התייעצות לא יודעת אם ללמוד מקצוע חדש

  • הוסף לסימניות
  • #21
אני בהחלט ממליצה.
לא חשבתי שהשואלת בת תשע עשרה, אלא נתתי פה דוגמא להצלחה מסחררת של מישהי צעירה שלמדה את התחום.
אני תמימת דעים לגמרי בכל הנוגע לאחריות, לעולם לא הייתי שולחת לשם את הבת שלי, אבל אנחנו לא דנות בחוסר הניסיון שיש לאנשי מקצוע- אלא האם כדאי לעשות הסבת מקצוע לתחום הטיפול.
לא הפריע לי הגיל, אלא שהיא מטפלת בילדים בלי לעבור הכשרה אמיתית, מה שאולי יכול לקדם את הילדים אבל אפשר לפספס דברים קריטיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ומי לוקח אחריות על כל הטעויות שהיא עושה? (סליחה על הבוטות)
ומי יקח אחריות על טעויות שתעשה אחת בת 60??

אף אחד, אני בכל אופן מעדיפה ללכת למישהי מקצועית עם ניסיון..
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לא הפריע לי הגיל, אלא שהיא מטפלת בילדים בלי לעבור הכשרה אמיתית, מה שאולי יכול לקדם את הילדים אבל אפשר לפספס דברים קריטיים
הכשרה אמיתית. קרי- תואר?!
חסרים אנשי מקצוע אלופים שמלמדים באופן פרטי מטעמם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
שנתיים לקלינאות זה הגיוני, לא?
אני לא באמת מכירה את התחום הזה לעומק, אבל גם בסמינר שלי למדו (ועדיין לומדים:)) מסלול של שנתיים, ואז תמיד אפשר לעשות עוד השתלמויות קצרות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
שנתיים לקלינאות זה הגיוני, לא?
אני לא באמת מכירה את התחום הזה לעומק, אבל גם בסמינר שלי למדו (ועדיין לומדים:)) מסלול של שנתיים, ואז תמיד אפשר לעשות עוד השתלמויות קצרות...
ממש ממש לא, זה לימודים של 3.5 שנים כמעט כל יום בהיקף מטורף
אבל נראה לי שסתם נסחפתי במקום הלא נכון
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
@בטוש מעבר למחשבה אם את נהנית בעבודה, אני חושבת שיותר משמעותי אם את מצליחה בעבודה
כי מבחינת הנאה תמיד אפשר להחליט שהמשכורת שווה את זה/ למצוא מקום עם חברה נעימה וכדו'
אבל מבחינת הצלחה- אם את לא טובה בזה, בסוף את יכולה למצוא את עצמך בחוץ... או בהרגשה שלא מרוצים ממך וכדו'
לעבוד במשהו שפשוט לא הולך זה רק תסכול הולך וגובר...
בהצלחה! ואני ממש מעריכה את הכנות שלך, והמחשבה המעמיקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
לא סגורה על זה,
אבל אפשר להיות בתחום טיפולי בגיל צעיר?
תחשבי על הפן הזה גם, מי תשלח למטפלת או פסיכולוגית בת 25?
טיפולי זה גם סיעוד וגם פארא רפואי, והלימודים לפחות 3 שנים ועוד לא דברתי על פסיכומטרי ועל מבחן ממשלתי בסוף. בהכשרה. וסטז'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
@בטוש מעבר למחשבה אם את נהנית בעבודה, אני חושבת שיותר משמעותי אם את מצליחה בעבודה
כי מבחינת הנאה תמיד אפשר להחליט שהמשכורת שווה את זה/ למצוא מקום עם חברה נעימה וכדו'
אבל מבחינת הצלחה- אם את לא טובה בזה, בסוף את יכולה למצוא את עצמך בחוץ... או בהרגשה שלא מרוצים ממך וכדו'
לעבוד במשהו שפשוט לא הולך זה רק תסכול הולך וגובר...
בהצלחה! ואני ממש מעריכה את הכנות שלך, והמחשבה המעמיקה.

חשוב מאד מאד לשים דגש כמה את נהנת וכמה את טובה ממה שאת עושה בעבודה,

הצלחות הן לא בידיים שלנו, ו(רק ס"ד), והן יכולות להיות 'רגעיות',
אולי אחרי חצי שנה יחליפו לך תפקיד במקום או יוסיפו לך סוגי עבודות שאת לא מצליחה בהן ועוד ועוד ועוד....
לאף אחד אין שליטה וביטוח על 'ההצלחות' שלו.....
ז"א את לוקחת נתון שהוא 'עכשיוי' ולא חושבת על העתיד שלך....

לגבי - הנאה, חדוות יצירה, שימוש בכישורים וביכולות ובמתנות שמים שלך
הן יתנו לך את הסיפוק, הצמיחה וההתקדמות בעולם התעסוקה בע"ה באופן תמידי בס"ד.

לכן חשוב מאד לשים על כך גדש,

כמו שאמרתי שאי אפשר לענות בפורום לגבי התאמה וכיוון למקצוע חדש,
היות ובשביל כך צריך לחבר את הפאזל והאופי התעסוקתי שלך
ולהגיע לתשובה הברורה של מה מתאים לך ונכון לך כרגע לעשות....

(הנאה והצלחה זה חלק מזערי של הפאזל שלך....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
זה אפשרי ללמוד קלינאית תקשורת בצורה מקצועית בשילוב עם עבודה וגידול ילדים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לא שווה לעבוד בעבודה שאת לא נהנת בה.
אבל תקחי בחשבון שאף אחד לא מבטיח לך שתהני בתחום הטיפול במיוחד שזו לא עבודה קלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
תלוי בתנאי החיים שלך.
בהחלט יש כאלו שעושות את זה
וזה בהחלט לא קל
הייתי אומרת לא רק לא קל אלא ממש ממש קשה!
מכירה מישהי קרובה מאוד שעשתה את זה, אבל היא יצאה מתוך נקודת הנחה ש"אני סוג של מוותרת על כמה שנים בשביל העתיד..." עכשיו סיימה ומתפללת בשבילה שבאמת יצדיק את המאמץ כי היא, בעלה, אמא שלה והילדים שילמו מלא מחירים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
הייתי אומרת לא רק לא קל אלא ממש ממש קשה!
מכירה מישהי קרובה מאוד שעשתה את זה, אבל היא יצאה מתוך נקודת הנחה ש"אני סוג של מוותרת על כמה שנים בשביל העתיד..." עכשיו סיימה ומתפללת בשבילה שבאמת יצדיק את המאמץ כי היא, בעלה, אמא שלה והילדים שילמו מלא מחירים....
מנסיון, בהחלט יש ערכים שמתנגשים וצריך לעשות סדרי עדיפויות
אבל, לא בטוחה שאם הייתי עובדת בשנים האלו במשרה תובענית בת 9 שעות הייתי משלמת פחות מחירים...
להפך. אולי יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
באו לא נשכח גם אישה בת שישים יכולה לטעות
ולדעתי אפשר לתת אמון גם בצעירות
לא היה פה ויכוח על גיל
הבינו אותי בהתחלה לא נכון, אבל אף אחד לא התכוון לפקפק ביכולות של הצעירות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה