כמה זמן זה באמת שעת עבודה?? נושא נפיץ(?)

  • הוסף לסימניות
  • #21
תלוי בזמנים
יש זמנים של עומס שאני עובדת למעלה מ10 שעות וכן לקרוא מיילים של עבודה ולהגיב עליהם זה נקרא זמן פרואקטיבי בעיניי(ולא מדברת על פגישות מרובות משתתפים)
ויש זמנים שאולי 4 שעות (וגם זה בקושי.....)
אבל הרעיון זה להיות עם ראש גדול בעבודה ולנסות לקדם כמה שאפשר אבל זה באמת תלוי בעומס שיש
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
תלוי בעומס. בד"כ סך השעות פחות כחצי שעה גג שעה
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
(אני משתמש בתוסף לדפדפן)
אשמח לדעת איזה...

ובהקשר לשאלת פותח האשכול-בתור שכירה
זה תלוי יום, יש ימי
ם שהכל איטי להחריד ויש ימים שהכל רץ

לקום כל 25 ד' זה לא בנורמה, לקום כל 2-3 שעות להתרעננות (הכנת שתיה) עוד איכשהו,
לשאר הדברים אמור להיות הפסקה.(ככה להבנתי ).
בכל אופן, חושבת שהיה אולי יום אחד שהצלחתי להיות שקועה בעבודה ככה שלא קמתי מהכיסא 8 שעות,
בשאר הזמן משתדלת להשלים את הזמן שלקחתי....
אז מה שמקובל בשוק זה מה שאמור לקבוע גם הלכתי(לכאורה), אלא"כ סוכם אחרת.
אני שמעתי שזה הולך (הלכתי) לפי מה שעל דעתו ומה שלא על דעתו, ככה שזה לא כללי...
בתוך ה-8 יש לפחות 45 דקות הפסקה ע"פ חוק
תמצאי לי חוק כזה, אני אודה לך מקרב הלב!
(לי ידוע שעל 8 שעות עבודה מגיע חצי שעת הפסקה על חשבון העובד ומשכך אני מעדיפה לגמור עבודה יותר מוקדם מאשר לקבל את החצי שעה הזאת...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אשמח לדעת איזה...
clockify
לקום כל 25 ד' זה לא בנורמה, לקום כל 2-3 שעות להתרעננות (הכנת שתיה) עוד איכשהו,
מחקרים מוכיחים שהפסקה כל 25 דקות מעלה את הפרודוקטיביות (שיטת הפומודורו)
זה לא קלדנות שמשלמים לפי מילה, בסופו של עדיף פחות שעות עבודה באיכות יותר גבוהה.
מצד שני לא תמיד אפשר לשבת ולבהות בחלון כל היום בטענה שמחכים להשראה (לפעמים זה נכון אבל המנהל פחות אוהבים את זה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
זה מאד תלוי.
יש ימים שמספיקים פחות כי זה דברים יותר מסובכים, או שהראש פשוט לא עובד. ויש ימים שהכל טס ומספיקים פתאום מלא ולכן התפוקה שונה.
אבל לקחת הפסקות ארוכות ולגלוש ברשת זה ממש לא הכיוון.
הפסקה קצרה להתרעננות והחלפת מילה עם העמיתים זה דבר נורמלי ומקובל מאד.
אני ספציפית אם אני רואה שאני מתעכבת על משהו אישי אני משלימה אח"כ את הזמן הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
יש מקומות שאין בכלל דיווח שעות, והכל לפי תפוקות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
ברוב המקומות היום בהייטק,
זה עובד לפי נכח/לא נכח..
עם כלי לניהול משימות, וכל עובד אמור להספיק תא המשימות היומיות(ואם הוא מספיק הוא עובר למשימות הבאות..)
תמיד יכול להיווצר פיקים של המתנה לתשובות פגישה שמתארכת לנושאים שלא קושרים ישרות לעובד וכו'...
בעיני - בתור מנהלת צוות לשעבר - כשאז עבדו בשיטה הישנה של נוכחות לפי שעות .... הרבה יותר פרודאקטיבי מלספור דקות עבודה...
מעסיק לא אמור להיות גננת,
ועובד לא אמור להיות ילד בגן ילדים..
וגם כלפי שמים - הרבה יותר רגוע לי ככה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ברוב המקומות היום בהייטק,
זה עובד לפי נכח/לא נכח..
עם כלי לניהול משימות, וכל עובד אמור להספיק תא המשימות היומיות(ואם הוא מספיק הוא עובר למשימות הבאות..)
תמיד יכול להיווצר פיקים של המתנה לתשובות פגישה שמתארכת לנושאים שלא קושרים ישרות לעובד וכו'...
בעיני - בתור מנהלת צוות לשעבר - כשאז עבדו בשיטה הישנה של נוכחות לפי שעות .... הרבה יותר פרודאקטיבי מלספור דקות עבודה...
מעסיק לא אמור להיות גננת,
ועובד לא אמור להיות ילד בגן ילדים..
וגם כלפי שמים - הרבה יותר רגוע לי ככה....
די דומה לשיטה שמוזכרת על ידי דניאל פינק ומיושמת בחברות טכנולוגיה גדולות
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
עם כלי לניהול משימות, וכל עובד אמור להספיק תא המשימות היומיות(ואם הוא מספיק הוא עובר למשימות הבאות..)
אם כשהעובד מסיים את המשימות להיום הוא עובד למשימות הבאות, מה נותן לו את המוטיבציה לסיים את המשימות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אם כשהעובד מסיים את המשימות להיום הוא עובד למשימות הבאות, מה נותן לו את המוטיבציה לסיים את המשימות?
יש לכל עובד "חבילה" של משימות...
שאותה הוא אמור לסיים בפרק זמן קצוב מראש..
המוטיבציה לעבור למשימה הבאה היא בגלל שתמיד יש משימות שדרכן להסתבך- ולקחת יותר זמן מהזמן המוקצב,
ולעומתן יש משימות שמתוקצבות ביותר זמן ולוקחות פחות מהערכת הזמנים...
ככה שאחד "מחפה" על השני..
תמיד יש מצב שמשימה תחרוג לגמרי מגבולו הזמן המוקצב- ואז יש אופציה , להאריך את הזמן של המשימה,
אבל זה כרוך בכתיבה של סיבה וגורמים למה המשימה התארכה יותר מהמשוער..
ואם זה חוזר על עצמו יותר מידי הרבה פעמים -זה לא מוסיך להערכה הטובה כל העובד...

והמוטיבציה היא- שעובד נמדד ע"פ כמות המשימות שהוא מסיים...
ולפי זה הוא מוערך , והערכה מתורגמת לכסף/תפקיד טוב יותר/ משימות מענינות ומרכבות יותר ועוד.....
ככה שככל שהוא מסיים יותר משימות - ככה הוא יוערך יותר...
אבל עדיין כל עובד זקוק לריענון...
ולכן יש לעובד בחירה ל"בזבז, את הזמן להתערננות - או לסיים עוד ועוד משימות....
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מה הפרק זמן? יום? שבוע? חודש?
יש תימחור של ר"צ או מישו שמבין קצת בזה(אצלינו אם המפתח ותיק נותנים לו לתמחר בעצמו וככל שהוא יותר מומחה הוא קולע בזמנים וגם בד"כ התמחור העצמי יותר מדוייק מאשר של מישו אחר שמתמחר אותך)ותמיד לוקחים עוד זמן ספייר לבדיקות ושינויי אפיון
אם כשהעובד מסיים את המשימות להיום הוא עובד למשימות הבאות, מה נותן לו את המוטיבציה לסיים את המשימות?

זה סיפוק אדיר להספיק כמה שיותר דברים וכן גם הערכה של האחרים ר"צ וקולגות נותן המון המון
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
זה סיפוק אדיר להספיק כמה שיותר דברים וכן גם הערכה של האחרים ר"צ וקולגות נותן המון המון
תלוי בבן אדם, יש כאלו שמושפעים מהערכה של אחרים ויש כאלו שפחות
ותמיד לוקחים עוד זמן ספייר לבדיקות
זמן ספייר? זה אמור להיות בחלק מהפיתוח ולא משהו שעושים בסוף לקינוח, אבל זה כבר דיון אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
מה שאני רואה אצלנו (סטארטאפ תל אביבי טיפוסי), איך שהוא החברה הצליחה ליצור מצב אימון ומוטיבציה כך שנושא של ״שמירת הזמנים״ בכלל לא עולה.
לא סופרים שעות, ודאי שלא דקות. אין שום בעיה להפסיק באמצע לכמה שאתה רוצה/צריך בין אם זה להסתכל בחדשות בין אם זו שיחת טלפון שלא קשורה לעבודה.
לאף אחד מהעובדים הנורמליים אין אפילו הווה אמינא לחגוג על זה. [ויש את האחרים. בודדים. אני מכיר אותם היטב בלי שהם הגישו לי דוח נוכחות. כל שכן שהמנהלים שלהם מכירים]

עבדתי בעבר במכון תורני. ספרנו דקות של הפסקה. וזה היה אחד הגורמים המשמעותיים לשחיקה.

מוחין דקטנות לעומת מוחין דגדלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
@s976
בסטארטאפ תל אביבי טיפוסי אי אפשר לספור שעות גם אם היו רוצים, כי אז כל העובדים היו בורחים.
השאלה היא איך יוצרים את המוטיבציה לעבוד? העובד יודע שבסופו של דבר הוא יפוטר אם הוא לא יתן תפוקה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
@s976
בסטארטאפ תל אביבי טיפוסי אי אפשר לספור שעות גם אם היו רוצים, כי אז כל העובדים היו בורחים.
השאלה היא איך יוצרים את המוטיבציה לעבוד? העובד יודע שבסופו של דבר הוא יפוטר אם הוא לא יתן תפוקה?
למה היו בורחים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
@s976
בסטארטאפ תל אביבי טיפוסי אי אפשר לספור שעות גם אם היו רוצים, כי אז כל העובדים היו בורחים.
השאלה היא איך יוצרים את המוטיבציה לעבוד? העובד יודע שבסופו של דבר הוא יפוטר אם הוא לא יתן תפוקה?
אני לא יודע איך יוצרים את זה. יכול אבל לנסות לנחש:
אנשים רוצים להתקדם. זה לא בהכרח קידום פורמלי. זה יכול להיות משימות יותר משמעותיות וכדומה. זה כמובן תלוי בביצועים
אנשים רוצים העלאות במשכורת. זה כמובן גם תלוי בביצועים.
אנשים רוצים להתפתח מבחינה מקצועית וכל משימה זה עוד סוג של תרגיל או אימון
אנשים אוהבים כבוד ונהנים מהתחושה שהם משמעותיים. לכל עובד טוב יש איזה תחום שבו המאן דאמר הראשי (go to person) ובשביל להצדיק את זה צריך להשקיע.
יש שקיפות מאוד גבוהה (מה הכיוון של החברה, מי הלקוחות, כמה הם משלמים, איפה הצלחנו, איפה כשלנו וכו׳). זה יוצר הרגשה שאתה חלק מזה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה