נכתב ע"י איצה מאייר;553251:
נכתב ע"י שמח לעזור;553254:מוטי, אתה שואל ברוח טובה, אולם שאלת שאלה שלא היה עליך לשאול!
אם אתה כנה בשאלתך, לא נראה לך שיש מקומות הרבה יותר מתאימים לשאול אותה? לדוגמא תלמיד חכם/איש ספר ממכריך?
אין ספק שנשזרה לשאלתך נימת הומור על דביקותם ואדיקותם של קבוצה X במנהגיהם והלכות ה'חוג' ממנו הם יוצאים, לא כן?
וכיון שכן תמהני עליך, ועל האשכול שעדיין קיים.
וכעת תקבל ממני תשובה קצרה מאוד:
התורה מטילה על האדם אחריות אודות מה שהוא מצווה, לחלוטין.
כוונתי: יכול אדם לומר על כל צעד שהוא עושה, זה אסור או מותר? מותר? יאללה. ואם נקרה לו איסור ללא בחירתו, לפרוש ידיים ולומר: אנוס אני.
אבל האמת היא ממש לא כך! בן אדם שעבר איסור, הוא אחראי עליו בצורה קיצונית. אם אדם שכח ששבת והדליק את האור, במה אתה מאשימו? בשכחת השבת? אין ציווי לזכור! בחילולה? הוא לא חשב שהיום שבת! אבל התשובה הפשוטה היא שכשהאדם צווה לשמור שבת, הוא חייב לעשות הכל מצידו כדי שהוא יקיים את זה. עליו לדאוג שהוא לא ישכח (!), ואם שכח עבירה בידו וחייב קרבן.
יש דוגמא מאלפת להבין יותר: אדם שהיו לו שתי חתיכות בשר אחת של היתר ואחת של איסור, והוא אכל אחת מהם, הוא חייב להביא קרבן מיוחד ששמו אשם תלוי. מה הכוונה תלוי? תלוי הכוונה "עד ש" - עד שיוודע בבירור מה אכל ובאם זה היה איסור יביא חטאת.
האשמנו את האדם הזה בפשיעה מסויימת, וחייבנו אותו על הפשיעה הזו קרבן - הרי מצינו איתו את הדין, לא? לא! הוא יצטרך להביא חטאת אם יתברר שחטא וודאית! רואים שהאדם אחראי על תוצאות מעשיו ולא רק על מעשיו.
כשאדם בא לאכול בשר, וחבירו אומר לו שזה כשר. חבירו ממש נאמן עליו, הוא מוכן להלוות לו אלף דולר ללא ערבים במקום. אח"כ התברר שהחבר טעה. האדם נכשל? כן! הוא צריך תשובה? כן! אם הוא לא יחזור בתשובה, יהיה לו גיהנום אם הייתה הכרתו מספקת להבין את קוצר ידו של חבירו בעדות זו.
ולכן בזמן ביהמ"ק הוא אף הביא קרבן!
ואם זה לא חבר שלו, אלא הסנהדרין מורים שמותר לאכול. והוא אכל, הוא חייב קרבן!!!
מה האדם צריך להיות? מלאך? לא. אחראי. באחריותו המלאה של אדם, כל מה שיקרה עימו שקשור לאיסור והיתר! רק כמובן שזה מוגבל לשכלו וידיעותיו שגם אותם הוא נדרש לפתח למטרה זו.
אם אחד מתקרב ליהדות ומקפיד לקנות אוכל רק במסעדה בה הוא רואה מוכר עם זקן. מבחינתו הוא הפעיל את האינטלגנציה שלו, איך לא להכשל במאכל אסור. ברגע שהיידע שלו יתרחב, והוא חייב להרחיב אותו, יהיה חמור מאוד מבחינתו להמשיך כך. מה ההבדל, אם בכל מקרה הכל באחריותו? חומרת העונש! כמה שהאדם יותר פושע הוא יותר ייענש - החטא הוא אותו חטא.
אני מכיר כאלו שלא סומכים בכלל על כשרויות בהרבה תחומים. הם נחשבים כמשוגעים - אופים בעצמם את הלחם וכו'. אבל לפי הכרתם את נושאי הכשרות (הסבוכים מאוד!!) הם רואים זאת כחובה ברורה.
אם אני רואה אותם עושים כך, וידיעותי המצומצמות מנחות אותי כי די והותר בהשגחה מהודרת, שלושה אפשרויות בפני: להשתכנע מהם ולדחוק עצמי להחמיר כמותם, ללעוג להם ולשאול עליהם כאן בפורום, ולהחליט כי כל עוד וידיעותיי לא הושלמו בנושא אני ממשיך במה שהחזקתי עד היום - כך עושים רוב החרדים בצדקותם כי רבה! לטוב ולמוטב, לכשרות המחמירה מהם והמקילה מהם.
חסר ידע שזונח את שבידו מאבותיו/רבותיו לטובת רמת ידיעתו האישית הוא פושע, כי ידיעתו מחייבת להחזיק לפחות במה שסובביו המבינים הימנו הנחילוהו.
סיכום:
האוכל אוכל עם הכשר, באם אינו כשר, אם לפי השגת דעתו/רבותיו/אביו היה ההכשר בסדר יהיה פטור מעונש, אך אם לפי רוחב דעתו/הכרתו בנושא, או המבינים הימנו הנאמנים עליו כאביו/רבו/חבריו/בני משפחתו היו סבורים שהכשר זה בעייתי, הוא ישא בעונש.
סליחה על הדרשה הארוכה, ובוקר טוב...
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
הנושאים החמים
