התייעצות כשעבודה הפכה לעיקר והלימוד לטפל, מחשבות של אשת אברך לשעבר

מצב
הנושא נעול.
לא ולא! אתה פשוט לא מכיר! זה עלבון לכל בנות ישראל שעובדות בהייטק והבית הוא ההיפך ממה שאתה מדמיין.
וסתם לידיעתך בסמינר וולף בבני ברק שהוא הסמינר השמרן בעיר יש מסלול של תכנות והבוגרות שלו מוברגות טוב טוב בהייטק והם בדיוק כמו שהם היו.
וזאת בדיוק הסיבה שאם היתה הוראת רב הבעל חייב לצאת לעבוד כי הוא צריך לפרנס את בני ביתו
אתה מכיר את כל העולם הבני ברקי ולא יותר וזה השמרני וכו' וכו'
 
הדוגמאות הבומבסטיות:
מ-2 רכבים ל-0
מ7000 שקל לשכירות חתכנו ל-4000
לא אוכלים בחוץ בכלל
כשיש ילדים אז אין הוצאות מעון/מטפלת
אבל בגדול המיינדסט הוא שונה לחלוטין. אין קניות בשביל כיף ושחרור, החיים הם כיף אחד גדול.
יש פחות ציפיה לעמוד בסטנדרטים של הסביבה- מבחינת ביגוד, עגלה, ריהוט, חופשים
אנחנו עדיין מוציאים כסף על דברים שעושים לנו טוב אבל זה עם הרבה מחשבה וניהול חכם. כשעובדים 8-9 שעות ביום+ העובדה הולכת איתך הביתה יש כל הזמן איזה אי שקט שמפצים עליו ברכישות. אם זה מתנות, פינוקים, פיצויים, חגיגות. קשה להסביר את זה למי שנמצא עמוק בתוך המירוץ. ורב הדברים זה לא אפשרי בכלל לשלב עם עבודה. כי בשביל עבודה צריך לגור במרכז, וצריך רכב, וצריך דונה, וצריך לעשות קניות בסופר ליד הבית כי באמת אין זמן לקנות בסופר הזול וקצת יותר רחוק. ועושים קניות בלחץ וזורקים מלא אוכל.. זה רק דוגמאות. מה שניסיתי לומר לפותחת האשכול @לאה ועוד שבעלה לא חייב לחזור להיות אברך, היא יכולה היא להפסיק לעבוד ועדיין להגיע לאותה תוצאה. אבל רוב האנשים מכורים לעבודה ולמירוץ הנלווה לה, אז אני לא משכנעת, רק מספרת למי שרוצה שידע שזה אפשרי.
סטייל הסולידית?
 
זה אפשרי עם ילדים קטנטנים.
כשהילדים גדלים הם צריכים:
עלות חיידר ואח"כ ישיבה (למעלה מ1000 לחודש לאחד)
מקום ראוי לגדול בו ודירה של 4000 כבר לא מספיקה (חדר בנים וחדר בנות, מיטה ומדף ומגירה?)
יישור שיניים, טיפולים שונים, מעיל נורמלי, מגפיים, ציוד לנערות, להמשיך?
שם כבר אי אפשר להפסיק את המירוץ, אלא אם חלק מהתהליך זה לא ללדת ילדים...
תמיד יש בחירה. אין לי סבלנות לפרט אבל כל אחד מהדברים שציינת הוא בחירה חד משמעית באורח החיים שהוא חלק מהמרוץ. וד"ל

וזאת בדיוקקק השאלה
איזה שינוי משמעותי?
לצמצם מהבזבוזים שאין בכלל מושגים כאלה במשפחת אברך?
לא לצאת לטיולים או לקנות דברים יקרים - מה שמילא לא עושים כי אין לכתחילה?
לצאת מהכולל?
או שיש עבודות הגיוניות של כמה שעות שלא מבזות ומשפילות - כמו מה שציינתי. ולו רק להרגשה.

אשמח שיחכימו אותי מה הפתרון
לאברך הממוצע שאני מכירה יש הון עצמי מסוים עם משכנתא מטורפת או לא.
אפשר למכור את הדירה, לעבור לפריפריה ולחיות בשכירות נמוכה + עודף מהכסף שיושקע באפיק מניב.
האברך הממוצע מושקע בגמ"ח המרכזי או המתחרה שלו, אפשר להחליט שחייך קודמים ולהפסיק לחסוך כל חודש כסף לנישואי הילדים.
האברך הממוצע קונה במשנת יוסף ובאושר עד מוצרים שהם לא מוצרים מזון רק בגלל שהם שם במחיר זול. (מקרוקס, דרך משואב שוטף ועד דונה איקס)
האברך הממוצע נופש בבין הזמנים בצימר.
האברך הממוצע קונה בגדים בנקסט וקידישיק.
האברך הממוצע קונה חולצות שעולות 100 שקל לפחות.

נכון שיש אברכים יחידי סגולה שבאמת מסתפקים במועט, ואלו אנשים שכשאתם רואים את הבת שלהם ברחוב אתם מגלגלים עיניים ומרחמים עליה, אבל רוב המוחלט חיים ברמת חיים גבוהה למדי, ורבים וטובים מהם לא סוגרים את החודש ומגלגלים גמ"חים הרבה לפני שהם מחתנים ילדים.

אבל, הם לא שונים כמעט מהישראלי העובד הממוצע שגם הוא לא גומר את החודש (רק שהוא מגלגל הלוואות מחברות האשראי ולא מגמ"חים).
ולכן יציאה לעבודה, לא תפתור את הבעיה.

יוקר המחיה בישראל והמשכורת הממוצעת בישראל לעומת אורח החיים המומצע, לא הולמים אחד את השני.

מי שרוצה לסגור את החודש ולחיות ברווחה נפשית אמיתית, הדרך היחידה כמו שכתבתי כבר למעלה היא לקבל החלטה לפרוש מהמרוץ ולקבל החלטות פיננסיות כואבות ולא פוטוגניות.
הרוב המוחלט של האנשים לא עושים את זה כי הרוב המוחלט של האנשים עושה את מה שהרוב המוחלט עושה בלי לעצור ולחשוב.

אין לזה שום קשר לאברכות או ליציאה לעבודה!
 
אתה מכיר את כל העולם הבני ברקי ולא יותר וזה השמרני וכו' וכו'
אני לא גר בבני ברק ואני לא אכתוב אפוא אני גר
נדמה לי שכתבתי פה שאבי שליט"א מביא בכבוד ב"ה פרנסה הביתה ובקהילה שלנו אנחנו לא מקוטלגים באיזור השמרנים בכלל לא! אבל את האמת צריך לדעת אין מה לעשות
 
לא ממש מ
תמיד יש בחירה. אין לי סבלנות לפרט אבל כל אחד מהדברים שציינת הוא בחירה חד משמעית באורח החיים שהוא חלק מהמרוץ. וד"ל


לאברך הממוצע שאני מכירה יש הון עצמי מסוים עם משכנתא מטורפת או לא.
אפשר למכור את הדירה, לעבור לפריפריה ולחיות בשכירות נמוכה + עודף מהכסף שיושקע באפיק מניב.
האברך הממוצע מושקע בגמ"ח המרכזי או המתחרה שלו, אפשר להחליט שחייך קודמים ולהפסיק לחסוך כל חודש כסף לנישואי הילדים.
האברך הממוצע קונה במשנת יוסף ובאושר עד מוצרים שהם לא מוצרים מזון רק בגלל שהם שם במחיר זול. (מקרוקס, דרך משואב שוטף ועד דונה איקס)
האברך הממוצע נופש בבין הזמנים בצימר.
האברך הממוצע קונה בגדים בנקסט וקידישיק.
האברך הממוצע קונה חולצות שעולות 100 שקל לפחות.

נכון שיש אברכים יחידי סגולה שבאמת מסתפקים במועט, ואלו אנשים שכשאתם רואים את הבת שלהם ברחוב אתם מגלגלים עיניים ומרחמים עליה, אבל רוב המוחלט חיים ברמת חיים גבוהה למדי, ורבים וטובים מהם לא סוגרים את החודש ומגלגלים גמ"חים הרבה לפני שהם מחתנים ילדים.

אבל, הם לא שונים כמעט מהישראלי העובד הממוצע שגם הוא לא גומר את החודש (רק שהוא מגלגל הלוואות מחברות האשראי ולא מגמ"חים).
ולכן יציאה לעבודה, לא תפתור את הבעיה.

יוקר המחיה בישראל והמשכורת הממוצעת בישראל לעומת אורח החיים המומצע, לא הולמים אחד את השני.

מי שרוצה לסגור את החודש ולחיות ברווחה נפשית אמיתית, הדרך היחידה כמו שכתבתי כבר למעלה היא לקבל החלטה לפרוש מהמרוץ ולקבל החלטות פיננסיות כואבות ולא פוטוגניות.
הרוב המוחלט של האנשים לא עושים את זה כי הרוב המוחלט של האנשים עושה את מה שהרוב המוחלט עושה בלי לעצור ולחשוב.

אין לזה שום קשר לאברכות או ליציאה לעבודה!
לא מובן מה את רוצה לומר.
אם לקנות לילדים בגדים בנקסט זה יקר, אז מה זול?
כי לומר לאנשים לצאת מהמירוץ ולהתחיל לקנות יד שניה בשקל זה מגוחך.
לא קשור למירוץ, אנשים רוצים להרגיש טוב עם עצמם ולרובם לא יעשה את זה בגד יד שניה
מה שעולה זול שווה זול
חולצה לאברך ב100 שקל זה שווה כי מחזיק הרבה ונשמר טוב.

מה את מתכוונת "באמת" להסתפק במועט?

לא לעשות כלום (לא לעבוד ולא בכולל) יותר טוב מאשר לעשות את אחת האופציות האלו?
למה?

(אם יש עיסוק מסוים אחר, הורה מבוגר/ילד מיוחד שצריך טיפול וכדו' אני לא מדברת)
אבל את זה שהבטלה מביאה לידי חטא לא אני אמרתי.
וגם כשהכי חוסכים ילדים צריכים בסיס אוכל בגדים ילקוט מכשירי כתיבה
הכנסה פסיבית היא פיתרון (למי שיש)
אבל היא צריכה להיות ממש ממש גבוהה בשביל לכסות את כל אלו
 
נכון. אבל ממש לא מחייב נדל"ן
זה יכול להיות מוצר דיגיטלי שנמכר ברשת ריבית מאג"חים, תמלוגים, שותפות פסיבית בעסק רווחי. בקיצור, יש המון דרכים להרוויח כסף בלי עבודה אקטיבית למי שרוצה (רמז: רוב האנשים לא רוצים)
הודעות חסרות אחריות
מחילה
זה פורום ציבורי והצעה מסוכנת שעלולה לגרום פה נזק לאנשים
רק לתשומת ליבך..
 
קצת לא מבין מה הולך פה.
יש סיפור מפורסם על מליונר חרדי שנכנס לכולל חזון איש וביקש מראש הכולל שיתן לו רשימה של אברכים שחיתנו ילדים כי הוא רוצה לכסות להם את החובות
לא היה אף אחד!!!!
במעשר שלי זורמות כמה וכמה הוראות קבע לאברכים שמחתנים ילדים ויש להם חובות אדירים. אם המיליונר רוצה, אני יכולה לתת לו את הפרטים.
 
בהחלט לא מכליל את כולם, אבל כתופעה היא מתפתחת ומתרחבת באופן מפלצתי!
נוספו לכך גם כמה 'טרנדים' כמו 'מנטורים' שייתנו לך כלים להגיע רחוק... ועוד כמה 'רע'ייונות שאכמ"ל...
במקביל
אני מצפה מאנשים בוגרים לא לעשות צעדים פזיזים רק כי אמרו להם דברים או ניבאו להם דברים שלא בהכרח יקרו ולא בהכרח רלוונטיים
ממתי מאמצים כל דבר שאומרים לנו אנשי עסקים?
שומעים ולוקחים מה שמתאים.
העלונים מלאים באיומים והבטחות על כל דבר שזז
 
מוזר לי לראות פה את ההתעלמות הטוטאלית מזה שהחיים פשוט התייקרו ממש.
ואברכים, עם כל הרצון הטוב- לא תמיד מצליחים לסגור את החודש
ושהרמת חיים גם בציבור שלנו עלתה ממש.
ושתפקיד הגבר בבסיסו הוא בזעת אפך תאכל לחם
הוא לא עובר שום עוון בלצאת לפרנס את ביתו.

לא מתייחסת להאם, כן או לא
אלא לעצם זה שעובד.
 
קצת לא מבין מה הולך פה.
יש סיפור מפורסם על מליונר חרדי שנכנס לכולל חזון איש וביקש מראש הכולל שיתן לו רשימה של אברכים שחיתנו ילדים כי הוא רוצה לכסות להם את החובות
לא היה אף אחד!!!!
בורא עולם עוזר למי שמחזיק את העולם שהוא ברא, לא?
ברור שלא קל להיות משפחת אברך שהמחירים עולים והמשכורות יורדות ואם כל ההערכה העצומה לאלה שכן מפרנסים את בני ביתם בכבוד ולא שוכחים לקבוע עיתים לתורה [וביניהם אבי שליט"א] אברך הוא נזר הבריאה עם כל הקושי שכלול בזה נקודה.
מי שחושב אחרת יוכל להתקבל בברכה אצל אחינו מהקהילות הדתיות לאומיות [וכן הם מקבלים לקהילות שלהם גם כאלה שהולכים עם חולצה לבנה וחליפה שחורה] להקרא "חרדי" עם כל התוכן העמוק של המילה ולחשוב ככה בעיני זה לא אפשרי.
הכל טוב ויפה
אבל אני מכירה אישית אברכים שלא סוגרים את החודש ומגלגלים חובות
כנראה שהשקופה לחוד וחשבון הבנק לחוד
וכמו שאברך הולך לרופא כשהוא חולה ולא אומר שהוא נזר הבריאה ולכן הוא סומך על הקב"ה שירפא אותו כך בעניין פרנסה אם אתה רחוק מלסגור את החודש בדרך כלל אין ניסים גלויים...
 
וואו
אני לא מזדהה כי ב"ה בעלי לא יצא לעבוד
אבל אני יודעת מקרוב ממש
אנשים שמכניסים הרבה ופי כמה וכמה מאתנו ובסוף כל חודש עם אותו מינוס / אפס (מידיעה!!)
זה ברור שככל שיש יותר רווחה ויותר כסף - ההוצאות והרצונות והצרכים גדלים
זה נכון - כל עוד אין להם הכוונה כלכלית

כשיש ניהול כלכלי נכון עם תקציב ברור מתחילת החודש כמה יצא לי החודש זה לא אמור לקרות
אנחנו הלכנו למומחה (לא כ"כ יקר, בדר"כ היקרים מדי, לא יעילים) שלימד אותנו לחשבן תקציב מראש
עכ"פ להגיע לרמה שהסה"כ בסוף החודש תואם ב-90% לתקציב שהוכן מראש

ומאז החיים הפכו לשלווים ורגועים כשבא לנו פינוק אני עושה את זה בכוונה תחילה

אחד הדברים הבסיסיים בניהול תקציב נכון הוא להבין שהכנסה חריגה - אמורה לכסות הוצאה חריגה ולא אמורה לשמש אופציה לבזבוז מיותר, חופש וכדו' (אלא אם כן עשו זאת במחשבה תחילה ברוגע ובהתייעצות עם מח נוסף)
ומאז החיים הפכו לשלווים ורגועים כשבא לנו פינוק אני עושה את זה בכוונה תחילה

ואז ההרגשה היא באמת חופש מהמסגרת (כמו שבחור שלא נמצא במסגרת לא יכול לצאת לחופש כי חופש פירושו חריגה מהרגיל, גם כאן כשאני יודע מה הרגיל אז גם חריגה בסכום של 50-100 ש"ח מספקת את הצורך הנפשי של שחרור)
 
הודעות חסרות אחריות
מחילה
זה פורום ציבורי והצעה מסוכנת שעלולה לגרום פה נזק לאנשים
רק לתשומת ליבך..
לא הצעתי שום דבר לאף אחד, וגם אף אחד באמת לא רוצה.
לא ממש מ

לא מובן מה את רוצה לומר.
אם לקנות לילדים בגדים בנקסט זה יקר, אז מה זול?
כי לומר לאנשים לצאת מהמירוץ ולהתחיל לקנות יד שניה בשקל זה מגוחך.
לא קשור למירוץ, אנשים רוצים להרגיש טוב עם עצמם ולרובם לא יעשה את זה בגד יד שניה
מה שעולה זול שווה זול
חולצה לאברך ב100 שקל זה שווה כי מחזיק הרבה ונשמר טוב.

מה את מתכוונת "באמת" להסתפק במועט?

לא לעשות כלום (לא לעבוד ולא בכולל) יותר טוב מאשר לעשות את אחת האופציות האלו?
למה?

(אם יש עיסוק מסוים אחר, הורה מבוגר/ילד מיוחד שצריך טיפול וכדו' אני לא מדברת)
אבל את זה שהבטלה מביאה לידי חטא לא אני אמרתי.
וגם כשהכי חוסכים ילדים צריכים בסיס אוכל בגדים ילקוט מכשירי כתיבה
הכנסה פסיבית היא פיתרון (למי שיש)
אבל היא צריכה להיות ממש ממש גבוהה בשביל לכסות את כל אלו
כתבת יפה, אנשים רוצים להרגיש טוב עם עצמם. לכן הם לוקחים משכנתא מטורפת על דירה שהם נמצאים בה פחות מחצי מהיום, יושבים 9 שעות ביום מול מסך, עושים מיקור חוץ לגידול הילדים שלהם (שלבושים במיטב המחצלות מנקסט) מגיל שלושה וחצי חודשים ופוגשים את בן הזוג שלהם שעתיים ביום במקרה הטוב.

אורח החיים שלהם גורם להם לאושר רב. לכן התינוק שלהם סובל מהפרעת אכילה חמורה בגיל חצי שנה, הבן שלהם בן שמונה וחצי חוזר להרטיב, הם מתחילים לקחת ויגובי כדי להתמודד עם עודף המשקל שלהם והם כל כך מאושרים בזוגיות שלהם עד שהם מפרנסים מטפלת רגשית + מטפל זוגי.
והם לא גומרים את החודש!!!

אז הם הולכים לליווי כלכלי שאומר להם- נו, ברור, הבעל אברך. איך תגמרו את החודש עם משכורת אחת????? צריך להגדיל הכנסות!
אז הבעל יוצא לעבוד, נוספה משכורת ו- הפלא ופלא. הם עדיין לא גומרים את החודש!!!

אבל הם לא צריכים להגדיל הכנסות, הם צריכים להגדיר מחדש את סדר העדיפויות שלהם בחיים. להחליט מה הדבר הכי חשוב להם, בשביל מה הם מרוויחים כסף ומה המטרה. לאן זה מוביל.

אני לא אומרת לאנשים להפסיק לעבוד. ממש ממש ממש לא. אני אומרת לאנשים תצאו מהמרוץ: תתאפסו מחדש על החיים שלכם. יכול להיות שתגיעו למסקנה שאתם באמת באמת רוצים לעבוד 9 שעות ביום, ויותר חשוב לכם לגור ליד ההורים ולקנות סטים של בגדים יד ראשונה ולנסוע לצימר פעמיים בשנה, מאשר לראות את הילדים והבעל שלכם יותר מאשר כמה שעות ספורות ביום. ואז, רק אז, תחליטו כמה כסף אתם צריכים בחודש כדי לממן את אורח החיים שאתם בחרתם בבחירה חופשית מלאה ואז תגדילו הכנסות ותראו ברכה ושפע בעז"ה.
הרבה יותר גרוע לדעתי שבנאדם עובד וחי בלי להבין למה הוא מוציא את הכסף מאשר הולך הכסף ולמה
 
לא אהבתי את ההכללות
לא כל אברך מסודר כלכלית וחי מעל הטבע, יש ס"ד ועדיין לא קשה למצוא אברכים שלא סוגרים את החודש
לא מי שיוצא לעבוד קיבל הרווחה בבית , יש שעובדים קשה וגם יש להם יותר הוצאות כפיצוי / רף גבוה

מאז העליות החדות במוצרי מזון כבר חצי שנה אני לא מצליח לעכל את המחירים בסופר , ואתם?
 
לא הצעתי שום דבר לאף אחד, וגם אף אחד באמת לא רוצה.

כתבת יפה, אנשים רוצים להרגיש טוב עם עצמם. לכן הם לוקחים משכנתא מטורפת על דירה שהם נמצאים בה פחות מחצי מהיום, יושבים 9 שעות ביום מול מסך, עושים מיקור חוץ לגידול הילדים שלהם (שלבושים במיטב המחצלות מנקסט) מגיל שלושה וחצי חודשים ופוגשים את בן הזוג שלהם שעתיים ביום במקרה הטוב.

אורח החיים שלהם גורם להם לאושר רב. לכן התינוק שלהם סובל מהפרעת אכילה חמורה בגיל חצי שנה, הבן שלהם בן שמונה וחצי חוזר להרטיב, הם מתחילים לקחת ויגובי כדי להתמודד עם עודף המשקל שלהם והם כל כך מאושרים בזוגיות שלהם עד שהם מפרנסים מטפלת רגשית + מטפל זוגי.
והם לא גומרים את החודש!!!

אז הם הולכים לליווי כלכלי שאומר להם- נו, ברור, הבעל אברך. איך תגמרו את החודש עם משכורת אחת????? צריך להגדיל הכנסות!
אז הבעל יוצא לעבוד, נוספה משכורת ו- הפלא ופלא. הם עדיין לא גומרים את החודש!!!

אבל הם לא צריכים להגדיל הכנסות, הם צריכים להגדיר מחדש את סדר העדיפויות שלהם בחיים. להחליט מה הדבר הכי חשוב להם, בשביל מה הם מרוויחים כסף ומה המטרה. לאן זה מוביל.

אני לא אומרת לאנשים להפסיק לעבוד. ממש ממש ממש לא. אני אומרת לאנשים תצאו מהמרוץ: תתאפסו מחדש על החיים שלכם. יכול להיות שתגיעו למסקנה שאתם באמת באמת רוצים לעבוד 9 שעות ביום, ויותר חשוב לכם לגור ליד ההורים ולקנות סטים של בגדים יד ראשונה ולנסוע לצימר פעמיים בשנה, מאשר לראות את הילדים והבעל שלכם יותר מאשר כמה שעות ספורות ביום. ואז, רק אז, תחליטו כמה כסף אתם צריכים בחודש כדי לממן את אורח החיים שאתם בחרתם בבחירה חופשית מלאה ואז תגדילו הכנסות ותראו ברכה ושפע בעז"ה.
הרבה יותר גרוע לדעתי שבנאדם עובד וחי בלי להבין למה הוא מוציא את הכסף מאשר הולך הכסף ולמה
נשמע מעניין.
אם תוכלי לפרט דוגמאות לחיים במקום שבו כל הנ''ל יכול להתממש אשמח.
אולי אפילו כדאי לפתוח אשכול חדש בנושא (''סטייל הסולידית'').
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה