עולה הביתה מוקדם יותר מכולם)

וזהו, מספיק פעם אחת שילד חווה אמא עמידה, שאכן מראה לילד שיש תוצאה למעשיו
הוא כבר לא חוזר לכך, ועומד בזמנים!