כמה צריך להיזהר מקפידה-''קפידא''....

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
רציתי לשתף אותכם בסיפור שהייתי מעורבות בו היום..
שעור בחורים בני 22 מישיבת X שנמצאים כבר
3 שנים בשידוכים , ועדיין אף אחד לא התארס
החליטו לשבת ולדון מה עומד מאחורי ''העיכוב'' המוזר שכל
בני השעור עדיין לא מצאו את זיווגם :confused:
הגיעו למסקנה שבשעור א ישב''ג היה להם ר''מ
שהם עשו לו ת'מוות , והחליטו לגשת לבקש סליחה...
(שהר''מ הנ'ל כבר לא היה בישיבה הזו)
אבל הם לא העיזו לגשת אליו או להתקשר ולבקש שיסלח להם.
אחד מהבחורים נזכר שיש לו חבר שמכיר את אותו ר''מ
שאותו אחד יתקשר ויעביר לו את סליחתם .
הם התקשרו לאותו אחד (שבמקרה הזה היה בעלי)
וביקשו ממנו להתקשר לאותו ר''מ ...
בעלי התקשר לאותו ר''מ ושאל אותו אם הוא זוכר את השעור הזה והזה
כשלימדת בישיבה X , הר''מ השיב בחיוב , ובעלי המשיך
''הם מבקשים שתסלח להם'' .... , הר''מ אמר לבעלי שהוא בנהיגה
והוא צריך לעצור בצד כדי שלא יהיה סכנה , וכך הוא אמר לבעלי ....:
''מה??? איייי השעור הנ''ל שהרסו לי ת'חיים ,שפכו את דמי, גמרו אותי , סחטו אותי,
רצחו אותי , אני גמור מהם , מאז החיים שלי לא חיים ,הפצע עמוק ולא ניתן לאיחוי .....'' ואז הוא נשנק מבכי ובכה ובעלי בוכה איתו ככה למשך 5 דקות הוא לא יכל לדבר .
הוא ביקש את סליחתו של בעלי שהוא ככה התפרץ ובסערת רגשות ,ואז הוא אמר
לבעלי שיחזור אליו יותר מאוחר.... ''אני לא מסוגל לדבר עכשיו'' .....
והשאיר את בעלי המום ומהורהר ....:(
מה שהיה אח''כ כבר לא שייך אלינו ..

אבל את המוסר השכל שהוא השאיר, לא נשכח לעולם!
כמה צריך להזהר בדברים שבין אדם לחברו , אלה דברים שאפילו יוכ''פ
לא מכפר עד שירצה את חברו, להזהר מקפידא ...
מפחיד ומזעזע!!!

*קבלו את התנצלותי על סגנון הכתיבה , אני לא סופרת..:rolleyes:*
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
סיפור מרגש מאד מאד.
אמי ע"ה, ניצולת שואה, סיפרה לי בעבר על משפחתה. ועל סבתה.
היא סיפרה שלסבתא שלה נולדו 6 בנים. כל בן שנולד אחרי תקופה קצרה מת.
ואז הם הלכו לרב העיר דאז ושאלו למה זה קורה להם.
הרב שאל אם בעלה [הסבא] היה מאורס בעבר.
הוא ענה שכן.
אמר לו - לך תפייס אותה.
הלך, פייס, ומאז נולדו 6 ילדים וכולם נשארו בחיים.

אז הקפידא היא לא רק בנושא כזה, היא בכל תחום בחיים.
צריך להזהר מאד מאד מאד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
וואו! יש לי דמעות בעיניים, ממש מרגש ומחזק. תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בזהירות ובלי לגרוע כהוא זה!! מהמסר החשוב -
כמה - כמה - כמה צריך להיזהר לא להקפיד...
כמובן שהקב"ה לא דורש מאדם מה שהוא לא מסוגל לעמוד בו
אבל... לפחות להתפלל לה' שיעזור לא לכעוס ולא יעניש
כי זה
מ פ ח י ד
וכל מי שחברו נענש על ידו וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בשנות לימודי בסמינר, בכיתות ה' - ו' לימד אותנו דינים רב חשוב, פוסק הלכה ידוע ומפורסם
לצערנו, היתה בכיתה קבוצה של 4 בנות שתמיד הפריעה למהלך השיעור.
באחד השיעורים, כשהן הגזימו לכל הדעות,
אמר להן הרב לצאת מהכיתה, ושתדענה שהן פגעו בו!!
עברו 3 שנים מסיום הלימודים והן לא התחתנו.
עד שהן אזרו אומץ ופנו לרב וביקשו את סליחתו.
הן לא היו צריכות להזכיר מי הן.............
והוא אמר להן שמאוד מאוד קשה לו לסלוח, ושתהיינה איתו בקשר למחרת.
למחרת הן פנו אליו שוב, והוא אמר שהוא מוחל להן בלב שלם.
מיותר לציין שתוך חודש כולם התארסו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אצלנו היה מקרה עצוב של רב שלימד דינים ונפטר.
ההרגשה קשה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שמעתי פעם סיפור על אחד שלא היו לו ילדים שנים רבות והרב אמר לו שיזכר אם אי פעם מישהו הקפיד עליו.
הוא נזכר שלפני שנים המנקה היתה מגיעה לישיבה עם הילדים שלה והוא העיר לה על זה היא אמרה לו שה' יעזור שלא תדע מה זה צער גידול בנים והנה הוא באמת לא יודע.
חקר ודרש עד שמצא אותה וסיפר לה את סיפור חייו היא היתה המומה שלא לזה התכוונה ובטח היא סולחת בלב שלם והם נפקדו
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נצלו את העלבון וברכו מישהו!
מי שנעלב ושותק-"ואוהביו כצאת השמש"...
מישהי פעם ממש פגעה מסיבה שטותית מאד, באותו רגע נזכרתי בנעלבים ואינם עולבים, נזכרתי שהיא ממתינה זמן רב לילד נוסף(הקודםהיה גדול כבר)והתפללתי עליה בלב באותו זמן ממש. תוך 9 חודשים היא ילדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני מכירה, זוג שמעל 23 שנים לא היה להם ילדים. לפני כשנה שכנה פגעה באשה בצורה מאוד בוטה, ואמרה לה שהעובדה שהיא משתייכת ל... זה הסיבה שאין לה ילדים, ובס"ד לפני כשבועיים הם ילדו בת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מאד מרגש!
כמה צריך להזהר...

יישר כח על החיזוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ספור במשפחה

גיסי נפגש עם בחורה כמה פגישות ,וסגרו בינהם וסכמו שמחר היה וארט, למחרת הם בטלו ,
אחרי שלש שנים היא התקשרה לבקש סליחה ,גיסי הפגוע מחל לאחר זמן קצר היא התארסה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מותר לכל אלה שמלמדים תלמידים ולא משנה באיזה גיל
לקחת בחשבון תגובות לא נעימות מצד התלמידים
בפרט שהם יושבים על תקן תלמידים בעל כרחם (הם לא באו לקורס מרצונם ושלמו על כך)

ואם צריך פרנסה ולא יכולים לסבול פגיעות אפי' ברמה מאוד גבוהה אל תלכו לכיוון של הוראה

וכמובן שזה לא מצדיק שום התנהגות שלילית של תלמיד
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י bbr;1505390:
מותר לכל אלה שמלמדים תלמידים ולא משנה באיזה גיל
לקחת בחשבון תגובות לא נעימות מצד התלמידים
בפרט שהם יושבים על תקן תלמידים בעל כרחם (הם לא באו לקורס מרצונם ושלמו על כך)

ואם צריך פרנסה ולא יכולים לסבול פגיעות אפי' ברמה מאוד גבוהה אל תלכו לכיוון של הוראה

וכמובן שזה לא מצדיק שום התנהגות שלילית של תלמיד

ממש חכמה להפיל על תלמידים...
מה איתנו? אנחנו, אנשים בוגרים שכבר יצאנו מביה"ס אל החיים, מוצאים את עצמנו הרבה פעמים בסיטואציות של פגיעה, ואפילו גרימת נזק ושוכחים להתנצל או לפייס ולבקש מחילה...
שלא לדבר על זה שאין יוה"כ מכפר, לכמה צער ועוגמת נפש אנחנו אחראים בפגיעה שלנו וכמה דמעות נשפכות אולי בזכותנו. נכון שאנחנו משתדלים לעבוד על עצמנו לא להקפיד, אבל א"א לדרוש מהבנ"א שפגענו בו לא להקפיד ואנחנו נמשיך בשלנו!
צריך לשים לב, אם יש לנו הרגשה שפגענו ואפילו הרגשה לא ממש ברורה וזה בספק, לוודא שמחול לנו, לרצות ולפייס. זה לא פשוט בכלל!!!!!

אני מכירה אברך שבצעירותו פגעו בו מאד בחברה מסוימת , האברך עד היום לא שוכח והוא רווי צער על הפגיעה, הוא מכונס בעצמו ואיבד חצי משמחת החיים שלו, בקיצור שבור ורצוץ. מאז שהוא נפגע, ארעו כמה אסונות בסביבת אלו שפגעו בו, אבל עדיין אף אחד לא בא לבקש את סליחתו. המעניין הוא , שהוא עצמו לא מדבר ומכחיש קשר בין הדברים, אבל קרובים וידידים שלו כל אחד לחוד חשב לעצמו שמי יודע אם האסונות לא באו בשל הסבל שלו.כמובן איננו יודעים חשבונות שמים, אבל צריך לזכור היטב שיש דין ויש דיין. מפחחחחיד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני מכירה מורה שהתלמידות שלה מאוד פגעו בה והיא הפילה בכיתה רח"ל!
אפילו אם תסלח התלמידות גרמו לרצח!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כמה שצריכים להיזהר מקפידא על אחת כמה וכמה מהזהרו בגחלתן
לפני שנים היתה קבוצה שמרדו ברבם האמרי חיים מוויזניץ זצוק"ל וכולם לא סיימו בטוב רח"ל עם סיפורים שונים ומשונים.
אחד מהם נפטר בחו"ל ורק אחרי 11 יום הצליחו להביא את הארון לקבורה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י גפ"ן;1505414:
ממש חכמה להפיל על תלמידים...
מה איתנו? אנחנו, אנשים בוגרים שכבר יצאנו מביה"ס אל החיים, מוצאים את עצמנו הרבה פעמים בסיטואציות של פגיעה, ואפילו גרימת נזק ושוכחים להתנצל או לפייס ולבקש מחילה...
שלא לדבר על זה שאין יוה"כ מכפר, לכמה צער ועוגמת נפש אנחנו אחראים בפגיעה שלנו וכמה דמעות נשפכות אולי בזכותנו. נכון שאנחנו משתדלים לעבוד על עצמנו לא להקפיד, אבל א"א לדרוש מהבנ"א שפגענו בו לא להקפיד ואנחנו נמשיך בשלנו!
צריך לשים לב, אם יש לנו הרגשה שפגענו ואפילו הרגשה לא ממש ברורה וזה בספק, לוודא שמחול לנו, לרצות ולפייס. זה לא פשוט בכלל!!!!!

אני מכירה אברך שבצעירותו פגעו בו מאד בחברה מסוימת , האברך עד היום לא שוכח והוא רווי צער על הפגיעה, הוא מכונס בעצמו ואיבד חצי משמחת החיים שלו, בקיצור שבור ורצוץ. מאז שהוא נפגע, ארעו כמה אסונות בסביבת אלו שפגעו בו, אבל עדיין אף אחד לא בא לבקש את סליחתו. המעניין הוא , שהוא עצמו לא מדבר ומכחיש קשר בין הדברים, אבל קרובים וידידים שלו כל אחד לחוד חשב לעצמו שמי יודע אם האסונות לא באו בשל הסבל שלו.כמובן איננו יודעים חשבונות שמים, אבל צריך לזכור היטב שיש דין ויש דיין. מפחחחחיד!


את צודקת במאה אחוז בדברייך.

אבל שורה תחתונה: התורה מלמדת אותנו ששתי הצדדים צריכים לעבוד על עצמם: הפוגע - לא לפגוע, והנפגע - לסלוח.

וברור שלנפגע יש עבודה קשה מאד מאד, ולא תמיד הוא מצליח להתגבר, ולכן יכולים להיווצר ח"ו קפידות. לא סתם כתוב הנעלבים ואינם....עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. כי זו גברוה ועבודה עצמית עצומה!

פעם מורה אמרה לנו בסמינר: יש בנות שמפחדות: אולי מישהו מקפיד עלי?!...., למה אף אחד לא חושב: אולי אני מקפיד על מישהו?!.....

כמובן שמשתי הדברים צריך להיזהר מאד, ואנוחנו צריכים להיות כל הזמן עם יד על הדופק בשתי הצדדים, כי זה באמת מפחיד.
אך, גם הנפגע צריך להשתדל לעבוד ע"ע ולסלוח.

אני בשום אופן לא באה לדון אף אחד ח"ו, כי אי אפשר לדעת מה אנשים עוברים, ומה היו הדברים בדיוק וכו', ובאמת טבע האדם להיפגע. אני רק באה לעורר נקודה שגם התורה מתייחסת אליה.

בהצלחה!!
בשורות טובות מאד!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
במקום לדון, מכירה מישהו שנפגע, אולי תיידעו לפוגעים, בצורה רגועה/מכתב וכדו', שהאדם נפגע מהם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י גרנולה;1505462:
את צודקת במאה אחוז בדברייך.

אבל שורה תחתונה: התורה מלמדת אותנו ששתי הצדדים צריכים לעבוד על עצמם: הפוגע - לא לפגוע, והנפגע - לסלוח.

וברור שלנפגע יש עבודה קשה מאד מאד, ולא תמיד הוא מצליח להתגבר, ולכן יכולים להיווצר ח"ו קפידות. לא סתם כתוב הנעלבים ואינם....עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. כי זו גברוה ועבודה עצמית עצומה!

פעם מורה אמרה לנו בסמינר: יש בנות שמפחדות: אולי מישהו מקפיד עלי?!...., למה אף אחד לא חושב: אולי אני מקפיד על מישהו?!.....

כמובן שמשתי הדברים צריך להיזהר מאד, ואנוחנו צריכים להיות כל הזמן עם יד על הדופק בשתי הצדדים, כי זה באמת מפחיד.
אך, גם הנפגע צריך להשתדל לעבוד ע"ע ולסלוח.

אני בשום אופן לא באה לדון אף אחד ח"ו, כי אי אפשר לדעת מה אנשים עוברים, ומה היו הדברים בדיוק וכו', ובאמת טבע האדם להיפגע. אני רק באה לעורר נקודה שגם התורה מתייחסת אליה.

בהצלחה!!
בשורות טובות מאד!!

צודקת בדבריך ,כל מילה פנינה!!
וכמו שכתבת א''א לדון מה באמת היה שם
אבל מה שבטוח זה ''אל תדון.. עד שתגיע למקומו''
ותמיד אמרתי שמורה היא גם בסה''כ בנאדם ולא מלאך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
כל נושא של בנאדם לחברו, זה משחק באש כפשוטו ממש, לא משנה התירוץ שיהיה לך, או ההסבר הרגעי, אתה עדיין משחק באש...

וכשמשחקים באש נכווים!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה